קריאת כיוון

צ'רלי צ'פלין (16 באפריל 1889 – 25 בדצמבר 1977) נולד באנגליה, יצר ופעל בעיקר בארה"ב, גורש ממנה (בשנת 52) אך זכה לקבל אוסקר של כבוד לפני מותו בביתו בשוויץ.

צ'פלין נפטר לפני 40 שנה ובכל זאת כנראה שגם היום הוא אייקון המזוהה ביותר עם עולם הריאנוע והקולנוע. הוא היה מחלוצי הריאנוע, היה שותף במעבר מסרטים קצרים לסרטים באורך מלא, ניסה למנוע את המעבר מסרטים אילמים (ריאנוע) לקולנוע (סרטים עם קול) וכמובן צלח את המעבר מסרטי שחור לבן לסרטים בצבע. והיה כוכב הקולנוע הראשון במובן המלא של המילה. הוא היה שם בחמישים שנות הקולנוע הראשונות והשפעותיו ניכרות עד היום.
ייחודו וערכו בכך שהוא יצר קולנוע בעל רגש, שיכלל את אומנות הצילום, הקומפוזיציה ועוד.
אך בעיקר צ'פלין הביא שילוב מיוחד אל עולם הקולנוע כמי שהיה הראשון להשתמש במדיה ככלי קומי ממדרגה ראשונה, הוא ידוע כאבי הפיצ'ר (סרט באורך מלא) הקומי. אך גם הראשון להבין, ממש בתחילת הדרך, שהמדיום הזה יכול להשפיע על עמדות חברתיות ופוליטיות וליצור שינוי חברתי עמוק.
השילוב בין מסרים חברתיים חלוציים, חתרניים אפילו, וקומדיה שזורים ביצירותיו.

לקראת פורים נבחן שתי סוגיות דרך התבוננות בשלושה מסרטיו שהיו לנכסי תרבות עולמיים.
– מהו הומור טוב והאם אפשר לשמר הומור לאורך שנים?

– מהם גבולות ההומור? על מה 'אסור לצחוק'?

מפגש ראשון

ב- 1914 יצר צ'פלין את הדמות המזוהה איתו, דמות הנווד. דמות הנווד היתה דמות מצחיקה המנסה לשמור גינונים אריסטוקרטיים למרות מעמדה הנמוך, בעל מוסר וקודים ג'נטלמניים אך מכופף את החוק לא פעם ומציג אותו כנלעג. הוא רומנטיקן ואופטימי בצורה חסרת תקנה והמכלול הזה יוצר דמות מגוחכת אך אהודה מאד.
בהעדר קול השחקן חייב להעביר את כל מכלול המסרים והתחושות רק דרך מחוות הגוף. זו כמובן דרגת משחק קשה מאד. מאידך הסרט האילם מגיע לכל העולם ללא מגבלות שפה. (תרגום / דבוב).

ברגע שצ'פלין עובר לקולנוע הוא זונח את הנווד ומשאיר אותו במעמדו האלמותי, מתוך הבנה שברגע שלנווד יהיה קול המכלול ייפגם. 

הסרט זמנים מודרנים – 1936

זמנים מודרניים הוא סרטו האילם האחרון של צ'פלין והסרט האחרון בו מופיע הנווד. הסרט הוא מסמך נוקב על תקופת 'השפל הגדול' בארה"ב. צ'פלין בז למיכון ולהתייעלות ששלטו בכל על חשבון המהות ובהתעלם מבני האדם שהפכו לטעמו לכלי תעשייתי. כבסרטים רבים אחרים של צ'פלין הוא מבקש לחזור אל יחסים של חמלה וקשר אישי בין אנשים שלדעתו נפגעים בשל המיכון והתיעוש. 

🎥 צפייה בסרט

*מומלץ לא לתת לתלמידים רקע לפני הצפייה בקטעים הראשונים של הסרט
* כדאי לבקש מהתלמידים לציין לעצמם סצנות משמעותיות לדיון המשותף.

 קטע ראשון 

קטע שני- עד 1:30    

קטע שלישי 

קטע רביעי 

עיבוד אישי ביומן

בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן

💬דיון קבוצתי

• על מה מדבר הסרט של צ'פלין?

• האם הוא אקטואלי גם לימים אילו? באיזה אופן?

• כיצד הבנתם את המסר של צ'פלין הרי לא נאמרה בו אף לא מילה?

תארו אמצעיים חזותיים משמעותיים (עדר הכבשים-עדר האנשים בפתיחת הסרט, הקצב של המכונה ותנועת האנשים, הפרופורציה של המסך הגדול בשירותים,  כמובן הבלעות האדם על ידי המכונה ועוד ועוד)

• האם הסרט מסקרן אתכם? מדוע?

כעת מומלץ לספר לתלמידים מעט על הסרט, לחשב איתם שגם מרבית הסבים והסבתות שלהם נולדו אחרי שהסרט נוצר. ולתהות יחד מה עושה סרט לאלמותי?

