קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בהולדת מרבית ילדי יעקב – אחד-עשר בנים ובת אחת. פסוקים אלו מתארים מערכת רגשות טעונה ומורכבת במשפחת יעקב, אשר באה לידי ביטוי בדיאלוגים בין הדמויות (בין יעקב ורחל, ובין רחל ולאה) וכן בשמות שנתנו לאה ורחל לבנים (לבניהן הביולוגיים וכן לבני השפחות שלהן, בלהה וזלפה).

עוד על היחידה:

את לימוד הפסוקים ביחידה זו אנו מציעים לעשות באופן מיוחד – על ידי יצירה כיתתית משותפת של "עץ משפחתי" של משפחת יעקב. יצירה משותפת זו תהווה תחליף לשאלות של קריאה יחפה הנהוגות בדרך כלל.

• בקריאה יחפה במקום קיראה מלווה בשאלות, ניצור 'עץ משפחתי' של משפחת יעקב.

• בריבוי קולות התלמידים מוזמנים לחשוב על רגשותיהן של לאה ושל רחל בתוך המורכבות המשפחתית המתוארת בפסוקים, לחשוב על החיים של ילדי יעקב במשפחה מרובת אימהות, וכן לחזק ולעודד את רחל השרויה בכאב ובצער בשנים שבהן היתה עקרה.

• ברלוונטיות יוזמנו התלמידים לצייר "עץ משפחתי" של משפחתם, ומתוך התבוננות והשוואה בין העץ המשפחתי שלהם לעצים משפחתיים של ילדי הכיתה הם יוכלו לעמוד על נקודות דמיון ונקודות שוני בין העצים המשפחתיים השונים. מתוך כך ניתן יהיה להתייחס לסוגים שונים של משפחות בחברה שלנו.

• בהרחבה אנו ממליצים לפתוח מעט את העיסוק בנושא עקרות ולהתייחס אליו מנקודת מבט מודרנית. נקודת מבט זו תגלה לתלמידים כי עקרות יכולה להיות גם קושי של גברים בהבאת ילדים לעולם (ולא רק של נשים), וכן כי הרפואה המודרנית מצליחה פעמים רבות לסייע לבני זוג להתגבר על הקושי ולהצליח להביא ילדים לעולם.

טקסט מרכזי

פרק כט

 לא וַיַּרְא יְ-ה-וָ-ה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ

     וְרָחֵל עֲקָרָה.

 לב וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְ-ה-וָ-ה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי.

לג וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע יְ-ה-וָ-ה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.

 לד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי.

 לה וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְ-ה-וָ-ה עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת.

פרק ל (א-כד)

א וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב

הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.

 ב וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר

הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן.

 ג וַתֹּאמֶר

הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה.

 ד וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב.

 ה וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן.

 ו וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן.

 ז וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.

 ח וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.

 ט וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.

 י וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן.

 יא וַתֹּאמֶר לֵאָה בגד [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד.

 יב וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.

 יג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.

 יד וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ   וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה

תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ.

 טו וַתֹּאמֶר לָהּ

הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי

     וַתֹּאמֶר רָחֵל

לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.

 טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר

            אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי

     וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא.

 יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי.

 יח וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.

 יט וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹב.

 כ וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן.

כא וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.

 כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.

 כג וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי.

 כד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְ-ה-וָ-ה לִי בֵּן אַחֵר.

יצירה כיתתית (במקום קריאה יחפה):

עץ משפחתי למשפחת יעקב

החומרים המוצעים להלן הם הצעה בלבד. ניתן להחליף אותם בחומרי יצירה אחרים, כיד הדמיון הטובה עליכם.

📝הציוד הדרוש:

• 2 קופסאות של מטרנה/סימילאק (או כל תחליף חלב אחר) עם המכסה.

לחילופין ניתן להשתמש בבקבוק פלסטיק ריק של 1.5 ליטר

• גליל של נייר עטיפה חום / בריסטולים חומים
• 4-8 גלילי נייר מגבת (רצוי להביא מעט יותר מארבעה שישמשו כ'ספייר')
• בריסטולים בגוונים ירוקים/מפל בצבע ירוק
• מספריים לכל תלמיד.ה
• דבק פלסטיק
• דבק סלוטייפ
• דבק מאסקינגטייפ
• דבק חם (לשימוש המורה בלבד)
• טושים (למי שבוחר להשתמש במפל ירוק  – יש להביא טושים 'ארטליין')

חלקו את הכיתה ל5 קבוצות, ותנו לכל קבוצה את הוראות המשימה:

🔗להדפסת הוראות לכל קבוצה, בכתב מנוקד, לחצו כאן.

