יחידה זו נפתחת בפסוק המתייחס להתגלות הראשונה של ה' אל אברם בהיותו בכנען, התגלות אשר בה מבטיח ה' לאברם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בעקבות התגלות זו בונה אברם מזבח וקורא בשם ה'. כמה פסוקים אחר כך (לאחר שמתואר כי אברם הלך לנגב), מסופר שרעב כבד פקד את הארץ. בשל מצוקת רעב זו יורד אברם למצרים. הוא ישוב לכנען כשמצבו שונה מהמצב בו היה כשיצא ממנה.
חשוב להשוות עם התלמידים את המסע שעליו למדנו ביחידה הקודמת לבין המסע שאליו יוצא אברם כעת: ביחידה הקודמת למדנו על הליכתו של אברם מחרן לארץ כנען בעקבות דבר ה' אליו ללכת מארצו ומבית אביו "אל הארץ אשר אראך". לעומת זאת הירידה למצרים נעשית על סמך שיקול דעתו והחלטתו של אברם בלבד, בשל מצוקת הרעב.
עוד על היחידה:
הירידה של אברם ובני ביתו למצרים מלווה בחשש מצד אברם כי בשל יופייה הבולט של שרי יהרגו אותו המצרים וישאירו את שרי בחיים (על מנת לקחת אותה). לכן הוא מבקש משרי לשקר במצרים ולומר שהיא אחותו. ואכן, כאשר המצרים מבחינים ביופייה של שרי היא נלקחת לבית פרעה, ואברם מקבל תמורתה רכוש רב (מוהר). אלא שהעניינים מסתבכים כאשר ה' מכה את פרעה בנגעים גדולים על לקיחת שרי לביתו (שהרי היא אשת איש), ופרעה כועס על אברם בשל השקר ששיקר לו ומגרש אותו ממצרים יחד עם שרי וכל אשר לו.
אברם חוזר לכנען, כאשר עתה הוא בעל רכוש רב (מקנה, כסף וזהב). הוא שב אל המקום שבו בנה את המזבח (בפרק יב פס' ז) וקורא שוב בשם ה'.
• בקריאה יחפה ניתן לעמוד על שלושה דברים מרכזיים:
• בריבוי קולות מוצעות לתלמידים אפשרויות להשלים את מה שהתורה אינה מספרת בפסוקים כאן – מחשבותיהן ותחושותיהן של הדמויות המוזכרות. מה אברם עשוי היה לחשוב על הצורך לרדת למצרים בשל הרעב שפקד את הארץ שהובטחה לזרעו? מה שרי חשבה ואולי אמרה בעקבות בקשת אברם ממנה "אמרי נא אחותי את"? אילו תחושות ליוו את פרעה כאשר גילה ששרי הינה אשת אברם וציווה על אברם לצאת ממצרים? והאם (מבחינת אברם) כל הסיפור נגמר טוב או רע?
• ברלוונטיות נתעכב על בחירתו של אברם לשקר לצורך הצלת עצמו ועל מקומו של השקר בחיי התלמידים. בחלק זה גם ניתן להסב את תשומת לבם של התלמידים למקומות ה"אפורים" ולמורכבויות שיש בחיים החברתיים, כאשר השקר לעתים נחוץ ואף נתפס כחיובי.
• בהמחשה ננסה "להיכנס לנעליו" של אברם, אשר מימוש הבטחת הארץ לזרעו מתעכבת בשל הצורך לרדת למצרים. התלמידים יוכלו לחוות ולשתף בקושי הקיים בציפייה ארוכה למימוש הבטחה.
• בהרחבה וכלו התלמידים להבין, באמצעות התבוננות על מפה גאוגרפית, מדוע כאשר יש רעב בכנען יש אוכל בשפע במצרים.
בסיפור המתואר בפסוקים י'-כ' מופיעה המילה "ויהי" שלוש פעמים בתחילת פסוק.
למורה:
השאלה הזו מובילה אותנו אל החלוקה שאנו מציעים ב"קריאה היחפה" ביחס לפס' י-כ, "בריבוי הקולות" וב"רלוונטיות" ביחידה זו:
הרעב והירידה למצרים, החשש בדרך למצרים, ההתרחשות במצרים
כדאי להשתמש בכותרות שיתנו התלמידים כתחליף לכותרות הנ"ל, באם הן מתאימות לתוכן הפסוקים.
