קריאת כיוון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. 

הגליל העליון הוא רכס הרים – יש בו הרים שביניהם זורמים נחלים רבים, כמו נחל עיון, כזיב ושניר.  הגליל שופע עצי חורש ים תיכוני, כמו אלה, אלון ואורן. על כן, בכל ימות השנה הוא ירוק. 

לאורך ההיסטוריה הוקמו בו מעט ישובים, רובם קטנים.  גם היום בגליל העליון יש בעיקר ישובים קטנים ומעט ערים. אוכלוסיית הגליל מגוונת מאוד – בערים, במושבים חקלאיים ובקיבוצים מתגוררים בעיקר יהודים, וישנם יישובים, ערים וכפרים ערביים וגם ישובים דרוזים. 

השבוע נצא לטיול בגליל העליון ובעיר צפת – נכיר את סיפורה של העיר ונכיר את קבלת השבת שמוסדה בצפת על ידי מקובלי צפת.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "בוא איתי אל הגליל" שכתב אהוד מנור.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: אלול – מדרש תמונה לאתר של חודש אלול, נכיר את סיפורה של העיר צפת מימי הקמתה, ככל הנראה בתקופת חורבן הבית, ונכיר את סיפור 'הישוב הישן' בארץ ישראל.

מפגש 3- מפגש חי – מדע ויצירה: נכיר את תופעת נדידת הציפורים, נתמקד בעגורים המגיעים לאגמון החולה בכל שנה, נכיר את תולדות החולה וניצור עגור אוריגמי.

מפגש 4- מפגש צומח – אגדה ויצירה: אלה ארצישראלית – נקרא את האגדה על אלון ואלה, עצים מהחורש הארצישראלי, וניצור בעקבות האגדה.

מפגש 5- מפגש דומם: נכיר את הכליזמרים – מוזיקה יהודית ייחודית, את כלי הנגינה האופיניים לה, את פסטיבל הכליזמרים בצפת, ונתנסה בריקוד עם.

מפגש 6- מפגש קבלת שבת: נכיר את הפיוט 'לכה דודי' שנכתב בצפת במאה ה-16, נכיר לחנים שונים ונשיר יחד.

מפגש ראשון

שיר השבוע

”בוא אתי אל הגליל״ נכתב עבור להקת פיקוד צפון. זהו שיר הלל לגליל לנופיו וליופיו, לרוח ולשמש שבו. השיר מזמין אותנו להצטרף לטיול בגליל, טיול שמח וקופצני כמו המנגינה. 

בוא איתי אל הגליל

מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר רוזנבלום

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נקריא לילדים את ההקדמה המובאת כאן על הגליל, ונזמין אותם לקחת מקל ותרמיל ולבוא לגליל:

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל, השוכן בין עמק החולה במזרח והים התיכון במערב. בחלקו הצפוני נמצא הגבול עם מדינת לבנון ומדרום לו נמצא הגליל התחתון. 

הגליל העליון הוא רכס הרים – יש בו הרים וביניהם עמקים, שבהם זורמים נחלים רבים, כמו נחל עיון, כזיב ושניר. בחלק מהנחלים תמצאו מפלים גבוהים ומרשימים. ההר הגבוה ביותר בגליל העליון הוא הר מירון. הגליל שופע עצי חורש ים תיכוני, כמו אלה, אלון ואורן. על כן, בכל ימות השנה הוא ירוק. בזכות כל אלו הגליל העליון מושך אליו מטיילים ותיירים רבים.

מתי טיילתם בגליל העליון? באילו מקומות ביקרתם? 

פעם, בעבר הרחוק, הוקמו בגליל מעט ישובים ורובם היו קטנים. בגלל ההרים הגבוהים, הנחלים והוואדיות קשה היה לעבור ממקום למקום, ולכן קשה היה גם לבנות בגליל ולהתיישב בו. 

על פסגות ההרים הוקמו מבצרים, ובעתות מצוקה אפשר היה להסתתר בהם. חלקם מהמבצרים האלו שרדו עד היום, ואפשר להגיע אליהם בטיול רגלי בגליל.