השלב הבא הוא שלב כיתתי משותף שבו יחוברו כל הענפים לגזע העץ ויודבקו עליהם בהדרגה העלים עם שמות ילדי יעקב, וזאת במקביל להקראת הפסוקים המובאים בטקסט המרכזי של היחידה.

• תחילה יש לחבר את הענף של לאה, מיד עם תחילת הקראת הפסוקים.

• לאחר מכן, עם התקדמות הקראת הפסוקים, ידביקו התלמידים כל פעם את העלה המתאים עם שם הבן או הבת שילדה לאה.

• באופן זה יש לעשות גם ביחס לענפים ולעלים האחרים – של בלהה וילדיה, זלפה וילדיה, ושל רחל ובנה.

עם סיום הקראת הפסוקים אמור להתקבל "עץ משפחתי" של משפחת יעקב על ארבע נשותיו וכמעט כל ילדיו (על הולדת בנימין מספרת התורה בהמשך).

• – ניתן יהיה להבחין באופן מוחשי באמצעות העץ לאיזו מנשותיו של יעקב נולדו הכי הרבה ילדים ולמי נולדו הכי מעט בשלב זה.
• – כמו כן, ניתן להסב את תשומת לב התלמידים למספר הבנים שנולדו ליעקב ונשותיו לעומת מספר הבנות שנולדו לו.

רצוי גם להתייחס למנהג הקדום המתואר בתורה, אשר התלמידים למדו עליו בעבר בהקשר של שרה והגר, ולפיו כאשר אשה היתה עקרה היא יכלה לתת את שפחתה שתהיה גם היא אשה של בעלה.

הילדים שיוולדו לבעלה ולשפחתה יהיו כמו ילדיה שלה: "… וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (פרק ל פס' ג). מנהג זה מסביר את דברי רחל לעיל ואת דברי לאה בפרק ל פס' ג-יג. רחל נותנת את שפחתה בלהה ליעקב לאשה, והיא זו שהעניקה שמות לבנים שנולדו ליעקב ולבלהה. וכך עושה גם לאה, לאחר שעצרה מלדת, ביחס לשפחתה זלפה ולבנים שנולדו ליעקב ולזלפה.

למורה – רצוי להתייחס לדברים הבאים:

1. העשייה בקבוצה מס' 2 (הענף של לאה וילדיה) רבה מאוד בהשוואה לשאר הקבוצות. לכן רצוי שקבוצה זו תהיה גדולה יותר מהקבוצות האחרות, וניתן לסייע לחבריה לחלק ביניהם את המלאכה.
2. אם הענפים נופלים מטה ניתן להרים אותם על ידי חיבור קצותיהם זה לזה באמצעות חוט או חתיכה ארוכה של דבק סלוטייפ.]

ריבוי קולות

" וַיַּרְא יְ-ה-וָ-ה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה …" (פרק כט פס' לא)

💬נשוחח:

• לדעתכם, האם באמת לאה היתה שנואה על יעקב, או שאולי הכוונה היא שהיא היתה פחות אהובה עליו לעומת רחל שאותה אהב? נמקו את תשובתכם.

• האם אתם חושבים שהעובדה שנולדו ללאה ילדים רבים מיעקב יכלה להקל או לפצות על הרגשתה שהיא האשה השנואה מבין נשותיו? נמקו את תשובתכם.

התורה מספרת לנו על קנאה בין שתי האחיות – רחל ולאה:

לאה רוצה שיעקב יאהב גם אותה, כפי שהוא אוהב את רחל. רחל מקנאה באחותה לאה על כך שנולדים לה ילדים ואילו היא עצמה עקרה.

📝משימת כתיבה:

• דמיינו שרחל עומדת בפתח האוהל שלה ומתבוננת ממרחק מה על לאה, שמשחקת ליד האוהל שלה עם ילדיה הקטנים. לאה מרגישה שמישהו מסתכל עליה. היא מרימה את מבטה ופוגשת את עיני רחל אחותה.

• כתבו בכמה משפטים מה חושבת כל אחת מהאחיות בראשה ברגעים אלו:

מנהגי החברה שלנו כיום שונים בדברים רבים מהאופן שבו נהגו לחיות בתקופת התורה. בחברה המערבית שבה אנו חיים כיום לא נהוג שגבר ישא לאשה כמה נשים (ומנהג זה אף אסור על-פי החוק של מדינת ישראל). כפי שניתן לקרוא בסיפורי התורה, באותה תקופה היו מקרים רבים שבהם גבר נשא לאשה כמה נשים, כמו יעקב שהיו לו ארבע נשים.

בנוסף, בחברה שלנו כיום אשה שווה בערכה ובמעמדה לגבר, זאת בשונה מתקופת התורה שבה הגבר היה נחשב חשוב יותר מהאשה והוא היה במעמד גבוה יותר ממנה.

📝משימה בזוגות: מכתב אל העבר

1. בחרו אחד מילדי יעקב שאליו תרצו לכתוב מכתב.

2. כתבו לו על דף שאלה אחת או שתיים שמעניינת אתכם על החיים שלו במשפחה שיש בה אבא אחד וכמה אימהות, כפי שמסופר בפסוקים שלמדתם.

3. הסבירו לו במכתב במה שונים החיים במשפחה שלכם.

החלפת מכתבים ותשובות דמיוניות מן העבר

• כעת כל זוג תלמידים יחליף את המכתב שכתב עם זוג אחר.

• כל זוג שקיבל מכתב יקרא אותו, ולאחר מכן ידמיין שהוא אחד מילדי יעקב – זה שאליו נשלח המכתב.

•  

💬נשוחח: בתור אחד מילדי יעקב, מה הייתם עונים על השאלות במכתב שנשלח אליכם?

📝משימה בקבוצות:

רחל חשה לאורך השנים בושה גדולה בשל היותה עקרה. זאת אנחנו יכולים להבין מתוך דבריה לאחר שנולד בנה הראשון:

"…אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (פרק ל פס' כג).

• כתבו על בריסטול דברים משמחים, מחזקים ומעודדים לרחל בתקופה שבה היא היתה עקרה. ניתן להיעזר בדגומאות:

"רחל יקרה, את לא צריכה להתבייש…"

"רחל יקרה, תהיי גאה בעצמך על…"

💬לאחר כתיבת דברי החיזוק והעידוד על הבריסטולים, שתפו את שאר חברי הכיתה בדברים שכתבתם.

רלוונטיות

עץ משפחתי אישי

לכל אחד מאיתנו יש גם כן "עץ משפחתי".

ניצור את עץ המשפחה שלכם:

משימה אישית:

• ציירו עץ גדול על דף או במחברת.

• כתבו את שמות בני משפחתכם על העץ במקומות המתאימים:

• מי נמצא בגזע?
• מיהם הענפים?
• מיהם העלים?

התבוננו ב"עצי המשפחה" שציירו כמה מחבריכם.

💬שוחחו בכיתה:

• האם יש דמיון כלשהו בין כלל המשפחות של ילדי הכיתה? אם כן, מהו?

• האם יש הבדלים בין המשפחות של ילדי הכיתה? אם כן, מהם?

למורה: ניתן לצייר עץ שבו שני דורות בלבד: דור ההורים יכתב בגזע העץ ודור הילדים (התלמידים) בענפים.  ניתן לצייר עץ שבו שלושה דורות: השמות של סבא וסבתא (של אחד הצדדים) יכתבו בגזע, שמות ההורה/הורים והדודים/דודות בענפים, ושמות הילדים (התלמידים) ובני דודיהם יכתבו בעלים.

למורה

הרחבה

עקרות

בעולם העתיק כאשר שני בני זוג – אשה וגבר – לא הצליחו להביא ילדים לעולם, תמיד חשבו שהבעיה נמצאת בגוף של האשה, כלומר שהיא עקרה ולכן היא אינה יולדת ילדים.

מדוע חשבו כך? כנראה משום שאצל בני אדם רק האשה (הנקבה) היא זו שיכולה להיות בהריון וללדת ילדים ולא הגבר (הזכר).

אך המדע המודרני שינה את התפיסה הזו. המדע המודרני גילה שיכולות להיות סיבות שונות שגורמות לעקרות ולקושי של בני זוג להביא ילדים לעולם, חלקן אכן קשורות לגוף של האשה אך חלקן קשורות לגוף של הגבר ששותף ביצירת העובר.

בנוסף לכך, בניגוד לידע הרפואי המצומצם שהיה בעולם העתיק, הרפואה המודרנית שיש לנו כיום מצליחה פעמים רבות לסייע לזוגות שיש להם קושי בהבאת ילדים לעולם.

כיצד? באמצעות בדיקות שעושים שני בני הזוג – האשה והגבר, וטיפולים רפואיים שונים שניתנים למי שאצלו או אצלה התגלתה הבעיה שמקשה על הבאת ילדים לעולם.

סיפורי בראשית מתארים שלושה זוגות שהתקשו בהבאת ילדים לעולם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל. התורה מספרת ששלוש אמהות אלו היו עקרות, ורק החלטה של אלוהים שינתה את מצבן ואיפשרה להן להיכנס להריון וללדת.

 💬מה דעתכם – אילו אבות ואמהות אלה היו חיים בעידן המודרני של ימינו, האם סיפור העקרות והולדת הילד שלהם לבסוף היה מסופר אחרת?