קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת במקורות של הקידוש בבוקר ונכיר את ההבדלים בין מנהגי הקידוש בבתים השונים.

• בקריאה יחפה נבחן את הסיבות וההבדלים בין קידוש בערב שבת לקידוש בבוקר שבת.

• בריבוי קולות נקרא חלק ממאמרה של רותי פויכטונגר על הקידוש המיוחד במשפחתה בסעודה שלישית ונחשוב כיצד עוברים מנהגים במשפחה.

• ברלוונטיות נערוך סקר (עם השערות מקדימות) לגבי מנהגי הקידוש בבבתים השונים בבית הספר.

• בהרחבה נלמד בשנית, בתקווה להעמיק על הרמב"ם.

טקסט מרכזי

"…ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד סעודה שניה. וזה הוא הנקרא קידושא רבה*, מברך בורא פרי הגפן בלבד ושותה ואחר כך יטול ידיו ויסעוד. ואסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש. וגם קידוש זה לא יהיה אלא במקום סעודה".

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט)

*רבה – גדול

קריאה יחפה

מקורות והבדלים בין הקידושים

 💬נשאל:

• מדוע לדעתכם קבעו להוסיף קידוש גם בבוקר יום השבת, ולא רק בערב יום השבת?
• מה בכל זאת ההבדל בין סעודת ערב השבת וסעודת בוקר השבת?
• באילו מקרים נוספים – שאינם קשורים בהלכה ובמסורת היהודית דווקא – היה לדעתכם נכון וכדאי ליצור "קידוש" כזה או אחר, בדומה לקידוש של שבת (אך עם תוכן אחר כמובן)?

• השוו בין המקום שמקדיש הרמב"ם בדבריו לקידוש שנערך בערב שבת (ראו בשער הקודם ביחידה על הקידוש) לבין המקום שהוא מקדיש בדבריו לקידוש של הבוקר.
• כיצד אתם מסבירים את ההבדל הזה?
• השוו בין נוסח הקידוש של הערב ונוסח הקידוש של הבוקר. מה ההבדל המרכזי בין השניים?
• כיצד מכונה הקידוש של הבוקר?
• נסו לחשוב, לאור ההשוואות שערכת בין הקידוש של הערב והקידוש של הבוקר, והמקום שמייחד הרמב"ם לכל אחד מהם – מדוע מכונה כך דווקא הקידוש של הבוקר?

*הרחבה למורה: הקידוש של הבוקר מכונה "קידוש רבה" – כלומר קידוש גדול, וכינוי זה ניתן לו למרות שלמעשה זהו הקידוש "הקטן" מבין השניים, משום שלמעשה אין זה קידוש. לא מברכים בקידוש של הבוקר בשום חלק את הברכה: "מקדש השבת" שהיא למעשה הקידוש עצמו. ודבר זה נובע מכך שלמעשה הקידוש של הבוקר הוא אינו חובה מעיקר הדין, אלא רק נוסף כמנהג, בכדי לייחד את סעודת השבת של הבוקר, בעוד שהקידוש של ערב שבת הוא, על פי הרמב"ם, ממש דין מן התורה.

ריבוי קולות

העברת מנהגים במשפחה

 💬נשוחח:

• שתפו את חבריכם לכיתה אם יש בביתכם מנהגים מיוחדים הקשורים לקידוש.
• קראו את הכתבה של רותי פויכטונגר על המנהג המיוחד שהתקיים בביתה הקשור לקידוש, ואת מסע החיפושים שיצאה בעקבותיו.
• רותי מסיימת את דבריה במסר שהוא מעבר לסיפור האישי שלה. מהו המסר, ומדוע לדעתכם חשוב לה להדגיש אותו?
• אילו מסרים נוספים אנחנו יכולים ללמוד מסיפורה האישי של רותי, מעבר למנהג המיוחד שמתואר בדבריה?

רותי פויכטונגר, "תעלומת הקידוש השלישי

"בבית הורי נוהגים בשבת, מלבד הקידוש הנערך בערב והקידוש הנערך בבוקר, לערוך קידוש שלישי – בסעודה שלישית, הנערכת בשעות אחר הצהריים של השבת.

נוסח הקידוש של סעודה שלישית דומה לקידוש הבוקר. לא מברכים בו "מקדש השבת" כמו בערב שבת, כלומר הוא לא לגמרי קידוש, אלא אומרים מספר פסוקים ולאחריהם מברכים על היין ושותים.

אלו הפסוקים הנאמרים לפני ברכת היין:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל–כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל–יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי. עַל–כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת–יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"

 (שמות, טז, כה, כט–ל; שמות כ, י)

המקור לקידוש בסעודה שלישית הוא די מעורפל, ובשל כך החלטתי לחפש אחריו. התוצאות מובאות להלן.

