ברית בין הבתרים הוא אירוע מכונן בחיי אברהם, והוא נצרב כאירוע בעל משמעות רבה גם בתודעה הקולקטיבית של העם היהודי. חלק מדברי ה' אל אברם בברית זו נכתבו בהגדה של פסח, ומכאן שהם נאמרים בכל שנה על ידי משפחות רבות בעם היהודי שחוגגות את ליל הסדר.
לצד מעמדה החשוב של ברית בין הבתרים, ברור לנו כי זהו אירוע שההתרחשויות המתוארות בו רחוקות מאוד מעולמנו כיום, ובוודאי זרות ומשונות עבור התלמידים. מכאן שלימוד הפסוקים ביחידה זו מהווה אתגר מצד אחד, ובעל חשיבות רבה מצד שני.
ביחידת לימוד זו שאפנו לפשט ולהנגיש ככל הניתן את הפסוקים לתלמידים, תוך שימוש רב בדרכים יצירתיות וחזותיות. (וראו על המבנה הייחודי של יחידת לימוד זו בהמשך).
בשל אופיו המיוחד של הסיפור המקראי כאן, מבנה יחידת לימוד זו שונה ממבנה יחידות הלימוד המוכר עד כה.
ביחידה זו התלמידים יוכלו ללמוד את תיאור ברית בין הבתרים כסיפור בתמונות.
כל תמונה מתייחסת לפסוק אחד או שניים, והיא מזמנת התייחסות להיבט החזותי העולה מן הפסוקים, ועל-פי רוב גם התייחסות למשמעויות נוספות הגלומות בטקסט.
את התמונות ניתן לצלם לתלמידים כדפי עבודה. תמונות מספר 1 ו-7 ניתן גם להקרין על הלוח להתייחסות של כלל הכיתה (לימוד ודיון).
בקריאה יחפה תמצאו את תמונה 1
בריבוי קולות את תמונה 2 כהדגמה נוספת לכיתה
ברלוונטיות תמצאו את תמונה 7 ופעילות מתאימה לה.
בדף העבודה נמצאות יתר התמונות והמשימות לשיעור זה .
בהרחבה תמצאו הרחבה בקטנה.
אנו סבורים שגם אם התלמידים לא יבינו בדיוק את כל ההתרחשות המתוארת (האם בכלל ניתן להבין אותה בדיוק?), הם יוכלו להתרשם מהחוויה הנבואית/מיסטית/רוחנית שחווה אברם במעמד זה, ויבינו את הייחודיות שבהבטחת הארץ לאברם ולזרעו תוך ציון גבולות הארץ המובטחת.
עוד על היחידה:
בחלק הראשון של הפרק (שנלמד ביחידה הקודמת) הביע אברם את דאגתו מכך שאין לו זרע שירש אותו, וה' הראה לו את השמיים והבטיח לו שזרעו יהיה כמספר הכוכבים.
יחידה זו עוסקת בפסוקים שבאים מיד אחר כך, בהם ה' מכריז: "… אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ." (פס' ז). אברם לא מסתפק במילים אלו של ה', והוא מבקש התחייבות ברורה יותר מה' לגבי הארץ שהוא אמור לרשת: "… בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה." (פס' ח).
ה' מצווה על אברם לקחת בעלי חיים שונים (עגלה, עז, איל, תור, גוזל) לצורך טקס הברית ביניהם. אברם מבתר אותם, למעט את הציפור. כשבא עיט על הפגרים, אברם מגרש אותו. ואז, לקראת ערב (וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא" פס' יב), נופלת תרדמה על אברם והוא שומע את דברי ה' אליו.
בדברים אלו מספר ה' לאברם כי צאצאיו עתידים להיות גרים בארץ אחרת ומשועבדים שם במשך ארבע מאות שנה. אך ה' עתיד לשפוט את העם המשעבד, וצאצאי אברם יצאו מהשיעבוד באותה ארץ, כשהם לוקחים איתם רכוש רב. עוד אומר ה' לאברם כי אברם צפוי להיקבר בשיבה טובה, ושאת הארץ המובטחת לו יירשו צאצאיו רק בעוד כמה דורות ( "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" פס' טז).
אחר כך עוברים תנור עשן ולפיד אש בין הבתרים=הגזרים של החיות שביתר אברם קודם לכן (תנור העשן ולפיד האש מייצגים את ה' במעמד זה). לסיום מבטיח ה' לתת לזרע אברם את "הארץ הזאת", תוך שהוא מציין לראשונה את גבולות הארץ " מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת." (פס יח).
פסוק לשינון- הצעת הוראה
ניתן לחלק את הכיתה לשתי קבוצות, כאשר כל קבוצה תשנן את אחד הפסוקים.
לחילופין, ניתן לחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה תשנן חצי פסוק: קבוצה א' מהמילים "ויאמר לאברם" ועד "בארץ לא להם"; קבוצה ב' מהמילה "ועבדום" למילה "שנה"; קבוצה ג' מהמילים "וגם את" ועד למילים "דן אנכי"; קבוצה ד' מהמילים ואחרי כן" ועד למילים "ברכוש גדול".
לאחר השינון יאמרו הקבוצות בקול בזו אחר זו את הפסוקים (כל קבוצה את הפסוק שאותו היא שיננה), תוך שהמורה או אחד התלמידים יהיה ה"מנצח" אשר מסמן לכל קבוצה להתחיל בזמן המתאים.
תְּמוּנָה 1: פס' ז-ח הַהִתְגַּלּוּת לְאַבְרָם
למורה: את המשך הסיפור בתמונות רצוי להדפיס מראש- תמצאו אותו בדף עבודה בצד שמאל של עמוד זה!
מעניין לדעת ש…
(מילים נרדפות ל"ביתור הקרבנות" הן "גזירת קרבנות", ומכאן המילה "גזֶרים" המופיעה בפסוק י"ח בפרקנו, וכן "כריתת הקרבנות" ומכאן הביטוי כריתת ברית/לכרות ברית שמופיע בפסוק י"ח "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית…"). (עולם התנ"ך, בראשית, עמ' 111)
את המשך הסיפור בתמונות ניצור בעזרת דף העבודה של יחידה זו.
בכל שלב נוסיף פסוק אחד אותו ניתן לילדים לצייר.
כדאי לתת לילדים להציג זה לזה את ציוריהם, ובכך להראות את השוני והגיוון בהבנה ובפרשנות הדברים.
כאן תמצאו את תמונה מספר 2 להדגמה על הלוח מול הכיתה :
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר."
|
טקס "ברית בין הבתרים" מסתיים בהבטחה ברורה של ה' לאברם שהוא יתן לזרעו את "הארץ הזאת".
בדברי ההבטחה בפסוק י"ח ה' לא מסתפק רק באמירה הכללית ("הארץ הזאת"), אלא גם אומר לאברם מה גודל השטח של הארץ המובטחת לו ומהם גבולותיה: "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת".
למורה- יש להציג את אחת מהמפות שלהלן:
או
🔗מפה נוספת שבה כבר מסומנים גבולות הארץ המובטחת ע"פ ברית בין הבתרים "עולם התנ"ך", בראשית עמ' 111
לאחר שעם ישראל יצא ממצרים הוא שב לארץ כנען (שגבולותיה דומים לגבולות של מדינת ישראל כיום). כפי שאפשר לראות, שטחה של כנען הוא רק חלק קטן מכל השטח שהובטח לאברם ולזרעו.