קריאת כיוון

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2022, מתגוררים בה כ-974 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של מדינת ישראל.

ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח.

השבוע נצא לטיול בירושלים – העתיקה והחדשה, נבקר במשכן הכנסת, בחומות העיר העתיקה ועוד. 

כדאי ללמד את היחידה הזו סמוך ליום הזיכרון. את המפגש על דם המכבים אפשר להעביר בבוקרו של יום הזיכרון לחללי צה"ל.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "על כפיו יביא" שכתב יורם טהרלב, המתאר את החיבור בין ירושלים הנבנית לירושלים "הבנויה" עליה חולמים מחדשיה ומיישביה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: במפגש זה אנו מציעים לקרוא את ספרו של מאיר שלו "מיכאל והמפלצת מירושלים". לגדולים יותר במקום קריאה נצפה בסרטון 'שכונה בירושלים' ונקיים לימוד בעקבותיו.

מפגש 3- מפגש חברה: נכיר את משכן הכנסת ואת תפקידיהם של הבאים בשעריו.

מפגש 4- מפגש דומם – יצירה: אבן ירושלמית היא ממאפייניו הבולטים של נוף העיר – מה לה ולחומת העיר? מהאבנים המחפות את בנייני העיר נחזור אל החומה ושעריה, וניצור את שערי ירושלים.

מפגש 5- מפגש צומח: נכיר את האגדה על דם המכבים וניצור מדבקת זיכרון.

מפגש 6- מפגש מדרש ואמנות: נקרא את המדרש על ירושלים מרכז העולם, נכיר את "מפת בינטינג" וניצור מפה בהשראת המדרש והמפות.

מפגש ראשון

שיר השבוע

גם היום, כשירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל, כשמאות אלפי תושביה הופכים אותה לעיר הגדולה בישראל (במספר תושבים), אנחנו עדיין שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" ומתענים על חורבנה. האם ירושלים של היום היא הירושלים שעליה מתפללים? האם היא ה'ירושלים הבנויה'? לא נענה על שאלה זו כאן, אבל אפשר לומר שהשיר "על כפיו יביא" מחזיק את השאלה הזו. הוא מתאר בבהירות את הפער בין ירושלים ששבנו אליה, בנינו אותה ואנו חיים בה, לבין ירושלים שהיא החלום שטרם הוגשם.

בוניה של ירושלים בשיר, המתגוררים בה וחיים בה חיי שגרה של עמל ועשייה, דווקא הם מתארים כמיהה לירושלים במלואה, ל'ירושלים הבנויה'. וכל הניגורים שנגרו, וכל הבניינים שבנו מאפילים ביחס למה שייצרו עבור החלום – אליהו הנביא, הגאולה, וירושלים בבניינה השלם.

על כפיו יביא

מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר רוזנבלום

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נקריא לילדים את ההקדמה על ירושלים מתוך יומן מיתרים:

ירושלים לא נזכרת בתורה כלל, אולם מדרשי חכמים קושרים אותה לסיפורים שמיקומם אינו מצוין במפורש, כמו 'עקידת יצחק' שהתרחשה "על אחד ההרים" בכנען. ירושלים נזכרת לראשונה בספר יהושע בשם 'יבוס'. בספר שמואל מסופר על דוד המלך שכבש את ירושלים, קבע אותה לראשונה כעיר בירה ושיכן בה את ארמונו. בנו, שלמה, בנה בה את בית המקדש הראשון. 

מאז ועד היום ירושלים היא עיר הקודש של העם היהודי. במהלך ההיסטוריה דתות חדשות נולדו, בהן הנצרות והאיסלאם, שגם עבורן ירושלים היא עיר קודש, בה התרחשו אירועים מכוננים לדתם.

בתקופת ה'יישוב הישן' התגוררו יהודים רק בעיר העתיקה, עד שהצפיפות והמגפות דחפו את היהודים אל מחוץ לחומות העיר. בעזרתו הנדיבה של משה מונטיפיורי, החלה לקום העיר החדשה מחוץ לחומות.

בסיום מלחמת השחרור דוד בן-גוריון הכריז על ירושלים כבירתה של ישראל. אבל העיר העתיקה נשארה תחת שלטון ירדני. במהלך מלחמת ששת הימים, 19 שנים לאחר קום המדינה, הצליחו חיילי צה"ל לשחרר את העיר העתיקה. ישראל קבעה בחוק את איחוד ירושלים, וקבעה את יום שחרורה כיום חג לאומי. 

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר אותם במפת ארץ ישראל הכיתתית.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.
• נעבור על מילות השיר ונזהה את שלושת חלקי השיר, נבין מי הם בעלי המלאכה ומה חלומו של כל אחד, נזמין את הילדים לצייר את החלום של כל בעל מלאכה.
• לגדולים יותר: נחלק את הילדים לקבוצות וכל קבוצה תיצור המחזה על אחד מבעלי המלאכה המתוארים בשיר.

