סיפור מריבתם של רועי אברם ורועי לוט לאחר שובם ממצרים כשהם בעלי רכוש כבד. בקשתו של אברם מלוט "אנשים אחים אנחנו.. אל נא תהי מריבה.." הצעתו להיפרד, והבחירה של לוט בכיכר הירדן- איזור סדום.
עוד על היחידה: כאמור, הרכוש הרב שיש עתה לאברם ולאחיינו לוט גורם לסכסוך בין רועי מקנה אברם לבין רועי מקנה לוט. אברם מבקש שלא תהיה מריבה בינו לבין לוט, תוך שימוש בנימוק "כי אחים אנחנו" המעיד על יחס של קרבה גדולה בין השניים. הוא מציע ללוט להיפרד ממנו, ונותן לו לבחור לאן ללכת. לוט בוחר ללכת לככר הירדן, חבל ארץ פורה במיוחד (מושקה) אשר הפסוקים משווים אותו לגן ה' (גן עדן) ולארץ מצרים ואברם נשאר בארץ כנען. כדאי לשים לב לכך שלמספר המקראי חשוב לומר שתי אמירות ביחס לאזור שבו בחר לוט לגור: האמירה הראשונה מצויה בפסוק י' " לִפְנֵי שַׁחֵת יְ-ה-וָ-ה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה ". כלומר אזור ככר הירדן (שבו מצויות סדום ועמורה) היה אזור פורה מאוד לפני שה' השמיד אותו. כלומר, התורה כבר מספרת לקורא מה שצפוי להתרחש באותו אזור (ועל כך היא תספר בפירוט בפרק י"ט). האמירה השנייה מופיעה בפסוק יג " וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַי-ה-וָ-ה מְאֹד". אמירה זו מתקשרת לגורלה העתידי של סדום שהוזכר בפסוק י', וכן יש בה להעיד משהו על דמותו של לוט אשר בחר להתגורר בסמוך לסדום ("ויאהל עד סדום", פסוק יב).
ביחידה זו אברם ושרי חוזרים ממצרים לארץ כנען עם רכוש רב. (נציין שבחרנו להביא את פסוקים א-ד הן בסוף היחידה הקודמת והן בתחילת יחידה זו, וזאת משום שהם מהווים חוליה מקשרת בין שני הסיפורים שנלמדים ביחידות. ביחידה הקודמת פסוקים אלו משמשים לסגירת הסיפור – אברם ירד למצרים בשל הרעב הכבד והוא חזר ממצרים לכנען, אל אותו מקום שבו בנה את המזבח וקרא בשם ה', כשהוא בעל רכוש כבד. וביחידה זו הפסוקים משמשים לפתיחת הסיפור – רכושו הכבד של אברם מהווה גורם בסכסוך שנוצר בין רועיו לבין רועי לוט).
ניתן לפתוח את השיעור בהתייחסות לנושא ניהול קונפליקטים – פתרון סכסוכים, המופיע בחלק הרלוונטיות. המתודה המוצעת בחלק זה היא של משחק סוציו-דרמטי, הנשען על מצבים מחיי היום-יום של תלמידי הכיתה.
• הקריאה יחפה מתמקדת בסכסוך שנוצר בין רועי אברם לבין רועי לוט, בפתרון שהציע אברם לסכסוך ובבחירת אזור המגורים החדש שבר לוט.
• בריבוי קולות התלמידים מוזמנים לחשיבה מעמיקה על הסיבות לסכסוך בין הרועים, על הצעתו של אברם ללוט ועל האופן שבו היא הוצעה. הם יוכלו להעלות הצעות אחרות משלהם לפתרון הסכסוך שעליו מסופר. כמו כן, הם מוזמנים לחשיבה ביקורתית על בחירתו של לוט.
• בהמחשה מצוי סרטון קצר (אורכו כ-50 שניות) אשר מראה מהו עדר של צאן ואת הצורך של הצאן בכרי עשב לאכילה. מומלץ להיעזר בו במהלך הוראת היחידה.
