קריאת כיוון

ביחידה זו נכיר את מנהג מלווה מלכה, נחשוב על הסיבות לקיומו ואילו אפשרויות של ליווי השבת החוצה מתקיימות בבתי התלמידים וירצו להרחיב בעצמם.

• בקריאה יחפה נחשוב על בחירת הדימוי של מלכה לשבת ועל המנהגים הנהוגים במלווה מלכה.

• בריבוי קולות עסוק בשאלת המעמד של סעודת מלווה מלכה- אצל הפוסקים ובפועל בבתים.

• ברלוונטיות נחשוב על המעבר חזרה לשבוע מתוך השבת ומעברים דומים לזה, ומה הם גורמים לנו להרגיש.

• בהרחבה נלמד על האדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מלאדי.

טקסט מרכזי

"לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת בכל מיני סידור הנהוגים אצלו בעריכת השולחן לסעודה גמורה 

אף על פי שעכשיו לא יאכל אלא כזית*

הן מחמת שאין לו יותר

הן מחמת שאינו תאב ליותר

מכל מקום יש לו לעשות הכנה בסידור השולחן כגון פריסת מפה וכיוצא בזה כמו לסעודה גמורה

כדי ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו…

 ולכן יש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת יותר משאר לילות החול

ונוהגים ג"כ (- גם כן) לומר פיוטים וזמירות אחר הבדלה ללוות את השבת אחר שיצאה

כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר.

וטוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו 

ובזמננו שמאחרין כל כך סעודה ג' שאין יכולים לאכול במוצאי שבת יכולים לקיים סעודה זו בפירות

ואין צריך להקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי שסעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד".

(האדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב, סימן ש')

*כזית – כמות אוכל קטנה, שבהלכה נקבע שהיא הכמות המינימלית לכל מיני עניינים, למשל: לעניין ברכה אחרונה על האוכל, כאשר מתחייבים בברכה רק אם אוכלים כמות של "כזית".

קריאה יחפה

שבת המלכה

• כיצד מכונה הסעודה שלאחר השבת?
• מדוע נבחר דווקא שם זה? מי היא "המלכה"?
• מה דעתכם על דימוי זה?
• איזה דימוי הייתם בוחרים אתם לתת לשבת שלכם?

📝לאור התכנים, הדיונים והמחשבות שליוו אותנו לאורך השנה, חשבו על דימוי שיבטא את משמעות השבת עבורכם וצרו את הדימוי בפלסטלינה.

 💬נשוחח:

• מה צריכים לעשות במוצאי שבת על פי רבי שניאור זלמן מלאדי?
• האם רבי שניאור זלמן מלאדי מעריך שאדם יאכל הרבה או מעט בסעודה הזו?
• אילו שתי סיבות הוא מעלה בנוגע לכך?
• מדוע על פי רבי שניאור זלמן מלאדי יש לערוך את הסעודה הזו במוצאי השבת?
• מלבד האוכל, אילו מנהגים נוספים מתאר רבי שניאור זלמן מלאדי בדבריו בנוגע לסעודה זו?
• מה התכלית של מעשים אלו?
• איזה מאכל ממליץ רבי שניאור זלמן מלאדי להכין לסעודה זו?
• האם לדעתו יש חובה לעשות זאת? הוכיחו זאת מדבריו.
• כיצד מתאר את סעודה זו רבי שניאור זלמן מלאדי בסוף דבריו? האם היא שוות ערך לסעודת השבת?

ריבוי קולות

המעמד של מלווה מלכה- בפסוקים ובפועל

במקורות ניתן למצוא דעות לכאן ולכאן בנוגע לשאלת החובה לקיים את סעודת "מלווה מלכה":

במקורות המוקדמים, מקורות מלפני אלף וחמש מאות שנה ועד חמש מאות שנה – אין איזכור לכך שיש חובה לקיים את הסעודה הזו.

ואילו במקורות מהתקופה של החמש מאות שנים האחרונות ניתן למצוא דעות לכאן ולכאן: כאלו שסוברים שזו סעודה חובה כמו יתר סעודות השבת, וכאלו שסוברים (כפי שראינו במקור שלפנינו) – שזו לא חובה גמורה.

