ארה"ב שנת 2000, במאית מימי לדר, מבוסס על ספרה של קתרין ריאן הייד.
מורה של כיתה ז' (קווין ספיסי) נותן משימה מתמשכת לתלמידיו: "חשבו על רעיון שינה את עולנו, ותניעו אותו". טרוור (היילי ג'ואל אוסמנט), בן יחיד לאב מכה ואם המתמודדת עם אלכוהוליזם וגברים מוצלחים פחות ופחות בחייה (הלן האנט). מציע מודל חברתי של העברת טובות והרחבת עשיית הטוב בעולם, מודל המבוסס על אמון בטוב האנושי, הוא קורא למודל 'תעביר את זה הלאה'.
הסרט מציג שלושה תהליכים מקבילים:
– ההתקדמות של 'תעביר את זה הלאה', ההשפעה על אנשים והתפשטות המעשים הטובים. את השתלשלות המעשים האלו הצופים רואים בשני ערוצים דרך המהלכים עצמם ודרך עיתונאי שמתחקה אחריה.
– מערכת היחסים שטרוור טווה (כחלק ממשימות 'תעביר את זה הלאה') בין אמו והמורה.
– התהליך שטרוור עובר כשמבחינתו הפרויקט נכשל והוא אינו מצליח להשפיע אפילו על אדם אחד.
בסיום הסרט ואחרי שטרוור מגלה (בעזרת העיתונאי) עד כמה הפרויקט שלו מצליח ומשפיע, הוא נדקר על ידי נער בביה"ס ומת מפצעיו, בסצנת הסיום האם נחשפת, לאחר מותו, להערכה הגדולה לה טרוור זכה על מעשיו.
השאלות הגדולות ששואל המורה בתחילת הסרט – מה אנחנו מצפים מהעולם? ומה העולם מצפה ממך? והמשימה שמטרתה, כפי שמבין אותה טרוור היא לשנות את העולם. מתאימה מאד לפתיחת שנת הלימודים כמו גם השנה היהודית. ההנחה שהאפשרות לתקן ולהשפיע קיימת אצל כל אחת ואחד מאתנו והאחריות מונחת לפתחנו היא המסר שעולה מהסרט.
במפגש הראשון נדבר על כללי צפייה וחוזה כיתתי למפגשי קולנוע
משום שמדובר במפגש ראשון ההמלצה היא לפתוח ב'חוזה כיתתי' למפגשי קולנוע.
● הצפייה היא צפייה דמומה, במובן זה שהערות ומחשבות שעולות במהלך הצפייה צריכות להישאר אישיות, אפשר וכדאי להשתמש ביומן האישי בעת הצפייה.
● מאחרים מתיישבים לצד הדלת או מאחור ולא נכנסים למקומם תוך הפרעה לחבריהם.
● כדאי לתאם תורן או אחראי טכני שיכין את הכיתה מבעוד מועד לצפייה בכדי שהתלמידים יוכלו להנות ממקסימום זמן במפגש.
● הצפייה היא בקטעי סרטים, יהיה נפלא אם התלמידים יבחרו להמשיך ולצפות בבית בסרטים מלאים.
● היומן הוא אישי! ולכן אף אחד לא פותח יומן של תלמיד אחר, בשום שלב התלמידים לא ידרשו לקרוא מתוכו (מי שירצה כמובן יוכל). הוא ישמש את התלמידים בראש ובראשונה לכתוב או לצייר את אשר על ליבם במספר הדקות אחרי הצפייה המשותפת. (כתבו שמות על היומנים)
● כדאי להגדיר את משך זמן העיבוד האישי. ולברר את תפקידו לפני הצפייה, כדי לתת להם להתנסות כבר במפגש הראשון במפגש עם עצמם דרך היומן.
אחרי הגדרת כללי הצפייה כדאי לתת למפגש הראשון משימה מוגדרת לחלק השקט שאחר הצפייה המשותפת. אפשר להציע: אחרי הצפייה ציירו/ כתבו כל מה שעולה על דעתכם בעקבות הסרט.
מה הרגשתם? על מה אתם חושבים? אילו תחושות עלו בכם? מה גרם להם?
(הפתיחה היא בעצם העתיד והיא מעידה על הצלחה מסוימת של הפרויקט לכן עדיף לוותר עליה)
קטע ראשון החל מדקה 4:25 – כניסה לביה"ס
עד דקה 15 כשטרוור צופה בהומלסים (השוט הבא עובר למופע חשפנות -שימנה לב..)
הסרט מתחיל בדיון בכיתה ובמשימה שניתנה לתלמידים.
משום שזהו המפגש הראשון, ובשל 'החוזה' וחלוקת היומנים. קטע הצפייה קצר.
אם אתן חושבות / מגלות שיש לכן יותר זמן אפשר להמשיך ולראות את הקטע השני המוצע (8 דקות) ובתנאי שיישאר די זמן לפחות לעיבוד האישי ביומן.
בהמשך לחוזה הקבוצתי, כאן יינתן זמן לכתיבה אישית ביומן. הקפידו על הכללים שקבעתם והפכו זאת לטקס קבוע של זמן שקט ואישי.
כדאי לתת לתלמידים לשוחח על הדברים בעקבות התחושות והמחשבות שהתעוררו בהם לאור הצפייה בקטע.
• המילה אפשרי. האם באמת 'אפשרי' לשנות את העולם?
• האם תפקידו של כל אחד מאתנו לשנות את העולם? טרוור שואל את המורה 'מה אתה עשית בשביל להציל את העולם?' והמורה עונה במילים אחרות "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בין חורין להיבטל ממנה" (מסכת אבות ב', ט"ז) אני משנה אתכם, אני משפיע עליכם לפעול, וזו הפעולה שלי. זו פעולה של שינוי ותיקון עולם, בהיקף היכולות שלי.