גם היום בגליל העליון יש בעיקר ישובים קטנים ומעט מאוד ערים. השבוע נפגוש את צפת, שהיא בירת הגליל העליון ועיר עתיקה מאוד.

היום חיים בגליל אנשים שונים ומגוונים מאוד – בערים, במושבים חקלאיים ובקיבוצים מתגוררים בעיקר יהודים, וישנם יישובים, ערים וכפרים בהם חיים ערבים וגם ישובים דרוזים.  

השבוע נצא לטיול בגליל העליון, נכיר את צפת, את עמק החולה והציפורים הנודדות אליו, את עצי הגליל ועוד.

בואו איתנו לגליל!

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לפתוח את מפת ארץ ישראל הכיתתית או זו שכאן בצד שמאל, למצוא את הגליל העליון במפה ולסמן אותו.
• נכין יומן מסע לקראת הטיול הגדול בארץ ישראל – נכין  מראש מחברות לטיול בארץ ישראל, נתחיל בהכנת 'תרמיל' לטיול: נשאל מה נשים בתרמיל? מפה, זכוכית מגדלת, כובע, מים, מצלמה…. וזה יהיה הדף הראשון במחברת.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.
• ללמד את ריקוד העם של השיר ולרקוד עם הילדים.
• נשוחח: אילו דברים יש בגליל לפי השיר? מתי הייתם רוצים לטייל בו? בשמש? ברוח? בגשם? אפשר לשיר יחד בהתאם – את הפזמון כולם ישירו יחד, ובבתים – בהתאם למה שבחרו.
• לגדולים יותר: נחלק את הילדים לקבוצות וכל קבוצה תלמד על מקום אחד מתוך כל המקומות המוזכרים בשיר.

מפגש שני

קריאה – סיפורה של צפת 

במפגש זה נקרא את הסיפור על העיר צפת מימי הקמתה, ככל הנראה בתקופת חורבן בית שני, ועד ימינו. נכיר גם את סיפורו של 'הישוב הישן' בארץ ישראל.

הצעת הגשה:

נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן מיתרים שלהם בעמוד הראשון של חודש אלול.

איירה בכישרון רב: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

• נקרא יחד את המידע אודות צפת מתוך יומן מיתרים (רק את המידע על צפת, ללא המידע על קבלת השבת) – כדאי לתת לילדים לקרוא:

צפת יושבת על הרי צפת וכנען, אל מול הר מירון בגליל העליון.

לאחר חורבן בית המקדש השני, עזבו יהודים רבים את ירושלים ועברו להתגורר בגליל. באותה תקופה הוקמה צפת לראשונה, אך רק לאחר כ-1400 שנה הפכה לעיר גדולה ומרכזית, לאחר שיהודים רבים שגורשו מספרד הגיעו לארץ ישראל ובחרו להתגורר בה, ובהם חכמים, 'מקובלים' ומשוררים. חלק גדול מהתושבים היו סוחרים שסחרו בדבש, משי ותבלינים. חלק גדול מהעולים הביאו עימם גם את כישוריהם בתעשיית הצמר, בה עסקו גם חלק מהחכמים. בשנת 1576 הוקם בצפת בית הדפוס הראשון במזרח התיכון! צפת היתה לעיר משגשגת בזכות התעשייה והמסחר שפיתחו תושביה, ומרכז רוחני חשוב בזכות נוכחותם ופועלם של החכמים שהתגוררו בה. 

צפת נמנית כאחת מ"ארבע ערי הקודש" יחד עם ירושלים, טבריה וחברון, בהן התקיים ישוב יהודי במהלך השנים עוד בטרם עלייה והתיישבות של התנועה הציונית.

לאחר קום המדינה קמו בצפת שכונות חדשות לצד 'העיר העתיקה'. מאז 1987 בכל שנה נערך בקיץ פסטיבל כליזמר בעיר צפת!

