קריאת כיוון

אופקים היא עיר קטנה באזור הדרום-מערבי של ישראל, בחבל ארץ שנקרא הנגב. היא נוסדה בשנת 1955, בתקופה שבה הגיעו למדינת ישראל הצעירה גלי עלייה גדולים מרחבי העולם. ראשי המדינה באותם ימים שאלו את עצמם – היכן יגורו מאות אלפי העולים החדשים? ובמה יעבדו כדי לפרנס את משפחותיהם? כדי להתמודד עם הגידול העצום באוכלוסייה וכן כדי ליישב אזורים רבים במדינה שהיו בלתי מיושבים, הם החליטו להקים עיירות פיתוח באזורי הנגב והגליל, ורבים מהעולים החדשים נשלחו לגור בעיירות אלו.  אופקים הייתה אחת מעיירות הפיתוח שהקימה מדינת ישראל בנגב. 

השבוע נעסוק בעלייה ארצה אחרי אלפיים שנות גלות ובישוב הנגב.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "שיר השיירה" שכתב עלי מוהר.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: עלייה, הקשיים שלה וסיפור המעברה אופקים בנגב.

מפגש 3- מפגש סיפור: נספר את סיפורו של בן גוריון וחזון הנגב.

מפגש 4- מפגש מדרש: הנשר בתנ"ך ועליית "על כנפי נשרים".

מפגש 5- מפגש טבע: נצא לתצפית אחרונה בטבע לשנה זו, עם דף תצפית קיץ.

מפגש 6- מפגש סיכום ויצירה: לקראת סיומו של הטיול שלנו עם היומן נכין מזכרות מארץ ישראל.

מפגש ראשון

שיר השבוע

שִׁיר הַשַּׁיָּרָה הוא פזמון עברי בביצוע אריק איינשטיין, שאת מילותיו כתב עלי מוהר ולחנו הוא עממי יווני. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין "על גבול האור" והושמע לראשונה בסוף חודש אוגוסט 1987, לקראת הופעת האלבום.

השיר מספר על הקמת מדינת ישראל לאחר השואה, על העלייה אליה וקיבוץ הגלויות שנוצר בה, ועל תחיית השפה העברית.

כותב השיר עלי מוהר כתב בטורו בעיתון "העיר" כי 'שיר השיירה' הוא "ניסיון לכתוב שיר על המדינה והציונות באותה התלהבות שבה כתב אביו" (יחיאל מוהר). הוא ציפה שהשיר יתקבל ב"הרמת גבה" בישראל של שנות השמונים, אך בפועל השיר הפך לאחד משיריו האהובים והמושמעים של אריק איינשטיין.

במהלך השיר מחקה אריק איינשטיין את דוד בן-גוריון במילים "וגם הנגב עוד יהיה פורח", בהמשך נאמר "ועוד נדאג ש'הזקן' יהיה שמח" כלומר שמשאלתו של בן-גוריון (שכונה "הזקן") להפרחת הנגב תתממש. הלחן הוא לחנו של השיר היווני "Της Αμύνης τα παιδιά".

שיר השיירה

מילים: עלי מוהר,  לחן: יווני עממי

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

הצעות נוספות לבחירה:

• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.

נשוחח:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר את הנגב במפת ארץ ישראל הכיתתית.
• נמצא את ישראל על מפת העולם. נזהה היכן היא נמצאת ביחס ליבשות השונות.
• נשאל את הילדים מה הן "גלויות"? מאילו מדינות משפחתיהם הגיעו  ארצה- הורים, סבא וסבתא או אפילו סבא וסבתא רבא?
• כמה שנים לא היתה לעם ישראל מדינה עם ריבונות יהודית?
• היכן עם ישראל היה בזמן הזה?
• מדוע לפעמים מכונות יתר מדינות העולם "הגולה" ביחיד ולא ברבים? מה זה אומר על יחס השפה שלנו – העברית – לארצות שאינן ארץ ישראל?
• אפשר להיעזר גם בפעילות שכאן: קיבוץ גלויות משפחתי

