ביחידה זו אנחנו קוראים על ההבטחה של ה' לאברם שארץ כנען תינתן לו ולזרעו לעולם, מיד לאחר שלוט נפרד מאברם.
עוד על היחידה:
הבטחת הזרע ניתנה לאברם כבר במרומז עם דברי ה' הראשונים אליו ("לך לך… ואעשך לגוי גדול…" בראשית יב, א-ב), והבטחת הארץ לזרעו של אברם נאמרה באופן מפורש כבר בבראשית יב, ז (" וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת…"). הסיפור המקראי יחזור עוד כמה פעמים לאורך ספר בראשית על הבטחה זו.
מעניין לראות שיש קשר לשוני בין פסוק י' (שאליו התייחסנו ביחידה הקודמת): " וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן…" ובחירתו של לוט להתיישב באזור מסויים, לבין דברי ה' אל אברם ביחס להבטחת הארץ בפסוקים יד-טו ביחידה זו: " שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם."
גבולות הארץ המובטחת אינם נאמרים כאן במפורש, אך ההזמנה להביט לארבע רוחות השמיים עד קצה האופק (ללא קצה מוגדר) מעניקה תחושה שמדובר בארץ רחבת ידיים. האמירה "עד עולם" מעניקה משך ארוך ונצחי של זמן.
הבטחת הזרע לאברם בפסוק טז עושה שימוש בדימוי – זרעו של אברם יהיה "כעפר הארץ". המשך הפסוק מבאר את הכוונה בדימוי זה – כשם שלא ניתן למנות את עפר הארץ בשל היותו רב כל כך, לא ניתן יהיה למנות את זרעו של אברם מאותה הסיבה.
בפסוק יז יש הזמנה או אולי ציווי של ה' לאברם לקום ולהתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, תוך שהאמירה "לך אתננה" נאמרת לו פעם נוספת. מעניין לחשוב על הקשר בין ההליכה בארץ לבין יצירת תחושת שייכות אליה ואולי אף תחושת בעלות. משמעות הדברים מתעצמת על רקע היותו של אברם למעשה מהגר בכנען – הוא אינו יליד הארץ אלא הגיע אליה בבגרותו מחרן בעקבות הציווי האלוהי " לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (פרק יב, א).
• בקריאה יחפה מוצעות שאלות שיסייעו לתלמידים להבין את הבטחת הארץ והבטחת הזרע שנותן ה' לאברם בפסוקים אלו.
• בריבוי קולות
נעמוד על המשמעות עמוקה של נתינת הארץ לאברם באמצעות מספר שאלות למחשבה ולדיון, כגון: מה זה אומר שהארץ שייכת לאברם ולזרעו? כיצד הבטחה זו יכולה להשפיע על עמים אחרים שיושבים בה? האם וכיצד ההבטחה של ה' לאברם קשורה לחיינו במדינת ישראל כיום?
• ברלוונטיות
מצעות שתי אפשרויות: האחת, עיסוק בקשר אישי של כל תלמיד עם ארץ ישראל דרך טיולים משפחתיים בה, וזאת בהשראת השיר "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל…" שמתכתב ישירות עם פסוק יז. אפשרות שנייה היא להתייחס באמצעות יצירה אישית וכיתתית להיבטים שונים בחיי התלמידים שמחברים אותם לארץ ישראל.
• חלק היצירה מציע לימוד בשילוב של יצירה הנוגע לארבע רוחות השמיים.
• בהמחשה גם כן מוצעות שתי אפשרויות: הראשונה היא היכרות עם המצפן והכנת מצפן (בעזרת סרטונים). האפשרות השנייה מציעה עיסוק מהנה ויצירתי של התלמידים עם חול/אדמה, תוך התייחסות לדימוי "כעפר הארץ" המופיע בפסוקים.
• בהרחבה מוצעת התייחסות לאחד הבדלים בין החיים בעבר הרחוק (בתקופה המקראית ובכלל) לבין חיינו כיום: בעוד שבעבר היה קושי רב למנות את מספר האנשים שחיו בעם מסויים וכמובן שבעולם כולו, בעידן המודרני יש אפשרות וגם רצון (מסיבות שונות) לספור ולדעת כמעט במדוייק כמה אנשים חיים בעם מסויים או במדינה מסויימת ואף בעולם כולו.
למורה:
עקרונות בשפת התורה:
גם בפרק שלנו מופיעים העקרונות הקודמים שלמדנו:
ה"א המגמה: צפונה/נגבה/קדמה/ימה – אל הצפון/אל הנגב וכו' (כמו הביתה=אל הבית).
ו"ו ההיפוך: ושמתי – המילה "שמתי" היא בלשון עבר, אך האות ו"ו שמצורפת אליה הופכת את המילה ללשון עתיד.
"שא נא עיניך וראה"
הבטחת הזרע- "אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת"
הבטחת הארץ- "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה "
תחילה ה' אומר לאברם להרים את עיניו ולהסתכל על הארץ (פסוק י"ד), ואחר כך הוא אומר לו לקום ולהתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (פסוק י"ז).