מפגש שני

קריאה – מיכאל והמפלצת מירושלים' / מאיר שלו

הספר הודפס במקור בשנת 1989 עם פתיחתו של מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים, וכלל דברי פתיחה של ראש העיר דאז, טדי קולק (ז"ל).
הספר נכתב על ידי מאיר שלו ועוטר באיורים של האמן עמנואל לוצאטי. הוא עוקב אחר ההיסטוריה של העיר ירושלים באמצעות דמיונו העשיר של הילד מיכאל במסע מדהים שלו עם המפלצת מירושלים. 

לגדולים יותר נציע לצפות בסיפורי שכונות ירושלים – סדרת רשת נהדרת על שכונות שונות בירושלים.

הצעת הגשה:

לילדים הצעירים נקריא את הסיפור "מיכאל והמפלצת מירושלים" (למאיר שלו יש ספר נוסף שנקרא "הילד חיים והמפלצת מירושלים, אלו שני ספרים שונים).

• שעת סיפור מצולמת
• לחילופין אפשר לבחור בספרי ילדים אחרים המספרים על ההיסטוריה של ירושלים: "המגפיים שהצילו את ירושלים" או "נר השמן של אורי ואוריה".

עם הילדים הבוגרים יותר נעסוק בסיפורי שכונות ירושלים.

שתי אפשרויות לבחירה:

סיפורי שכונה – נחלאות:

• היציאה מן החומות – כדאי להסביר בקצרה לתלמידים את הרקע ליציאה מהחומות, לאחר מכן לצפות בפרק מתוך הסדרה המצוינת "סיפור שכונה".
• לאחר מכן אפשר ללמוד יחד את דף הלימוד מתוך תכנית ירושלים.

אפשרות שנייה:

סיפורי שכונה – מוסררה:

• השכונה היא מיקרוקוסמוס של אוכלוסיית ירושלים/ ישראל. יש בה הכול מהכול. הסרטון  מתאר את סיפורה של השכונה, האנשים שבה, את מורכבות מיקומה על הגבול לפני מלחמת ששת הימים, את מאבק הפנתרים השחורים. 
• לאחר הצפייה כדאי ללמוד יחד את דף הלימוד 'ובליבה חומה'

• לסיכום: אפשר להזמין כל ילד/ה לבחור תקופה אחת של ירושלים, או סיפור אחד ולצייר אותו. מן הציורים אפשר ליצור תערוכה – ולסדר את הציורים בסדר כרונולוגי.

מפגש שלישי

הכנסת – ח"כ ליום אחד

נספר את סיפורו של משכן הכנסת מתוך היומן

נכיר את תפקיד חברי הכנסת ונתנסה בניסוח הצעות חוק הכרחיות.

הצעת הגשה:

נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש אייר.

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

נקרא יחד את המידע אודות הכנסת מתוך יומן מיתרים (כדאי לתת לילדים לקרוא):

סיפורה של הכנסת

 כתשעה חודשים לאחר הכרזת המדינה, הוקמה 'האסיפה המכוננת' ושמה שונה במהרה ל'כנסת ישראל', זכר ל'כנסת הגדולה' שפעלה בתקופת המשנה. בכנסת יושבים 120 חברים, כמספר חברי ה'כנסת הגדולה'. הם נבחרים בבחירות דמוקרטיות, ותפקידם לחוקק חוקים לשמירת הסדר במדינה. חברי הכנסת מייצגים את כל חלקי החברה הישראלית – כיאה למדינה דמוקרטית יושבים בכנסת נציגים של כל הדתות, העדות והקבוצות כולן. 

בעבר שכנה הכנסת בבניין במרכז העיר. משהוחלט לבנות בניין חדש לכנסת הוכרזה תחרות, ואדריכלים הציגו בה תכניות בניין שונות. התוכנית שזכתה היתה של "משכן הכנסת"- מבנה המזכיר את תיאור חצר 'אוהל מועד' בתורה, המכונה גם "המשכן". 

הכנסת שוכנת בקריית הממשלה בגבעת רם, לצד מוסדות שלטון נוספים כמו בית המשפט העליון, משרדי הממשלה, בנק ישראל, ומוסדות חשובים נוספים כמוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית.

לצעירים יותר אפשר להקריא את הספר "כשאהיה ראש ממשלה".

נקדים בהסבר קצר על תפקיד חברי כנסת:

נחשוב בקבוצות על בעיות שחוויים ביומיום – בבית הספר, בישוב, כשהולכים עם ההורים לבילויים או לסידורים – וכל קבוצה תבחר בעיה אחת ותנסח חוק שיכול לפתור אותה.