מפגש שני

עלייה ומעברה

הצעת הגשה:

נקריא לילדים את ההקדמה על אופקים מתוך יומן מיתרים:

אופקים היא עיר קטנה באזור הדרום-מערבי של ישראל, בחבל ארץ שנקרא הנגב. היא נוסדה בשנת 1955, בתקופה שבה הגיעו למדינת ישראל הצעירה גלי עלייה גדולים מרחבי העולם. ראשי המדינה באותם ימים שאלו את עצמם – היכן יגורו מאות אלפי העולים החדשים? ובמה יעבדו כדי לפרנס את משפחותיהם? כדי להתמודד עם הגידול העצום באוכלוסייה וכן כדי ליישב אזורים רבים במדינה שהיו בלתי מיושבים, הם החליטו להקים עיירות פיתוח באזורי הנגב והגליל, ורבים מהעולים החדשים נשלחו לגור בעיירות אלו. 

אופקים הייתה אחת מעיירות הפיתוח שהקימה מדינת ישראל בנגב. 

ועוד כמה עובדות מעניינות על אופקים:

• לאופקים הגיעו תחילה מאות משפחות של עולים ממרוקו, תוניסיה, מצרים, איראן, הודו ורומניה – קיבוץ גלויות של ממש! 
• הם גרו בשלב הראשון במעברות בתוך צריפים ופחונים קטנים. אחר כך החלו לבנות עבור העולים בתים באופקים, כשרבים מהעולים עצמם עבדו כפועלי הבניין. 
• בשנות ה-90 הגיעו לאופקים עולים רבים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, מספר התושבים בעיירה גדל וב-1995 היא הפכה מעיירה לעיר.

במשך שנים רבות תושבי אופקים ושאר עיירות הפיתוח לא זכו להערכה בחברה הישראלית, אך כיום יש מי שרואים במתיישבים הראשונים של עיירות הפיתוח חלוצים, שתרמו להקמת יישובים חדשים במדינת ישראל. 

עם הקטנים נעסוק בעלייה דרך סיפור 

נקרא את הסיפור "המדינה של ילדי הגן" שכתבה אמונה אלון (יצא בספריית פיגמה).

לאחר שנקרא את הסיפור נשאל:

• האם אתם מכירים עולים חדשים?
• האם מישהו ממשפחתכם עלה ארצה?
• מניין הם הגיעו ארצה?
• אילו קשיים יש לעולים היום?

במידה ונשאר לכם זמן היכנסו לקובץ הפעילויות:

• על כנפי נשרים

לגדולים: 

נצפה במערכון של להקת "לול" על העולים לארץ: כאן

נשאל:

• באילו קשיים נתקלו העולים ארצה?
• איך לפי מערכון זה קיבלו אותם?

• המערכון משקף חלק מהמציאות שממנה סבלו וסובלים עד היו העולים, אך לצד זה היו מי שקיבלו ומקבלים את העולים בלב פתוח ובברכה.

קבלת הפנים המורכבת והקשה שחוו העולים לעתים התבטאה בעוד היבטים.

חלקם שוכנו במעברות ובמחנות עולים, חלקם נשלחו לגור בעיירות באזורים מרוחקים ממרכז הארץ ובמקומות מבודדים, שבהם היה קשה למצוא פרנסה וללמוד, ובמקומות שבהם המדינה לא השקיעה מספיק בתשתיות בחינוך וכיוצא בזה.

אופקים בתחילת דרכה גם כן היתה מעברה.

צפו בתמונות מחיי המעברה: כאן.

עולים חדשים היום

צפו בפרק "סליחה על השאלה – ילדים" על עולים חדשים.

• האם אתם מכירים עולים חדשים?
• האם מישהו ממשפחתכם עלה ארצה?
• מניין הם הגיעו ארצה?
• אילו קשיים יש לעולים היום?
• כיצד נוכל לסייע לעולים חדשים שנמצאים בכיתה/בבית הספר/בקהילה/ביישוב שלנו? 

