קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בפסוקים המתארים את עקרותה של שרי ונתינת הגר שפחתה לאשה לאברם, במטרה להביא להם בנים ממנה, ובשינוי היחס של הגר כלפי גבירתה מרגע שנכנסה להריון עד לבריחתה של הגר מפני שרה.

עוד על היחידה:

ניתן להתחיל את לימוד היחידה עם חלק הרלוונטיות, אשר עוסק ברצון עז להשיג דבר כלשהו ובקושי לממש רצון זה. פתיחה שכזו תאפשר לתלמידים חיבור רגשי לתחושותיה ולמעשיה של שרי אשר מניעות את העלילה בראשית הפרק.

• השאלות המוצעות בקריאה יחפה

יסייעו לתלמידים להבין את הבעיה (עקרותה של שרי) ואת הפתרון שהציעה שרי, וכן מערכת היחסים המורכבת והרגישה שנוצרה בעקבות כך בין שלוש הדמויות – אברם, שרי והגר. מומלץ להתייחס בשיעור למנהגי המזרח הקדום המוסברים בחלק זה, על מנת להבהיר את ההבדל הרב בין המציאות החברתית והמשפחתית שמוצגת בסיפור המקראי לעומת המציאות המוכרת לתלמידים כיום.

• בריבוי קולות

יוכלו התלמידים לנסות "להיכנס לנעליים" של אברם ושרי, ולשער כיצד הם חשו ומה הם חשבו ביחס להבטחת הזרע שלא התממשה עד כה. כמו כן, מוצע להמחיז דיאלוג בין שרי להגר על רקע הזלזול של הגר בגבירתה שרי. בחלק זה אנו מציעים לתלמידים גם להגיב באופן ביקורתי על התנהגותן של שלוש הדמויות זו כלפי זו.

• ביצירה מוצע לתלמידים לעבד באמצעות ציור את מערכת היחסים המשפחתית המוצגת בפסוקים שביחידה.

• בהרחבה אנו מזמינים את התלמידים להיחשף גם לקריאה ביקורתית של רש"י ורמב"ן ביחס להתנהגותן של שלוש הדמויות בפסוקים. 

טקסט מרכזי

א וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר.

ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם

   הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְ-ה-וָ-ה מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה

   וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי.

 ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ   כְּנָעַן

   וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

 ד וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר

    וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.

 ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם

   חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ

   יִשְׁפֹּט יְ-ה-וָ-ה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.

 ו וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי

הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ

וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.

קריאה יחפה

הבנת ההתרחשות בפסוקים

  נקרא את הפסוקים ונשאל:

• איזו בעיה או קושי יש במשפחת אברם ושרי, לפי פסוק א'?

לפי פסוק ב':

• מה הציעה שרי כדי לפתור את הבעיה/הקושי?

• האם אברם הסכים להצעה זו? לפי אילו מילים אתם לומדים זאת?

" וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (פסוק ד')

• כיצד התייחסה הגר לאחר שנכנסה להריון אל גבירתה שרי?

בפסוק ה' מביעה שרי כעס ותרעומת בפני אברם –

• על מה היא כועסת?

משימת כתיבה:

כתבו במילותיכם – לפי פסוק ו':

1. מה ענה אברם לשרי?

2. מה עשתה שרי?

3. כיצד הגיבה הגר?

הסיפור המקראי וחוקי המזרח הקדום

המצב המתואר בפסוקים ביחידה זו רחוק מאוד מהמציאות החברתית בכלל והמשפחתית בפרט המוכרת לילדים כיום. אולם היכרות עם המנהגים והחוקים של המזרח הקדום מגלה, שההצעה של שרי היתה מקובלת בחברות השונות שחיו באזור בתקופת המקרא.

מומלץ להציג לתלמידים את ההקשר ההיסטורי-תרבותי שעליו מבוסס הסיפור המקראי ביחידה זו.

בתקופת המקרא נתינת השפחה מצד הגברת לבן זוגה (האדון) כדי שהיא תלד לו ילדים הייתה פתרון מקובל לבעיות פוריות של האשה. הילדים שנולדו מהשפחה נחשבו לילדי הגברת, והשפחה נשארה במעמד שפחה:

"בקובץ חוקי חמורבי – מלך בבל שחי בין 1750-1792  לפנה"ס – מובא חוק המתייחס לאדם שנשא אישה ומתברר שהיא איננה יכולה ללדת ילדים.  לפי החוק "אם האמה תלד בנים ואחרי כן תשווה עצמה לגבירתה, גבירתה לא תיתן אתה בכסף, היא תשים עליה אות עבדות ותמנה אותה בין האמות". נראה שהתנהגות שרי ביחסה להגר אינה רחוקה מלשון החוק. 

(מתוך אתר 929)

נתונים אלו מראים מה היה אמור להתרחש לפי ההצעה של שרי. מה שהשתבש הוא שהגר לא רצתה להישאר במעמד של שפחה. מהמשך הסיפור המקראי נראה גם שהגר ראתה את הילד הזה כילד שלה ולא כילד של שרי.

