קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת במפגש של עבד אברהם עם משפחתה של רבקה, ובבקשתו להביאה ככלה לאברהם, שנענית בחיוב. על עזיבת רבקה את משפחתה מלווה בברכת משפחתה, עד למפגש עם יצחק והכנסת רבקה לאוהל שרה אמו.
עוד על היחידה:
בפסוקים הנלמדים ביחידה זו עבד אברהם מוזמן להתארח בבית משפחתה של רבקה. הוא מספר למשפחתה בפירוט רב את כל הקורות אותו – החל בשליחות שנצטווה על ידי אברהם אדונו בכנען למצוא כלה ליצחק, ועד למפגש שלו עם רבקה ליד מקור המים וההודיה שלו לאלוהי אברהם על שזימן לו את רבקה. (בשל החזרה של עבד אברהם כמעט במדוייק על ההתרחשויות שעליהם קראו התלמידים ביחידה הקודמת, הצענו לדלג על חלק מהפסוקים ולספר בעל-פה את עיקרם. ראו בהמשך).
עבד אברהם שואל את משפחתה של רבקה האם הם מסכימים שבתם תינשא לבן אדונו – ליצחק, והם מסכימים. אך למחרת בבוקר מתברר כי בני משפחתה רוצים שרבקה תישאר עוד תקופה בביתם (ככל הנראה משך זמן שהיה מקובל לנערה מאורסת להתכונן לפני חתונתה). עבד אברהם מבקש מהם שלא יעכבו בעדו לאחר ששליחותו הצליחה לו, והם פונים לשאול את רבקה עצמה האם היא רוצה ללכת מיד עם עבד אברהם. רבקה עונה ללא היסוס "אלך". בני משפחתה של רבקה מברכים אותה ומשלחים אותה לדרך, יחד עם נערותיה והמינקת שלה. רבקה ונערותיה רכובות על גמלים וכולם צועדים חזרה לארץ כנען.
בכנען נפגשים רבקה ויצחק לראשונה – הוא נושא את עיניו ורואה מרחוק גמלים באים, היא נושאת את עיניה ורואה איש הולך בשדה לקראתם. לאחר שעבד אברהם מספר לה שהאיש הזה הוא יצחק (חתנה המיועד), ולאחר שהוא מספר ליצחק את כל מה שקרה, יצחק מביא את רבקה לאוהל של שרה אמו ולוקח את רבקה לאשה. התורה מסיימת את הסיפור בכך שהיא מציינת שיצחק אהב את רבקה ושהנישואים עימה ניחמו אותו מאבלו על מות אמו.
• בקריאה יחפה השאלות המוצעות נועדו לסייע לתלמידים להבין את פשט העלילה המתוארת בפסוקים.
• בריבוי קולות מוצעות כמה שאלות למחשבה בעניינים שונים שעולים מתוך הפסוקים: הברכה שבני משפחתה של רבקה בירכו אותה ובמה התלמידים היו בוחרים לברך אותה; התייחסות למחשבות ולרגשות של רבקה לקראת השלב החדש שאליו היא הולכת בחייה ותיאורם כשאלות שהיא הפנתה כביכול לעבד אברהם בדרך; משמעותו של הביטוי הייחודי "ויצא יצחק לשוח בשדה"; וכן המשמעות של ההתכסות בצעיף על ידי רבקה כאשר היא רואה את יצחק לראשונה.
• ברלוונטיות נשאף ליצור הזדהות מסויימת של התלמידים עם רבקה – עם המקום האנושי שבו מחשבות ורגשות שונים מלווים אותנו כאשר אנו מגיעים למקום חדש ומתחילים שלב חדש בחיינו. נחזיר את התלמידים כשנה וחצי אחורה בזמן, וננסה להיזכר איתם כיצד הם הרגישו ואילו מחשבות עלו בהם לפני כניסתם לכיתה א'.
• בהרחבה מוצעת אפשרות להתבונן בתמונות של נשים בדואיות בישראל בשנות ה-50. תמונות אלו מספקות התרשמות מסגנון הלבוש, מהתכשיטים ומכמה היבטים באורח החיים המסורתי של הנשים הבדואיות באותה תקופה, אשר יתכן ויש בהם דמיון מסויים לאורח החיים הנשי שעליו מספרת התורה ולמראה בגדיה ותכשיטיה של רבקה.
טקסט מרכזי
כח וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
כט וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן.
ל וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ
וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ
וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן.
לא וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְ-ה-וָ-ה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים.
לב וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
לג ויישם [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר
לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי
וַיֹּאמֶר דַּבֵּר.
לד וַיֹּאמַר
עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי.
לה וַי-ה-וָ-ה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.
לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
לז וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ.
לח אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי.