• לאחר מכן נקרא את הסיפור השלם על צפת ותולדותיה:

סיפורה של העיר צפת

האם ביקרתם בצפת? טיילתם בין סמטאותיה הצפופות, בתיה העתיקים תכולי הדלתות? אם ביקרתם בצפת, אולי הגעתם אל בית הקברות העתיק של צפת שבו קבורים מגדולי חכמי ישראל וגם חכמה מסתורית אחת, ואולי שמעתם את נגינת הכליזמרים עולה מבין רחובותיה של העיר – קולות עליזים וזריזים של קלרינט, כינורות ותופים?

אם עוד לא ביקרתם בצפת, היום תבקרו – בצפת של פעם ובצפת של היום.

העיר החדשה והעיר העתיקה שוכנות על פסגותיהן הגבוהות של הרי צפת וכנען. כמה גבוהות? בימי החורף, כשאתם שומעים שיורד שלג בצפון, גם העיר צפת מתכסה בלבן. צפת של היום מכונה "בירת הגליל העליון", אך דעו לכם שהיא עיר קטנה ואנשים בה מעט. בכל צפת כולה מתגוררים כחמישים אלף איש, כמו בשכונה קטנה בירושלים.

אך סיפורה של צפת הוא דווקא סיפור גדול. מתי ואיך בדיוק הוקמה העיר לראשונה – קשה לדעת, אך את רגעי השיא שלה חשוב וכדאי להכיר.

לפני אלפי שנים, עת שלטו בארץ הרומאים, פרץ 'המרד הגדול'. זה היה המרד הראשון מתוך שלוש מרידות של היהודים שישבו בישראל נגד הרומאים שכבשו את הארץ. המרד לא צלח, הרומאים הכניעו את המורדים, בסופו של דבר בית המקדש השני חרב ומי שהצליח – נס על נפשו הרחק הרחק מירושלים הכבושה והחרבה. הפליטים ששרדו את כיבושה של ירושלים התיישבו מחדש במקומות שונים בארץ ישראל כמו יבנה וצפת. כך החלה, ככל הנראה, ההתיישבות היהודית הראשונה בצפת. אך היישוב היה קטן ודל. בכל כמה שנים כובש חדש הגיע לארץ ישראל, שעברה מידיו של שליט אחד לאחר, והעיר צפת חרבה, יחד עם עוד ערים נוספות בארץ. רוב היהודים גלו מארצם, ובארץ ישראל נותרו רק מתי מעט.

אך בשנת 1517, יותר מאלף שנים מאוחר יותר, קרה הדבר שהפך את צפת להיות לעיר חשובה ומשפיעה למשך שנים רבות, וחלק מהדברים שנוסדו בה אז מתקיימים עד היום.

היהודים בגלות חיו בחלקם הגדול מעבר לים -בספרד, במשך מאות שנים. בתחילה מצבם היה טוב, עד שהגיע 'גירוש ספרד', מאורע קשה וכואב בו גורשו היהודים בכוח מספרד. לאחר זמן, כשהתאוששו מהגירוש הכואב, החלו לשוב חלק מהיהודים המגורשים מספרד, לארצם, לארץ ישראל. הרבה מן העולים לארץ בחרו להגיע דווקא לצפת והתיישבו בה. העיר הפכה במהרה לעיר הגדולה באזור, ולעיר מצליחה ומשגשגת.

רבי משה באסולה ביקר אז בצפת והתפעל מסוחריה ומבעלי המלאכה שבה. ביומנו הוא תעד כך את אנשיה המוכשרים והמחוכמים:

"העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות, והכל בזול כל הזמן! כל כך הרבה שמן, דבש, משי ותבואה יש בצפת, שאנשיה החכמים שולחים את סחורותיה לערים רבות ורחוקות. עד דמשק מגיעות סחורותיה. כל מיני פירות טובים נמצאים בה, ומה שאין בצפת? אל דאגה, אנשי העיר מביאים מדמשק. הארץ רחבת ידיים בסחורה, הן בחנויות לבגדי צמר, הן בסדקית, הן בבשמים – משלושת אלה יש הרבה חנויות ליהודים. והם מביאים את הסדקית והבשמים מדמשק ומוכרים בעיר…

