יחידה זו עוסקת בהבדלה- מה יש בה ועל איזה צורך היא נותנת מענה
• בקריאה יחפה נכיר את מרכיבי הטקס ונראה באיזה אלמנטים, חושים הם קשורים. נכיר את ההבדלים בין הנוסחים השונים.
• בריבוי קולות נכיר הסברים לברכות השונות בהבדלה.
• ברלוונטיות נחשוב ביחד אם היינו רוצים להוסיף או לשנות משהו בטקס ההבדלה.
(משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכות כד-כה; כט)
*יין – מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן", אך לא שותים עד לגמר ההבדלה, ורק אז שותים מהיין.
*בשמים – מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים/ בורא עצי בשמים/ בורא עשבי בשמים/ הנותן ריח טוב בפירות", ומריחים עלים, עשבים, פירות וכדומה בעלי ריח טוב.
*נר – מברכים על נר שיש לו לפחות שתי פתילות, בכדי שיראה כמו אבוקה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מאורי האש".
*מבדיל – מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול".
הבדלה נוסח עדות המזרח רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיהֹוָה עִמּוֹ. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ זָרַח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. כּוֹס ישׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי (עִשְׂבֵּי) (מִינֵי) בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא (שתי פעמים).
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא (שתי פעמים).
הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלַח דּרָכֵינוּ, הַצְלַח לִמּוּדֵינוּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כְּדִכְתִיב יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וּכְתִיב וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַיהֹוָה עִמּוֹ. כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד.
סַבְרֵי מָרָנָן (ועונים: לחַיִּים).
על היין –
על הבשמים-
על הנר-
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.
הבדלה נוסח עדות אשכנז– הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד: סַבְרִי מָרָנָן: על היין – בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מִינֵי בְשָׂמִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה:
כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:
לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:
ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂון וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ:
כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא:
על הבשמים –
על הנר –
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל:
חשבו על מציאות שבה אין תאורת חשמל ואין שעון שבת שיכול להדליק את האורות בבית בשעות אחר הצהריים והערב של שבת.
בורא מאורי האש
לפניכם הסברים שונים שנתנו במרוצת הדורות לברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת כחלק מההבדלה.
קראו אותם ובחנו האם אחד מהם קרוב לפרשנות שלכם, או שאחד מהם שכנע אתכם או אהוב עליכם:
"שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור".
(תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, ע"א)
"(כיוון שבשבת כבה הנר – הרי שהאדם זקוק להדליק את הנר מחדש, ועל כן מדליקים את הנר במוצאי שבת. ומברכים עליו ברכת הנהנין – בכדי להודות על היכולת להשתמש בו לאור ולחום.
ואין מברכים עליו כל יתר ימות השבוע, כיוון שבברכה שבמוצאי שבת למעשה מתכוונים לשימוש בנר לכל ימות השבוע, עד לשבת הבאה – שבה שוב יכבה הנר במהלך השבת".
(מעובד על פי רבי אהרון בר יעקב הכהן, מחכמי ספרד במאה ה-14, "כל בו" סימן מא)
"והזהיר לדורות: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' (שמות לה, ג) והוא כאילו אומר: לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם. וכָּלל כל המלאכות במלאכת אש, כי כידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקים בהם אינם אלא ע"י האש, כי האש סבתם ועקרם. ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת, שהוא תחילת התר המלאכות, לברך על האש 'בורא מאורי האש', לפי שהאש תחילת המלאכות במעשה בראשית, וכעין שכתוב ביום ראשון 'יהי אור'.
(בחיי בן אשר אבן חלאוה, מדרש רבינו בחיי על חמשה חומשי תורה)
"כך הוא המנהג – תחילה מכניס אצבעותיו לתוך ידו ומחשיך תחתיהן
ואחר כך פושטן ונמצא אור במקום חושך ומברך.
שכך נאות מהאור.
(ואפשר להסביר שכך רואים את ההבדלה שבין האור והחושך, שמשמשת כמשל להבדלה שבין ה"קודש" וה"חול")
(שבולי הלקט, סימן קל, הבדלה)
בורא מיני בשמים:
לפניכם הסברים שונים שנתנו במרוצת הדורות לברכת "בורא מיני בשמים " במוצאי שבת כחלק מההבדלה.
קראו אותם ובחנו האם אחד מהם קרוב לפרשנות שלכם, או שאחד מהם שכנע אתכם או אהוב עליכם:
"ההבדלה מתבארת באופן טבעי ע"פ מנהגי הסעודה בתקופת התנאים.
הסעודה שסידרו בשבת לפנות ערב (השלישית בסדרת סעודות שבת) היתה נמשכת עד הלילה.
עם חשכה נהגו להביא מאור (נר, היינו מנורה), ובירכו עליו, מפני ששימוש בנר אסור היה כל השבת,
ועוד היו מביאים את המוגמר, היינו קערת בשמים שקיטרו בהם את האולם כדי להסיר את טעם המאכלים השמנים הקשה על המסובין, והמוגמר היה נהוג בכל יום, ורק בשבת אי אפשר היה להביאו. על הבשמים בירכו ברכת הריח.
בסוף בירכו ברכת המזון (עם ברכת היין בסופה) וצירפו לה את ברכת 'ההבדלה'.
("קידוש והבדלה", ד"ר דניאל גולדשמידט, מחניים פ"ה-פ"ו, 1964)
"ולמה מברכים על הבשמים במוצאי שבת?
מפני שהנפש דואבת ליציאת השבת,
משמחין אותה ומיישבין אותה בריח טוב".
(רמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה כט)
"הטעם מבשמים להבדלה, מפני שבשבת יש נשמה יתירה, ובמוצאי שבת הולכת מהאדם, ויש כאן חלישת הדעת, והבשמים מחזקים הנפש, שכל ריח טוב מחזק הנפש".
(ערוך השולחן סימן רצ"ז סעיף א מהלכות שבת(
"ועוד, שבשבת גם הגיהנום במנוחה, ובמוצאי שבת מתחיל לשרוף, ואישו של גהינום מסריח, והנפש נחלש מזה, ונצרך לתומכו ולסעדו".
(ערוך השולחן סימן רצ"ז סעיף א מהלכות שבת(
עיינו בטקס ההבדלה המסורתי (המופיעים ב"קריאה יחפה")
בדף זה מתוארות כמה הצעות שנערכו כחלק מההבדלה והוצאת השבת בשבתות משותפות שנערכו בקהילות משלבות לחילונים דתיים ומסורתיים.
האם יש הצעה כלשהי שמצאה חן בעיניכם והייתם רוצים לאמץ? מהי ומדוע?
בקהילות יהודיות בארץ ובעולם בחרו להנהיג "הבדלה" גם באירועים נוספים במהלך השנה, כמו לדוגמה במעבר מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ליום העצמאות שסמוך לו.
כמו התיאור שמופיע בסרטון שלפניכם: