קריאת כיוון

ביחידה זו נכיר את תפילת מוסף לעומקה- מה התוכן והייחודיות שלה. דרך תפילה זו נכיר ונשוחח על נוסחי תפילה של זרמים שונים בעולם היהודי.

• בקריאה יחפה נכיר את ההלכה לגבי תפילת מוסף ודרכה נדבר על התפתחות ההלכה.

• בריבוי קולות נברר את עמדתנו לגבי תפילה כתחליף לקורבנות ועל שינויים בתפילה לאורך השנים. 

• ברלוונטיות נחשוב לאילו דברים אנו מקדישים את הזמן שלנו בשבת, מה הדברים המשמעותיים לנו ואיך נרצה לעצב את השבת שלנו כבוגרים.

• בהרחבה נעסוק בזרמים שונים ביהדות.

טקסט מרכזי

וכן תיקנו שיהא מניין התפילות, כמניין הקרבנות: שתי תפילות בכל יום, כנגד שני תמידין*. 

וכל יום שיש בו קרבן מוסף, תיקנו בו תפילה שלישית כנגד קרבן מוסף. 

ותפילה שכנגד תמיד של בוקר היא הנקראת תפילת השחר;

ותפילה שכנגד תמיד של בין הערביים היא הנקראת תפילת מנחה;

ותפילה שכנגד המוספין, היא הנקראת תפילת המוספין.

וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפילה אחת בלילה,

שהרי אברי תמיד של בין הערביים מתאכלין והולכין כל הלילה…

כעניין שנאמר: "ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהילים נ"ה, יח)

ואין תפילת ערבית חובה, כתפילת שחרית ומנחה;

ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקיבלוה עליהם כתפילת חובה.

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, פרק א, ז-ח)

תמידין – קורבן התמיד, קורבן שהיו מקריבים מדי יום בבוקר, עם זריחת החמה, ובערב לקראת שקיעת החמה.

קורבן מוסף – בתורה נאמר שיש להקריב קורבנות מיוחדים בשבתות ובחגים (בכל מועד קורבן מעט שונה) וקורבנות אלו מכונים: "קורבן מוסף" משום שמוסיפים אותם על קורבנות התמיד של כל יום ויום.

קריאה יחפה

תפילת ערבית והתפתחות התפילות

על פי הקטע בטקסט המרכזי-

• כנגד מה תיקנו את מספר התפילות?
• כמה תפילות חובה יש ביום חול רגיל?
• כמה תפילות חובה יש בשבתות ומועדים (היעזרו בפירוש המושג "קורבן המוסף" המובא לצד הטקסט המרכזי)?

📝 השלימו את הטבלה הבאה:

 💬נשאל:

• האם תפילת ערבית היא מעיקר הדין תפילת חובה, בדומה לתפילות האחרות?
• מה הפך את תפילת ערבית במרוצת השנים לתפילת חובה, כפי ששומרי מסורת רבים מתייחסים אליה היום?
• מה אנו יכולים ללמוד מכאן על התפתחות ההלכה? בידי מי הכוח להשפיע על התפתחות ההלכה?

ריבוי קולות

נוסחים והתפתחות התפילות במרוצת הדורות

התפילות על פי דבריו של הרמב"ם נקבעו כנגד עבודת הקורבנות במקדש.

אבל בעוד שתפילת שחרית ומנחה (וגם ערבית) קבלו תוכן שמנותק בחלקים גדולים מעולם המקדש (מלבד אזכורים כאלה ואחרים לתקווה לבניית המקדש וכו') הרי שהתוכן המרכזי של תפילת המוסף שימר את ההיבט המקדשי של הקרבת הקורבנות.

לפניכם אחד הנוסחים המסורתיים המרכזים של תפילת המוסף:

תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנוֹתֶיהָ. צִוִּיתָ פֵּרוּשֶׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶיהָ. מְעַנְּגֶיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ. טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶיהָ גְּדֻלָּה בָחָרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ. וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי.