יהודים רבים אינם מסתפקים בממכר טוביהם בשווקים והם מחזרים בכפרים ומוכרים תכשיטים, מיני סדקית ודברי רוכלים, וממלאים את בתיהם בכסף וכל טוב. ומלבד זה סוחריה המחוכמים של צפת קונים ואוגרים בבתיהם כותנה, וחוטים טווים, ומיני תרופות בזמן שהם זולים, וברגע שמחירם מאמיר ועולה, מייד יוצאים הם למכור את מרכולתם… לא רק סוחרים יש בעיר צפת, גם בעלי מלאכה יש. וארבע מלאכות טובות בכל ארץ ישראל: האורגים, הצורפים, והרצענים והבורסקאים, גם הבנאים. ומי שהוא בעל כוח להיות שכיר יום באותה מלאכה, מפרנסים אותו בטוב".   (מעובד על פי תיאור המופיע בויקיפדיה בערך 'צפת'.)

אפילו בית דפוס ראשון בישראל הוקם אז בצפת.

אך לא רק סוחריה, ולא רק בעלי המלאכה הפכו את צפת להיות עיר חשובה. מה שהביא לצפת את גדולתה ויוקרתה הם בעיקר חכמיה. חכמים גדולים וחשובים, שהתיישבו בצפת והפכו אותה למרכז רוחני ודתי שאורו האיר את הארץ כולה והגיע אף אל מחוצה לה.

לצפת במאה ה-16 הגיעו גדולי המקובלים, שהם חכמים העוסקים בתורת הנסתר. על האר"י הקדוש שמעתם? הוא היה מגדולי חכמי צפת ותלמידים נהו אחריו ללמוד על ידו את תורה הקבלה ולרדת לעומקה ולשורש רעיונותיה. האם שמעתם פעם על הספר "שולחן ערוך"? זהו ספר הלכות המונה איסורים והיתרים על כל מצווה ומצווה, ומי שכתב אותו הוא רבי יוסף קארו, מחכמי צפת. גם משוררים חיו בצפת, ובהם רבי ישראל נג'ארה ורבי שלמה אלקבץ, שגם אם שמו אינו מוכר לכם, את שירו המפורסם ביותר ייתכן מאוד ואתם מכירים, ואולי אף שרים אותו בערבי שבת בבית הכנסת… זהו השיר "לכה דודי". צפת נמלאה בישיבות שבהם למדו תורה חכמים, רבנים ואנשים פשוטים.

למרבה הצער, לא חלפו מאה שנה ו'תור הזהב' של צפת עבר ונגמר. עוד ועוד מכות נחתו על העיר בזו אחר זו. כשבאנגליה החלו לייצר אריגים מוצלחים וזולים, אף אחד לא התעניין עוד באריגי הצמר המשובחים של צפת, ולא רק זו, גם מגיפות פשטו בעיר, ואז הגיעה המכה הגדולה מכולן – רעידת אדמה גדולה וקשה פקדה את העיר ופגעה ברבים מתושביה. צפת נעזבה וננטשה, והעיר שבה אל שממונה.

ב-1778, כשלושים שנה לאחר הרעידה הגדולה, הגיעה לארץ שיירת עולים חדשים, חבורה של שלוש מאות חסידים. לשמחתה הגדולה של העיר הם בחרו להתיישב בה, והעיר נמלאה מחדש בקולות שירה ולימוד תורה. השנים חלפו ועוד ועוד חסידים הגיעו לצפת והעיר התחזקה ונמלאה חיים.

אך ימי העיר גם הפעם היו קצרים. שמועות על רעידת אדמה נוספת החלו להסתובב בעיר, והיו גם מחלות ועוד רעות שונות שפקדו את העיר ותושביה נסו ממנה. ומאז ועד הקמת מדינת ישראל העיר התמלאה והתרוקנה מתושביה, יושבה, נעזבה ויושבה שוב ושוב.

צפת לא היתה לבד. מאז חרב בית המקדש וחרבה ירושלים לפני כאלפיים שנה, והשלטון בארץ החל להתגלגל מכובש לכובש, היו עוד שלוש ערים בארץ ישראל שבהן נשמרה גחלת ההתיישבות היהודית. ארבע ערים אלו כונו "ארבע ערי הקודש". בעוד עם ישראל ברובו הגדול חי בגלות וחלם על ארץ ישראל, חיו יהודים מעטים בצפת, בטבריה, בחברון ובעיקר בירושלים, בין חומותיה של העיר העתיקה.