להרחבה נוספת לתלמידים על חוקי חמורבי 

🔗 אאוריקה

🔗 ויקיפדיה

ריבוי קולות

ה' הבטיח לאברם עד כה כמה פעמים זרע (צאצאים), ושהוא יהפוך לעם גדול. אך חלפו עשר שנים מאז שאברם ושרי עזבו את חרן והגיעו לכנען, ועד עתה לא נולד לאברם ילד.

💬נשתף: 

• שערו כיצד הרגיש אברם ומה הוא חשב ביחס להבטחת הזרע שנתן לו ה'.

• שערו כיצד הרגישה שרי ומה היא חשבה ביחס להבטחת הזרע שנתן ה' לאברם בעלה.

" וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (פסוק ד') 

💬לדעתכם, באיזה אופן הביעה השפחה הגר זלזול בגבירתה שרי? מה היא אמרה או עשתה?

📝ניתן לתת לתלמידים להמחיז דו שיח קצר בין שרה לבין הגר, שימחיש את משמעות הפסוק הנ"ל בהתאם לתשובותיהם.

התנהגותה של שרי:

💬נשוחח:

• מה אתם חושבים על התנהגותה של שרי כלפי אברם בפסוקים אלו?

• מה אתם חושבים על התנהגותה של שרי כלפי הגר?

התנהגותה של הגר:

• מה אתם חושבים על התנהגותה של הגר כלפי שרי?

התנהגותו של אברם:

• מה אתם חושבים על התנהגותו של אברם כלפי שרי?

• מה אתם חושבים על התנהגותו של אברם כלפי הגר?

רלוונטיות

בן לו היה לי

שרי מאוד רצתה ילד, אך במשך שנים רבות לה ולאברם לא היו ילדים.

הרצון של זוג בילד משלהם הוא רצון חזק מאוד (בדרך כלל), והקושי להשיג זאת – כאשר קיים קושי – מלווה בצער ובכאב. ההשתוקקות העזה של האישה העקרה לילד מתוארת במקרא פעמים רבות (למשל גם אצל רחל בבראשית ואצל חנה בספר שמואל א) והיא קיבלה ביטוי גם בספרות העברית. דוגמה לכך מצויה בשיר "עקרה" של המשוררת רחל.

ניתן להשמיע את השיר לתלמידים:

🔗עקרה/ רחל

ולאחריו להתייחס עם התלמידים לכמה נקודות שעולות בו:

האשה (הדוברת) בשיר רוצה מאוד בן –

💬 נשוחח:

• איך היא הייתה רוצה לקרוא לו?

• מה היא הייתה רוצה לעשות יחד איתו? ("לאחוז בידו ולפסוע לאט בשבילי הגן", פעולה פשוטה ויומיומית של הורה וילד, המבטאת קרבה, שלווה והרמוניה).

• מה היא אומרת שהיא תעשה עד שהיא תזכה אולי בילד? (אתמרמר, אתפלל – ביטויים שונים לכך שהיא אינה "מקבלת את הדין", כלומר היא אינה משלימה עם המצב שהיא ללא ילד).

• עד מתי היא מוכנה לחכות לילד?

(דבר זה אינו מצויין במפורש בשיר, אך המילים המסיימות את השיר "אחכה לו" מעניקות תחושה שהיא מוכנה לחכות ללא גבול).

חשבו על מקרה שבו גם אתם רציתם פעם משהו מאוד, אך לא הצלחתם להשיגו ושתפו בזוגות:

1. מהו הדבר שרציתם?

2. מדוע הוא היה לכם חשוב?

3. כיצד הרגשתם כאשר לא הצלחתם להשיג את הדבר שרציתם?

4. האם ניסיתם לפעול בדרך כלשהי כדי להשיג את אותו דבר? אם כן, כיצד פעלתם?

5. האם פעולתכם הצליחה והשגתם את הדבר שרציתם בסופו של דבר?

הרחבה

פרשנים מסורתיים מייצגים עמדות שונות 

פרשני המקרא הקלאסיים מציגים גישות שונות ביחס לאירועים שעליהם מסופר בפסוקים אלו:

 (מעובד על סמך דברי רש"י להלן: "אמרה [הגר] שרה זו אין סתרה כגילויה, מראה עצמה כאילו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה".)

💬 לפי רש"י, מי התנהגה לא כראוי? ומה היתה התנהגותה?

(מעובד על סמך דברי הרמב"ן להלן: "חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא-אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי".)

💬לפי הרמב"ן, מי התנהגו לא כראוי? ומה היתה התנהגותם?

💬לפי דברי הרמב"ן, כיצד ניתן לדעת שה' "היה בעד" הגר במקרה הזה?

💬 נסכם:

• עם איזה פרשן אתם מסכימים/מזדהים – עם רש"י או עם הרמב"ן?

• האם תוכלו להסכים גם עם גישתו של רש"י וגם עם גישתו של הרמב"ן? חשבו כיצד ניתן להסכים עם דברי שניהם.

• הרחבה למורה
  יתכן שהרמב"ן מדבר באופן כללי על היחסים הלא תמיד פשוטים בין בני ישראל ובני ישמעאל. יתכן שהוא גם מדבר באופן יותר ספציפי על שיעבוד בני ישראל במצרים כעונש על המעשה הזה. במעשה הזה שרי מעבידה ומענה את הגר המצרית, ובספר שמות יסופר כי המצרים יענו את בני ישראל.