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

וְאֶת מוּסַף יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה. נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונֶךָ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ כָּאָמוּר:

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. י עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

• מה דעתכם על נוסח זה?

לפני כמאתיים שנה התחילה להתעורר בקהילות יהודיות שונות תחושת חוסר נוחות מן הנוסח הזה, כיוון שבני אותה קהילה לא ראו את בניית המקדש וודאי שלא את הקרבת הקורבנות כדבר שיש לשאוף ולקוות לו, וממילא לא נכון להתפלל עליו.

לכן הם הציעו נוסח אחר לתפילה, כפי שניתן לראות בקטע מתוך סידור התפילה: "סדר העבודה"-  לשבתות השנה ומועדי ה' מקראי קודש כמנהג קהל בית חדש אשר בהמבורג (גרמניה), משנת 1819:

לימים נוסח זה השפיע על עיצוב התפילה של קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות רבות, שבחרו בנוסח זה או הציעו נוסחים דומים בהשראתו.

יש לציין שחלק ממקורותיו של נוסח זה נעוצים בנוסחים עתיקים אחרים של תפילת המוסף, שאכן לא כוללים את פירוט הקורבן או שאינם אומרים במפורש שאנו נקריב קורבנות לעתיד לבוא.

מנגד בקהילות אורתודוקסיות ניתן למצוא שני סוגי התייחסות לשינויים אלו:

מצד אחד, היו שדחו את עצם התחושה שהקרבת קורבנות היא דבר שחלף מן העולם, ועל כן אין לשוב ולהתפלל עליו. הם הודו כמובן שבימינו אין אנו מקריבים קורבנות, אך אין זה אומר שכך יהיה כשבישוב ויבנה בית המקדש וכו'.

ומצד שני היו שהסכימו במידה רבה עם הטענה עצמה, אך סברו שלא ניתן לערוך שינוי שכזה בסידור התפילה.

כמובן, שכמו בכל קהילה, ניתן למצוא יחידים שחרגו מעמדת הרוב ונהגו בדרכם הייחודית – לכאן ולכאן.

 💬נשוחח:

• עם איזה מהעמדות אתם מזדהים? מדוע?
• האם אתם מאמינים שעתיד להיבנות בית מקדש?
• מה עמדתכם בנוגע להקרבת קורבנות? האם זהו דבר שיש לשאוף אליו?
• מה עמדתכם ביחס לשינויים בסידור התפילה? מי לדעתכם רשאי, ומי לא, לערוך שינויים בסידור התפילה?
• אילו פתרונות נוספים אפשר להציע בכדי להפיג את המתח שבין הנוסח המסורתי לתחושה האישית של אנשים שאינם מאמינים או שואפים לכך שעבודת הקורבנות תשוב ותתקיים?
  

*למורה: את העיסוק בדבר שאלת היחס לקורבנות תוכלו להעשיר באמצעות היחידה מתכנית ספר ויקרא שלנו: יחידת מבוא שנייה / יחידת סיכום: ספר תורת כוהנים:

רלוונטיות

תוכן משמעותי בשבת

תפילת מוסף יכולה לעמוד בנפרד מתפילת שחרית וקריאת התורה, אבל בתפילה המסורתית מקובל מזה דורות להתפלל את תפילת המוסף מיד לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה, וכך חותמת למעשה תפילת המוסף פרק זמן ממושך מאוד שמוקדש בכל שבת בבוקר לתפילה. פרק זמן זה עשוי להימשך בין שעה וחצי במניינים המתפללים במהירות לשעתיים וחצי ואף יותר.

• חשבו מהו התוכן המשמעותי שאתם מוצאים ביום השבת ובמסורות השונות הנוהגות בו.
• כמה זמן אתם חושבים שנכון להקדיש במהלך השבת בכדי לעסוק בתכנים אלו?
• האם במהלך השבת אתם מקדישים אכן פרק זמן שכזה?
• אם כן – שתפו באילו מובנים ומה יחסכם לכך.
• אם לא – הסבירו מדוע, והאם הדבר לדעתכם עשוי להשתנות ככל שתתבגרו.