רוב הארץ היתה אז שוממה. מארק טווין, הסופר המפורסם שוודאי שמעתם או קראתם את ספריו, (הוא כתב על האקלברי פין ותום סוייר, על בן המלך והעני ועל המלך ארתור) כתב גם יומן מסעות על ביקורו בארץ ישראל, 'ארץ הקודש' כפי שהוא מכנה אותה. בטרם הביקור בארץ הוא דמיין לעצמו ארץ גדולה ורחבה, יפה ומפוארת לפחות כמו ההיסטוריה שלה. אך הביקור בארץ מפתיע אותו… לרעה. הוא המום ומאוכזב לנוכח עליבותה וכיעורה של הארץ. וכך הוא מתאר אותה: "היות שאנו נמצאים בחיק הטבע, העשב אמור לזהור בנצנוצי טל, הפרחים צריכים לפזר באוויר את ריחם הבשום, והציפורים אמורות לזמר בעצים….. אך לצערנו, לא טל כאן, ולא פרחים, לא ציפורים, וגם עצים אין. ישנם מישור ואגם ללא צל, ומעבר להם מתנשאים הרים צחיחים".

כך נראתה הארץ בימים ההם, שוממה וצחיחה.

אך במאה ה-19 התחילה הארץ לפרוח מחדש. אל הארץ החלו להגיע, טיפין טיפין, עולים. אלו היו חלוצים שעזבו את ארץ מולדתם ועלו לארץ ישראל כדי להקים בה את הישוב היהודי מחדש. אלו היו בני ובנות העלייה הראשונה, הם הקימו ישובים חדשים – את המושבות הראשונות! הם למדו חקלאות ובעשר אצבעותיהם מילאו את הארץ בנקודות התיישבות חדשות –  מגיא אוני, הלא היא ראש פינה בצפון, ועד באר טוביה בדרום. לא בכל מקום ההתיישבות החזיקה מעמד, ובכל זאת הארץ החלה להתמלא בישוב ועוד ישוב. המושבות בראשיתן היו ארבעה בתים ורפת, וזה הכול. אך הן הלכו והתרחבו והפכו לאחר קום המדינה לערים של ממש. היום הן ערים ענקיות, עם כבישים סואנים, גורדי שחקים, פארקים וקניונים ובהם חיים קשישים וקשישות, מבוגרים, נערות ונערים ילדות וילדים בדיוק כמוכם. 

אנשי העליות הראשונות, שנשמעו לקריאה לעלות לישראל ושהקימו ישובים יהודיים חדשים בארץ ישראל, כונו 'היישוב' וגם 'הישוב החדש'. וכך הפך הישוב היהודי הוותיק ב'ארבע ערי הקודש' – בצפת, טבריה, חברון וירושלים – ל'ישוב הישן'. אנשי הישוב הישן היו העוגן, האמונה והביטחון שזה אפשרי. היהודים בגלות נשאו עיניהם אל היושבים בארץ, אנשי הישוב הישן – אנשי ירושלים, חברון, טבריה וצפת, והבינו שזה אפשרי. יהודים יכולים לשבת על אדמתם, לבנות ולהפריח את שממת ארץ ישראל.

המידע לקוח מתוך: ויקיפדיה, הערך 'צפת' בספר 'סיפורי ערים', בעריכת זאב ענר, בהוצאת משרד הביטחון ואתר הספרייה הלאומית.

*הציטוט מתוך: מסע התענוגות בארץ הקודש. מארק טווין. הוצאת מחברות לספרות עמ' 30)

• לסיכום: אפשר להזמין כל ילד/ה לבחור תקופה אחת בתולדותיה של צפת ולצייר אותה. מן הציורים אפשר ליצור תערוכה של צפת ולסדר את הציורים בסדר כרונולוגי בהתאם לתולדות צפת.

מפגש שלישי

חי – עגורים – מדע ויצירה

נספר את סיפורו של עמק החולה ואגמון החולה, מייבושו ועד להצפתו מחדש של האגם.

נכיר את תופעת נדידת הציפורים וכן את הקשר בין העגורים לאגמון החולה.

הצעת הגשה:

• מציאת עמק החולה במפת ארץ ישראל.
• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע הקצר על העגורים:

"עוף גדול, מרשים וחובב ביצות. מגיע לישראל באלפיו בעונת החורף, תמצאו אותו בעיקר באגמון החולה."

עמק החולה:

• נשאל: מי היה באגמון החולה? מה אתם יודעים על העגורים בישראל?
• נסביר ונצפה בסרטונים להמחשה:
• צפייה בסרטון של תום ומובי על עמק החולה ובו הסבר על ייבוש החולה בראשית שנותיו של הישוב הציוני, על תוצאות הייבוש ועל החייאתו מחדש של אגמון החולה.

נדידת ציפורים:

• מדוע ציפורים נודדות? 

נסביר: ציפורים ברובן אינן יכולות להתקיים באזורים קרים, הקור מקשה עליהן במציאת מזון. על כן כאשר יש חורף באירופה הציפורים עוזבות אותה ונודדות לאזורים חמים – לאפריקה.

להקות ציפורים אדירות, מיליארדי ציפורים, עושות דרכן בכל שנה בסתיו מארצות הקור באירופה לארצות החום באפריקה. באביב, כשאירופה מתחממת שוב, הציפורים שבות אליה ומוצאות בה שפע של מזון טבעי וטרי ונשארות שם כל הקיץ, עד לסתיו הבא.

כדאי לצפות באחד מהסרטונים הבאים:

• סרטון נדידת ציפורים בדגש על העגורים בחולה 
• סרטון הסבר באנגלית עם כתוביות בעברית
• סרטון על נדידת הציפורים בישראל

יצירה:

• יצירה: ניצור עגורים מאוריגמי. צפו בסרטון מראש ולמדו את הקיפול, במפגש הסבירו לילדים שלב אחר שלב כיצד ליצור עגור נייר.

חומרים דרושים:

• דפי אוריגמי

מפגש רביעי

צומח – אלה ארצישראלית

• היכרות עם החורש הים תיכוני ויצירה מחומרים טבעיים.
• או: על עצים וקברי צדיקים וסיפורו של רבי טרפון.
• או: האגדה על אלון ואלה ויצירה בעקבות האגדה.

הצעת הגשה:

• נקרא את ערך "צומח" מתוך יומן מיתרים: עץ נשיר המכוסה עלים כל השנה. נפוץ באזורים שונים בישראל. פירותיו אדומים ושימשו בעבר למאכל ולמרפא.
• נאזין להסכת (הקצר!) של האלה המספרת על עצמה. 

החורש הים תיכוני

• אפשר להקריא את ההסבר על החורש הים תיכוני בארץ ישראל:

החורש הוא צורה בה שולטים עצים, שביניהם צומחים שיחים, בני שיח, וצמחים מטפסים. בצורה זו, לא ניכר הבדל ברור בין שכבות הצומח – כולן מעורבות זו בזו. רוב הצמחים בעלי עלים קוצניים וקשים.

ברוב אזורי הארץ בחורש נמצא אלון מצוי ואלה ארצישראלית.

תצורה זו, היא התצורה הנפוצה ביותר בישראל, והיא נפוצה באזורים הצחיחים יחסית בחבל הים-תיכוני. במקומות לחים יותר, יכולה תאורטית הצמחייה לעבור לשלב היער.

