בספר זה נעבור עם מומין טרול את החורף הקסום בעמק המומינים, בו מומין טרול מוצא את עצמו בעולם חדש, קפוא ומפחיד, עולם בו יגלה יצורים מרתקים ויפגוש חברים ישנים וחדשים.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | מוזיקה | קריאה | יצירה | העולם ואני |
נושא | לילה/ שלום חנוך | פרק שלישי | עונות השנה | פרק רביעי | אלבום משפחתי | סיורי בתים |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "לילה" שכתב והלחין שלום חנוך, נזמים את הילדים ליצור בקולאז' או בציור את הלילה בחווייה האישית שלהם.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: נקרא את הפרק השלישי בספר ונכיר דרכו את תופעת ה"קרה" המתרחשת בחורף.
מפגש 3- מפגש מוזיקה ויצירה: נאזין ליצירה ארבע העונות של ויואלדי, בעקבות שירי העונות של מומינטרול וחבריו. ניתן לילדים לצייר את ארבע העונות.
מפגש 4- מפגש קריאה: נקרא את הפרק הרביעי ובו החברים עורכים יחד מדורה משותפת. בעקבות הפרק המתאר מצב של אי הבנה בין חברים נשחק משחקי תפקידים ונחזור אל סיפור מגדל בבל המקראי.
מפגש 5- מפגש קריאה: בעקבות המפגש של מומינטרול עם אביו הקדמון, נזמין את הילדים לעסוק במכנים משותפים בין בני משפחתם ת וניצור 'דיוקן משפחתי'.
מפגש 6- מפגש קריאה: נסייר באמצעות תמונות בבתים מסוגים שונים ברחבי העולם, ולבסוף נשוב כל אחד לביתו הפרטי.
החוויה המלווה את פרקי החורף של ספר זה היא חוויה מבהילה של חושך, קור ושינוי. בשיר השבוע, לילה, שכתב והלחין שלום חנוך, אנו עדים להתרחשות לילית אחרת- לילה בו הטבע והדומם מתעוררים לחיים ויוצרים בינהם קשרים עדינים ומחוייכים. בחרנו בשיר זה על מנת למתן ולאזן את החוויה אל מול חווית העולם המשתנה של מומין טרול.
מילים ולחן: שלום חנוך
בפרק זה מגיעה לעמק הקרה הגדולה. הקרה מסוכנת ומבהילה, וכל הטבע שותף בה. מומינטרול מפוחד ובוחר לבלות את ההמתנה לבואה עם תו-תיקי ומאי הקטנה.
לתשומת לב:
לאורך הספר קולו תו-תיקי מחברת שירים ובפרק זה מומינטרול משיב לה בשיר משלו. בעוד תו-תיקי מפזמת על החורף ועל סוס השלג אותו בנתה, מומינטרול מחבר "שיר קיץ כועס" בו הוא זועם על החורף ומתגעגע לקיץ האהוב.
במפגש זה ננוע גם אנחנו בין שירי העונות.
לאורך הספר קולו תו-תיקי מחברת שירים ובפרק זה מומינטרול משיב לה בשיר משלו. בעוד תו-תיקי מפזמת על החורף ועל סוס השלג אותו בנתה, מומינטרול מחבר "שיר קיץ כועס" בו הוא זועם על החורף ומתגעגע לקיץ האהוב.
במפגש זה ננוע גם אנחנו בין שירי העונות.
נפתח את המפגש בקריאה חוזרת של שירו של מומינטרול ( ע"מ 41-42) ונשאל אם יש מי שמזדהה עם התחושות שמעלה המומין הזועף…
כעת נחלק לתלמידים דף ונבקש מהם לחלק אותו לארבעה חלקים, ונזמין אותם למסע מוזיקלי בין העונות. במשך ההאזנה, נבקש מהם לצייר את העונה שבשיר. (ניתן להיעזר בנספחים להדפסה)
בין שיר לשיר נמתין דקה- שתיים לסיום הציור…
שתי אפשרויות להאזנה:
פרק זה עמוס בהתרחשויות- מדורה משותפת, תחילת חזרתה של השמש ופגישה עם האב הקדמון שגר מתחת לכיור.
על אף אורכו של הפרק, נמליץ לקרוא אותו כיחידה אחת ולהקדיש לצורך זה מפגש שלם.
פרק זה מומלץ לקריאה במבנה של שעת סיפור וללא מטלה נלוות.
במידה ולתחושתכם, הפרק ארוך מידי לקריאה רציפה, ניתן לעצור בסיום המדורה (-בעמוד 68)
ניצור בכיתה "מדורה" בעזרת צלופן בצבעי אש ▶️סרטון הדגמה
לאור המדורה שיצרנו- אפשר לחזור לשיחתם של מומינטרול ו"זה שגר מתחת לכיור". שיחה זו מלווה באי הבנה- מומינטרול והדמות לא דוברים אותה שפה, והדבר מביא לאי הבנה ולעלבונו של ה"זה".
הכדור ששיחק איתו יואב עף למרפסת של גברת שפיץ. יואב, דובר עברית דופק על דלתה של גברת שפיץ, דוברת הפלקסום (-או כל שפה דמיונית אחרת J )ומנסה להסביר לה בנימוס מה הוא רוצה…
שירה שכחה את הקלמר בבית ומבקשת מדניאל שתשאיל לה עפרון. לא עט, לא טוש.. עיפרון…
"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה;
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.
וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם
וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ
וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ;
וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ"
אחת הדמויות איתן נפגש מומינטרול בפרק זה הוא אביו הקדמון הגר מאחורי הארון.
אחד הדברים שמטרידים את מומין טרול הוא הקשר הפיזי בין השניים והדמיון או העדר הדמיון בינו ובין אביו הקדמון.
במפגש זה נעסוק גם אנחנו בדמיון בין התלמידים להוריהם ובני משפחתם.
נקריא את השיר פנים: 🔗פנים/ לאה נאור
אחד הדברים שעושה מומין טרול לאביו הקדמון הוא סיור בבית- "אראה לו את הבית.. זה מה שאמא היתה עושה כשקרוב משפחה היה בא לביקור".
מה ניתן ללמוד מהתבוננות על בית?
נציג בפני התלמידים סוגים שונים של בתים וננסה לחשוב מה ניתן ללמוד מהתבוננות על הבית על יושביו:
🔗אוהל בדואי
כעת נזמין את התלמידים לצייר ולעצב על הדף חדר משלהם, שהתבוננות בו תוכל ללמד את הצופה ככל האפשר על מצייר הציור..