פרעה חלום חלום ולא מצא לו פתרון. באין פותר להם מקרב חרטומי מצרים, מזכיר שר המשקים את יוסף שפתר את חלומו. יוסף מובא מבית הסוהר אל פרעה, פותר את חלומותיו ונותן לו עצה, ופרעה ממנה את יוסף למשנה למלך.
עוד על היחידה:
יוסף, בשעה שהציג את עצמו בפני פרעה, הדגיש שהחלום הוא מסר מאלוהים למען שלומו של פרעה: " וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (פס' טז). פרעה תאר בפני יוסף את חלומותיו ואת העובדה שאף אחד מחכמי מצרים לא פתר אותם.
לאחר מכן יוסף התייחס באריכות לחלומותיו של פרעה:
פרעה, אשר התפעל מחכמתו ומכישוריו של יוסף, מינה את יוסף למשנה למלך והפקיד בידו את ניהולה הכלכלי של מצרים לפי העצה אשר ייעץ לו.
בשל אורכו של הפרק וכדי להקל על הבנת הסיפור, מומלץ למורה במהלך קריאת הפסוקים להעניק יחד עם התלמידים תתי כותרות לפסוקים (במקומות המוצעים בטקסט המרכזי). תתי הכותרות מוצעות למורה ולתלמידים כמשימה הראשונה ב"קריאה יחפה". רצוי לקרוא אותן בטרם הקראת הפסוקים ולכתוב כל תת כותרת במקום המתאים לה.
כמו כן מומלץ בשלב ראשוני יחסית של לימוד היחידה להמחיש בתיאטרון זעיר את חלומות פרעה באמצעות הפעילות המוצעת ב"המחשה".
• בקריאה יחפה נשאל שאלות אשר יסייעו לתלמידים להבין את הפתרון שנתן יוסף לחלומות פרעה, את העצה שנתן יוסף לפרעה ואת העלייה של יוסף לגדולה במצרים בעקבות מינויו על ידי פרעה למשנה למלך.
• בריבוי קולות ישנן כמה אפשרויות:
– התלמידים יוכלו לבטא את הרגשתם כקוראים בעקבות השינוי הדרמטי במעמדו ובמצבו של יוסף- מעבד כלוא בבית הסוהר להפיכתו למשנה למלך מצרים.
– להתייחס להבעות פניו ולתחושותיו האפשריות של פרעה כאשר התעורר ונזכר בחלומותיו.
– להעניק רובד נוסף לכינוי שכונה יוסף מצד אחיו בפרק לז " בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה".
• ברלוונטיות נתייחס לעניין של נתינת/קבלת עצה טובה בחייהם או לשאלת האמונה באלוהים כגורם שמשפיע על חלומותיהם, חייהם ומעשיהם.
• ביצירה יוכלו התלמידים ליצור לבובת יוסף את בגדי היוקרה ואת רביד הזהב אשר פרעה העניק לו כאשר מינה אותו למשנה למלך.
• בהרחבה מוצע הסבר לסמלים נוספים אשר הופיעו בחלומותיו של פרעה – היאור, הפרות והשיבולים. כמו כן מוצעת התבוננות בפריטים ארכיאולוגיים ממצרים העתיקה אשר יכולים לתת לנו מושג כלשהו על חפצי היוקרה שניתנו ליוסף – טבעת זהב, רביד זהב ומרכבה.
מִכֵּיוָן שֶׁהַפֶּרֶק הַנִּלְמָד בִּיחִידַת הַלִּמּוּד אָרֹךְ, חִלַּקְנוּ אוֹתוֹ לְכַמָּה חֲלָקִים וְנָתַנּוּ כּוֹתֶרֶת מִשְׁנֶה לְכָל חֵלֶק. כּוֹתְרוֹת הַמִּשְׁנֶה יְכוֹלוֹת לְסַיֵּעַ לִזְכֹּר מָה הִתְרַחֵשׁ בַּפֶּרֶק. כִּתְבוּ כָּל כּוֹתֶרֶת מִשְׁנֶה בַּמָּקוֹם הַמַּתְאִים לָהּ:
פַּרְעֹה מְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹן לַחֲלוֹמוֹתָיו בַּבֹּקֶר
יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה כַּחֲלוֹם אֶחָד
חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה
דִּבְרֵי יוֹסֵף טוֹבִים בְּעֵינֵי פַּרְעֹה, וּפַרְעֹה מְמַנֶּה אוֹתוֹ לַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם
יוֹסֵף נוֹתֵן עֵצָה לְפַרְעֹה
פַּרְעֹה מְסַפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹתָיו לְיוֹסֵף
"הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה.
הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ.
וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד."
כִּתְבוּ בַּמִּלִּים שֶׁלָּכֶם מַהוּ הַפִּתְרוֹן (הַפֵּרוּשׁ) שֶׁל יוֹסֵף לַחֲלוֹמוֹת שֶׁל פַּרְעֹה:
_______________________________________________________________________________
לְפִי דִּבְרֵי יוֹסֵף בְּפָס' לב, מָה מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר שֶׁפַּרְעֹה חָלַם שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה?
_______________________________________________________________________________
לְפִי פְּס' לג-לו- מַהִי הָעֵצָה שֶׁיִּעֵץ יוֹסֵף לְפַרְעֹה כְּדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם שְׁנוֹת הָרָעָב שֶׁצְּפוּיוֹת לְמִצְרַיִם?
א. לֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר.
ב. לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהִים וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יָבִיא רָעָב עַל מִצְרַיִם.
ג. לְמַנּוֹת אָדָם נָבוֹן וְחָכָם וּפְקִידִים שֶׁיַּאַסְפוּ חֵלֶק מֵהַתְּבוּאָה שֶׁל מִצְרַיִם בִּשְׁנוֹת הַשֹּׂבַע וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָהּ לִשְׁנוֹת הָרָעָב.
א. פַּרְעֹה שָׁלַח אֶת יוֹסֵף בַּחֲזָרָה לְבֵית הַסֹּהַר.
ב. פַּרְעֹה מִנָּה אֶת יוֹסֵף לַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הָאַחְרָאִי עַל נִהוּלָהּ שֶׁל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
ג. פַּרְעֹה שִׁחְרֵר אֶת יוֹסֵף מִבֵּית הַסֹּהַר וְשָׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה לְאֶרֶץ כְּנַעַן.
⬜️ צֹאן וּבָקָר ⬜️טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ ⬜️כֶּתֶר ⬜️ בִּגְדֵי שֵׁשׁ ⬜️נַעֲלַיִם ⬜️פֶּלֶאפוֹן ⬜️רְבִיד זָהָב ⬜️ גְּמַלִּים ⬜️כַּלָּה (אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע)
מִיהוּ? ____________________________ (רֶמֶז: מְגִלַּת אֶסְתֵּר).
כִּתְבוּ בְּמִלָּה אַחַת אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁלָּכֶם בַּשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל הַסִּפּוּר, וְאַחַר כָּךְ צִבְעוּ וְקַשְּׁטוּ אוֹתָהּ בִּצְבָעִים שֶׁמַּתְאִימִים לִתְחוּשַׁתְכֶם. מָה בְּחַרְתֶּם, צְבָעִים עַלִּיזִים אוֹ קוֹדְרִים? חַמִּים אוֹ קָרִים? קַוִּים חֲזָקִים אוֹ רַכִּים?
אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף כִּנּוּ אוֹתוֹ "בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה" (פֶּרֶק לז, כ) כַּמָּה רְגָעִים לִפְנֵי שֶׁהִפְשִׁיטוּ מִמֶּנּוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר.
מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם וְעַד לְרֶגַע זֶה בַּסִּפּוּר חָלְפוּ 13 שָׁנִים שֶׁבָּהֶן יוֹסֵף הִסְפִּיק לִהְיוֹת עֶבֶד בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פּוֹטִיפַר וְאָסִיר בְּבֵית סֹהַר שֶׁבּוֹ פָּגַשׁ אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים, הוּא הִסְפִּיק לָצֵאת מִבֵּית הַסֹּהַר, לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, וּלְקַבֵּל מִפַּרְעֹה מִנּוּי לַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.
