יחידה זו מתייחסת לפרק כג כולו. הפרק נפתח בשני פסוקים המתייחסים למותה של שרה ומציינים את גילה בשעת פטירתה (127), את מקום פטירתה ("…בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן…", פסוק ב), וכן את תגובת אברהם לפטירתה – אברהם מגיע לספוד לשרה ולבכות עליה.
לאחר מכן רובו של הפרק עוסק במעשה רכישת אחוזת קבר בחברון על ידי אברהם מאת עפרון החתי. רק לאחר ביצוע הקניה והמכירה קובר אברהם את שרה.
• בקריאה יחפה אנו פותחים בהתייחסות לתחושות העצב והאבל של אברהם בעקבות פטירת שרה, כפי שעולה מן הפסוקים.
לאחר לימוד הפסוקים הנוגעים לעניין זה ניתן לקיים את הפעילות המוצעת ברלוונטיות, ובה נתייחס למחזור החיים הטבעי של כלל בני האדם אשר מסתיים בפטירה בגיל זקנה (בד"כ). בחלק זה נאפשר לתלמידים אשר קרוב משפחה שלהם נפטר לספר ולשתף בתחושות שלהם ובזיכרונות טובים מהם.
לאחר מכן ניתן לחזור לשאלות ולהפעלות בקריאה יחפה אשר נועדו להבהיר את הדיאלוג של אברהם עם בני חת ועם עפרון החתי ואת מעשה רכישת אחוזת הקבר. רצוי להדגיש את ההתעקשות של אברהם לקנות בכסף את אחוזת הקבר (ולא לקבלו במתנה), ובסופו של דבר את העובדה שהוא הצליח להשיג את מבוקשו.
• בריבוי קולות מוצעים כמה כיוונים:
• ביצירה מוצע להתמקד בדמותה של שרה שנפטרה: להיזכר במה שהתורה סיפרה עליה בספר בראשית, לחשוב על תכונותיה הטובות כפי שעולה מן המסופר עליה, ולעצב מדליה המתייחסת לדמותה. זאת בהשראת המדליה על שרה של "החברה הישראלית למדליות ולמטבעות". לאחר היצירה האישית אנו מציעים להתבונן במדליה 'שרה' שעוצבה על ידי "החברה הישראלית למדליות ולמטבעות", לראות מה מעצביה בחרו להדגיש בדמותה ובחייה של שרה, ולחשוב במה דומה ובמה שונה המדליה שלהם מהמדליות שעיצבו תלמידי הכיתה.
• בהרחבה אנו מתייחסים לעוד שני נושאים מעניינים הקשורים בפרק זה:
קראו את פסוקים א-ג
______ = ______ + ______ + ______
קראו פסוקים ד'-ט'
אברהם ביקש מבני חת שיאמרו לעפרון שהוא מבקש לקנות ממנו "בכסף מלא" את מערת המכפלה.
בפסוק י"ג אברהם פנה ישירות לעפרון והציע לו כסף תמורת השדה (ומערת המכפלה שבו).
פסוקים ט"ז – כ':
אברהם ______________________ ונתן לעפרון _____________________. במעשה זה הוא קנה את שדה עפרון ואת ________________________ ואת ______________________ שיש בשדה מעפרון החתי. אחר כך אברהם קבר את ______________________ במערת שדה המכפלה. השדה והמערה אשר בו היו מעתה אחוזת קבר השייכת ל_________________.
למורה: ע"פ 'דעת מקרא' מדובר בסכום עצום ביחס לתקופה.
אברהם היה מוכן לשלם כסף רב כדי לקנות אחוזת קבר.
השיחה שמתנהלת בין אברהם לבני חת, ובין אברהם לעפרון החתי היא שיחה מנומסת ומכובדת.
"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ." (פסוק ב')
דרך העולם היא שאדם נולד, חי את חייו ולבסוף מת/נפטר. מחזור החיים שלנו מתחיל בהיותנו תינוקות רכים, וממשיך עם גדילתנו והפיכתנו לילדים וילדות, אחר-כך לנערים ונערות, בהמשך לאנשים בוגרים ולבסוף לזקנים. פטירתם של אנשים זקנים היא חלק טבעי של חיינו, ועם זאת זה גם תמיד עצוב שאדם קרוב לנו (כמו סבא או סבתא) נפטרים ולא נמצאים איתנו עוד.
