סעודת השבת
בשבילי ההלכה- הלכות שבת. יחידה מספר 13
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בהלכות, ובעיקר במחלוקות של חימום אוכל בשבת
• בקריאה יחפה ננסה להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הטקסט המרכזי.
• בריבוי קולות נשוחח על המחלוקת בדבר חימום אוכל בשבת ונכיר עמדות הלכתיות שונות בנושא.
• ברלוונטיות נחשוב כיצד זמן, מקום, אוכל על אוירת השבת ובכלל על אירועים שלנו.
• בהרחבה נכיר את רבי יהודה הברצלוני.
טקסט מרכזי
"ובשבת תקנו חכמים לטמון מהערב, כדי שישתמר המאכל בחמימותו ויהיה חם בשבת…
ורוב מן החיצונים תלמידי בייתוס*… הטעו את כל הטועים והזונים* אחריהם להטעותם, שהחמין אסורים בשבת –
והלכך, כל שאינו אוכל חמין בשבת בר-נידוי הוא ודרך מינות יש בו וצריך להפרישו מקהל ישראל…
אבל מכל מקום יש לנו לזרזו ולהודיעו להתרחק מאותו דרך, – להכריח עצמו, כדי שיענג את השבת, כדרך שתקנו חכמים בהטמנת חמין".
("ספר העתים", רבי יהודה הברצלוני)
*בייתוס– בייתוסים הוא כינוי לחברי אחת הכתות בסוף ימי בית המקדש השני, שחכמים נחלקו עליהם פעמים רבות, בין היתר ביחס לשאלת מעמדה של התורה שבעל פה.
כאן אפשר שהוא מתייחס לקראים (שכן הבייתוסים כבר לא היו קיימים באותם הימים) שאף הם לא קבלו את מסורת התורה שבעל פה של חכמים, ועל כן למשל נמנעו מלחמם אוכל בשבת (ולא רק נמנעו מלבשל כפי שקבעו חכמים).
*זונים – הולכים אחר דרכם הרעה, כפי שנאמר בפרשת ציצית הנאמרת בקריאת שמע: "אשר אתם זונים אחריהם…"
קריאה יחפה
לאכול או לא לאכול בשבת
💬נשאל:
- האם על פי חכמים (כלומר אותם חכמים שדבריהם נמסרו במשנה ובתלמוד, ואחר כך בספרי ההלכה) – מותר לאכול אוכל חם בשבת?
- מדוע אנשים נמנעו מלאכול אוכל חם בשבת בבוקר?
- כיצד מכנה את אותם אנשים רבי יהודה הברצלוני?
- חשבו, האם חשוב לרבי יהודה הברצלוני שאנשים יאכלו חמין בשבת, או שחשוב לו שאנשים לא יחשבו שאסור לאכול דברים חמים בשבת בבוקר?
ריבוי קולות
חימום אוכל שבת הוא אחד הנושאים שבהם יש מחלוקת מאוד גדולה בין עדות ישראל. בכל עדות ישראל מותר לחמם אוכל "יבש" – כלומר אוכל מוצק.
אבל יש מחלוקת בדבר השאלה על חימום אוכל – "לח", כלומר אוכל נוזלי, כמו מרק.
💬נשוחח:
- כיצד נוהגים בביתכם?
- האם אתם מכירים משפחות הנוהגות בצורה שונה מזו הנהוגה בבתיכם?