וכן אצל הרמב"ן – " וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת…" (פס' ב) – 'בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור, וממנו בא להם השובע והרעב, ראה אותן עולות מן היאור'.
ולדעת הרמב"ן – רמז לשני היבטים של עבודת האדמה לשם ייצור מזון: חריש באמצעות בע"ח וקצירת שיבולים [ובלשון הרמב"ן לפס' ב: 'והפרות סימן לחרישה, והשיבולים סימן לקציר, כמו שאמר (להלן מה ו) "אשר אין חריש וקציר"].
" וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ…" (פס' מא-מג)
אין לנו דרך לדעת כיצד הם נראו בדיוק, אך נוכל לקבל מושג כלשהו על מראיהם מתוך פריטים עתיקים מאוד, בני אלפי שנים, ממצרים העתיקה. פריטים אלו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במצרים, והם עוזרים לנו כיום להכיר את החיים שחיו לפני זמן רב כל-כך במצרים.
ניתן לראות פריטים יפהפיים ממצרים העתיקה בקישורים הבאים:
מרכבה –
או
שימו לב: יש להדביק את המקל כך שיבלוט למעלה וניתן יהיה להחזיק את הציורים מלמעלה.
לדוגמה:
(* למורה – ניתן למצוא באינטרנט שפע של דפי צביעה מתאימים, למשל:
הערה: כדי שהפרה תיראה רזה, מומלץ להצר את התמונה (להנמיך את גובה הפרה) ולמתוח אותה לאורכה (כך שהפרה תיראה ארוכה יותר מקצה ראשה ועד לזנבה).
הערה: כדי שהשיבולים תיראנה רזות, מומלץ להצר את התמונה.
מומלץ למורה להעתיק לקובץ WORD את התמונות של דפי הצביעה בכמות הנדרשת ולהתאימן לגדלים הרצויים (7 פרות שמנות, 7 פרות רזות, 7 שיבולים מלאות, 7 שבולים רזות, 1 דמות פרעה), על מנת לארגן מקבץ של דפי צביעה לכל תלמיד/ה.
אפשרות נוספת: לחלק את הכיתה ל-5 קבוצות, כך שכל קבוצה תהיה אחראית על הכנת חלק מתוך הדרוש: קבוצה 1 – תכין את הפרות השמנות (צביעה, גזירה, הדבקה), קבוצה 2 – תכין את הפרות השמנות, קבוצה 3 – תכין את השיבולים המלאות, קבוצה 4 – תכין את השיבולים הרזות, קבוצה 5 – תכין את דמותו של פרעה וכן את התפאורה (יאור ואחו).
אפשרות נוספת היא הכנת עותק אחד בלבד של כלל אמצעי ההמחשה הנ"ל עבור המורה, כך שהכל יהיה צבוע, גזור, מודבק ומוכן מראש להפעלה. המורה תשתף את התלמידים רק בשלב המחזת החלומות בכיתה.)
כגון:
(*למורה – סביר להניח שהתלמידים יציינו תחושת שמחה של יוסף. יתכן שיציינו גם תחושת ניצחון שלו ביחס לאחיו – 'הנה, החלום שלי התגשם ועליתי לגדולה, למרות שזרקתם אותי לבור ושנמכרתי כעבד' , ועוד תחושות אפשריות שונות. בעקבות דברי התלמידים אפשר לפתח שיחה ביחס לרגשות מורכבים ומעורבים שבני אדם חשים לעתים, ושיוסף עשוי היה לחוש. למשל, יתכן שיוסף חש שמחה גדולה על יציאתו מבית הסוהר ועל עלייתו לגדולה אך בו בזמן הוא גם חש עצב מסויים ושמחתו לא היתה שלמה, כיוון שהוא נמצא בארץ נכריה רחוק ממשפחתו (מבית אביו), ואולי זכרונות מרים וכואבים מיחסיו עם אחיו מעיבים גם הם על שמחתו.)