מקור המנהג המשפחתי התברר בקלות, בזכות אבי ששלח לי קטע מדברים של הרב יצחק אדלר על מנהגי הרב מווירצבורג, שסבתי הייתה מצאצאיו:

להרב יצחק דב הלוי במברגר זצ"ל, הרב מווירצבורג, היו מנהגים מיוחדים. יתכן שחלק ממנהגיו לא חודשו על ידו והוא המשיך במסורת שראה במשפחתו או קיבל מרבותיו. חלק מהמנהגים נמסרו כמסורת משפחתית לדורות הבאים. גם היום שומרים במשפחות רבות על מנהגים שונים מהרב מווירצבורג… בסעודה שלישית בשבת, אחרי בציעת הפת, קידש על היין בפסוקים "ויאמר משה אכלוהו…" (שמות טז, כה) "ראו ה' נתן לכם…", "וישבתו העם…" (מנהגי הרב זצ"ל והנהגותיו)

הבנתי כיצד הגיע המנהג אלינו, ועדיין נותרה שאלה כפולה לגבי מנהגו של הרב מווירצבורג – מה מקור המנהג ומה מקורו של נוסח הקידוש? החיפוש הוביל אותי למקורות שונים, שהוכיחו לי שאכן בעבר הרחוק התקיים מנהג שכזה בבתים לא מעטים, אלא שהוא הלך ואבד עם השנים, ונשמר רק בקרב משפחות בודדות. […]

בשולי הדברים אני מבקשת להוסיף הערה על מסורת העוברת דרך נשים. המנהג הגיע למשפחתי דרך אם אבי, סבתא פאולה לבית במברגר. סבי קיבל על עצמו את מנהג משפחתה, אולי משום שהייתה אחת משלוש אחיות, ולא היה בן שימשיך את המנהג. מכל מקום, בזכות נכונותו לאמץ מנהגים שונים מאלו שנהגו בבית הוריו, זכינו והמנהג הלא מוכר הזה הגיע אלינו.

 (מעובד מתוך מאמרה של רותי פויכטונגר, "תעלומת הקידוש השלישי", התפרסם במוסף השבת של העיתון "מקור ראשון", ט"ו אב תשע"ו, 19.8.2016)

לקריאת המאמר בשלמותו:

רלוונטיות

אילו מנהגים קיימים בבית ספרנו?

בחברה הישראלית כיום יש התייחסויות שונות לקידוש:

ישנם שלא עורכים קידוש בכלל, לא בערב ולא בבוקר.

ישנם כאלו שעורכים קידוש בערב השבת.

ישנם כאלו שעורכים קידוש בערב שבת ובבוקר השבת.

וישנם, כפי שראינו בדבריה של רותי, כאלו שנוהגים לקדש גם בערב, גם בבוקר וגם בסעודה שלישית, בשעות אחר הצהריים של שבת.

• כיצד נוהגים בביתכם?

📝משימה:

ערכו סקר* בין חברי בית הספר, בדבר השאלה – האם ומתי (וכמה פעמים) עורכים קידוש בביתם במהלך השבת. (נסו לשאול כמות גדולה של תלמידים, מקבוצות זהות שונות, כדי לקבל סקר מיטבי).

לפני הסקר, שערו מה יהיו תוצאות הסקר בקרב קהל היעד שלכם: כמה יענו שלא עורכים כלל קידוש, כמה יענו שעורכים בערב, כמה יענו שעורכים בערב ובבוקר, וכמה יענו שעורכים שלוש פעמים.

• האם תוצאות הסקר התאימו להשערה שלכם?
• האם הם הפתיעו אתכם? פרטו.

*חשוב להבהיר לתלמידים שעורכים את הסקר כמו גם לתלמידים שעונים על הסקר, שאין כאן ניסיון לחדור לפרטיות של התלמידים, ותלמידים שלא מרגישים בנוח לענות על שאלה זו יכולים גם שלא להשיב. ובנוסף לזה, חשוב להדגיש כמובן, שאנו לא ניגשים לסקר מתוך עמדה שיפוטית כלשהי: האם נכון לנהוג כך או אחרת, אלא רק לקבל תמונת מצב כפי שעושים סוקרים מקצועיים.

הרחבה

כותרת משנה- נושא ההרחבה:

על הרמב"ם הרחבנו בשער א', ביחידה על הקידוש, מומלץ גם כאן להזכיר שוב את דמותו. ולהעשרה אפשר גם לצפות בסרט המונפש שמספר את תולדות חייו כאן.

או בפרק העוסק בדמותו מתוך התכנית: "קשת בענן":