למשל, באיזה גיל הם נפטרו, כמה ילדים-נכדים-נינים היו להם, לספר זיכרון טוב שיש מהם, לציין תכונה טובה שהייתה להם, לספר מה הם אהבו לעשות בחייהם, וכן להביא תמונה שלהם.
למורה: ניתן בחלק זה של השיעור לאפשר לתלמידים להתייחס גם לפטירה של אדם אחר מהמשפחה (כגון הורה, אח/ות, בן/בת דודה וכד'), אם זה עולה מהתלמידים ומרגיש מתאים לשיח בכיתתך.
עם זאת, לרוב קיים הבדל במידת הרגישות של כולנו לנושא של פטירת קרוב משפחה: בעוד שפטירת קרוב בגיל זיקנה היא דרכו של עולם, ולכן קל יחסית לקבלה ולהתמודד עימה, פטירה של קרוב משפחה בטרם עת היא דבר טראגי ולרוב היא קשה יותר לקבלה ולהתמודדות.
חשוב מאוד להיות מודע למצב המשפחתי של תלמידי כיתתך (אם חלילה אחד מתלמידיך חווה פטירה של הורה, אח/ות, או אם אחד מבני המשפחה הקרובים חולה במחלה קשה), ולקחת זאת בחשבון מראש בהקשר לפעילות המוצעת לעיל ב"רלוונטיות". בנוסף, יש לשים לב ולהיות רגישים במהלך השיעור אם כל הדיבור על פטירת קרובי משפחה מעורר אי נוחות/חרדה וכד' בקרב מי מתלמידי הכיתה.]
ניתן להשמיע מספר דקות מתוך ההסכת (פודקאסט) "המובן מאליו – עם דורון פישלר":
מספיק להשמיע את החלק הזה: 1:25 – 7:50
"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (פסוק ב').
הסביר רש"י (על סמך המדרש) כי הפסוקים המתייחסים לפטירת שרה קרובים לסיפור עקדת יצחק משום שכאשר שמעה שרה את מה שארע באירוע העקדה, שהובא בנה לשחיטה וברגע האחרון לא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה (רש"י לפסוק ב').
וכך בלשון המדרש:
" וְהָלַךְ הַשָּׂטָן [ובגירסה אחרת: הלך יצחק עצמו] אֵצֶל שָׂרָה וְנִזְדַּמֵּן לָהּ בִּדְמוּת יִצְחָק.
כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: בְּנִי! מֶה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ?
אָמַר לָהּ: נְטָלַנִי אָבִי וְהֶעֱלַנִי הָרִים וְהוֹרִידַנִי בְּקָעוֹת, וְהֶעֱלַנִי לְרֹאשׁ הַר אֶחָד גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְסִדֵּר מַעֲרָכָה וַעֲקָדַנִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנָטַל מַאֲכֶלֶת לְשָׁחֳטֵנִי – ואִלּוּלֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ" (בראשית כב, יב) כְּבָר הָיִיתִי נִשְׁחָט.
לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָהּ."
[מדרש פרקי דרבי אליעזר, פרק ל; מדרש קהלת רבה, פרשה ט דרשה ז] [לקוח מתוך 'ספר האגדה': https://agadastories.org.il/node/46]
למורה: בהקשר לחילופי הדברים בין אברהם לבין בני חת ועפרון החתי חשוב לדעת:
על-פי החוקים שהיו נהוגים באזור בתקופת המקרא, אדם במעמד של גֵּר וְתוֹשָׁב היה ללא זכות לקנות קרקע לאחוזת נחלה או לאחוזת קבר שיהיו שלו לצמיתות. כך ע"פ 'דעת מקרא'.
למורה: רצוי להקרין את המדליה המופיעה בקישור במדליה רואים את שרה חובקת תינוק. ניתן להתייחס לרגש הרב המובע כאן בשפת הגוף של שרה]