…………….
(בפסוקים לט-מז מספר עבד אברהם למשפחתה של רבקה את השתלשלות העניינים, החל בשיחה שהתקיימה בינו לבין אברהם בשעת הציווי למצוא כלה ליצחק, המשך בתפילתו של העבד לה' וב"סימן" שביקש כדי למצוא את הנערה המתאימה ליצחק, וכלה במפגש שהיה לו עם רבקה ליד מקור המים, שבו הוא ביקש ממנה מעט מים והיא נתנה לו לשתות והשקתה גם את גמליו ואח"כ הוא נתן לה תכשיטים ושאל אותה מיהי ומי משפחתה.)
ניתן לספר בעל פה את הדברים הנ"ל .
…………….
מח וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַי-ה-וָ-ה וָאֲבָרֵךְ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ.
מט וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי
וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל.
נ וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ
מֵיְ-ה-וָ-ה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב.
נא הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה.
נב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַי-ה-וָ-ה.
נג וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה
וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ.
נד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ
וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.
נה וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ
תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ.
נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַי-ה-וָ-ה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי
שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.
נז וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ.
נח וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ
הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה
וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ.
נט וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו.
ס וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ
אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.
סא וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ.
סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
סג וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.
סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל.
סה וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד
מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ
וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד
הוּא אֲדֹנִי
וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס.
סו וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה.
סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.
קריאה יחפה
המפגש בבית רבקה של עבד אברהם עם משפחתה
נקרא את פסוקים כ"ח – נ"א:
📝משימה: (משימה זו נמצאת גם בדף העבודה של יחידה זו. כדאי לקרוא את הפסוקים, לעבור יחד על המשימות, ואח"כ להמשיך לקריאת הפסוקים הבאים)
סמנו ביחס למשפטים הבאים "נכון" או "לא נכון":
- רבקה רצה חזרה לבית אמה וסיפרה את מה שקרה לה עם עבד אברהם. נכון / לא נכון
- לרבקה היה אח שנקרא בתואל. נכון / לא נכון
- אח של רבקה נהג בהכנסת אורחים והזמין את עבד אברהם להתארח בביתם. נכון / לא נכון
- עבד אברהם אכל תחילה את האוכל שהגישו לו ורק אחר-כך סיפר על שליחותו למצוא כלה ליצחק. נכון / לא נכון
- עבד אברהם שאל את משפחתה של רבקה האם הם מסכימים שהיא תתחתן עם יצחק, ואמר שאם הם לא מסכימים הוא ימשיך בדרכו ויפנה ימינה או שמאלה. נכון / לא נכון
- משפחתה של רבקה לא הסכימה שרבקה תתחתן עם יצחק. נכון / לא נכון
החלטתה של רבקה
נקרא את פסוקים נ"ד – נ"ח:
למחרת בבוקר ביקש עבד אברהם ממשפחתה של רבקה לצאת מיד ולחזור יחד עם רבקה לביתו של אברהם.
📝כתבו את המילים המתאימות מתוך פסוק נ"ד שבו נאמרה בקשתו.
💬נשאל:
לפי פסוק נ"ה, האם משפחתה של רבקה הסכימה לשלוח מיד את רבקה עם עבד אברהם?
בפסוק נ"ו עבד אברהם ביקש שוב ממשפחתה של רבקה לצאת מיד לדרכו חזרה עם רבקה. מה הם ענו לו, לפי פסוק נ"ז? כתבו את דבריהם במילותיכם.
לפי פסוק נ"ח, האם רבקה הסכימה לצאת מיד לדרך עם עבד אברהם כדי להינשא ליצחק? מאיזו מילה בפסוק ניתן להבין זאת?
נקרא את פסוקים נט'-סא':
💬בני משפחתה של רבקה נפרדים ממנה ומברכים אותה לפני שהיא יוצאת לדרך. מה הם אומרים לה, לפי פסוק ס'?
החזרה לכנען והמפגש עם יצחק
נקרא את פסוקים סג'-סז':
💬נשוחח:
לפי פסוק סג', מה ראה יצחק כאשר הוא היה בשדה ונשא את עיניו?
ב. גם רבקה נשאה את עיניה בפסוק סד' – את מי היא ראתה?
ג. לפי פסוק סה', האם רבקה ידעה בשלב זה מיהו האדם שהיא רואה?
לפי פסוק סה', מה עשתה רבקה אחרי שהיא הבינה מדברי העבד שהאדם אשר הולך לקראתם הוא יצחק?
לפי פסוק ס"ז, לאן הביא יצחק את רבקה? האם יצחק אהב את רבקה?