למורה
ה"א המגמה: מקטע זה ניתן ללמוד עקרון חשוב על השפה המקראית – לפעמים כשהאות "ה" מופיעה בסוף מילה, היא מציינת פנייה בכיוון אל מקום.
נגבה פירושו "אל הנגב" או "לכיוון הנגב". (ה"א המגמה קיימת גם בעברית של ימינו אך בהקשר מצומצם הרבה יותר: היום לא היינו אומרים "אני נוסעת ירושלימה", אבל אנחנו כן אומרים "תפנה שמאלה/ימינה").
אחרי שלומדים עיקרון זה, ניתן לפרש את המילים "אימינה" ו"אשמאילה". כדאי לכתוב את המילים על הלוח ולתת לתלמידים לחלק אותם לחלקים: למצוא את השורש של המילים – ימין ושמאל, למצוא את ה"א המגמה, ואז לחשוב על איזה סוג מילים מתחילים עם הוספת האות "א" בהתחלה (לתת דוגמאות: אלך, אגיע, אספר) – מילים בלשון עתיד. ואז ניתן לפרש את כל המשפט – אם תבחר לפנות לשמאל אז אני אלך לימין ואם תבחר לפנות לימין אז אני אלך לשמאל.
בפסוק ו' מסופר שנוצר קושי לאברהם וללוט לגור יחד באותו אזור.
פסוק ז' מסביר מעט יותר מהו הקושי לשבת יחדיו בארץ .
בפסוק י' (הפסוק הקודם) מסבירה התורה מדוע בחר לוט לגור דווקא בככר הירדן:
"כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה"
"כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"
לפי פסוק י', באזור שלוט בחר לגור בו צפוי להיות אסון בעתיד (בהמשך הסיפור בתורה)
התורה מספרת בפסוקים י"ב-י"ג שלוט התיישב והקים את אוהליו קרוב מאוד לעיר סדום, ושאנשי סדום "רָעִים וְחַטָּאִים לַי-ה-וָ-ה מְאֹד".
קראו את פסוק ו': וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו"
קראו את פסוק ח:
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט
אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.
קראו שוב את פסוקים י–יא:
ניתן לפתוח את לימוד היחידה עם הפעילות המוצעת להלן בנושא ניהול קונפליקטים – פתרון סכסוכים, או לעשות פעילות זו בעקבות הלימוד.
ראינו שאברם הציע פתרון מסויים לקושי שנוצר בינו לבין לוט בעקבות המריבה בין רועיו לבין רועי לוט.
גם בחברת ילדים בבית הספר יש לפעמים סכסוכים. למשל:
שלב א': ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות, ולתת לכל קבוצה לדון באחד המקרים של הסכסוכים שעשויים להיות בין תלמידים בכיתה (המקרים שהוצגו בדוגמאות וכן המקרים שיעלו התלמידים).
שלב ב': מתנדבים מהקבוצה הראשונה יעשו הצגה בפני כלל הכיתה שמראה את מצב הסכסוך. המורה יכריז/תכריז "פריז" וישאל/תשאל את חברי הקבוצות האחרות האם יש מישהו שרוצה להצטרף להצגה ולהציע לשחקנים פתרון כיצד לפתור את הסכסוך המוצג. לאחר מכן יציגו השחקנים את המשך ההצגה על-פי הפתרון שהוצע להם.
שלב ג': תלמידי הקבוצה הראשונה יספרו האם גם הם חשבו על פתרון הסכסוך שהוצע להם, ועל אילו פתרונות אפשריים נוספים הם חשבו.
(על שלבים ב' ו-ג' יש לחזור עם כל אחת מהקבוצות ביחס למקרים שלהן).
▶️ שני חמורים – משל ועלילה על שיתוף פעולה
(שימו לב: בסרטון השני מוצע פתרון הפוך מהפתרון של אברם ולוט).