בראשית כז',ל' – כח',ט': גניבת הברכה חלק ב'

ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

בראשית כז',ל' – כח',ט': גניבת הברכה חלק ב'

בראשית, כיתה ב', יחידה 22

ליחידה הקודמת

ליחידה הבאה

כתיבה: שלומית הרשקוביץ שרשבסקי

לשון התורה

כִּלָּה – סִיֵּם

מִצֵּידוֹ – מֵהַצַּיִד שֶׁלּוֹ

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק – יִצְחָק פָּחַד וְנִבְהַל

חֲרָדָה – פַּחַד וּבֶהָלָה

בְּטֶרֶם – לִפְנֵי שֶׁ

כִּשְׁמֹעַ – כַּאֲשֶׁר שָׁמַע

וּמָרָה – הַמְּבַטֵּאת כְּאֵב נַפְשִׁי גָּדוֹל וְעֶצֶב

הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – הַאִם מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא יַעֲקֹב, שֶׁשְּׁמוֹ יַעֲקֹב

וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם – הוּא פָּעַל נֶגְדִּי בְּמַעֲשִׂים לֹא יְשָׁרִים, בְּמַעֲשֵׂי מִרְמָה, פַּעֲמַיִם

הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה – הַאִם לֹא הִשְׁאַרְתָּ אֶצְלְךָ בְּרָכָה נוֹסֶפֶת בִּשְׁבִילִי?

וַיַּעַן – וְעָנָה

גְּבִיר – אָדוֹן

שַׂמְתִּיו – שַׂמְתִּי אוֹתוֹ

וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו – חִזַּקְתִּי אוֹתוֹ (אֶת יַעֲקֹב) בְּאֶמְצָעוּת בִּרְכַּת "רֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"

וּלְכָה – וְלֵךְ

מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ – בָּאֲדָמוֹת הַפּוֹרִיּוֹת

מוֹשָׁבֶךָ – מְקוֹם מְגוּרֶיךָ

כַּאֲשֶׁר תָּרִיד – כְּשֶׁתִּתְהַלֵּךְ, תִּנְדֹּד לְמָקוֹם אַחֵר (מִחוּץ לְאֶרֶץ כְּנַעַן)

וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ – תִּשְׁתַּחְרֵר מֵהַשִּׁעְבּוּד לְאָחִיךָ

וַיִּשְׂטֹם – נַעֲשָׂה לְיַעֲקֹב שׂוֹנֵא, נוֹקֵם וְנוֹטֵר (בְּרֵאשִׁית רַבָּה)

יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי – לְאַחַר שֶׁיָּמוּת וְיִקָּבֵר אָבִי, לְאַחַר יְמֵי הָאֵבֶל וְהַצַּעַר שֶׁיִּהְיוּ עַל מוֹת אָבִי

מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ – מְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ בַּמַּחְשָׁבָה לַהֲרֹג אוֹתְךָ

חָרָנָה – לְחָרָן

תָּשׁוּב – תֵּרָגַע וְתִשְׁקֹט

חֲמַת אָחִיךָ – כַּעֲסוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל אָחִיךָ

וּלְקַחְתִּיךָ – וְלָקַחְתִּי אוֹתְךָ

אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה אֵם שַׁכּוּלָה, אֵם שֶׁמֵּת לָהּ בֵּן

קַצְתִּי בְחַיַּי – לֹא רָצִיתִי עוֹד לִחְיוֹת

מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת – בִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל בְּנוֹת חֵת (בְּנוֹת הָעָם הַחִתִּי שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן)

לָמָּה לִּי חַיִּים – מָה הַטַּעַם לְחַיַּי? (אֲמִירָה זוֹ שֶׁל רִבְקָה הִיא עַל דֶּרֶךְ הַהַגְזָמָה. גַּם אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לְעִתִּים דְּבָרִים בְּאֹפֶן מֻגְזָם. לְדֻגְמָה: אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "אֲנִי מֵת מִפַּחַד" הוּא לֹא מִתְכַּוֵּן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מֵת מֵרֹב פַּחַד, אֶלָּא הוּא בְּכַוָּנָה קְצָת מַגְזִים כְּדֵי לְבַטֵּא אֶת תְּחוּשָׁתוֹ, שֶׁהוּא מְאוֹד מְפַחֵד)

וַיְצַוֵּהוּ – וְצִוָּה אוֹתוֹ

פַּדֶּנָה אֲרָם – לְפַדַּן אֲרָם (שֵׁם שֶׁל מָקוֹם)