• מה דעתם על המשימה?
• כיצד לדעתם ימשיך הסרט? אפשר לתת לתלמידים להציע את תסריטים (זהירות מספויילרים J) אבל השאלה הזו מזמנת גם מעט שיח קולנועי:
בתחילת הסרט נראים בריונים, לאחד מהם סכין, 'אקדח שמופיע במערכה הראשונה חייב לירות במערכה השלישית…" מה יהיה תפקידם?
בעשר הדקות הראשונות של הסרט אנחנו מבינים מיהו גיבור הסרט ומיהם גיבורי המשנה – באילו דרכים הבימאי עושה זאת? (גיבורי המשנה מופיעים בקטעים שהורדו, העיתונאי שחוקר את 'תעביר את זה הלאה' פותח את הסרט, ואמא של טרוור גם היא מופיעה והושמטה)
אפשר לשלוח את הילדים עם 'צידה לדרך' השירים 'אני ואתה נשנה את העולם' ו'לא אני ולא אתה'. הם יכולים להדביק את השירים ביומן המסע (במידה ונותר זמן אפשר גם לשמוע כאן וכאן בהתאמה)
האם מגיעה הביתה ומגלה הומלס בבית. ניגשת לביה"ס לברר מה המשימה שגרמה לבנה להכניס את ההומלס הביתה ומקיימת שיחה (סוג של..) עם המורה, האם נכון לתת משימה שאי אפשר לעמוד בה?
האמא מוצאת את ההומלס במוסך, מתקן את הטנדר שלה.
הוא מסביר לה מדוע הוא עוזר לה ולמה אסור לו לעזור לטרוור.
השוטים עוברים בין ההסבר של טרוור בכיתה להסבר של ההומלס לאמא של טרוור בבית.
*** בין שני הקטעים מתפתחת החקירה של העיתונאי, אפשר לראות את הכל ברצף אבל זה מחייב אתכן להשלים לתלמידים את סיפור המסגרת.
העיתונאי מגיע לזירת פשע בלילה גשום במיוחד, הרכב שלו נהרס במהלך מרדף משטרתי. אבוד בגשם ומול רכבו ההרוס מופיע אדם ונותן לו רכב יוקרה חדש, בתנאי, שהוא 'יעביר את זה הלאה' (ככה הסרט מתחיל) בקטע הזה העיתונאי מגיע אל אותו אדם (שמתגלה כעו"ד בכיר ) ומנסה להבין מהי הסיבה לאלטרואיזם המוזר הזה.
*** שמנה לב, אם אתן בוחרות להראות את הכול ברצף, שיש לכן מספיק זמן למפגש.
בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן
הצטרפו לכיתה של טרוור. מה דעתכם על התכנית?
🎥 קטע רביעי 1:46:24 עד 1:50:00
הכתב שמתחקה אחרי 'תעביר את זה הלאה' מלוס אנג'לס לוואגס (שם גר טרוור), מגיע אל טרוור במהלך מסיבת יום ההולדת ה12 שלו. והצופים מגלים את היקף ההשפעה של 'תעביר את זה הלאה' הפרויקט של טרוור.
זהו סוף הסרט – המשכו (מיד בתום צילומי הכתבה) במותו של טרוור – זוכרות את הסכין מהמערכה הראשונה?… תחליטו אתן אם מתאים לכן להראות את הסיום. ההצעה היא לדלג, התלמידים לא חוו את כל הסרט ולא מכירים את הדמויות ולכן הסיום יהיה תלוש ומצד זה מיותר.
כמה רעיונות מרכזיים שעולים בקטעים ואפשר לפתח אותם:
• להאמין בטוב האנושי. הפרויקט מניח שרוב האנשים יעבירו הלאה. גם כי תהיה להם מחויבות ל'קוד הכבוד' וגם כי טבע האדם טוב מנעוריו. בסרט מופיעות דווקא דמויות קצה שמסייעות ופועלות, הומלס-נרקומן, עבריין, אלכוהוליסטית וכו'. אז לקראת חודש אלול – האם האדם טוב או רע מנעוריו? האם התלמידים מאמינים באדם?
• הדיון הזה מוביל לשאלת הגבולות. טרוור מכניס לביתו הומלס. מה הגבול של עשיית הטוב? האם יש גבול כזה? האם הכנסת הומלס (ונרקומן) הביתה תתקן את העולם? מה הסיכונים בכך? מה יקרה אם אף אחד לא ייקח את הסיכון?
• קשר הורים ילדים – עם מי קל לנו לדבר?
• קשר מורים תלמידים – האם המורים באמת מאמינים בנו? מה התלמידים חשבו על דבריה של האם למורה?
שירו של שאול טשרניחובסקי אני מאמין [שחקי שחקי], הפך לשיר האמונה החילוני. אל מול אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח שרו במלוא גרון חלוצים חילונים את אני מאמין של טשרניחובסקי. בשירו מועלה על נס האדם, האמונה באדם ובכוחו להיטיב את המציאות האנושית בין לאומים, באחריות קולקטיבית ובהפרחת השממה. השיר במשלב קשה לתלמידים ולכן הבאנו רק את שני הבתים הראשונים מתוך שמונה. מומלץ להציע לתלמידים להדביק את השיר ביומן שלהם.
אֲנִי מַאֲמִין / שאול טשרניחובסקי
ואפשר גם – הרבה יותר פשוט:
אֲנִי מַאֲמִין בְּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּרֶגַע זֶה
עוֹמְדִים מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם בְּצָמְתֵי דְּרָכִים….
(יהודה עמיחי. פָּתוּחַ סָגוּר פָּתוּחַ. עמוד 129)