כל קבוצה תציג את החוק שהציעה ותצטרך להסביר מדוע הוא נחוץ. יתר הילדים מוזמנים לבחון את 'חוקיות' החוק (לבוגרים אפשר בשלב זה להסביר על חוקי יסוד, כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – ולבדוק אם ההצעות שהועלו לא סותרות אותו), האם הוא סותר חוקים אחרים? האם הוא באמת נחוץ?

אפשר כמובן לערוך הצבעה,

ולסיכום חשוב להזכיר כי לא כל כלל הגיוני מצריך חקיקה. בדר"כ אפשר לסמוך על שיקול הדעת והגיונו של הציבור. 

• אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה: דף לימוד על הכנסת

מפגש רביעי

חומות ושערי ירושלים

הצעת הגשה:

• נקרא את ערך "דומם" מתוך יומן מיתרים:

  אבן ירושלמית – כינוי עממי לאבן גיר קשה המצויה בהרי ירושלים ומשמשת לבנייה, מהמאפיינים הבולטים של מבני העיר. בימי המנדט הבריטי נחקק חוק המחייב לחפות כל בית ובניין באבן ירושלמית, כדי לשמור על המראה הייחודי של העיר. 

• מי שביקר בירושלים לא יכול שלא לשים לב למשותף לכל מבניה (כמעט). האבן הירושלמית המחפה כמעט את כל הבתים והבניינים בירושלים נותנת לירושלים את המראה המיוחד לה. אבנים אלו מזכירות את אבני חומות ירושלים והכותל, כמובן, ומשוות לבניינים החדשים מראה ישן נושן.
• נכיר את חומות ירושלים ואת שערי העיר העתיקה.
• סיור חומות ירושלים: סרטון הסבר
• נשאל את הילדים: מה חשיבות החומה? לשם מה נבנתה? במה עזרה לתושבי ירושלים? האם זכורים להם מקרים בהם החומה פגעה ביושבי העיר (לדוגמה במצור שהוטל על העיר)?
• כיצד נכנסו ויצאו מהעיר? נכיר את שערי העיר. במצגת הסבר – כדאי להקרין, לעצור ולהקריא את ההסברים.
• לסיכום: יצירת חומת ירושלים- לא- ניצור את חומת ירושלים– ונעטר את השערים בהתאם למאפייניהם.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה

מפגש חמישי

צומח – דם המכבים

הקדמה

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  דם המכבים – צמח בעל גבעולים ירוקים שבקצוותיהם גושי קשקשים אדומים, הנראים כטיפות דם. דם המכבים הפך לסמל יום הזיכרון. ביום זה מחולקים בטקסי זכרון מדבקות 'יזכור' ובהן איור דם המכבים על רקע שמיים כחולים ולבנים. 

• נצפה בסרטון הסבר על דם המכבים, על האגדה אודותיו. הסרטון ארוך ולא כולו רלוונטי לילדים. כדאי לצפות מראש ולבחור היכן לעצור ועל מה לדלג.
• ניצור מדבקת יזכור – בקישור המאיירת רחלי שלו מסבירה כיצד לצייר את פרח דם המכבים וליצור מדבקה.
• עוד פעילות הסבר ושיח כיתתי, לפני היצירה, אפשר למצוא כאן.

חומרים דרושים:

• מדבקות לבנות (כמו בסרטון של רחלי שלו).
• כדאי להביא לכיתה פרחי דם המכבים, לרוב הם פורחים עוד לפני יום הזיכרון במקומות רבים בארץ.

מפגש שישי

מדרש: ירושלים על המפה

היכן נמצאת ירושלים? על פי המדרש – במרכזו של העולם.

נקרא את המדרש ונכיר את "מפת בינטינג" וניצור מפה בהשראת המדרש והמפות.

על מפת בינטינג ניתן לקרוא כאן

הצעת הגשה:

• נקרא את המדרש:

ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם.

(מדרש תנחומא (בובר) פרשת קדושים סימן י)

• הילדים יציירו את העולם על פי המדרש.

נשוחח:

• האם הוא דומה לעולם כפי שאתם מכירים אותו היום?
• האם, לדעתכם, בעל המדרש אכן חשב שכך נראה העולם?
• נסו לנסח את דבריו במשפט אחד.
• מה אנו לומדים מכך על חשיבותה של ירושלים בעיני בעל המדרש?

נתבונן במפת בינטינג ונסביר מעט אודותיה:

מפת בינטינג היא מפת עולם שצוירה על ידי הכומר, התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בינטינג בשנת 1581. המפה זכתה לפופולריות רבה ולגרסאות רבות. עותק מקורי אחד שלה שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

נשאל: 

• האם המפה דומה למפת העולם כפי שאתם מכירים אותה היום?
• האם, לדעתכם, הצייר אכן חשב שכך נראה העולם?
• אם לא, מדוע לדעתכם כך בחר לצייר אותה?

נשאל את הילדים מהי ירושלים בשבילם, ונזמין אותם לצייר את מפת העולם ולסמן בה את ירושלים בדרך שנראית להם.