ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

חדר המורות והמורים

בראשית כה' יט-לד: הולדת עשו ויעקב ומכירת הבכורה

בראשית, כיתה ב', יחידה 20

האזנה לפסוקים

לשון התורה

פסוק לשינון

המחשה

יצירה

דף עבודה

למבוא לתכנית
לתכנית המלאה
הדפסת היחידה

ליחידה הקודמת

ליחידה הבאה

WhatsApp

כתיבה: שלומית הרשקוביץ שרשבסקי

האזנה לפסוקים

נוסח מרוקאי
נוסח אשכנז

לשון התורה

תּוֹלְדֹת יִצְחָק – הַבָּנִים שֶׁנּוֹלְדוּ לְיִצְחָק וּמָה שֶׁקָּרָה לָהֶם
בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה – כַּאֲשֶׁר לָקַח אֶת רִבְקָה, כַּאֲשֶׁר נָשָׂא אֶת רִבְקָה לְאִשָּׁה
וַיֶּעְתַּר – הִתְפַּלֵּל
לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ – בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ (לְפִי הָרַשְׁבָּ"ם)
וַיֵּעָתֵר לוֹ ה' – ה' קִבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ וְנַעֲנָה לוֹ
בְּקִרְבָּהּ – בְּתוֹכָהּ, בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן שֶׁלָּהּ
אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי – לָמָּה אָנֹכִי (אֲנִי) שׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַנָּשִׁים בְּהֵרָיוֹן, לָמָּה יֵשׁ לִי הֵרָיוֹן מְשֻׁנֶּה וְיוֹצֵא דֹּפֶן שֶׁכָּזֶה (הִתְרוֹצְצוּת רַבָּה כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ בִּטְנִי)?
לִדְרָשׁ אֶת ה' – לִשְׁאֹל אֶת ה' מָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר, מָה מַשְׁמָעוּת הַהֵרָיוֹן הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה
גיים [גּוֹיִם] – עַמִּים
לְאֻמִּים – עַמִּים
מִמֵּעַיִךְ – מֵהַמֵּעַיִם שֶׁלָּךְ, מִתּוֹךְ הַבֶּטֶן שֶׁלָּךְ
וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמַץ – שְׁנֵי הַלְּאֻמִּים יְנַהֲלוּ מִלְחָמוֹת בֵּינֵיהֶם בֶּעָתִיד וְכָל לְאֹם יְנַסֶּה לִגְבֹּר וְלִשְׁלֹט עַל הַלְּאֹם הַשֵּׁנִי
וְרַב – הַגָּדוֹל, הַמְּבֻגָּר יוֹתֵר
וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת – נִשְׁלְמוּ תִּשְׁעָה חָדְשֵׁי הַהֵרָיוֹן וְהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד שֶׁל רִבְקָה לָלֶדֶת
תּוֹמִם – תְּאוֹמִים
כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר – כָּל גּוּפוֹ הָיָה מְכֻסֶּה שֵׂעָר, כְּמוֹ מְעִיל (אַדֶּרֶת) הֶעָשׂוּי מֵעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה
אֹחֶזֶת – מַחֲזִיקָה
יֹשֶׁב אֹהָלִים – עוֹסֵק בְּגִדּוּל צֹאן וּמְפַקֵּחַ עַל רוֹעֵי אָבִיו [לְפִי 'דַּעַת מִקְרָא']
וַיָּזֶד – בִּשֵּׁל נָזִיד
נָזִיד – תַּבְשִׁיל שֶׁל יְרָקוֹת אוֹ קִטְנִיּוֹת
הַלְעִיטֵנִי – הַאֲכֵל אוֹתִי, וְיֵשׁ הַמְּפָרְשִׁים: רְצוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לֶאֱכֹל בִּזְלִילָה, בְּגַסּוּת
מִכְרָה – מְכֹר
בְּכֹרָתְךָ – זְכוּיוֹת הַיֶּתֶר וְחוֹבוֹת הַיֶּתֶר שֶׁיֵּשׁ לַבָּנִים הַבְּכוֹרִים
וַיִּבֶז – לָעַג, הִבִּיעַ זִלְזוּל

המחשה

על מה נסכים לוותר ובתמורה למה?!

בתחילת השיעור, ללא הסברים מצד המורה ועוד לפני לימוד היחידה  – המורה תכנס לכיתה עם חבילת שוקולד ותשאל את הילדים מה הם מוכנים לתת/על מה הם מוכנים לוותר תמורת השוקולד? למשל:  האם מוכנים לוותר על ההפסקה שלהם תמורתו? האם הם מוכנים לוותר על היחס אליהם מצד המורה בזמן השיעור תמורתו?
חשוב שהתלמידים באמת יחשבו ויאמינו שהם צריכים לוותר על משהו תמורתו.
אחר כך המורה תדון עם התלמידים על מה הם היו מוכנים לוותר ועל מה לא, כדי לאכול מהשוקולד. עד כמה רחוק הם היו מוכנים להגיע בוויתורים שלהם למען קבלת השוקולד.
בהמשך לימוד היחידה, חשוב לחזור ולקשר בין החוויה שחוו התלמידים בשלב ההמחשה לבין הסיפור שנלמד ביחידה זו: השוקולד שבו חשקו התלמידים – נזיד העדשים שבו חשק עשו; הנכונות של התלמידים לוותר על __________ כדי לקבל את השוקולד – הנכונות של עשו לוותר על הבכורה שלו כדי לקבל ארוחה של לחם ונזיד עדשים. 

