קריאת כיוון

ים המלח, כידוע, הוא המקום הנמוך ביותר בעולם, גובהו הוא כ-400 מטר מתחת לפני הים. הוא נמצא בלב השבר הסורי אפריקאי, בין מדבר יהודה להרי הירדן. בשנים האחרונות ים המלח הולך ומצטמק בגלל פעילות מפעלי ים המלח המייבש את מימיו כדי להפיק ממנו מינרלים לתעשייה, ובגלל חסימת נהר הירדן שנועדה למנוע את ירידת מפלס הכנרת. 

קומראן הוא אתר ארכיאולוגי בצפון מערב ים המלח בו התגלתה עיר יהודית מימי בית המקדש השני, בה חיו מי שמוכנים 'כת קומראן', בין הצוקים והנקרות במערות שחבויות בהר, ובעיר שבנו למרגלותיו.

השבוע נצא לטיול בים המלח ובקומראן.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "עין גדי" ונצייר את ים המלח ועין גדי.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש סיפור: במפגש זה נכיר את סיפורן של מערות קומראן והמגילות.

מפגש 3- מפגש תרבות: נכיר את היכל הספר ומוזיאון ישראל.

מפגש 4- מפגש טבע: יחודו של ים המלח וניסויים במלח.

מפגש 5- מפגש סביבה: נכיר את הפגיעה בים המלח בעשרות השנים האחרונות ואת היוזמות להצלתו.

מפגש 6- מפגש מדרש: נקרא מדרש על עץ התמר.

מפגש ראשון

שיר השבוע

עין גדי

מילים: איתן פרץ, לחן: דב אהרוני

 להאזנה לשיר

מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נקריא לילדים את המידע על ים המלח מתוך יומן מיתרים:

ים המלח, כידוע, הוא המקום הנמוך ביותר בעולם, גובהו הוא כ-400 מטר מתחת לפני הים. הוא נמצא בלב השבר הסורי אפריקאי, בין מדבר יהודה להרי הירדן. בשנים האחרונות ים המלח הולך ומצטמק בגלל פעילות מפעלי ים המלח המייבש את מימיו כדי להפיק ממנו מינרלים לתעשייה, ובגלל חסימת נהר הירדן שנועדה למנוע את ירידת מפלס הכנרת. 

קומראן הוא אתר ארכיאולוגי בצפון מערב ים המלח בו התגלתה עיר יהודית מימי בית המקדש השני, בה חיו מי שמוכנים 'כת קומראן', בין הצוקים והנקרות במערות שחבויות בהר, ובעיר שבנו למרגלותיו

נמשיך במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש תמוז.

איירה: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר אותם במפת ארץ ישראל הכיתתית.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.
• נאזין לשיר ונשאל:
• איך מכונה ים המלח בשיר? מדוע? מהי עין גדי? במה היא שונה מהנוף סביבה? (נווה מדבר)
• איך נראה המדבר? מה צבעו? ואיך נראה נווה המדבר? אילו עצים נמצאים בנווה מדבר?
• נצייר או ניצור מחומרים שונים (פלסטלינה, צבעי מים) בית או משפט מהשיר – את ים המלח או את עין גדי. 

מפגש שני

סיפור – המגילות הגנוזות

המגילות הגנוזות הן אחת התגליות החשובות, אם לא החשובה ביותר, שנתגלתה במאה השנים האחרונות בארץ ישראל. היום נכיר את סיפור גילוי המגילות וכן נשמע מעט על חברי כת היחד, שחיו בקומראן לפני 2000 שנה. לסיכום נתנסה בהרכבת "פאזל" של קרעי מגילות עם פסוקים.

הצעת הגשה:

נקרא את הסיפור מיומן מיתרים:

התגלית במעלה ים המלח

בראשית קיץ 1947 שוטטו שני רועים בדואים בינות לצוקים המשקיפים על ים המלח. בדרכם נתקלו בנקיק סלע שעורר את סקרנותם. הם השליכו אבן פנימה, ולמרבה ההפתעה קול ניפוץ חרס נשמע מבפנים. צמד הרועים נכנס אל הנקיק שהתברר כמערה, ובה שמונה כדים שלמים וסגורים. באחד הכדים מצאו הרועים צרורות רבים עטופים היטב, כשפתחו אותם נגלו להם לתדהמתם מגילות קלף עתיקות. הם לקחו את החבילות לשוק עתיקות בבית לחם, שם לא נמצאו מתעניינים במציאה, עד שלבסוף סוחר אחד נאות לרכוש אותן במחיר זעום. המגילות התגלגלו בין סוחרים במשך שנה שלמה, עד שהגיעו לידיו של סוחר עתיקות שהבין כי בידיו תגלית אמיתית. 

הסוחר פנה אל הארכיאולוג פרופסור אליעזר סוקניק, והודיע לו כי עליהם להיפגש בדחיפות. בפגישתם הפרופסור הבין מיד מה רואות עיניו – מגילות קלף, בכתב יד, ובהם… פסוקים מהתנ"ך! כעבור יומיים רכש סוקניק את המגילות בכספי האוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך פנה לחפש את צמד הרועים ורכש מהם את יתר המגילות.

