ימים נוראים. כיתה ג

קריאת כיוון

יום הכיפורים נושא משמעותיות רבות ושונות. אחד מן המנהגים המרכזיים שבו הוא עינוי הנפש.

בשיעור זה נתייחס רק לנושא הצום והתענית, ונצא למסע קצר לראות מהיכן הכל התחיל:

הכנה מראש:

הדפסת דף עבודה

טקסט מרכזי

וַיְדַבֵּר י-ה-ו-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה

יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא

מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם

וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם

(ויקרא, פרק כג, פסוקים כו-כז)

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

כפתיחה לשיעור נזמין את התלמידים לספר מה הם נוהגים לעשות או לא לעשות ביום הכיפורים.

נפתח את השיעור בהזמנת התלמידים לספר על האופן שבו הם מציינים את יום הכיפורים – על גווניו ומנהגיו השונים:

• כיצד אתם מציינים את יום הכיפורים?
• מהם המנהגים המלווים את יום הכיפורים שלכם?

נמלא את הלוח בכתיבה של מנהגים שונים, וננסה לחלק אותם למנהגים הקשורים בעניין הצום והתענית ובמנהגים הקשורים בהקשרים אחרים של היום (יציאה אל בית הכנסת, חשבון נפש, רכיבה על אופניים וכדומה). נסביר לתלמידים שבשיעור הקרוב נתמקד רק בהיבט אחד של יום הכיפורים: איסורי התענית.

📖 לימוד – קריאה יחפה

וַיְדַבֵּר י-ה-ו-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה

יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא

מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם

וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם

(ויקרא, פרק כג, פסוקים כו-כז)

 כל השאלות בשיעור מופעיות בדף העבודה לתלמידים.

קריאה יחפה:

• איזה חג מתואר בפסוקים אלו: ______________
• על פי התורה, איזה חודש הוא הראשון לחודשי השנה?
• אם כן, החודש השביעי, הוא חודש: ________________
• באיזה תאריך חל יום הכיפורים על פי פסוקי התורה: _____________________

מתחו קו בין מילות הפסוק לבין הפירוש שלהן:

בעשור לחודש                                                                 תגרמו לחוסר נוחות          

החודש השביעי                                                               י' בחודש

מקרא קודש                                                                    יום חג

עניתם                                                                           לעצמכם

נפשותיכם                                                                      חודש תשרי

• הסבירו מה פירוש הביטוי "ועניתם את נפשותיכם":

💬ריבוי קולות:

• • אילו מנהגים מיום הכיפורים אתם מכירים שמתאימים להגדרה "ועניתם את נפשותיכם"?

_______________

*למורה:

בפשוטו של מקרא אפשר לפרש שעינוי הנפש פירושו עינוי הגרון. נפש בלשון מקראית משמשת פעמים רבות לתיאור הגרון. כמו בביטוי: הגיעו מים עד נפש. שפירושו המילולי: הגיעו המים עד הגרון, וכעת האדם אינו יכול עוד לנשום והוא מתחיל לטבוע. במובן הזה הרי שעינוי הנפש, בפרשנותו המילולית מצמצם את העינוי רק לאותם איסורים המענים את הגרון, קרי: איסור האכילה והשתייה.

כמו כן אפשר לקרוא את הביטוי הזה כביטוי המתייחס אל הרוח של האדם, ולא אל הגוף. כלומר, שעינוי הנפש אין פירושו צום או מעשה אחר הנוגע בגוף, אלא חשבון הנפש. חשבון נפש כמו גם הכרה של האדם במעשים הלא-טובים שעשה והחרטה על כך – הם עצמם עינוי הנפש.

לצד פרשנויות שונות אלו, אפשר גם לפרש כפי שפירושו חכמים ולומר שעינוי הנפש פירושו עינוי הגוף, ובכלל זה האיסורים: איסור אכילה ושתייה, איסורי נעילת הסנדל, איסור רחיצה, איסור סיכה, ואיסור תשמיש המיטה.

חכמים פירושו את עינוי הנפש כאיסורים שונים הקשורים בגוף:

תנו כותרת לכל אחת מן התמונות: (לחצו להגדלה)

רלוונטיות:

נאסוף מהתלמידים את השאלות שהיו להם, ונדון בהם בכיתה.

💬ובנוסף להם נדון בשאלה:

• מה המשמעות של יום הכיפורים בעיניהם של התלמידים השונים?
• והאם בעיניהם איסורי התענית השונים (אלו שהם ציינו או אלו שראינו שקבעו חכמים) – תורמים לעיצוב משמעותו של יום הכיפורים?