מפגש שלישי

סיפור – בן גוריון

נכיר את בן גוריון ופועלו ובתוך כך גם, כמובן, את חזון ישוב הנגב.

הצעת הגשה:

נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש סיוון.

איירה בכישרון: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

נספר שחודש זה מוקדש לנגב, ולעיר אופקים שעליה כבר דיברנו, ושבהמשך השבוע נעסוק ברותם ובנשר. אך היום נדבר על בן גוריון – ראש ממשלת ישראל הראשון וגם תושב גאה של הנגב, שהיה בעל החזון לישוב הנגב והפרחת שממת המדבר.

• נקריא לילדים את הספר: דבורה עומר מספרת על בן־גוריון

עם הילדים הגדולים יותר נצפה בסרטון קצר על בן גוריון מתוך מרכז המבקרים בצריף בן גוריון – ביתם של דוד ופולה בשדה בוקר.

• בן גוריון והנגב

נשאל:

• אילו אתגרים מזמן הנגב והאקלים שבו למתיישביו?
•  
• החקלאים הוכיחו כי אפשר לגדל בנגב, באדמות המדבר, כמעט כל דבר – עם הרבה מאמץ, טכנולוגיה וחשיבה מחוץ לקופסה.
• באר שבע, בירת הנגב היא העיר התשיעית בגודלה בישראל.

כאן מקבץ תמונות מבאר שבע בשנות ה50, וכאן מבט על על העיר מהיום. 

אבל…

הנגב מתפרש על כ- 60% משטח מדינת ישראל(!) אך כיום חיים בשטחי הנגב, על כל הערים והישובים שבו, רק 8% מאוכלוסיית ישראל.

• האם היום אפשר לומר שהפרחת השממה בנגב הצליחה?

מפגש רביעי

מדרש: נשר

נכיר את הפסוק "על כנפי נשרים", את הדרשה על הנשר וכן את השימוש בביטוי בקשר לעלייה לארץ.

הצעת הגשה:

• נקרא את המידע על הנשר מתוך יומן מיתרים:

נשר – אחד העופות הדורסים הגדולים בטבע, נמצא לרוב באזורים הרריים בעלי מצוקים. הנשר הנפוץ בישראל נקרא 'נשר מקראי', ואחד האזורים שבהם הוא מקנן הוא הנגב. בישראל מצוי הנשר בסכנת הכחדה.

• נקרא את הפסוק משמות יט' ד':

• נשאל שאלות להבנת פשט הפסוק: מיהו הנשר? מדוע הוא משול לנשר? (האם אתם יודעים כיצד מכונה הנשר? תשובה: מלך העופות) "ואשא אתכם" – את מי הנשר נושא? מהיכן ולאן? 

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.

• היכן מניח הנשר את גוזליו במעופו? מדוע? האם כל העופות נוהגים כך? מה יתרון הנשר על פני העופות האחרים?

על שם הפסוקים האלו כונתה עליית יהודי תימן (בעיקר) "על כנפי נשרים" בסוף שנות הארבעים, בראשית ימיה של המדינה.

הנה בול שנוצר לציון 20 שנה לעלייה זו: כאן

והנה תמונות ממבצע על כנפי נשרים: כאן

• מדוע השתמשו בביטוי זה דווקא להעלאת יהודי תימן?
• באילו עוד אופנים עלו יהודים לארץ ישראל?
•  
• מבצע זה היה המבצע האווירי הגדול, המקיף והראשון מסוגו (קדמו לו מבצעי העפלה אוויריים ממוקדים ובהיקף קטן).

לסיכום נחזור אל הנשר – עוף עתיק יומין, ונקרא סיפורים עתיקים גם כן:

• עלילות אנזו הנשר הגדול: שלושה סיפורים ממוספוטמיה ארץ שני הנהרות
  או
• משל הנשר

מפגש חמישי

יום ההיפוך הקיצי

היום הארוך בשנה חל בין ה-20 ל- 22  ביוני. ביום זה מתחיל הקיץ באופן רשמי. במדינתנו החמה והשמשית, ובייחוד בנגב המדברי, השמש והחום שלה משפיעים על חיי היומיום. לצד החשש מהתייבשות ושיזוף יתר, לשמש – שהיא מקור כל כוח החיים בכדור הארץ – גם יתרונות רבים. כך קמה חוות החשמל הסולארי באשלים שבנגב.

