ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

בראשית יב',ז' -יג',ד' : הירידה למצרים והחזרה לכנען

בראשית, כיתה ב', יחידה 2

ליחידה הקודמת

ליחידה הבאה

WhatsApp

כתיבה: שלומית הרשקוביץ שרשבסקי

לשון התורה

  • וַיֵּרָא – נִרְאָה, נִגְלָה
  • לְזַרְעֲךָ – לִילָדֶיךָ, לִנְכָדֶיךָ וּלְכָל צֶאֱצָאֵיהֶם לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת
  • מִזְבֵּחַ – בָּמָה מֻגְבַּהַת לְפֻלְחָן דָּתִי (לְצֹרֶךְ הַקֶּשֶׁר עִם הָאֵל)
  • וַיְהִי – פְּתִיחָה מְקֻבֶּלֶת בַּמִּקְרָא לְסִפּוּר
  • וְיֵרֵד – יָרָד, עָבַר לְמָקוֹם אַחֵר.
  • ו' הַהִפּוּךְ: אָמְנָם הַמִּילָּה יֵרֵד בִּלְשׁוֹן עָתִיד, אֲבָל הָאוֹת ו' שֶׁלְּפָנֶיהָ הוֹפֶכֶת אֶת הֶעָתִיד לְעָבָר וּשְׁמָהּ ו' הַהִפּוּךְ. בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא זֶה הַנִּסּוּחַ הַנָּפוֹץ. לוּ הַיְינוּ מְנַסְּחִים אֶת פס' י בְּעִבְרִית מוֹדֶרְנִית, הָיִינוּ כּוֹתְבִים כָּךְ: 'פַּעַם הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ. אַבְרָם יָרָד לְמִצְרַיִם לָגוּר שָׁם, כֵּיוָן שֶׁהָרָעָב הָיָה כָּבֵד מְאוֹד'. אֲנַחְנוּ מְנַסְּחִים אֶת הַפֹּעַל בִּלְשׁוֹן עָבָר, יָרַד, וְאִילּוּ בַּמִּקְרָא הַפֹּעַל בְּעָתִיד, יֵרֵד. תּוֹסֶפֶת ו' הַהִפּוּךְ לַמִּלָּה – וַיֵרֵד – הוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָתִיד לְעָבָר.
  • יְרִידָה וַעֲלִיָּה: מַעֲבָר מֵאֶרֶץ אַחַת לְאֶרֶץ אַחֶרֶת נִקְרָא בְּעִבְרִית הֲגִירָה, אַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מֻשָּׂגִים יִחוּדִיִּים: עֲלִיָּה (מַעֲבָר מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל) וִירִידָה (מַעֲבָר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ אַחֶרֶת). עֲלִיָּה לָאָרֶץ אוֹ יְרִידָה מֵהָאֶרֶץ אֵינָן מְשַׁקְּפוֹת מְצִיאוּת גֵּאוֹגְרָפִית, שֶׁכֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ גְּבוֹהָה יוֹתֵר מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. הַבִּטּוּיִים הָאֵלֶּה נוֹבְעִים מֵהַחֲשִׁיבוּת שֶׁמְּיַחֵס הָעָם הַיְּהוּדִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
  • מִצְרָיְמָה – לְמִצְרַיִם. הָאוֹת ה' בְּסוֹף הַמִּלָּה מְצַיֶּנֶת כָּאן כִּוּוּן (כְּמוֹ הַבַּיְתָה – אֶל הַבַּיִת)
  • בַעֲבוּרֵךְ – בִּזְכוּת דְּבָרַיִךְ
  • וַיְנַגַּע – הִכָּה
  • נְגָעִים – פְּצָעִים בָּעוֹר
  • הַנֶּגְבָּה – אֶל הַנֶּגֶב
  • מִקְנֶה – עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר

המחשה

קבלת הבטחה והציפייה למימושה

אפשרות א:
  • האם קרה לכם מקרה שבו הובטח לכם דבר מה, ולקח זמן רב עד שההבטחה התממשה?
  • אם כן, כיצד הרגשתם בזמן שעבר בין ההבטחה למימוש?
  • האם השתנה משהו בהתנהגות שלכם, ככל שהזמן הלך והתארך עד למימוש ההבטחה? אם כן, מה השתנה?
 
אפשרות ב:
אמרו לתלמידים בתחילת השיעור שעוד מעט (אבל לא לנקוב בזמן מדויק) הם יקבלו הפתעה (צריך להחליט מבעוד מועד מה ההפתעה). אחר כך התחילו את השיעור כרגיל, והתנהגו כאילו ש"שכחתם "את ההבטחה לתת הפתעה.
התלמידים מן הסתם יזכירו שוב ושוב את עניין ההפתעה, וככל שהזמן יעבור כך הם יזכירו זאת יותר ויותר. בנקודה הזו אפשר יהיה לתת להם את ההפתעה (בכדי לזכות בחזרה ביכולת שלהם להתרכז בשיעור ולא רק בהפתעה שאליה הם מצפים) ולשוחח על התחושות שליוו אותם במשך הזמן שחיכו להגשמת ההבטחה, וכיצד הרגישו כשהדברים הלכו והתארכו.
 
למורה  
המחשה זו נועדה לנסות "להיכנס לנעליו" של אברם – ה' הבטיח לו שארץ כנען תינתן לזרעו, אך הרעב בכנען והצורך לרדת למצרים מרחיק ממנו את מימוש ההבטחה, ויתכן אף מטיל בלבו ספק על דבר מימושה.
  •