(שימו לב ששני פסוקים אחר כך חוזרת מילה זו שוב)
הפועל הקריב כאן משמעו – התקרב (כאשר התקרב אברם למצרים), אך הוא מזכיר גם משמעות נוספת למילה זו.
למורה
אברם ובני ביתו ירדו למצרים בגלל רעב כבד. עתה כשהם חוזרים לכנען, מספרת התורה על משהו אחר "כבד" שיש לאברם.
היזכרו בברכה שבה בורך אברם כשנצטווה לצאת מחרן אל ארץ כנען (פרק י"ב פסוקים ג'-ד'), ובהבטחה שניתנה לו כשהיה בכנען (פרק י"ב פסוק ז').
למורה:
שאלה זו מתייחסת לשתיים מהאפשרויות שיכולות לעלות בשאלה הקודמת, והיא מוצעת לצורך חידוד העניין ולמקרה שהתלמידים לא השמיעו בעצמם ריבוי קולות על מחשבותיו האפשריות של אברם.
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר: מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי? לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא? לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה? וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ – קַח וָלֵךְ." |
אברם עמד לפני מצב שהוא חשש ממנו מאוד (חשש לחייו) – והוא בחר לשקר.
הצעת הוראה למורה: ניתן להתייחס לשאלה זו בשיח בזוגות (שכן יכולים להיות תלמידים שלא יהיה להם נעים להודות בפני כלל הכיתה ששיקרו מתישהו).
להרחבת העיסוק באמירת האמת והשקר, ניתן לקרוא עם הילדים את הסיפור: "העציץ הריק":
בסיפור "העציץ הריק" פינג הרוויח מכך שאמר את האמת, למרות שהיא היתה לא נעימה עבורו (הוא הרגיש שנכשל במשימה ואכזבה רבה, ולכן גם בכה).
למורה:
התלמידים רגילים לאמירה החד-משמעית ולפיה "אסור לשקר", ואכן תפקוד תקין של חברה צריך להתבסס על אמון ואמירת אמת כך שניתן לסמוך זה על דברי זה. מנגד, בוודאי יש לתלמידים יכולת להבין מצבים יוצאי דופן בחיים שבהם יש מקום מסויים לאמירת שקר.
הן בתפיסת העולם היהודית-מסורתית והן בחיינו היום-יומיים יש מצבים מסויימים בהם מקובל או אף רצוי לשקר, והחברה מתייחסת בסלחנות ובחיוב לשקרים אלו. למשל, מותר לשקר מפני השלום – כדי לא לפגוע באדם אחר (כדי לא להעליב חבר/ה); לצורך הגנה על עצמי מפני איום (כמו אברם בפרק הנלמד); או כשרוצים להפתיע לטובה מישהו ולשמור בינתיים בסוד – כמו כשמכינים מסיבת הפתעה לבן משפחה ולא מגלים לו עדיין.
מפה של אזורינו, הכוללת את ארץ ישראל (כנען) ואת ארץ מצרים תוכל להמחיש את השונות הגאוגרפית בין הארצות ואת הסיבה לירידה של אברם למצרים כאשר יש רעב בכנען (התמונה מגוגל מפות).
הקרינו את המפה והסבירו לילדים היכן מצויה כנען (ארץ ישראל) והיכן מצויה מצרים.
למורה:
הנקודה החשובה שיש לעמוד לגביה עם התלמידים:
נהר הנילוס (היאור) מגיע מחלקה הדרומי של מצרים ונשפך אל הים התיכון, כשהוא יוצר את הדלתה – האזור הצבוע ירוק בצפונה של מצרים. החלק הזה, הוא חלק פורה במיוחד, ואינו תלוי בגשם לצורך גידולי חקלאות.
מנגד, ארץ ישראל חצייה מדבר, וחלקיה הצפוניים (הירוקים יותר) תלויים בגשם, ואין בה מקור מים גדול כמו הנילוס. לכן כאשר היתה שנת בצורת (או רצף של שנות בצורת), הדבר הקשה מאוד על החקלאות בארץ ישראל של ימי קדם והוביל לרעב.