📝דמיינו את עצמכם כבוגרים המעצבים את השבת אך ורק על פי שיקול הדעת שלכם, ולא על פי הוראותיהם של הוריכם

 💬נשוחח:

• כיצד תראה השבת שלכם?
• לאיזה תכנים משמעותיים תרצו להקדיש זמן במהלך השבת שלכם?
• איזה פרק של זמן מתוך השבת תרצו להקדיש לתכנים אלו?
• מה תרצו לעשות יתר הזמן?

הרחבה

זרמים ביהדות

החברה היהודית מורכבת מכמה זרמים: חילונים, מסורתיים, אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים, ובתוך הקבוצות הללו יש הגדרות ספציפיות נוספות, כדוגמת האורתודוקסיה המודרנית.

זרמים אלו נוצרו לפני כמאה וחמישים שנה – במערב אירופה ואחר כך בארצות הברית. לכל אחת מן הזרמים האלה יחס שונה להלכה:

בזרם הרפורמי היחס להלכה הוא יחס שאינו מחויב לא להלכה המסורתית ולא לפוסקי ההלכה. ההלכה מהווה רקע תרבותי שאפשר לשנות אותו בהתאם לעמדתה של הקהילה או היחיד, מבלי כללים כלשהם.

בזרם הקונסרבטיבי היחס להלכה הוא יחס שמחויב להלכה, ומחויב לפסיקת הלכה של רבני הקהילות הקונסרבטיביות. בזרם זה הכל מסכימים שיש מקום לשנות את ההלכה מתוך עיון בכתובים והשאלה המרכזית היא מה גבולות השינויים או מה הדרכים שבה אפשר לשנות: מן הצד האחד יש שסוברים שניתן לשנות ולחדש רק על בסיס המקורות, ומן הצד השני יש הסוברים שניתן לחדש גם ללא הסתמכות על המקורות במקרה שבו יש תחושה שהדברים אינם מתיישבים עם העמדה המוסרית שלנו למשל.

בזרם האורתודוקסי היחס להלכה הוא יחס מחויב להלכה ומחויב לפוסקי ההלכה של הקהילות האורתודוקסיות. האמירה הכללית היא שאין כל מקום לחידושים ושינויים בהלכה. וכמובן שאם יתקיימו כאלה הרי שהם יעשו מתוך הדיון ההלכתי ומציאת מקורות שיכולים להוכיח שאכן הדבר אפשרי, וכן הם יעשו רק על ידי פוסקי ההלכה הגדולים.

אולם למרות אמירה זו אפשר כמובן למצוא חידושים כאלה ואחרים שהתחדשו גם בקרב הזרם האורתודוקסי, ולאו דווקא על פי הכללים שהוצגו לעיל.

בחברה היהודית בישראל הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי הם זרמים קטנים, אך בארצות הברית אלו זרמים גדולים שמרבית היהודים משתייכים אליהם:

כ – 35% מיהודי ארצות הברית מגדירים עצמם רפורמים,

כ 18% מיהודי ארצות הברית מגדירים עצמם קונסרבטיבים

ואילו 10% בלבד מגדירים עצמם אורתודוקסים.

בחברה הישראלית מתקיים מאבק על ההכרה והמקום של זרמים אלו, שנוגעים בסוגיות שאף אנשים שאינם דתיים נדרשים אליהם. כך למשל בשנים האחרונות התעורר ויכוח עז והוצעו פתרונות שונים בנוגע למקומם של תפילות שוויוניות ומעורבות (כפי שנהוג בקהילות אלו) ברחבת הכותל המערבי. בדומה לכך קיימת מחלוקת בנוגע להכרה ברבנים ובבתי הדין של תנועות אלו בכל הקשור בנישואין וגירושין, גיור וכדומה.