יחידה זו עוסקת בהדלקת נרות- מה מסמלים הנרות, אילו תחושות הנרות יוצרים אצלנו ומה יחס ההלכה לנרות.
• בקריאה יחפה נכיר את ההלכות בנוגע להדלקת נרות.
• בריבוי קולות נשוחח על תפקיד הנרות, מדוע בחרו להדליק שני נרות.
• ברלוונטיות נתייחס לנרות בחיים שלנו.
• בהרחבה נכיר את הרמ"א – רבי משה איסרליש
(רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", הלכות שבת, רס"ג, א)
הגה (הגהות הרמ"א על השולחן ערוך):
(הגהות הרמ"א על השולחן ערוך, שם)
*להוסיף – ויש נוהגים להדליק שבעה נרות כנגד שבעת ימי השבוע,
ויש עשרה – כנגד עשרת הדברות.
(רבי ישראל מאיר הכהן, המכונה: "החפץ חיים", בספרו: "משנה ברורה", שם, סעיף קטן ו)
כפעילות מקדימה לשיעור אפשר לערוך אם התלמידים תערוכה של נרות המלווים את חיינו: נרות יום הולדת, ונרות רומנטיים, נרות שבת ונרות חנוכה ועוד.
בעקבות התערוכה נדון עם התלמידים מה המשמעות של כל אחד מסוגי הנרות, וננסה לחלק אותם לקבוצות. ולאחר מכן נתעכב לדון בשאלת משמעותם של נרות השבת:
מדוע מדליקים אותם? האם מדובר צורך פרקטי בכדי שיהיה אור בבית (חשבו על ימים עברו כשלא היה חשמל)? סמל שמבדיל בין יום רגיל ליום חגיגי? יצירת הבחנה בין הדלקת האש – האסורה בשבת, לבין הדלקתה בזמן שעדין השבת לא נכנסת? ועוד.
להרחבה: תוכלו להיעזר בתכנים נוספים שפתחנו בנושא זה במיתרים:
תכנית חפצים – יחידות בנושא נרות
והפעילות על הנרות במרכז הלמידה לקראת נרות חנוכה:
מלכתחילה הדלקת נר בשבת כלל הנראה לא הייתה מצווה אלא צורך: סעודת ליל שבת התקיימה כשהשמש כבר שקעה, וממילא בכדי לאכול בצורה נוחה ולהתנהל בצורה נעימה היה צריך להשאיר אור בבית, והאור באותם הימים היה כמובן אור הנר.
בתקופה מסוימת, הצטרפו מרכיבים שונים יחד והובילו לכך שכבר לא כל כך היה צורך בהדלקת הנר: באזור אשכנז – גרמניה וצפון צרפת לפני כאלף שנה יהודים חיו בבתים קטנים. בנוסף כיוון שבחלקים רבים מהשנה הלילה ירד בשעה מאוחרת, נהגו אנשים רבים להכניס את השבת מוקדם. צירוף שני הדברים האלו יחד – הבתים הקטנים, והעובדה שעוד היה אור בין ערביים בשעה שישבו לאכול, הוביל לכך שיהודים רבים סעדו את סעודת השבת שלהם בחצרות הבתים, וממילא לא נזקקו עוד לאור הנר.
דבר זה כנראה הוביל לצמיחתה של המשמעות הסמלית של נר השבת, ומאותה התקופה אנחנו מוצאים מדרשים כנגד מספר הנרות: שני נרות – אחד כנגד שמור ואחד כנגד זכור, כפי שראינו בדברי ה"שולחן ערוך", או שני נרות – כנגד האיש והאישה שבבית וכדומה.
אם הם בעלי משמעות סמלית – אילו רעיונות הם משתקפים לדעתכם מהסמליות של נרות השבת?
קראו את המקור הבא, שכתב הרב אליעזר וולדנברג*:
"אם יש מקום לחייב את הבעל המדליק נרות בשאר החדרים לעמוד על יד אשתו בשעה שמברכת על הנרות כדי לצאת ידי הברכה?
[…]
שאלתי על כך לרב גדול אחד מזקני גדולי רבני הונגריא, והופתעתי לשמוע ממנו שבביתו דידיה (-שלו) נהוג כך והרבנית (-אשתו) היא המחזרת אחר זה ומקפדת בקפידא יתירא שמוכרח לעמוד על ידה בשעה שמברכת על הנרות ולענות אחריה אמן, ובהטעימו לי שהוא בעצמו אינו יודע טעם על כך, אבל הרבנית מענה בפיה שכך נהגו בבית הוריה ובכל הגלילה (-האיזור) שגודלה ולכן עליה להמשיך במנהג זה. והוא בעצמו יודע גם כן מעוד הרבה שנוהגים כן".
(שו"ת צי אליעזר, חלק יא, סימן כא)
הרמ"א – רבי משה איסרליש חי בפולין והיה מגדולי חכמי אשכנז בתקופת האחרונים.
רבי משה איסרליש בחר שלא להוציא ספר הלכה נפרד לבני עדות אשכנז, אלא להוסיף את הוראותיו והנהגותיו על גבי ספר ההלכה של רבי יוסף קארו – השולחן ערוך, ובכך הפך את השולחן ערוך לספר אחד המאגד סביבו הן את הפסקים של בני אשכנז והן של בני ספרד.
המילה המסמנת שמכאן ואילך מובאים דבריו של הרמ"א היא המילה: "הגה" ובהרבה מהדפוסים, דברי הרמ"א מודפסים בכתב רש"י (בעוד שהשולחן ערוך עצמו בכתב דפוס).
הרב אליעזר יהודה וולדנברג – אחד מחשובי הפוסקים של הקהילה האורתודוקסית במאה ה-20. נולד בירושלים בשנת 1915, ולמעט שנים ספורות בימי המנדט הבריטי שבהן נאלצה משפחתו להגר לסוריה כיוון שאביו נחשד בריגול, חי בה כל חייו. שימש אב בית הדין הרבני הגדול ורב בית החולים שערי צדק בתקופות שונות, עד שנפטר בשנת 2006.
ספרו החשוב הוא ה'ציץ אליעזר', ספר שו"ת (שאלות ותשובות) שבו הוא דן במגוון רחב מאוד של נושאים, רבים מהם קשורים בהתמודדות עם השינויים שהביאה מהפכת המודרנה. בתוך תשובותיו יש כמה תשובות חשובות ומהפכניות, בוודאי יחסית לחברה החרדית שבה הוא חי, ובהן: תמיכה בנישואין אזרחיים בישראל; יחס אוהד למדינת ישראל ועיסוק ב"הלכות מדינה"; היתר לבצע במקרים מסוימים הפלה מלאכותית (בניגוד לרב פיינשטיין, שהתנגד לדבר מכול וכול) ועוד.