כל ספרי התנ"ך, חוץ ממגילת אסתר, התגלו בקומראן, יחד עם כתבים המספרים על קורות עם ישראל שאינם נכללים בתנ"ך, וכתבי 'כת קומראן'. מגילות קומראן הן ספרי התנ"ך העתיקים ביותר שהתגלו עד היום! רוצים לראות את המגילות במו עיניכם? זה אפשרי! המגילות שמורות במבנה מיוחד שנקרא "היכל ספר" המגן עליהן מפני פגעי אור וחום במוזיאון ישראל בירושלים (על פי המתואר בפרק השני בספר "מגילת המקדש" מאת: יגאל ידין. תל אביב, תש"ן, 1990. עמ' 41-45).

נצפה בסרטון עם הסבר מורחב המספר את סיפורה המלא. יש כמה גרסאות לסיפור, הסרטונים המקיפים יותר והמותאמים לילדים – הם באנגלית. 

להלן מספר קישורים, בחרו מראש את המתאים לכם.

אפשרות נוספת היא להשמיע את ההסכת "היסטוריה לילדים" על המגילות הגנוזות ובמקביל לצפות במצגת תמונות מקומראן.

• סיפור המגילות בסרטון מבית כאן
• היסטוריה לילדים הסכת + מצגת תמונות
• הסיפור- קומראן ברשות הטבע והגנים
• סרטון באנגלית עם כתוביות – יכול להתאים לגדולים יותר

התנסות: 

לאחר ששמענו את הסיפור המגילות נתנסה גם אנחנו בהרכבת קרעי מגילות ומציאת פסוקים:

בכיתות הנמוכות תנו פסוק אחד לכל קבוצה. יש לגזור מראש את ה'מגילה' ולתת לילדים את חלקי ה"פאזל".

בכיתות הגבוהות יותר אפשר לתת לכל קבוצה שני פסוקים מעורבבים זה בזה.

קובץ עם 5 פסוקים מוכרים להדפסה וגזירה: כאן

מפגש שלישי

מוזיאון ישראל והיכל הספר

מגילות קומראן שמורות בהיכל הספר, הנמצא במוזיאון ישראל בירושלים.

נכיר את היכל הספר ואת תפקידו של מוזיאון.

הצעת הגשה:

• האם הייתם פעם במוזיאון?
• באיזה מוזיאונים ביקרתם?
• מה רואים במוזיאונים?
• אילו כללים יש במוזיאונים?
• מדוע שומרים מוצגים – יצירות אומנות וממצאים ארכיאולוגיים – במוזיאון?
• מדוע אסור לגעת (בדרך כלל) במוצגים שבמוזיאון?

נסביר:

מוזיאון הוא מקום שבו מרכזים ומציגים לציבור הרחב אוספים על פי נושאים או יוצרים, ואלו מוצגים בתערוכות קבועות ומתחלפות. מקור השם הוא במילה היוונית "מוזה", שפירושה השראה ורוח היצירה. במיתולוגיה היוונית מסופר על תשע מוזות שהיו אלות היצירה, האמנויות והמדעים. עיקר תפקידן היה להעניק השראה ליוצרים.

המוזיאון הראשון נוסד כנראה במאה ה-4 לפני הספירה באלכסנדריה שבמצרים. 

בכל מוזיאון עובדים אוצרים. האוצֵר (מלשון אוצָר) אחראי על אוצרות המוזיאון. הם אלה שאוספים, ממיינים, שומרים, חוקרים ומציגים את היצירות והמוצגים במוזיאון. 

(מתוך אתר מוזיאון ישראל)

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. המוזיאון שוכן בגבעת רם בירושלים והוא אחד המוזיאונים הגדולים במזרח התיכון. במוזיאון רשומים כחצי מיליון חפצי אמנות המשקפים את תרבויות העולם; מצויים בו אוספים בתחומי הארכאולוגיה, היודאיקה (אמנות יהודית), האמנות הישראלית ואמנות מהעולם ותערוכות מתחלפות.

בחצר המוזיאון ישנו גן פסלים שגם הוא אוסף של יצירות אומנות המוצגות לבאי המוזיאון.

היכל הספר

נתבונן בתמונות של היכל הספר:

קרדיט: תמר הירדני

הציגו עוד תמונות מזוויות שונות:

תמונה במבט על

תמונה על המבנה המעוגל

שרטוט של היכל הספר

מה בולט במבנה? (שימו לב, גם המבנה השחור המרובע הוא חלק ממבנה היכל הספר)

במבנה כמה וכמה ניגודים – באילו ניגודים אתם מבחינים?

נצפה בהסבר על היכל הספר: כאן

את מגילות קומראן מצאו לגמרי במקרה. 

בימינו מסמכים חשובים ובעלי ערך היסטורי נשמרים בארכיונים מסודרים.

לדוגמה, בארכיון המדינה שמורים מסמכים וחפצים מרגעים חשובים של מדינת ישראל (כדוגמת מגילת העצמאות עליה חתמו חברי מועצת העם ובראשם בן גוריון ביום הכרזת המדינה).

