ביחידה זו פוגש מלאך ה' את הגר במדבר, מיד לאחר בריחתה. המלאך מדבר איתה ומשכנע אותה לחזור לבית אברם ושרי.
עוד על היחידה:
היחידה הקודמת (פסוקים א-ו בפרק טז) עסקה ביוזמה של שרי לתת את שפחתה הגר לאברם לאשה, כדי שזו תוליד בן ודרכה תיבנה שרי. הגר אכן נכנסה להריון אך בעקבות זאת היא החלה לזלזל בגבירתה שרי, מה שעורר כעס רב בשרי והוביל לבסוף לכך ששרי עינתה את הגר. בתגובה לכך ברחה הגר מביתם של אברם ושרי.
מעניין לראות כי בתהליך השכנוע או הציווי, המלאך פונה אל הגר שלוש פעמים ("וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה"). לאחר שתי הפניות הראשונות התורה אינה מספרת על תגובה של הגר, מה שיכול להתפרש שהיא לא ענתה. רק לאחר הפנייה השלישית מסופר על תגובה של הגר ובהמשך על כך שילדה לאברם בן, וניתן להסיק מכך שהיא חזרה לבית אברם ושרי.
בדבריו של המלאך להגר הוא מצווה עליה לשוב ולהתענות תחת ידי גבירתה שרי, אך לצד זאת הוא גם מברך אותה בברכת זרע הדומה בלשונה לברכה בה נתברך אברם על ידי ה' ("הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב", פס' י'). הוא ממשיך ומספר לה על בנה שעתיד להיוולד לה, מצווה עליה לקרוא לו "ישמעאל" – " כִּי שָׁמַע יְ-ה-וָ-ה אֶל עָנְיֵךְ" (פס' יא), וממשיך לתאר את עתידו ואת אופיו של העם שיצא ממנו. ניתן להניח כי דבריו בפסוק יב "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן" הובנו באופן חיובי, שכן הם באו מיד לאחר ברכת הזרע ונראה כי הם תרמו לשכנועה של הגר לשוב אל בית אברם ושרי.
הפרק מסתיים בתיאור לידת ישמעאל להגר, תוך ציון גילו של אברם (86) בהיוולד לו בנו ישמעאל.
• הקריאה יחפה ביחידה זו נועדה להבין את הפסוקים, תוך שימת לב לדברים שחשוב למספר המקראי להדגיש, ובהם: הדגשת ההיררכיה המעמדית של שרי והגר (גבירה לעומת שפחה), הדמיון בנוסח ברכת הזרע שקיבלה הגר לברכת הזרע שקיבל אברם, משמעות השם "ישמעאל" וגילו של אברם. כמו כן, בחלק זה ינסו התלמידים לברר את משמעותו הלא פשוטה להבנה של פסוק יב.
ניתן לעבור לאחר הקריאה היחפה לשלב ה"יצירה", שבו יוכלו התלמידים לבטא באמצעות ציור את מערכת היחסים במשפחת אברם לאחר לידת ישמעאל.
• בריבוי קולות מוצע לנסות ולהיכנס לראשה וללבה של הגר. נברר כיצד ניתן להבין את שתיקותיה בשיח עם המלאך, ומה גרם לכך שלבסוף היא השתכנעה וחזרה לבית אברם ושרי למרות שידעה כי היא צפויה להתענות שם.
• ברלוונטיות מוצע לתלמידים לחשוב עם עצמם: מי ומה גורמים לי להשתכנע לעשות דבר כלשהו שאני לא כל-כך רוצה לעשות. בכך יוכלו התלמידים להתחבר באופן כלשהו לחווייה האנושית שחוותה הגר, כאשר היא צוותה או שוכנעה לחזור אל הבית שבו לא רצתה להיות וממנו ברחה זה לא מכבר.
• בהרחבה ניתן להפנות את תשומת לב התלמידים לכיוון שאליו ברחה הגר (לכיוון מצרים, מקום מוצאה), וזאת על-פי המקום שמצא אותה המלאך – "בדרך שור". כמו כן ניתן להרחיב על משמעות שמו של ישמעאל בהקשר לאביו, אברם.
קריאה יחפה
בפסוק י"א מצווה המלאך את הגר לקרוא לבן שיוולד לה ולאברם "ישמעאל".
בפסוק י"ב אומר המלאך להגר ביחס לבן שיוולד לה (ישמעאל):
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם
יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן."
ביחידה הקודמת התייחסנו למנהגי המזרח הקדום וראינו שבהתאם לאותם מנהגים המחשבה של שרי היתה שהילד שיוולד להגר שפחתה יחשב כבנה שלה (של שרי עצמה – "אולי אבנה ממנה").
בפסוקים ט'-י"ב מסופר שהמלאך פנה שלוש פעמים אל הגר "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה".
הגר לא ענתה למלאך ולא התייחסה לדבריו לאחר שתי הפניות הראשונות, אלא רק לאחר הפנייה השלישית.
הגר לא רצתה להיות יותר בבית שרי ואברם והיא ברחה משם. נראה שלא בקלות היא השתכנעה על ידי המלאך לחזור לגור שם.
האם גם לכם קרה מקרה כלשהו או שעדיין יש מצבים בחייכם שאתם צריכים לעשות / שאומרים לכם לעשות משהו שאתם לא כל-כך רוצים לעשות? (למשל להפסיק משחק וללכת להתקלח, ללכת לבדיקת דם או לקבל חיסון, לבלוע תרופה לא טעימה, לעשות שיעורי בית…).
"וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר." (פסוק ז')
בְּדֶרֶךְ שׁוּר – מלאך ה' מצא את הגר במדבר, לאחר שברחה מבית אברם ושרי, בדרך המובילה מארץ כנען למצרים.
בפסוק י"א מצווה המלאך על הגר לקרוא לבן שיוולד לה "ישמעאל" – "כי שמע ה' אל ענייך". לאחר שנולד לה בנה מספרת התורה בפסוק ט"ו כי אברם קרא לבנו ישמעאל.