המפגש לקראת יום הזיכרון לחיילי צה"ל ייסוב סביב שאלת הזיכרון – איך זוכרים? ומה תפקיד הזיכרון?
המפגש מחולק לשני חלקים כל אחד מהם עומד בפני עצמו אך התבוננות בשניהם תציג תמונה מורכבת יותר.
חלק זה יעסוק בדרכים שונות להנצחה (במדיה שלנו כמובן) דרך שני סרטי זיכרון שונים.
סרטון לזכרה של תמר אריאל ז"ל עוסק בהנצחה מתוך מרכיבים באישיותה. הסרטון נפתח בציטוט ממכתב שכתבה תמר לבת דודה:
"כשאדם נפטר לוקחים ממנו תכונות, מידות, מעלות שלו ומאמצים אותם לחיים, ובכך ממש חיים את אותו אדם. זו הנצחה של ממש כאילו לוקחים חלקים ממנו ומחיים אותו בחזרה…".
הסרטון השני מבקש להאיר דרך זיכרון ילדות משהו מדמותו של הנופל והוא מוצג באנימציה קצרה וילדית. הסרטונים מציגים חיים, צחוק ושמחה דרך אנקדוטה אחת ולא מבקשים להציג דמות עגולה וכביכול אינם מתמודדים עם האובדן.
מוצעים לבחירה שני סרטונים מתוך פרויקט פנים של בית אביחי. (הקישורים מפנים אל הדף כולו על מנת שתוכלו לקרוא על החייל לפני ההקרנה)
דימה לויטס ז"ל
לירון סעדיה ז"ל
בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן
בחלק זה יובא הסרטון 'שעתיים לצפירה' ובו מוצג גבר חרדי המנסה להגיע הביתה טרם הצפירה.
אם המפגש קצר החלק הזה חשוב יותר משום שהוא מביא קול אחר של החברה הישראלית ופותח דיון מורכב על דרכי הזיכרון וכבוד הנופלים.
משום שאנחנו מניחים שתלמידי כיתות ה-ו לא בהכרח מבינים את המורכבות שבעמידה ואי עמידה של חרדים בעת הצפירה אנחנו ממליצים לצפות בשתי הדקות הראשונות בסרטון הזה, היוצר, יהודה גרובייס מסביר על עמדת החרדים ועמדתו ומדוע יצר את הסרט הזה. ורק לאחר מכן לצפות בסרט עצמו.
בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן
עם מי הזדהיתם עם הצלם או עם החרדי?
מה דעתכם על 'הפתרון' שהחרדי מצא בסוף?
מדוע הצלם נשלח 'למצוא תמונה של חרדי'? את מי זה משרת? מה תמונה כזו מקדמת?
האם הצפירה קשורה לזיכרון? כיצד?
מתוך שלושת הסרטים שראיתם, מה יכול לסייע לכם לזכור?
שני שירים של יהודה עמיחי, שעסק רבות בזיכרון ושכחה. אפשר להשתמש בהם תוך כדי הדיון על דרכי הזיכרון ומטרתו ואפשר להביאם כצידה לדרך לחשיבה על נטל הזיכרון ועוצמת השכחה.
ומי יזכור ובמה משמרים זיכרון? …..
(יהודה עמיחי, בתוך פתוח סגור פתוח)
שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִי,
זֶה תַּפְקִידוֹ. שֶׁהַגַּן לְזֵכֶר יִזְכֹּר,….
(יהודה עמיחי, בתוך מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול)