קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת ברצונו של יעקב לשוב לארץ כנען ובציווי האלוהי עליו לעשות זאת, בהיערכות המשפחתית והכלכלית של יעקב לקראת עזיבתו את בית לבן, ולבסוף בבריחתו מבית לבן.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה השאלות יסייעו לתלמידים להבין את המסופר (הפסוקים המובאים ביחידה מכילים פרטים רבים), את הרצף הסיפורי, את מערכות היחסים בין הדמויות וכן את הדגשים שמבקשת התורה להדגיש באמצעות חזרה על מילים.

• בריבוי קולות התלמידים מוזמנים להתייחס לא רק למה שכתבה התורה במפורש אלא גם למה שרמוז “בין השורות” בנוגע למערכות היחסים בין הדמויות, ובנוגע למניעים המשפיעים על התנהגותן של הדמויות.

• ברלוונטיות יוכלו התלמידים לדון בנושא של בריחה כפתרון למצבי קונפליקט (ריב ומתח) בחייהם, ולברר אילו פתרונות נוספים יכולים להיות למצבים של קונפליקט.

• בהמחשה יוכלו התלמידים להעמיק את הבנת הפסוק “וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם” (לא, ב), זאת באמצעות ציורי פניו של לבן וכן באמצעות משחק תפקידים בזוגות.

• בהרחבה מוצעים קישורים לשני סרטונים המתייחסים להבעות פנים (בקומיקס ובאמנות) כחלק מהתקשורת הבלתי מילולית בין אנשים. חלק זה מתחבר למשימה המופיעה בהמחשה, וניתן להראות לתלמידים את הסרטונים לפני משימות ההמחשה או אחריהן.

טקסט מרכזי

פרק ל פס’ כה – מג

כה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן

שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי.

כו      תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ.

כז וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְ-ה-וָ-ה בִּגְלָלֶךָ.

כח וַיֹּאמַר

נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה.

כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו

אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי.

ל       כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְ-ה-וָ-ה אֹתְךָ לְרַגְלִי

וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי.

לא וַיֹּאמֶר

מָה אֶתֶּן לָךְ

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב

לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה

אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר.

לב      אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם    בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי.

לג        וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי.

לד וַיֹּאמֶר לָבָן

הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ.

לה וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו.

לו וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב

וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת.

למורה: אנו ממליצים לספר בעל-פה ובתמציתיות את התוכן של פסוקים לא-מב:

בפסוקים לא-לד יעקב הציע ללבן הצעה מעניינת: שלבן יתן ליעקב כשכר על עבודתו את כל הצאן (כבשים ועזים) שצבעו אינו חלק (כלומר הכבשים והעזים בעלי פרווה עם נקודות או טלאים או בעלי צבע בלתי רגיל – “… כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם    בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים…” פס’ לב) , אשר יוולדו מיום זה והלאה בעדר הצאן של לבן. מכיוון שרוב הצאן שנולד בעדרים הוא בדרך כלל חלק (הכבשים – לרוב לבנות, והעזים – לרוב שחורות) ורק מיעוט ממנו (כרבע) אינו חלק, הצעה זו של יעקב נראתה טובה מאוד ללבן, שהרי כך ישאר לו החלק הגדול של הצאן. לכן לבן הסכים מיד להצעה של יעקב, וכבר באותו היום הופרד הצאן בעל הצבע החלק מהצאן שאינו בעל צבע חלק או שאינו בעל צבע רגיל. הצאן שאינו חלק ניתן לבניו של לבן, ואילו יעקב המשיך לרעות את הצאן החלק של לבן. המרחק בין העדרים (בין העדר החלק שרעה יעקב לעדר הלא חלק שניתן לבניו של לבן) היה גדול – מרחק של שלושה ימי הליכה, כדי שהעדרים לא יוכלו להתערבב זה בזה.

אלא שיעקב, שהיה בקיא בגידול צאן, פעל בדרכים שונות שהיו ידועות לו כדי לגרום לצאן החלק שהוא רעה (צאנו של לבן) להמליט טליים וגדיים רבים שצבען לא חלק, זאת לצד הטליים והגדיים החלקים שנולדו גם הם. בדרך זו הוא גרם לעדר הצאן הלא חלק שהוא אמור לקבל להיות עדר גדול:

מג וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.

פרק לא פס’ א – כא

א וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר

לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה.

ב וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

ג וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל יַעֲקֹב

שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ.

ה וַיֹּאמֶר לָהֶן

רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם

וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי.

ו        וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן.

ז         וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי.

ח         אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים

וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים.

ט        וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי.

י          וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.

יא       וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם

יַעֲקֹב

וָאֹמַר

הִנֵּנִי.

יב         וַיֹּאמֶר

שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים

כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ.

יג                  אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.

יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ

הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ.

טו        הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ.

טז       כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ

וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה.

יז וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.

יח וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן  אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

יט וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.

כ וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.

כא וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד.

קריאה יחפה

יעקב מבקש לעזוב את בית לבן

הפסוקים שקראתם מתייחסים שלוש פעמים לרצון של יעקב או לציווי על יעקב לחזור אל ארץ מולדתו.

📝משימה:

• הדגישו בפסוקים את כל שלוש הפעמים שבהן מופיעה התייחסות זו.

• מיהו הדובר בכל אחת מהפעמים? השלימו:

• בפעם הראשונה (בפרק ____ פסוק ______) הדובר הוא – ______________.

• בפעם השנייה (בפרק ____ פסוק ______) הדובר הוא – ________________.

• בפעם השלישית (בפרק ____ פסוק ______) הדובר הוא – ______________.

💬נשאל:

• כיצד מכונה עוד בפסוקים אלו ארץ מולדתו של יעקב

• מה ביקש יעקב לקבל מלבן כשכר על עבודתו?

• מדוע הסכים לבן לבקשתו של יעקב?

” וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.” (פרק ל פס’ מג).

💬בזכות מה העדר הלא חלק שהיה של יעקב התרבה מאוד?

📝משימה: סמנו בפסוק את המילה ” מְאֹד”

💬מדוע לדעתכם חוזר הפסוק ומדגיש מילה זו?

בפרק לא פס’ א’ מסופר שיעקב שמע את בני לבן מדברים עליו.

📝מה הם אמרו? כתבו במילותיכם.

💬נשאל- לדעתכם, איזה רגש הרגישו בני לבן כלפי יעקב כאשר הם אמרו זאת?

בפרק לא פס’ ב’ מסופר שיעקב ראה את פני לבן ” וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם”.

💬הסבירו במילים שלכם את משמעות מילות הפסוק.

פרק לא פס’ ג-יג:

📝משימה:

סדרו את האירועים המתוארים בפסוקים אלה לפי הסדר הנכון:

🔲יעקב קורא לרחל וללאה לבוא אליו לשדה.

🔲ה’ אומר ליעקב לחזור לארץ אבותיו ולמולדתו, ושהוא (ה’) יהיה עימו.

🔲יעקב מספר לרחל וללאה על חלום שחלם ובו ראה מלאך אלוהים שאמר לו לחזור אל ארץ מולדתו.

🔲יעקב אומר לרחל וללאה שהוא רואה שפני לבן אביהן אינם כתמול שלשום כלפיו.

🔲יעקב אומר לרחל וללאה שהן יודעות שהוא עבד בכל כוחו אצל לבן אביהן, והן יודעות גם שלבן ניסה לרמות אותו כמה פעמים אך ה’ לא איפשר ללבן לפגוע בו.

פרק לא פס’ יד-טז:

💬נשאל:

• כיצד רחל ולאה הרגישו ביחס לאביהן?

• האם רחל ולאה ענו ליעקב שהן רוצות לעזוב את ארצן ולשוב עימו לכנען?

📝משימה:

לפי פרק לא פס’ יז, את מי ואת מה לקח איתו יעקב לקראת יציאתו לארץ כנען?

_______________, _______________, ______________, ______________.

פרק לא פס’ יט-כ:

פסוקים אלו מתארים שתי גנבות.

💬נשאל:

• מיהם הגנבים?

• מה כל אחד מהם גנב?

לפי פרק לא פס’ כא אנו יודעים שיעקב לא נפרד לשלום מלבן.

💬נשאל:

• לפי איזו מילה ניתן להבין זאת?

• לדעתכם, מדוע יעקב פעל כך?

ריבוי קולות

יחסי לבן ויעקב

💬 נשוחח

1. להבנתכם, מדוע שינה לבן את יחסו כלפי יעקב?

2. כיצד ניתן להסביר שרחל ולאה תמכו לחלוטין ברצונו של יעקב לעזוב את בית לבן אביהן ולשוב איתו לכנען? חשבו על כמה סיבות לכך.

הבריחה

פרק לא פס’ יט-כא:

“וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.

וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.

וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד.“

💬לדעתכם, מה חשבו והרגישו יעקב, רחל ולאה לאחר שברחו עם ילדיהם וכל רכושם מבית לבן?

📝משימת כתיבה:

• כיצד ימשיך הסיפור, לדעתכם? כתבו המשך לסיפור כפי שאתם מדמיינים אותו.

רלוונטיות

איך מתמודדים עם כעסים וריבים

כפי שלמדנו בפרק כז, יעקב ברח מפני עשיו (במצוות אמו רבקה) לאחר שגנב את הברכה שאמור היה לקבל עשיו מיצחק אביהם, ובעקבות כעסו הרב של אחיו עשיו כלפיו אשר אף רצה להורגו.

כעת יעקב בורח שוב, הפעם מבית לבן:

” וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.

וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד.” (פרק לא פס’ כ- כא).

💬 נדון:

• מה אתם עושים כשיש ריב או מתח גדול ביניכם לבין אחרים?

• לדעתכם, האם הפתרון היחיד הוא לברוח, כפי שעשה יעקב פעמיים?

• אילו עוד פתרונות יכולים להיות למצב של סכסוך וריב עם מישהו אחר?

• האם בריחה היא הפתרון הטוב ביותר, לדעתכם? הסבירו את עמדתכם.

• לדעתכם, האם ישנם מצבים שבהם טוב וכדאי לברוח במקרה של ריב או מתח עם מישהו אחר? מהם?

לסיום חלק זה ניתן לצפות בסרטון מתוך הסידרה “צמר ויעלי”, שמציג לילדים אפשרות של פתרון מתחים שלא באמצעות בריחה אלא באמצעות שיחה על מה שמפריע לנו:

▶️ צמר ויעלי- פתרון מתחים

💬נשוחח בעקבות הסרטון:

• מה המסקנה שעולה מהסרטון שראיתם?

• אילו הייתם פוגשים את יעקב, מה הייתם אומרים לו בעקבות צפייתכם בסרטון בנוגע לבריחתו מבית לבן?

הרחבה

הבעות פנים

להרחבה בנושא הבעות פנים כחלק מהתקשורת בין בני אדם (חלק מתקשורת בלתי מילולית), ניתן לצפות בסרטונים הבאים:

▶️ “העפרון הכי מחודד – הבעות”. לימוד ציור הבעות פנים שונות בקומיקס עם אורי פינק (כאן חינוכית, כ-7 דקות).

▶️ “סדנה עם חנוך פיבן – פה עיניים וגבות”. על מקומם של הפה, העיניים והגבות בהבעות הפנים ובביטוי רגשות באמנות (כ-3.5 דקות).