תצורה דומה, היא תצורת החורש הפתוח – גם בתצורה זו צומחים עצים שיחים ומטפסים, אלא שהם מפוזרים בשטח.  (מתוך: ויקיפדיה "הצומח הים-תיכוני בישראל")

• נוסף על ההסבר אפשר לצפות בסרטון של  בריינפופ  על החורש הים תיכוני בישראל.
• יצירת מובייל מאצטרובלים, עלים וכדומה, שאותם יש לאסוף מראש, כמובן.
• אפשרות אחרת – יצירת בובות מבלוטים.
• אפשרות שלישית ליצירה פשוטה בהרבה משתי הקודמות: לבקש מראש מהילדים לאסוף עלים טריים מהעצים/ ללקט בחצר בית הספר ולהכין ציור של עלים בטכניקה שבקישור: יצירה בעזרת עלים

עצים וקברי צדיקים –

• אפשר להסביר על כך שהגליל העליון היה מרכז של חכמים בימי חז"ל וכן מאוחר יותר (על כך קראנו בסיפור על צפת):

בסמוך לקבר המיוחס לרבי טרפון עומדת אלה אטלנטית בעלת גזע אדיר, המעניקה צל רחב ונעים לכל העולים אל קברו של רבי טרפון.

אלה אטלנטית שונה מאלה ארצישראלית, וגם אותה אפשר למצוא בארץ ישראל. זהו עץ אדיר מימדים, גזעו מגיע להיקף של 5 מטרים ויותר, הוא נודע בגודלו המרשים ובהגיעו לגיל מופלג. כך גם האלה של רבי טרפון. מרשימה בגודלה ובעוצמתה, וזוכה לאריכות ימים. 

רבי טרפון ידוע בזכות כיבוד ההורים יוצא הדופן שלו. על פי התורה, כיבוד הורים מביא לאריכות ימים (לפי הפסוק "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך..")

• מי היה רבי טרפון? נקרא את האגדה המפורסמת אודותיו בספר האגדה בגרסה לילדים

אלון ואלה – אגדת עצים

• נקרא את האגדה על אלה ואלון – כדאי לדעת שהסיום של האגדה, כדרכן של אגדות על צמחים,  לא מאוד סימפטי. מומלץ לקרוא לפני השיעור כדי להחליט האם מתאים לכיתתך או לא.
• ניצור מפלסטלינה אלון ואלה בעקבות האגדה.

חומרים דרושים:

• חורש ים תיכוני: עלים, בלוטים, אצטרובלים, ענפים וחוט פשתן.
• או חורש ים תיכוני: בלוטים וצבעי גואש/ פלסטלינה.
• או חורש ים תיכוני: עלים טריים וצבעי פנדה/ שמן.

או

• אלון ואלה: פלסטלינה חומה ירוקה ואדומה.

מפגש חמישי

דומם – כליזמר

בכל שנה מתקיים בצפת פסטיבל כליזמר. מניין מגיעה מוזיקת הכליזמרים? מה מיוחד בה ומה מאפיין אותה?

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  כינוי למוזיקה יהודית מאירופה המנוגנת על ידי מספר נגנים. הכלים הנפוצים בה הם קלרינט, אקורדיון, כינור ותוף. יש לה צליל מיוחד בזכות הקצב המהיר והמעבר בין סולמות מוסיקליים. 

• נאזין לנגינת כליזמרים.

אפשרויות לבחירה:

•   נכיר לילדים את התנועות ונצא בריקוד עם כליזמרים. הסרטון בקישור מסביר צעד אחד צעד את הריקוד. לחילופין, אפשר לבחור באפשרות הקלה יותר:  לימוד ריקוד חסידי עם תנועות, הסרטון בנוי בסגנון 'ג'אסט דאנס'.
• חלופה שנייה: משחק זיהוי כלי נגינה. בהתחלה צופים בסרטון ומאזינים לו. לאחר מכן משמיעים את הסרטון, ללא צפייה, ועל הילדים לזהות את כלי הנגינה המושמע להם.

מפגש שישי

קבלת שבת – לכה דודי

המקובלים בצפת החליטו למסד את תפילת קבלת השבת. בצפת נולד גם הפיוט 'לכה דודי' בידי המשורר רבי שלמה אלקבץ, תושב העיר צפת. 

על מקובלי צפת וקבלת השבת ניתן לקרוא כאן, עוד מידע על הפיוט כאן.

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  בין המתיישבים בצפת במאה ה-16 היו גם חכמים גדולים המכונים 'מקובלים'. הם נקראו כך כיוון שהיו בקיאים בתורת 'הקבלה' – פרשנות דתית מיוחדת לתורה שבמשך שנים נשמרה בסוד, ועל כן נקראת גם 'תורת הסוד'.