מקורות להרחבה- ראשונים (פוסקי ההלכה בין שנת 1000 לשנת 1500 בקירוב) רבים אסרו לחמם "לח" בשבת, כיוון שלשיטתם תבשיל שיש בו נוזלים, הרי שגם אם הוא בושל פעם אחרת, כאשר מחמים אותו שוב זה נחשב שהוא מתבשל ממש שוב – ולכן אסור לעשות זאת בשבת. כך למשל כתב הרא"ש (רבנו אשר): "למדנו שאף בתבשיל שנתבשל שייך בו בישול כיוון שיש בו משקה… "(שבת, סימן יא) פסיקה זו נתקבלה על ידי פוסקים רבים בדורות מאוחרים יותר, ובכלל זה הן על פוסקים האשכנזים המרכזיים והן על פוסקים ספרדים מרכזיים. כך למשל פסק השולחן ערוך, ובעקבותיו פסק הרב עובדיה יוסף: " אין לחמם בשבת שום מאכל על גבי אש גלויה. אבל על גבי כיריים המכוסות בטס של מתכת, או על גבי פלאטה חשמלית, מותר לחממם מאכל יבש. אבל מאכל לח, כגון מרק, אין לחמם בשבת. ואם הוא מניח את המאכלים על גבי הפלאטה בשעה שהיא כבויה על ידי שעון, מותר לעשות כן אף לכתחילה, ואז מותר גם להניח על גבי הפלאטה מרק ירקות או כל מה שירצה, ולאחר מכן תדלק הפלאטה ויתחממו המאכלים לכבוד שבת. הלכה יומית: חימום מאכלים – הצעתו של מרן זצ"ל *בדבר השאלה האם מותר לשים על הפלטה בזמן שהיא לא דולקת – כפי שמתיר כאן הרב עובדיה יוסף לא ניכנס ביחידה זו, למרות שאם אחד התלמידים מספר שכך עושים, אפשר כמובן להצביע על כך שזהו המקור לדבר. "ולא דעתי הפרש בין מים מבושלים למבושל אחר" (ר"ן על הרי"ף, כ"א, ב) (כלומר שאין הבדל בין דבר מוצק לדבר נוזלי מבחינת החימום בשבת, ואת שניהם מותר לחמם בשבת (אבל לא לבשל)). פסיקה זו נשמרה בקרב עדות ישראל, הן בקרב חלק מעדת התימנים והן בקרב חלק מקהילות צפון אפריקה, כפי שכותב הרב שלום משאש* בספר השו"ת (שאלות ותשובות) שלו – "שמ"ש ומגן", בו הוא מתאר בקצרה את המנהג הרווח בקרב קהילות צפון אפריקה: "כולם מעידים על מנהג ארצות המערב (כך מכונות קהילות צפון אפריקה, שכן הן ממערב לארץ ישראל) שנהגו לקהל בזה שלא כדברי מרן השולחן ערוך…" (שמ"ש ומגן, א, ח) *הרב שלום משאש נולד בשנת 1909 ונפטר בשנת 2003. הוא היה הרב הראשי של העיר קזבלנקה במרוקו, ואחר כך רבה הראשי של מרוקו, ולאחר שעלה לארץ ישראל היה הרב הראשי הספרדי של ירושלים, שם כיהן ברבנות במשך 25 שנה, עד יום מותו. הוא נחשב לגדול רבני מרוקו במאה השנים האחרונות, והוא חיבר ספרי הלכה ואגדה רבים.
מנגד הראשונים ניתן למצוא שבעיקר בקרב הספרדים היו שהתירו את החימום של מאכל "לח" בשבת. כך פסק הרמב"ם, וכך כתבו גם אחרים, למשל כתב בעניין זה רבנו ניסים:
רלוונטיות
זמן, מקום ואוכל- מה הם עושים?
רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת,
הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן,
אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ,
עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְּחֹל,
הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין.
אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ.
אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל אֶחָד הֵם חֲסֵרִים.
אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קִלָּרִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם?
אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֵשׁ לְךָ שַׁבָּת?
(מדרש רבה לבראשית, פרשה יא, ד)
💬נשוחח:
- למה הכוונה של רבי יהודה הנשיא באומרו: "שבת הם חסרים"?
- כיצד משפיעים הזמן והאירוע על הסעודה שלנו?
- כיצד משפיעים המאכלים שאנו אוכלים על הזמן והאירועים שלנו?
- חשבו על דוגמאות שאינם קשורים בשבת שממחישים זאת.
- חשבו על מאכלים מיוחדים ש"עושים בשבילכם את השבת". .
- חשבו על אווירה מיוחדת שהופכת את "האוכל של שבת" למשהו מיוחד.
הרחבה
רבי יהודה הברצלוני
חי במאה ה-11 עד ה-12 בספרד. היה מגדולי חכמי ספרד ועל כן הוא מכונה גם "הנשיא מברצלונה". חיבר ספרים רבים שמתוכם רק מעט הגיעו אל הדפוס וחלקים רבים מתוכם אבדו במרוצת הדורות. כמו כן במאות השנים שלאחריו הרבו לצטט אותו וללמוד ממנו הלכה, אך כעבור כשלוש מאות שנה, הוא איבד יחסית ממעמדו, וספריו הפכו להיות שוליים יחסית לספרי הלכה אחרים.
ספר העתים היה אחד מספרי ההלכה שחיבר, הספר, כפי שאפשר ללמוד משמו, עוסק בהלכות הקשורות בזמנים: שבת ומועדים.