ריבוי קולות
אחיה של רבקה מברכים אותה לפני צאתה לדרך: " אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו." (פסוק ס')
📝משימת כתיבה:
אילו הייתם בני משפחתה של רבקה, אשר עוזבת כעת את הבית ועוברת לארץ אחרת כדי להינשא ליצחק – באיזו ברכה אתם הייתם מברכים אותה? כתבו את הברכה שלכם
אילו הייתם רבקה – מה הייתם רוצים לשאול את עבד אברהם לקראת הגעתכם אל ארץ כנען, אל ביתו של אברהם, ולקראת פגישתכם הראשונה עם יצחק? כתבו 5 שאלות שאותן הייתם שואלים את עבד אברהם.
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא …" (פסוק ס"ג)
📝נסו לפרש את המילה "לָשׂוּחַ" – מה עשה יצחק כשהוא יצא לשדה לפנות ערב?
פרשני התורה הציעו פירושים שונים למילה ייחודית זו "לָשׂוּחַ":
רש"י פירש: להתפלל (כמו לשפוך שיחו לפני ה' – ביטוי מקובל במקרא לתפילה לה').
אבן עזרא פירש: ללכת בין השיחים.
רשב"ם פירש: לטעת אילנות ולראות ענייני פועליו ("לשוח" מלשון" וכל שיח השדה").
💬 נשאל:
האם אחד מהפירושים הללו נשמע לכם מתאים? אם כן איזה מהם? ומדוע?
כאשר רבקה מבינה שמי שהולך לקראתם בשדה הוא יצחק – מי שהיא אמורה להינשא לו, היא מתכסה בצעיף. מדוע לדעתכם היא עושה זאת?
רלוונטיות
התחלות חדשות
רבקה עוזבת את בית הוריה ויוצאת עם עבד אברהם לארץ אחרת, לארץ כנען, לביתו של אברהם, כדי לפגוש את יצחק ולהתחתן איתו. היא לא מכירה את יצחק וגם לא את ארץ כנען, ובכל זאת היא לא מהססת ומסכימה ללכת עם העבד ולהתחיל שלב חדש בחייה.
כל הליכה למקום חדש והתחלה של שלב חדש בחיינו מלווה ברגשות ובמחשבות שונים, למשל: התרגשות, שמחה, עצב על עזיבת המקום הקודם, ציפייה לקראת הבאות ולעתים חשש מפני הבאות. מחשבות כגון: איך יהיה לי שם? איך יהיו האנשים שאפגוש? איך יראה המקום החדש?
משימת כתיבה או משימה לשיתוף בקבוצות קטנות:
היזכרו בקיץ שבו סיימתם את גן חובה, זמן קצר לפני שהתחלתם את כיתה א' בבית הספר.
אילו רגשות, מחשבות ושאלות התעוררו בכם אז, לקראת המעבר לכיתה א'? (כגון: מי תהיה המורה שלי? איך תיראה הכיתה שבה אלמד?)
העלו את זכרונותיכם על הכתב ושתפו בקבוצות קטנות.
הרחבה
כיצד נראו חיי היומיום בתקופת סיפורי האבות והאמהות?
קשה לנו לדעת באופן מלא כיצד נראו באמת חייהם של בני אדם בתקופת התורה – כיצד התלבשו, כיצד נראו התכשיטים שלהם וחפצים נוספים שבהם השתמשו, איך נראו האוהלים שבהם התגוררו, כיצד נראו חיי היום-יום שלהם ועוד. עם זאת, חייהם של הבדואים מספקים לנו כיוון אפשרי לתשובות לשאלות אלו, ויתכן שקיים דמיון מסויים בין אורח החיים שעליו מסופר בתורה לבין אורח החיים המסורתי של החברה הבדואית (וראו גם מנהג הכנסת אורחים של הבדואים, עליו הרחבנו בפרק יח).
בקישור המובא לפניכם ניתן לראות צילומים של נשים בדואיות בישראל של שנות ה-50 של המאה ה-20. במרחק רב מאוד של שנים מתקופת המקרא, ניתן לראות שהנשים הבדואיות גרות באוהלים, לעתים הן חובשות כיסוי לראשן, לעתים הן מכסות את פניהן, לחלקן יש נזם באף, צמידים על הידיים ותכשיטים נוספים. (ניתן לשים לב גם לכך שחלק מהחפצים המופיעים בתמונות הם מוצרים מודרניים שיוצרו במפעלי תעשייה). ניתן לראות אותן עושות חלק ממלאכות הבית (הבערת אש, בישול ואפייה, טוויית חוטים) ואת הילדות והתינוקות שנמצאים לצידן.
🔗נשים בדואיות בישראל, שנות ה-50 – בתוך אתר בית התפוצות
האם אחת מהדמויות המופיעות בצילומים אלו דומה לרבקה? יתכן…