בֵּיתָה בְתוּאֵל – לַבַּיִת שֶׁל בְּתוּאֵל

וְאֵל שַׁדַּי – אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים

וְיַפְרְךָ – מִלְּשׁוֹן פִּרְיוֹן. יַפְרֶה אוֹתְךָ, כְּלוֹמַר יִתֵּן לְךָ יְלָדִים

וְיַרְבֶּךָ – יַרְבֶּה אוֹתְךָ, יִתֵּן לְךָ צֶאֱצָאִים רַבִּים

וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים – תַּהֲפֹךְ לְעַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁבָטִים

לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ – לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה גָּר בָּהּ (אֶרֶץ כְּנַעַן)

וַיַּרְא – רָאָה וְגַם הֵבִין

עַל נָשָׁיו – בְּנוֹסָף לַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת שֶׁנָּשָׂא

למורה:

וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ – פָּסוּק זֶה מְדַמֶּה אֶת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל עֵשָׂו תַּחַת שְׁלִיטַת יַעֲקֹב לַשִּׁעְבּוּד שֶׁל פַּר תַּחַת שְׁלִיטַת בְּעָלָיו. עֹל הוּא כְּלִי חַקְלָאִי עַתִּיק שֶׁהָיָה מַנִּיחַ הַחַקְלָאִי עַל הָעֹרֶף שֶׁל הַפָּר כְּדֵי לִרְתֹּם אוֹתוֹ לַמַּחְרֵשָׁה, וּמִכָּאן "וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" – תִּשְׁבֹּר אֶת הָעֹל הַמֻּנָּח עָלֶיךָ, כְּלוֹמַר, תִּשְׁתַּחְרֵר מֵהַשִּׁעְבּוּד שֶׁלְּךָ לְאָחִיךָ.]

ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

בראשית כז',ל' – כח',ט': גניבת הברכה חלק ב'

בראשית, כיתה ב', יחידה 22

קריאת כיוון

טקסט מרכזי

ל וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב

וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ.

לא וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו

יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

לב וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו

מִי אָתָּה

וַיֹּאמֶר

אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו.

לג וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר

מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.

לד כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו

בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי.

לה וַיֹּאמֶר

בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ.

לו וַיֹּאמֶר

הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי

וַיֹּאמַר

הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.

לז וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו

הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי.

לח וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו

הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי

בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי

וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.

לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו

הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל.

מ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

מא וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ

יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.

מב וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.

מג וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה.

מד וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.

מה עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם

לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.

מו וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק

קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת

אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים.

פרק כח:

א וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ

לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

ב קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ

וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.

ג וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.

ד וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

ה וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.

ז וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.

ח וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.

ט וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.

קריאה יחפה

תגלית התרמית

💬נשאל:

מה עשו לא יודע שקרה בזמן שהוא יצא לציד?

הסבירו מדוע יצחק נחרד מאוד לאחר ששמע שמי שניגש אליו כעת הוא עשו.

💬נשאל:

כיצד הגיב עשו לאחר ששמע מיצחק אביו שמישהו אחר קיבל את הברכה שנועדה לו?

בפס' לו שאל יצחק את אביו האם הוא לא השאיר ברכה כלשהי שתוכל להינתן לו. מה ענה לו יצחק?

הסבירו מדוע בכה עשו בפסוק לח.

ברכת יצחק לעשו (פס' לט-מ):

💬נברר:

מאילו מילים אנו לומדים שיצחק ברך את עשו שהוא יתיישב (יגור) באזור שבו האדמות יהיו פוריות?

מאילו מילים בברכת יצחק לעשו אנו לומדים שהחרב תהיה כלי חשוב שישמש את עשו בחייו?

מאילו מילים בברכה אנו לומדים שעשו יהיה כפוף לאחיו יעקב?

מאילו מילים בברכה אנו לומדים שתהיה לעשו אפשרות להשתחרר מהשיעבוד שלו ליעקב?

מה הוא יכול לעשות כדי להשתחרר משיעבוד זה?

יעקב בורח מפני עשיו

💬נשוחח:

לפי פס' מא, איך הרגיש עשו כלפי יעקב לאחר מעשה גניבת הברכות, מה עשו רצה לעשות ליעקב?

מה רבקה ציוותה על יעקב לעשות לאחר גניבת הברכה?

💬למה הכוונה במילים " עד אשר תשוב חמת אחיך "?

📝משימת כתיבה:

העתיקו מהפסוקים את המילים המתאימות לכל ברכה:

לפי אילו מילים בפסוקים אלו ניתן להבין שיעקב הוא ממשיכו של אברהם (ולא עשו)?

📝התבוננו יחד ב: