קריאת כיוון

משפט אחד שמסכם על מה השיעור.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה נכיר את החלקים של תפילת מנחה והשינויים שעברו לאורך השנים.

• בריבוי קולות נחשוב מדוע הוסיפו את קריאת התורה למנחה.

• ברלוונטיות נשוחח על עמדותינו לגבי התפתחות התפילה וההלכה באופן כללי.

• בהרחבה נכיר את רב נטרונאי גאון.

טקסט מרכזי

"בדורות הראשונים כשהיו קוראין* במנחה בשבת היו מפטירין* בספר ישעיה הנביא, וכולם בנחמות*…

ולא היו מוסיפין* על עשרה פסוקים,

ובשני פרסיים גזרו שמדא שלא להפטיר

וכיוון שנסתלקו* – נסתלקו".

(רב נטרונאי גאון סורא, מובא בספר המועדים, כרך "שבת", עמוד 44)

*קוראין – תפילת מנחה של שבת מורכבת מתפילה ומקריאת התורה, בשונה מתפילת מנחה של יום חול שיש בה רק תפילה ללא קריאה בתורה.

*מפטירין – קוראים הפטרה

*נחמות – נבואות נחמה, המתארות את גאולת עם ישראל.

 *ולא היו מוסיפין – לא היו קוראים יותר מ…

*נסתלקו – ההפטרות (כיוון שכבר לא נהגו לאמרם)

קריאה יחפה

שינויים במרכיבי התפילה

 💬נשאל:

• על פי מקור זה מאילו שלושה חלקים הייתה מורכבת תפילת מנחה של שבת בעבר?
• אילו שני חלקים נותרו חלק מתפילת השבת במרוצת השנים?
• מה הוביל לכך שהחלק השלישי לא נשאר חלק מתפילת מנחה של שבת?
• כיצד אתם מבינים את הביטוי: "כיוון שנסתלקו נסתלקו"?

ריבוי קולות

עמדות שונות לגבי שינויים אלו

• מדוע בכלל הוסיפו לתפילת מנחה של שבת את קריאת התורה לדעתכם?

קראו את דבריו של הרמב"ם (המסובבים על מדרש חז"ל) העונים על שאלה זו:

"משה רבנו תיקן להן לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים בשבת, ובשני וחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלושה ימים בלא שמיעת התורה.

ועזרא הסופר תיקן שיהיו קורין כן במנחה בכל שבת, משום יושבי קרנות*…"

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, פרק י"ב הלכה א)

*יושבי קרנות – שאינם באים לבית הכנסת בימות החול, ולכן לא שומעים את קריאת התורה אחת לשלושה ימים לפחות. ועזרא הוסיף את הקריאה בתורה במנחה של שבת, בכדי לאפשר להם עוד הזדמנות לשמוע קריאה בתורה.

 💬נשוחח:

• מה דעתכם על תשובה זו?
• האם היא קרובה לעמדתכם?
• האם אתם יודעים מה קוראים בתורה במנחה של שבת?

לפניכם מקור מתקופת המשנה העוסק בשאלה זו:

תנו רבנן (שנו חכמי המשנה):

'מקום שמפסיקין* בשבת שחרית – שם* קורין במנחה;

במנחה – שם קורין בשני;

בשני -שם קורין בחמישי;

בחמישי – שם קורין לשבת הבאה,

דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר:

מקום שמפסיקין בשבת שחרית – שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה.

*שמפסיקין – המקום שעוצרים

*שם – משם, כלומר משם ממשיכים

אמר רבי זירא*: הלכה: מקום שמפסיקין בשבת שחרית – שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

(תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"ב ע"ב)

רבי זירא – דבריו של רבי זירא הם התייחסות של חכמי התלמוד לדברי חכמי המשנה (רבי זירא הוא אמורא – חכם מתקופת המשנה, בעוד שרבי מאיר ורבי יהודה הם חכמי מתקופת המשנה).

📝משימה:

• שבצו בטבלה שלפניכם את שמותיהם שרבי יהודה ורבי מאיר בכך שיתאימו לעמדות המוצגות בטבלה.
• צבעו בצבע את העמדה שעל פי רבי זירא היא זו שנפסקת להלכה.