הקדמה

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  שדה סולארי – תחנת כוח שבה הופכים אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית. השמש נקראת "סוֹל" בלטינית. שטחים מדבריים וחמים הם מקום מצויין לשדה סולארי, ואכן כמה שדות סולאריים הוקמו בנגב.

• נשאל את הילדים האם הם אוהבים את הקיץ, את החום, איך הם מרגישים ביום שמשי במיוחד ונצא לקבל את בואו של הקיץ עם דף תצפית קיץ מתוך יומן מיתרים.

חומרים דרושים:

• יומנים (או דף תצפית קיץ)
• מגדלת, קופסת חרקים, כלי כתיבה, שקט וסבלנות.

מפגש שישי

מזכרות מארץ ישראל

הצעת הגשה:

• נקרא את סיפורו של בית הכנסת באופקים  מתוך יומן מיתרים:

  אבנים ממקום אחר

  אחד מבתי הכנסת שנבנו באופקים הוא מיוחד במינו  – בית כנסת "אור תורה אלג'ריבה". הוא נבנה על ידי עולי תוניסיה כהעתק של בית כנסת שקיים באי ג'רבה שבתוניסיה. על פי מסורת בעל-פה של יהודי תוניסיה, לאחר שחרב בית המקדש הראשון הגיעו לאי ג'רבה כהנים יהודים והם שבנו לראשונה את בית הכנסת באי. מסופר שביסודות של אותו בית כנסת הם שילבו אבנים מסביבת בית המקדש. באופקים נמשכה המסורת, וכאשר בנו את בית כנסת "אור תורה אלג'ריבה" שולבו בו אבנים שנלקחו מאזור בית הכנסת העתיק באי ג'רבה שבתוניסיה.

מזכרות

הכהנים שהגיעו לאי ג'רבה הביאו איתם מזכרת מארץ ישראל.

• נשאל: האם טיילתם פעם בארץ אחרת או באתר מיוחד לביקור חד פעמי? האם קניתם או מצאתם חפץ למזכרת? 
• האם קיבלתם פעם מתנה למזכרת?

בכל אזור תיירותי בעולם אפשר למצוא חנויות מזכרות – בחנויות כאלה תמצאו פסלונים קטנים, ספלים, מחזיקי מפתחות וחולצות שעליהם סמלי המקום.

גם תיירים שמבקרים בישראל חוזרים לביתם עם מתנות כאלו. אולי גם אתם בטיול קניתם מזכרת או קיבלתם מזכרת לאחר סיור במוזיאון, בשמורת טבע או אתר בארץ.

אנו כבר כמעט בסופו של הטיול שלנו בארץ ישראל עם היומן, אותו התחלנו בחודש אלול בצפת, הדרמנו לחיפה, לגלבוע ולזיכרון יעקב, ביקרנו בסרטבה ובתל שילה, וכמובן בשתי הערים שאי אפשר שלא לעבור בהן בדרך – ירושלים ותל אביב. 

• כעת נדפדף לאחור ביומן ובמחברת המפגש שלנו, וניזכר בכל התחנות בדרך.

נכין מזכרת מהטיול בארץ ישראל:

• התלמידים יבחרו סמל אחד שאותו ינציחו למזכרת: אפשר לבחור אחד מכל האלמנטים המוזכרים ביומן (באתרים/ חי/ צומח/ דומם) או מקום שהם אוהבים ורוצים. לצידו יכתבו בגדול "ישראל" ואפשר אפילו להוסיף כיתוב באנגלית כמו במזכרות תיירותיות.

חומרים דרושים:

• למורה: בחרו מראש את סוג המזכרת אותה תרצו ליצור: חולצה ישנה לכל תלמיד או לחילופין ספלי פלסטיק, מחזיק מפתחות וכיוצא בזה.