בראשית לא' כב'-נד' –לב', א': יעקב ולבן מתעמתים וכורתים ברית – ספריית מיתרים

ספריית החינוך המשלב | רשת מיתרים

בראשית לא' כב'-נד' –לב', א': יעקב ולבן מתעמתים וכורתים ברית

בראשית, כיתה ב', יחידה 27

בראשית לא' כב'-נד' –לב', א': יעקב ולבן מתעמתים וכורתים ברית

בראשית, כיתה ב', יחידה 27

ליחידה הקודמת

ליחידה הבאה

כתיבה: שלומית הרשקוביץ שרשבסקי

לשון התורה

לבן רודף אחרי יעקב (פס' כב-כה):

וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ – הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ בְּסָמוּךְ אֵלָיו

טענותיו של לבן כלפי יעקב (פס' כו-ל):

וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי – הוֹבַלְתָּ אֶת בְּנוֹתַי

כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב – כְּמוֹ שְׁבוּיוֹת מִלְחָמָה

וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי – לֹא אִפְשַׁרְתָּ לִי

לְבָנַי וְלִבְנֹתָי – לִנְכָדַי, לִבְנוֹתַי וּלְנֶכְדָּתִי

עַתָּה – עַכְשָׁו (כְּלוֹמַר, בְּיַחַס לְכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהִזְכִּיר לָבָן)

הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ – פָּעַלְתָּ כְּמוֹ סָכָל, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא בְּחָכְמָה

יֶשׁ לְאֵל יָדִי – הַאִם יֵשׁ בְּכוֹחִי

אֶמֶשׁ – אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה

נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה – הִשְׁתּוֹקַקְתָּ וְהִתְגַּעֲגַעְתָּ, רָצִיתָ מְאוֹד

אֱלֹהָי – הַכַּוָּנָה לַתְּרָפִים שֶׁלָּבָן מַאֲמִין בָּהֶם וּבְכוֹחָם

דבריו הראשונים של יעקב ללבן (פס' לא-לב):

יָרֵאתִי – חָשַׁשְׁתִּי

פֶּן תִּגְזֹל – שֶׁמָּא תִּקַּח בְּכוֹחַ

מֵעִמִּי – מִמֶּנִּי

עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ – הָאָדָם אֲשֶׁר אֶצְלוֹ תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ (אֶת הַתְּרָפִים)

נֶגֶד אַחֵינוּ – אַחֵינוּ יְשַׁמְּשׁוּ עֵדִים

הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי – רְאֵה אִם אַתָּה מְזַהֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁלְּךָ שֶׁנִּמְצָא אֶצְלִי

לבן מחפש את התרפים (פס' לג-לה):

שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת – שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת בִּלְהָה וְזִלְפָּה (שֶׁהָפְכוּ לִנְשׁוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב)

אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי – אַל תִּכְעַס עָלַי

דֶרֶךְ נָשִׁים לִי – אֲנִי חָשָׁה לֹא טוֹב כְּפִי שֶׁחָשׁוֹת לְעִתִּים נָשִׁים

טענותיו של יעקב כלפי לבן (פס' לו-מב):

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב – יַעֲקֹב כָּעַס

וַיָּרֶב בְּלָבָן – טָעַן כְּלַפֵּי לָבָן

דָלַקְתָּ אַחֲרָי – רָדַפְתָּ אַחֲרַי

וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ – וְיַכְרִיעוּ מִי צוֹדֵק מִבֵּין שְׁנֵינוּ

אָנֹכִי עִמָּךְ – אֲנִי אִתְּךָ

רְחֵלֶיךָ – הַכְּבָשִׂים שֶׁלְּךָ

לֹא שִׁכֵּלוּ – לֹא מֵתוּ הַוְּלָדוֹת שֶׁלָּהֶן (הַגְּדָיִים וְהַטְּלָיִים שֶׁנּוֹלְדוּ לָהֶן)

וְאֵילֵי צֹאנְךָ – הַכְּבָשִׂים

גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה – מָה שֶׁנִּגְנַב מִן הַצֹּאן בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה (עַל הַכֹּל שִׁלַּמְתִּי)

הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה – עָבַדְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה רוּחַ חַמָּה וִיבֵשָׁה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הָיָה קֹר עַז

וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי – לֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן בְּשַׁלְוָה בַּלַּיְלָה

וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים – שִׁנִּיתָ אֶת הַהַחְלָטָה מָה תִּהְיֶה הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלִּי פְּעָמִים רַבּוֹת

לוּלֵי – אִם לֹא

רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי – הָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אוֹתִי בְּחֹסֶר כֹּל, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת

אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי – אֶת יִסּוּרַי וְאֶת עֲבוֹדָתִי הַקָּשָׁה

דברי לבן ליעקב וכריתת ברית ביניהם (פס' מג-נד):

וַיְרִימֶהָ – הֵרִים אוֹתָהּ

לִקְטוּ – אִסְפוּ

גָל – עֲרֵמָה (שֶׁל אֲבָנִים)

וְהַמִּצְפָּה – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִצִּיבוּ אֶת הַמַּצֵּבָה, בְּרֹאשׁ הָהָר

יִצֶף ה' – ה' יִהְיֶה צוֹפֶה וּמַבִּיט

יָרִיתִי – קָבַעְתִּי

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח – יַעֲקֹב שָׁחַט בְּהֵמָה לְצָרְכֵי מַאֲכָל

וַיָּלִינוּ – יָשְׁנוּ