• איזה מהעמדות היא העמדה הנהוגה בימינו?
• האם גם בימינו רלוונטיים דבריו של רבי זירא ש"הלכה" כרבי יהודה?

רלוונטיות

התפתחות תפילה והלכה

ראינו במהלך היחידה שתפילת מנחה של שבת התפתחה במרוצת השנים עד שהיא קבלה את הצורה המוכרת לנו כיום:

על פי המדרש – התקנה לקרוא במנחה של שבת בתורה הייתה תוספת של עזרא הסופר על תקנתו של משה, שעל פי המדרש קבע מלכתחילה לקרוא רק בשבת, שני וחמישי – כדי שלא יעברו על העם שלושה ימים בלי לימוד תורה.

בתקופת המשנה – אנו מוצאים מחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר מה תפקידה של הקריאה בתורה במנחה של שבת (ובכלל זה גם בקריאה בתורה בשני וחמישי): האם המטרה היא רק לקרוא כמעין הקדמה את הפתיחה של הפרשה הבאה, או שהמטרה היא להמשיך ולהתקדם בקריאת פרשיות התורה.

בתקופה התלמוד – אנו מוצאים את עמדתו של רבי זירא המכריע בדבר השאלה הזו.

בתוקפת הגאונים – אנו מוצאים תיאור של שינוי משמעותי שחל בתפילת המנחה בתקופה מעט יותר מוקדמת: בעבר לצד הקריאה בתורה היו נוהגים לקורא הפטרה (ויש מחלוקת שלא הזכרנו אותה כאן מה כוללת ההפטרה במנחה ומאילו ספרים קוראים אותה מתוך ספרי הנביאים והכתובים), אך בשל גזרת שמד הדבר נפסק, ומיום שהוא נפסק שוב הוא לא חזר אל המסורת.

התפתחות זו אינה ייחודית לתפילת מנחה של שבת, ובהרבה מאוד נושאים שקיימים בהלכה ניתן למצוא התפתחויות כאלה ואחרות.

 💬נשוחח:

• אילו שאלות עובדת ההתפתחות של ההלכה מעוררת אצלכם?
• נסו לחשוב יחד על תשובות לשאלות אלו.
• לעיתים מקובל לחשוב שהתורה שבעל פה – שכוללת לכאורה את כל חלקי המסורת – "נתנה למשה מסיני". האם ההתפתחות שהצגנו היום מחזקת את הטענה הזו או סותרת אותה? מה דעתכם על כך?

הרחבה

רב נטרונאי גאון

חי בסורא שבבל במאה ה- 9 לספירה. הוא עמד בראש ישיבת סורא, והמשיך בכך את אביו (אם כי לא עמד בראשית הישיבה ישירות לאחריו, אלא רק לאחר שכמה וכמה גאונים אחרים עמדו בראשה). למרות שעמד בראשות הישיבה בגיל מבוגר, הוא הספיק לכתוב תשובות רבות, ובעיקר השפיע כך על הקהילה היהודית בספרד, שלימים תהפוך להיות מהקהילות הגדולות והחשובות ביותר בעולם היהודי.

תקופת הגאונים

 הכינוי "גאון" היה תואר שניתן בעבר לראשי הישיבה בסורא, פומבדיתא וארץ ישראל, ועל כן נקראת תקופה זו תקופת הגאונים. תקופה זו נמשכה מהמאה ה-6 לספירה ועד למאה ה-11.

הספרות החשובה ביותר מתקופת הגאונים היא "תשובות הגאונים" שכן היא פתחה סוג חדש של ספרות הלכתית- ספרות השו"ת (שאלות ותשובות).

יהודים מכל העולם שלחו את שאלותיהם ההלכתיות לראשי הישיבות בבל (ובארץ ישראל) והגאונים או תלמידיהם, ולפעמים מתוך לימוד יחד עם תלמידיהם, כתבו את תשובותיהם ושלחו בחזרה אל אותם יהודים.