📖 הרחבה- צידה לדרך

הסרט נחשב ליצירת מופת קולנועית ושמו הפך לביטוי לכל מה שרע בתיעוש וברדיפה אחרי היצרנות.
בשנה שחלפה כתב דני רובס שיר שנקרא זמנים מודרניים והולחן על ידי מתי כספי.
השיר זמנים מודרנים;  זמנים מודרניים– מילים

מפגש שני- הדיקטטור הגדול 1940

למורה-מידע מקדים

תקציר העלילה

צ'פלין יוצר דיקטטורה מקבילה לחלוטין לרייך השלישי (היטלר הוא הינקל, גבלס הוא גארביטש, גרינג הוא הרינג) הוא מתאר רודן מגוחך, חסר היגיון, תאב כוח, שררה וכיבוש. בזבזן וכמובן אנטישמי. הוא ממש מתפוצץ כשהוא מדבר על יהודים.

במקביל יהודי פשוט שדומה להינקל שתי טיפות מים [גם אותו כמובן מגלם צ'פלין], ספר שתקן שבמלחמת העולם הראשונה הציל טייס אך כתוצאה מהמבצע איבד את זכרונו ומאז הוא מאושפז בבית החולים. כך מוצא את עצמו הספר בגטו היהודי לא מודע כלל לחוקי הגזע שקבע הינקל.

במהלך הסרט, הספר ישלח למחנה ריכוז ימלט במדי קצין, ויזוהה בטעות כהינקל וכך נגיע לסצנת הסיום בה הספר היהודי נואם במקום הפירר.  

* המלצה למורים – ספרו את עלילת הסרט דרך הסצנות שנראה.

🎥 צפייה בסרט

•   הינקל – הקטע ארוך. שווה לראות את כולו בכל מקרה כדאי לצפות אחרי דקה 3, שם הינקל מתייחס ליהודים. כמובן שהכל נאמר בגיבריש. אבל הקריינית מתרגמת הפירר התייחס כעת אל היהודים.
• הינקל ונפוליני [היטלר ומוסלני] דנים על הסכמי שביתת הנשק .
• הסצנה המפורסמת של ריקוד הגלובוס 
• הספר היהודי
• ועוד סצנה מהמפורסמות בקולנוע

עיבוד אישי ביומן

בחלק זה ניתן זמן לכתיבה אישית ביומן

💬דיון קבוצתי

• איך הרגשתם בעת הצפייה בסרט?
• האם הסרט מצחיק?
• האם אפשר לצחוק על מלחמה?
• ניתן לראות שבארה"ב היו מודעים לחוקי הגזע ולכינוס היהודים בגטאות, האם לדעתכם קומדיה היא דרך ראויה להעלות נושא מסוג זה לדיון ציבורי?

בחרו שלושה נושאים בוערים מסדר היום הציבורי במדינת ישראל.

• האם הייתם יוצרים סרט מסוג זה על נושאים אילו?
• באיזה אופן לדעתכם השפיע הסרט על קהל צופיו?

מפגש שלישי

צ'פלין העז לעשות סרט אנטי מלחמתי ואנטי נאצי בזמן שארצו, ארה"ב, בוחרת במכוון להיות ניטרלית ולהימנע מהמלחמה. הוא מבקש לעורר שיח על ערכי הדמוקרטיה – חירות ושיוון. לעסוק בכבוד האדם באשר הוא.
בפועל הסרט שהיה להצלחה קופתית גדולה, יצר יותר נזק תודעתי מתועלת, משום שהגחכת היטלר שפשעיו הגדולים ביותר עוד לא בוצעו, באותה עת, גרמה לצופים לראות בו רודן חולף, מגוחך ולא מאיים.   
צ'פלין עצמו העיד באוטוביוגרפיה שלו, שיצאה ב–1964, שאם היה יודע בזמנו את גודל הזוועה של מחנות הריכוז, לא היה עושה את הסרט הזה.

🎥 צפייה בסרט

נאום הספר היהודי כהינקל – מומלץ לראות פעמיים

💬דיון קבוצתי

• האם עמדתכם על הסרט השתנתה בעקבות הנאום?

• האם השארתכם בדבר השפעת הסרט השתנתה?

• האם לאור הנאום הזה היה מקום ליצור את הסרט גם לאחר קבלת הידיעות על שואת היהודים?

•  

  האם 'הכל צחיק'? או מהם גבולות הקומדיה?

• מי אמור להגביל קומדיה? מה יהיה המחיר של לא להקרין סרט כמו הדיקטטור הגדול?

• באילו זכויות יסוד בחירה כזו תפגע?

• מהם גבולות חופש הביטוי? איזה נזק יכול להיגרם לחברה כשהאמנים לא יכולים לקרוא תגר על הממסד?   
  
  * זה המקום לספר לתלמידים על הרשימה השחורה של הוליווד ועל גירושו של צפלין מארה"ב.

•  מה דעתם, האם ישנן דעות שנכון להרחיק/ לגרש למנוע את שמיעתן ?