  המקובלים בצפת החליטו למסד תפילה חדשה, שלא היתה קבועה לפני כן! עד לתקופתם התפילה נערכה בעיקר בבית הכנסת. האר"י הקדוש עמד בראש מקובלי צפת ותלמידיו רצו לקבל את השבת כמו בפסוק "לכה דודי נצא השדה". הם היו יוצאים מבית הכנסת לעבר השדות, שם בין העצים אל מול השמש השוקעת בהרי מירון קיבלו את השבת בשירים ובפיוטים. אחד הפיוטים שנכתבו בצפת באותה תקופה הוא הפיוט "לכה דודי", אותו חיבר רבי שלמה הלוי אלקבץ. 

  "קבלת השבת" אותה מיסדו המקובלים במאה ה-16 הפכה לנוהג המקובל עד היום. בגני ילדים, בבתי ספר וגם בקהילות שונות נוהגים לערוך "קבלת שבת" – שרים שירים, מספרים סיפורים ונערכים לשבת בציפייה ובהתרגשות.

"היה ר' חנינא מיעטף (מתעטף) עם חשיכה בערב שבת ואומר 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'. רבי ינאי לביש מאניה מעלי (לובש בגדיו) (ערב) שבת ואמר: 'בואי כלה בואי כלה'"

(תלמוד בבלי, מסכת שבת, קיט, ע"א)

ואיך אנחנו מקבלים את השבת?

• נשוחח ונתכנן יחד קבלת שבת כיתתית: איך הולכים לקראת שבת? איך מתכוננים לשבת אצל כל אחד בבית? איך בכיתה נרצה השנה ללכת לקראת השבת? אפשר לאסוף רעיונות ולמסד קבלת שבת כיתתית.
• נצייר: "לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה"- איזו ברכה יש בשבת? כל אחד יצייר או יכתוב על הדבר שעושה את השבת מבורכת עבורו.
• נלמד יחד את הפיוט "לכה דודי"  אשר לו קיימים לחנים רבים:  לדוג' לחן משה פרץ, לחן קרליבך, לחן אשכנז . 
• "לכה דודי נצא השדה…" (שיר השירים פרק ז פס' יב) – בעקבות הפסוק נתנסה בהתבודדות בחצר אחורית ושקטה של בית הספר.

אפשר גם להקריא, בהתאם לגיל ולעניין, את הסיפור הבא:

[…] בין ההרים, בתוך עמק הצללים התנועעו עשרות דמויות לבנות, כנשמות טהרות שנעו לכאן בדרכן אל גן העדן. המקובלים מ"סוכת שלום" באו לקבל כאן את המלכה הקדושה…

מה מתוק ומה איום הוא לבוא במגע עם הנשמה הערטילאית, להציץ אל עולם הנשמות הערומות! המקובלים היו כולם רועדים ונלהבים בהתלהבות חגיגית מחמת הנשמה היתירה שמילאה אותם וקרנה מבעד לקליפתם הגשמית הדקה והשקופה…

לפני הציבור הזה העטוף לפנים, על גבי אבן גדולה עמד רבי שלמה אלקבץ* והוא כולו לבן, בהיר רועד, בוער, על פניו נאצלו קווי פז מזיוויה של השבת השורה על ראשי ההרים… והוא שר:

"לכה דודי לקראת כלה! פני שבת נקבלה!"

[…] ובשעה שקולו של ר' שלמה אלקבץ התרומם למעלה… נשא מולכו בלי משים את עיניו גם הוא למרום, כאילו שאל לראות את נשמת ידידו דואה ומרחפת בין מרכבות הפז של המלכה או מתעטפת בשולי אפריון מלכותה…

קולו של רבי שלמה אלקבץ התחנן, התרצה, התדפק, קרא ועורר:

"קומי אורי… התעוררי, התעוררי, כי בא אורך! קומי אורי!

עורי, עורי! שיר דברי! כבוד ה' עליך זרח!"

(א.א קבק, האמונה, כרך ב, עם עובד תשמח, פרק ט)