בפסוקים המובאים ביחידה זו מספרת התורה על תולדות יצחק – על הילדים שנולדו לו ומה שארע להם. שני עניינים מובאים ביחידה זו: האחד הוא העקרות וההריון של רבקה ולידת התאומים עשו ויעקב. השני הוא מכירת הבכורה של עשו ליעקב.
ניתן להתחיל את לימוד היחידה (בטרם קריאת הפסוקים) בחלק ההמחשה בו תברר המורה בכיתה יחד עם התלמידים על מה הם מוכנים לוותר ועד כמה רחוק הם מוכנים להגיע בוויתור כדי לזכות בשוקולד (או בממתק נחשק כלשהו). זאת כהקבלה מסויימת לוויתור שמוכן היה עשו לעשות כדי לאכול מנזיד העדשים.
לאחר קריאת הפסוקים חשוב לחבר בין הסיפור המקראי לבין החוויה שחוו התלמידים בהמחשה.
• בקריאה יחפה נועדו השאלות לסייע לתלמידים להבין את פרטי הסיפור המקראי בפסוקים אלו.
• בריבוי קולות יוכלו התלמידים להציע פרשנות משלהם לתיאור של עשו כ"אדמוני" וכן לתיאור של יעקב כאשר גדל כ"איש תם". כמו כן, מוצעות בחלק זה שאלות המציעות קריאה ביקורתית ביחס לאהבה הדיכוטומית שמוצגת בסיפור: יצחק אוהב את עשו ואילו רבקה אוהבת את יעקב. ביחס למכירת הבכורה מוצעות גם כן שאלות המכוונות להבנה מעמיקה ולעתים ביקורתית באשר למניעים של כל אחד מהאחים ובאשר למעשיהם.
• ברלוונטיות מוצעות מספר אפשרויות:
• ביצירה מוצעת התבוננות בציור אחד או שניים. כל ציור מתמקד בחלק אחר של הסיפור מקראי ובשלב אחר בחייהם של יעקב ועשו.
• בהרחבה ניתן להתייחס להיבט הבוטני והקולינרי שמצוי בפסוקים – העדשים ונזיד העדשים.
עוד מידע על הנושאים ביחידה
זכות הבכורה במזרח הקדום – על ההבדל בין "בכור" לבין "זכות הבכורה":
חשוב להסביר לתלמידים את משמעות המעשה של קניית/מכירת בכורה, על רקע מנהגי המזרח הקדום:
בכור הוא הצאצא הראשון של אדם. (המילה "בכור" מתייחסת גם לצאצא ראשון של בהמה ואף לפרי הראשון שגדל על צמח).
זכות הבכורה במזרח הקדום היתה נתונה בדרך כלל לבן הבכור (הראשון) של האשה הראשית. (נזכיר כי בחברות שחיו במזרח הקדום רווח הנוהג שגבר אחד נושא כמה נשים. "האשה הראשית" היתה האשה החשובה ביותר מבין הנשים שאותן הוא נשא).
המשמעות המרכזית של הבכורה הייתה שלבן הבכור היו זכויות יתר בענייני ירושה (ירושת רכוש, ירושת משרה וירושת ייחוס) לאחר מות אביו, בהשוואה לשאר הבנים. יחד עם זאת, ידוע כי בעמים שונים היו מקרים שבהם זכות הבכורה נשללה מהבן הבכור (הראשון) וניתנה לאחד האחים הצעירים יותר. לעתים הדבר נעשה תמורת מתן כסף לאח הבכור.
בסיפורי התורה בספר בראשית ניתן לראות פעמים רבות העדפה דווקא לאח הצעיר על פני האח הבכור (קין והבל, ישמעאל ויצחק, עשו ויעקב, ראובן ויהודה, מנשה ואפרים), וזכות הבכורה ניתנה/הועברה בסיפורים אלה לאח שאינו בכור.
(מבוסס על: עולם התנ"ך – בראשית, עמ' 164, וכן על הערך "בכור" בוויקיפדיה)
נקרא פסוקים כד-כו: לרבקה ויצחק נולדו תאומים.
פסוקים כז-כח:
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" | "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" |
בפסוק לב' אמר עשו שהוא אינו זקוק לבכורה.
לפי פסוקים לב-לג
לפי פסוק לד.
" וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו." (פסוק כה)
מפרשי המקרא הציעו פירושים שונים למילה "אַדְמוֹנִי" –
פירוש א': שגוון עורו היה אדום
פירוש ב': ששיער ראשו היה אדום
התורה מספרת שכאשר יעקב גדל הוא היה "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (פסוק כז).
פרשני המקרא הציעו פירושים שונים למילה "תם" המופיעה כאן, ובהם:
רש"י: "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם". יעקב לא היה רגיל לרמות, פיו ולבו היו שווים (הוא תמיד אמר אמת), ולכן הוא מכונה "תם".
אברבנאל: "תם" במובן "שלם". לפי אברבנאל, הלימוד היה עיסוקו העיקרי של יעקב ("שהיה מתבודד בחכמה והשלמות הנפשי[ת]"), הוא עסק בלימוד ובפיתוח חיי הרוח והנפש שלו כדי להיות אדם שלם, והוא ראה בכך את מטרתו כאדם.
התורה מספרת בפסוק כח: " וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו…".
בהמשך פסוק כח כתוב: "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" מבלי לתת נימוק לאהבתה.
פסוקים כט-לד:
עשו בא מן השדה עייף (וכנראה גם רעב), ראה את הנזיד שבישל יעקב וביקש לאכול ממנו. ברגע זה יעקב ביקש מעשו שימכור לו את הבכורה.
עשו אמר: "… הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה".
אחרי שעשו מכר את הבכורה ליעקב הוא קיבל מיעקב לחם ונזיד עדשים, ולאחר שאכל אותם כתוב: " וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".
ניתן להנחות את התלמידים כהקדמה לקריאת הטקסט או בעקבות לימוד הפסוקים לדבר עם אמא ולבקש ממנה לספר מה היא הרגישה כאשר היא היתה בהריון איתו/ה –
האם היה לאמא קשה או קל או קשה "לסחוב" אותו/ה בבטן?
האם הוא/היא בעט/ה וזז/ה הרבה או קצת בתוך הבטן של אמא?
איזה מחשבות היו לה על הילד/ה שצפוי/ה להיוולד לה?
מיהו הבכור/ה מבין הילדים בבית שלכם?
האם יש לבכור/ה בביתכם זכויות מיוחדות בגלל שהוא/היא בכור/ה? אם כן, מהן?
האם יש לו/לה חובות מיוחדות? אם כן, מהן?
האם הייתם רוצים להתחלף עם האח/ות הבכור/ה (במקרה שאינכם בכורים) או עם האח/ות הצעיר/ה מכם (במקרה שהנכם בכורים)? אם כן, מדוע?
האם יצא לכם לעשות "עיסקת חליפין" עם אח/ות שלכם (או חבר/ה למי שאין אחים) כגון: "אני אתן לך ממתק שיש לי אם תסכים לסדר במקומי את החדר"? ספרו על ה"עיסקה" שעשיתם.
אם יש תאומים בכיתה, בשכבה או בבי"ס, אפשר להזמין אותם לספר מעט על החיים עם אח/ות תאומ/ה. אפשר לבקש
מעניין לדעת מה אכלו בני אדם בתקופות קדומות ועתיקות כמו תקופת התורה. האם הם אכלו אוכל דומה לאוכל שאנחנו אוכלים או שונה ממנו? האם המאכלים שהיו טעימים להם יכולים להיות טעימים גם לנו?
הפסוקים שביחידה זו מאפשרים לנו הצצה קטנה אל ארוחה מתקופת התורה, ארוחה שבה אכלו: לחם ונזיד עדשים.
עדשים הם למעשה זרעים של צמח ממשפחת הקטניות שנקרא "עדשה תרבותית". יש סוגים שונים של עדשים, במגוון צורות וצבעים: ירוקות/חומות, כתומות/אדומות ושחורות. עדשים נחשבות (בימינו) למאכל מזין ובריא מאוד.