אפשר לומר שגם בבתים שלנו יש מיני מוזאונים קטנים –

לדוגמה, אלבומי התמונות שלנו מנציחים רגעים חשובים מחיינו: הלידה, ימי הולדת, מסיבות בגן ובכיתה.

יש משפחות שבהן שומרים במשך שנים רבות חפצים בעלי ערך רגשי: את הנעל הראשונה של התינוק, את הציורים הראשונים שציירו הילדים בגן, בגד ראשון וכדומה.

נזמין את הילדים לתכנן את המוזיאון שלהם:

אילו רגעים חשובים הם רוצים לשמור? באיזה אופן רגעים אלו יוצגו במוזיאון שלהם – ע"י חפץ/ תמונה/ הסבר מילולי? אפשר להיעזר בדף הפעילות 

מפגש רביעי

מלח

הצעת הגשה:

• נקרא את ערך "דומם" מתוך יומן מיתרים:

  אבן ירושלמית – כינוי עממי לאבן גיר קשה המצויה בהרי ירושלים ומשמשת לבנייה, מהמאפיינים הבולטים של מבני העיר. בימי המנדט הבריטי נחקק חוק המחייב לחפות כל בית ובניין באבן ירושלמית, כדי לשמור על המראה הייחודי של העיר. 

נשאל:

• מי היה פעם בים המלח?
• מה מיוחד בים המלח?
• במה שונה חוויית השחייה בים המלח מים אחר או בריכה?
• נציג תמונה של אדם צף בים המלח ונשאל מה קרה לו? מדוע הוא שוכב כך?
•  האם אפשר לצוף כך גם באמבטיה? ובים התיכון? 

כדי לענות על השאלות הללו נערוך ניסוי במי מלח על פי ההוראות שכאן:

חומרים דרושים:

• ביצה
• מלח
• 3 כלים
•  

מפגש חמישי

ים המלח – נזקי האדם לסביבה

נלמד על ייבוש ים המלח והנזקים שיוצר האדם לים היחודי הזה.

הצעת הגשה:

• נצפה בסרטון הסבר על מצבו של ים המלח כאן  (או כאן או כאן לגדולים יותר)
• נכיר את השיר שנכתב מתוך דאגה לים המלח כאן ונשיר יחד.
• מה אפשר לעשות כדי להציל את ים המלח? האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות? 

מפגש שישי

מדרש: תמר

נכיר את המדרש על התמר שאין בה פסולת, ונכיר את השימושים בה.

הצעת הגשה:

נקריא לילדים את המידע על התמר מתוך יומן מיתרים:

תמר – עץ מתורבת ממשפחת הדקלים. התמר הוא אחד משבעת המינים. הוא מיוחד בכך שכל חלק של העץ משמש את האדם – למאכל, לסכך, לקירוי, לטיטוא, לקליעת סלסלות, לסוכר טבעי ולהפקת יין.

• נקרא את המדרש:

למה נמשלו ישראל לתמר?

מה תמרה זו אין בה פסולת אלא:
תמרים לאכילה,
לולבין להילול,

חריות (כפות תמרים) לסיכוך,
סיבים לחבלים,
סנסינים לכברה (כברה – כלי קלוע),

שפעת קורות לקרות בהן הבית.

כך הם ישראל אין בהם פסולת.

אלא מהם בעלי מקרא,
מהם בעלי משנה,
מהם בעלי אגדה,
מהם בעלי מצוות,
מהם בעלי צדקות.

(מדרש, בראשית רבה מא, א)

נשאל: 

• היכן צומח התמר בדרך כלל?

• מה היתרון שיש לתמר על עצים אחרים?

• האם יש קשר לדעתכם בין מקום גידולו לשימושים הרבים
  שנעשים בו?

המדרש בנוי בצורה של משל. נתייחס לנמשל:

"כך הם ישראל אין בהם פסולת"

• למה מתכוון המדרש?

לגדולים יותר נמשיך ונשאל:

• נסו לתת תארים או תכונות שונות משל המדרש
  לקבוצות שונות בישראל.
• האם הייתם מוותרים על אחת הקבוצות?
• מה היתרון של ריבוי קבוצות ותכונות?

נתבונן בתמונות של עץ התמר (לחצו על התמונה להגדלה)

: אילנה שקולניק – Ilana Shkolnik, מתוך אתר פיקיויקי

• מצאו בתמונה את חלקי התמר המופיעים במדרש (תמר, לולב, חריות (כפות תמרים), סיבים וסנסינים).

• בתמונות למטה תוכלו לראות שימושים שונים בתמר – מצאו אותם במדרש.

• אילו שני שימושים נמצאים בתמונות אך לא במדרש? (תשובה: קפה מגלעיני תמרים ודבש תמרים – סילאן)
• האם אתם מכירים עוד שימושים בעץ התמר?

לסיכום אפשר להכין עם הילדים טעימה עם סילאן – דבש תמרים. 

אפשר לערבב טחינה גולמית עם סילאן ולמרוח על חלה/ פיתה. בתאבון!

 פשר להתנסות בקליעה בסנסינים – קליעת נצרים.