יצירה

יעקב ועשו באמנות

ניתן להתבונן עם התלמידים על אחד הציורים המופיעים בקישורים הבאים או על שניהם. כל אחד מהציורים מתייחס לפסוק אחר ולשלב אחר בחייהם של התאומים – עשו ויעקב:

🔗 אבל פן (1883 – 1964), רבקה עם בניה יעקב ועשו

[בציור זה רואים את רבקה אוחזת את בניה כאשר הם תינוקות. יש לשים לב שהציור הוא הראשון מתוך סדרת שקופיות בתוך מצגת]:

  • מיהו יעקב ומיהו עשו, לפי ציור זה? כיצד ניתן לדעת זאת?
  • לדעתכם, האם לפי ציור זה יש תינוק אחד חמוד יותר – ואם כן מיהו? – או ששני התינוקות חמודים באותה המידה?

התורה מספרת שהתאומים עשו ויעקב גדלו, ושרבקה אהבה את יעקב.

(אין זה אומר שהיא לא אהבה כלל את עשו, אלא יתכן שמדובר ב"אהבה יתרה" – כלומר שהיא אהבה את שני בניה אך את יעקב היא אהבה יותר מאשר את עשו. [פירוש זה מובא ב"דעת מקרא"])

  • האם תוכלו למצוא בציור זה ביטויים לכך שרבקה אהבה במיוחד את יעקב?
 
🔗 הנדריק טר ברוגן (1588 – 1629), מכירת הבכורה:
  • מיהו יעקב ומיהו עשו, לפי ציור זה? כיצד ניתן לדעת זאת?

הצייר בחר לצייר דמויות נוספות שהיו בקרבת יעקב ועשו ברגעי מכירת הבכורה, אף-על-פי שבסיפור בתורה הן לא הוזכרו כמי שנכחו ברגעים אלו.

  • מיהן הדמויות?
  • האם הן בולטות או לא בולטות בתמונה?
  • לדעתכם, האם הן שמות לב לשיחה שמתנהלת בין עשו ויעקב על מכירת הבכורה?
 
בציור זה רבקה נראית עומדת מאחורי יעקב (שניהם נמצאים בצד שמאל של הציור), ואילו יצחק נראה במעומעם יושב מאחורי עשו (שניהם נמצאים בצד ימין של הציור).
  • לדעתכם, מה רצה הצייר להביע בכך?
התורה אינה מספרת שיצחק ורבקה היו ליד יעקב ועשו ברגעי מכירת הבכורה.
  • האם גם אתם חושבים שיצחק ורבקה היו ליד יעקב ועשו באותם רגעים של מכירת הבכורה, כפי שהציע הצייר בציורו, או שאתם סבורים שמכירת הבכורה נעשתה כאשר יצחק ורבקה לא נכחו בקרבת מקום? נמקו את תשובתכם.
 

למורה: ניתן לראות בציור זה שהצייר בחר להוסיף את דמותו של יצחק (יושב בצד ימין) ואת דמותה של רבקה (עומדת בחצי הימני של הציור), וזאת למרות שהם לא הוזכרו בסיפור המקראי כמי שנכחו בקרבת שני האחים ברגעי מכירת הבכורה. מדוע, אם כן, הוא הוסיף אותם? מה הוא רצה להביע בכך?

מעניינת הבחירה של הצייר לתאר את רבקה כמי שעומדת קרוב כל-כך לשני האחים ברגעים אלו, והיא נראית כניצבת בין שניהם. יחד עם זאת, היא נמצאת בצד של יעקב, צד שמאל של הציור, בעוד שיצחק נמצא בצד של עשו, צד ימין של הציור. זאת ועוד, רבקה ויעקב דומים מאוד במעשיהם – שניהם אוחזים צלחת ונראים כמגישים אותה לבן הזוג שלהם (רבקה מגישה ליצחק, יעקב מגיש לעשו), ולמעשה הם נראים כמעט כמו יישות אחת (שימו לב לקו המתאר של הגב שלהם שבו נראה כאילו הם ממשיכים זה את זה וכמעט מתאחדים לאדם אחד), או לפחות כמעין השתקפות אחד של השניה. פרט מעניין נוסף הוא שרבקה ועשו נראים באותו גובה וכאילו הם ניצבים "ראש בראש" זה מול זו.

העמדת הדמויות בציור בדרך זו אינה מקרית. מדוע הצייר בחר לתאר כך את הסיטואציה? האם הוא רצה לומר שעניין מכירת הבכורה לא נעלם מאזניה ומעיניה של רבקה, אמם של שני האחים התאומים? אולי הוא בא לרמוז שקניית הבכורה על ידי יעקב היתה בכלל רעיון שרבקה כיוונה את יעקב אליו, או לכל הפחות ייחלה לו, כפי שניתן להבין מתפקידה בהמשך הסיפור אודות גנבת הברכות בפרק כז?

כדאי לשים לב גם לכך שבעוד שדמותו של יצחק נראית מטושטשת ונמצאת בחשכה (יש עליה צל), דמותה של רבקה ברורה, בולטת ומוארת, והיא כמעט במרכז הציור. מה תיאור זה בא להביע על מקומו של יצחק בהתגלגלות האירועים לעומת מקומה של רבקה? מקובל לראות ביצחק דמות פאסיבית ולעומתו לראות את רבקה כדמות אקטיבית. נראה שהבלטת דמותה של רבקה וטשטוש דמותו של יצחק באות לבטא את אופיין של הדמויות ואת תפקידן בהתגלגלות האירועים.

ניתן להתייחס לדברים הנ"ל תוך כדי התבוננות עם התלמידים בציור, ובעיקר חשוב להפנות את תשומת לבם של התלמידים לכך שהציור עצמו אינו נאמן במדוייק לסיפור המקראי ושהצייר רצה להציג את הפרשנות שלו לסיפור.]