ידוע לנו שבני אדם נהגו לאכול עדשים כבר בתקופות קדומות מאוד (כך לפי ממצאים שנתגלו ביישובים מסוף תקופת האבן). העדשים מוזכרות ארבע פעמים בתנ"ך (אחת מהן היא נזיד העדשים שנתן יעקב לעשו), ושרידי צמח העדשה נמצאו בארץ ישראל באתרים אריכולוגיים מתקופת המקרא (ובמקומות נוספים בעולם). העדשים מוזכרות גם בדברי חז"ל, ובתרבות היהודית עד היום הן נחשבות לאוכל שנהוג לתת לאבלים, זאת בנוסף לשימוש היום-יומי בעדשים בתבשילים שונים. (מבוסס על הויקיפדיה)
(התמונה מתוך הויקיפדיה, נחלת הכלל)
ניתן להתבונן עם התלמידים על אחד הציורים המופיעים בקישורים הבאים או על שניהם. כל אחד מהציורים מתייחס לפסוק אחר ולשלב אחר בחייהם של התאומים – עשו ויעקב:
[בציור זה רואים את רבקה אוחזת את בניה כאשר הם תינוקות. יש לשים לב שהציור הוא הראשון מתוך סדרת שקופיות בתוך מצגת]:
התורה מספרת שהתאומים עשו ויעקב גדלו, ושרבקה אהבה את יעקב.
(אין זה אומר שהיא לא אהבה כלל את עשו, אלא יתכן שמדובר ב"אהבה יתרה" – כלומר שהיא אהבה את שני בניה אך את יעקב היא אהבה יותר מאשר את עשו. [פירוש זה מובא ב"דעת מקרא"])
הצייר בחר לצייר דמויות נוספות שהיו בקרבת יעקב ועשו ברגעי מכירת הבכורה, אף-על-פי שבסיפור בתורה הן לא הוזכרו כמי שנכחו ברגעים אלו.
למורה: ניתן לראות בציור זה שהצייר בחר להוסיף את דמותו של יצחק (יושב בצד ימין) ואת דמותה של רבקה (עומדת בחצי הימני של הציור), וזאת למרות שהם לא הוזכרו בסיפור המקראי כמי שנכחו בקרבת שני האחים ברגעי מכירת הבכורה. מדוע, אם כן, הוא הוסיף אותם? מה הוא רצה להביע בכך?
מעניינת הבחירה של הצייר לתאר את רבקה כמי שעומדת קרוב כל-כך לשני האחים ברגעים אלו, והיא נראית כניצבת בין שניהם. יחד עם זאת, היא נמצאת בצד של יעקב, צד שמאל של הציור, בעוד שיצחק נמצא בצד של עשו, צד ימין של הציור. זאת ועוד, רבקה ויעקב דומים מאוד במעשיהם – שניהם אוחזים צלחת ונראים כמגישים אותה לבן הזוג שלהם (רבקה מגישה ליצחק, יעקב מגיש לעשו), ולמעשה הם נראים כמעט כמו יישות אחת (שימו לב לקו המתאר של הגב שלהם שבו נראה כאילו הם ממשיכים זה את זה וכמעט מתאחדים לאדם אחד), או לפחות כמעין השתקפות אחד של השניה. פרט מעניין נוסף הוא שרבקה ועשו נראים באותו גובה וכאילו הם ניצבים "ראש בראש" זה מול זו.
העמדת הדמויות בציור בדרך זו אינה מקרית. מדוע הצייר בחר לתאר כך את הסיטואציה? האם הוא רצה לומר שעניין מכירת הבכורה לא נעלם מאזניה ומעיניה של רבקה, אמם של שני האחים התאומים? אולי הוא בא לרמוז שקניית הבכורה על ידי יעקב היתה בכלל רעיון שרבקה כיוונה את יעקב אליו, או לכל הפחות ייחלה לו, כפי שניתן להבין מתפקידה בהמשך הסיפור אודות גנבת הברכות בפרק כז?
כדאי לשים לב גם לכך שבעוד שדמותו של יצחק נראית מטושטשת ונמצאת בחשכה (יש עליה צל), דמותה של רבקה ברורה, בולטת ומוארת, והיא כמעט במרכז הציור. מה תיאור זה בא להביע על מקומו של יצחק בהתגלגלות האירועים לעומת מקומה של רבקה? מקובל לראות ביצחק דמות פאסיבית ולעומתו לראות את רבקה כדמות אקטיבית. נראה שהבלטת דמותה של רבקה וטשטוש דמותו של יצחק באות לבטא את אופיין של הדמויות ואת תפקידן בהתגלגלות האירועים.
ניתן להתייחס לדברים הנ"ל תוך כדי התבוננות עם התלמידים בציור, ובעיקר חשוב להפנות את תשומת לבם של התלמידים לכך שהציור עצמו אינו נאמן במדוייק לסיפור המקראי ושהצייר רצה להציג את הפרשנות שלו לסיפור.]