בפרק י"ג פסוק ז' (שעליו למדתם ביחידה הקודמת) מוזכרים שני עמים שגרים בכנען: "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ".
למורה: ניתן להתייחס גם לשאלות הבאות כשאלות למחשבה ולדיון, באם נראה לך שהן מתאימות לכיתתך:
בהקשר ללימוד ולהתייחסות לפסוק "לך אתן את הארץ הזאת", ניתן להשמיע פסוק זה מולחן / ללמוד את הלחן / להכין ריקוד על סמך השיר. (שימו לב שהחלק הראשון של השיר מתבסס על הפסוק ואילו החלק השני מתבסס על "ברכת השנים" מתוך סידור התפילה):
אפשרות א – לטייל בארץ ישראל:
ה' אומר לאברם להסתכל על ארץ ישראל (כנען), ואחר כך אומר לו ללכת ולהסתובב בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
חלק א:
חלק ב:
חלק ג:
ניתן להאזין וללמוד את השיר "קום והתהלך בארץ" שנכתב לפני כ-30 שנה במטרה לעודד אנשים לטייל ולהכיר יותר את ארץ ישראל.
▶️ להאזנה
מעניין לדעת ש..
במרחק של אלפי שנים מסיפורו של אברהם, בחר זאב וילנאי לקשור את עצמו ואת הישראליות המתחדשת בארץ לפסוק "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה":
" אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה, לחצות את עמקיה, להעפיל על פסגת הריה, לסייר בשביליה – גם הנידחים ביותר.
רק כאשר אתה מסייר ברגל ברחבי הארץ, במתבשם מנופה, ורואה במו עינייך את שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת "
ההליכה במרחבי הארץ, כך טען, היא הדרך הטובה ביותר ליצור את הקשר הרגשי של האדם אל הארץ ואת תחושת השייכות שלו (ואולי אף בעלות) לארץ ישראל.
(זאב וילנאי [וילנסקי, 1988-1900], היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי ונחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה).
אפשרות ב – החוט המחבר:
חשבו: מה גורם לכם להרגיש מחוברים לארץ ישראל? (למשל, הבית שלי נמצא בישראל, המשפחה שלי, חברים שלי וכד').
למורה: לביצוע אפשרות ב' לעיל יש לדאוג לחומרי יצירה: חוט צמר/רפיה/סרט לקישוט מתנה, מספריים, דבק פלסטי/סלוטייפ, מדבקות חלקות, מפת ארץ ישראל…
"וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (פסוק ט"ז)
על פי ויקיפדיה: "נכון למרץ 2018 אוכלוסיית כדור הארץ נאמדת בכ-7.6 מיליארד בני אדם" (מתוך הערך "דמוגרפיה של העולם").
בעולם המודרני שבו אנו חיים כיום נוהגות המדינות למנות את מספר האנשים שחיים בהן, ולעשות כל שנה רישום מדוייק ככל הניתן של הנתונים. הנתונים נשמרים על מחשבים.
המדינות עושות זאת בין היתר כדי להצליח לנהל את המדינה בצורה המיטבית (למשל – לדעת כמה ילדים יש במדינה ובעקבות זאת לחשב כמה בתי ספר צריך עבורם, לדעת כמה קשישים וחולים יש במדינה ובעקבות זאת לחשב כמה בתי חולים צריך שיהיו במדינה כדי לטפל בהם, ועוד).
כך אנו מצליחים לדעת כיום כמעט במדוייק כמה אנשים חיים בכל מדינה ואפילו בעולם כולו! וזאת למרות שמדובר בכמות עצומה של בני אדם.
אך בתקופת התורה (ובעולם העתיק בכלל), לא ניתן היה לדעת כמה אנשים חיים בעולם או אפילו בארץ מסויימת או באזור מסויים. אמנם חיו על פני כדור הארץ הרבה פחות אנשים מבימינו, אך האנשים התגוררו במקומות רחוקים זה מזה, לעתים ללא קשר ותקשורת ביניהם, ופעמים רבות גם נדדו ממקום למקום. בנוסף, לא היה אף אחד שספר את מספר האנשים, כנראה מכיוון שלא חשבו באותה תקופה שיש בכך צורך ותועלת.
היום | במקרא | למה זה נקרא ככה במקרא? |
צפון | צפון | על שם ארץ צפון והר צפון, שנמצאים בצפון |
דרום | נגב | מכיוון שהנגב הוא בדרום של ישראל |
מזרח | קדם | ה"מזרח" נקרא כך מכיוון שמצד זה השמש זורחת (שתי המילים חולקות את אותו שורש).המילה המקראית "קדם" קשורה ככל הנראה למילה "קדימה" – לשם היו מופנות פניו של האדם הקדום בשל זריחת השמש ומרכזיותה בחייו. |
מערב | ים | מכיוון שהים התיכון הוא במערב של ישראל |