 💬נשוחח:

• על פי הידוע והמוכר לכם – האם מדובר בחובה או לא?
• מהיכן אתם שואבים את עמדתכם?

*למורה: מן הסתם מרבית התלמידים לא יכירו את המושג "מלווה מלכה", וזאת למשל בניגוד לקידוש של ערב שבת, ואפילו בניגוד לקידוש של יום השבת או סעודה שלישית, וגם מבין אלו שיכירו יהיו אך מעטים שיעידו שאכן נוהגים לערוך סעודה שכזו בבתיהם.

אך דווקא מתוך תשובותיהם אלו אפשר יהיה להצביע על התאמה גדולה בין המוכר והנהוג בחברה היהודית על גווניה בנוגע לסעודות השבת, לבין המקורות ההלכתיים העוסקים בעניינים אלו:

כאן כמו כאן הרי שבעוד שלסעודת ליל שבת יש מעמד מרכזי, והקידוש הנערך בה הוא הקידוש החשוב והמרכזי (ולמעשה היחידי בשבת), מעמדן של סעודות השבת הולך ופוחת: סעודת הבוקר פחותה מזו של ערב שבת, מעמדה של סעודה שלישית פחות ממעמדה של סעודת הבוקר, וסעודת מלווה מלכה פחותה ממעמדה של הסעודה השלישית.

זוהי דוגמה יפה לכך שפעמים רבות הכרעות תרבותיות שלכאורה יכולות להיראות כמקריות ושרירותיות עשויות לנובע מהד תרבותי עמוק.

רלוונטיות

מעברים

כפי שראינו, רבי שלמה זלמן מלאדי הסביר, שסעודת "מלווה מלכה" היא סעודה שמטרתה ללות את השבת, "כדרך שמלווים את המלך אחר שיצא מן העיר".

• חשבו על הסברים נוספים שניתן להציע לסעודה זו מלבד הסבר זה.

רבי מנחם בן אהרון בן זרח, כתב בספרו: "צידה לדרך" פרשנות נוספת לסעודת "מלווה מלכה":

"שהרי לצאת מדבר להפכו הוא זר –

ובמוצאי שבת יוצאים מן המנוחה אל המלאכה".

 💬נשוחח:

• למי נועדה לעזור סעודת "מלווה מלכה" על פי רבי מנחם בן אהרון בן זרח?
• האם אתם מסכימים איתו שקשה לצאת מדבר להיפוכו?
• אילו מרכיבים עשויים לגרום לקושי של המעבר משבת ליום ראשון?
• אילו מעשים יכולים לעזור להתמודד עם קשיים אלו?

בהווי הישראלי, בעיקר בהווי הצבאי, מקובל לכנות את התחושה המלווה בחזרה לשגרה לאחר סוף השבוע: "שביזות יום א'".

• באילו מובנים אתם חשים "שביזות יום א'" או ש"קשה לצאת מדבר להפכו במוצאי שבת"?
• מה יכול לעזור בכדי להתמודד עם המעבר הזה מיום המנוחה לשגרת ימי השבוע?
• האם סעודת "מלווה מלכה" – כפי שזו מתוארת למשל בדבריו של רבי שלמה זלמן מלאדי, יכולה להוות עבורכם כלי להתמודדות שכזו?

הרחבה

האדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מלאדי

מיסד שושלת חב"ד (חכמה, בינה דעת), אחת משושלת החסידות המוכרות בימינו. חי באיזור בלארוס של ימינו, בין השנים: 1750 (בקירוב) ל 1812.

רבי שניאור זלמן מלאדי היה הוגה דעות ופוסק הלכה.

ספר ההלכה המרכזי שלו נקרא: "שולחן ערוך הרב", המבוסס על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, ובהם מובאות הפסיקות ההלכתיות של רבי שניאור זלמן מלאדי והמנהגים שהונהגו בחסידות.

הוא היה אחד מהמנהיגים החשובים בתולדות החסידות. באותם הימים המחלוקת העזה שהתקיימה באותם הימים בין החסידים והמתנגדים על דרכה של היהדות הגיעה לשיאה. ובתוך כך נאסר רבי שניאור זלמן מלאדי על ידי השלטונות ברוסיה, לאחר שהמתנגדים הלשינו עליו למלכות.