קריאת כיוון

הכנרת היא אגם של מים מתוקים הגדול ביותר בישראל. הכנרת נמצאת באצבע הגליל, בין רמת הגולן ממזרח והגליל העליון ממערב. בעבר היא שמשה כמקור מי השתייה המרכזי של מדינת ישראל. הכנרת היא אגם המים המתוקים הנמוך ביותר בעולם, כ- 210 מטרים מתחת לפני הים.

השם "כנרת" עתיק מאוד – הוא מופיע כבר במקור מצרי קדום לפני כ-3500 שנה וגם בתנ"ך. במהלך השנים כונתה בשמות שנים – ימה של טבריא במקורות חז"ל, ימת הגליל במקורות נוצריים, ימת גינוסר. שמה העברי "כנרת" הושב לה ע"י ש"י עגנון, בימי הישוב החדש.

השבוע נצא לטייל בחצר כנרת ונכיר את מתיישביה – אנשי קבוצת כנרת, תימני כנרת והפועלות מחוות העלמות של חנה מייזל. נכיר את תפקידה החשוב של הכנרת כמקור מים במשך עשרות שנים ואת השפעת מצב מפלס הכנרת על מצב הרוח הלאומי הישראלי, וכן נכיר את משוררות כנרת – רחל ונעמי שמר ועוד.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "כנרת" (שם הרי גולן) שכתבה רחל המשוררת והלחינה נעמי שמר. 

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: תשרי – מדרש תמונה לאתר של חודש תשרי, נכיר את סיפורה של חצר כנרת מיום הקמתה, את גלגוליה ותושביה השונים, את סיפורם הנשכח של תימני כנרת, הקמת בית המוטור, חוות העלמות – החווה החקלאית לנשים בלבד הראשונה בארץ ועוד.

מפגש 3- מפגש מדע ויצירה: כולנו מכירים את חשיבות עליית וירידת מפלס הכנרת, ואולי לכולנו אמרו פעם "לסגור את הברז, רוקנת את הכנרת!!" . נברר מה היה תפקידה של הכנרת מאז הקמת המוביל הארצי ועד למעבר להתפלת מים ונתנסה ב'התפלת מים' בכיתה.

מפגש 4- דמויות מופת: מי הן משוררות כנרת? מדוע הן מכונות כך? מגוון פעילויות לבחירה על רחל המשוררת, שהיתה חלק מחוות העלמות, ועל נעמי שמר שהיתה ילידת קיבוץ קבוצת כנרת.

מפגש 5- מפגש יצירה: איך משרטטים את מפת ארץ ישראל בפרופורציה נכונה? ביומן מיתרים נמצא מדריך לציור מפת הארץ בעזרת "הכנרת" כקנה מידה. 

מפגש 6- מפגש אגדה: נכיר את אחת מאגדות חז"ל המתרחשת לחופי הכנרת – על אדריינוס והנוטע הזקן.

ניפרד מהכנרת, מהרי הגולן שבאופק ומאצבע הגליל. 

מפגש ראשון

שיר השבוע

”כנרת״ נכתב ע"י רחל המשוררת שחייתה בחצר כנרת, והוא מתאר את הנוף הניבט מחצר כנרת – הכנרת, הדקלים סביבה והרי הגולן שבאופק. את השיר הלחינה נעמי שמר, שגדלה גם היא מול הכנרת ומול אותו הנוף, בקיבוץ קבוצת כנרת. ביום רביעי נעמיק בהיכרות עם שתי משוררות כנרת.

למי שרוצה שיר שמח וקצבי יותר אפשר במקום השיר 'כנרת' לבחור בשיר "שירי לי כנרת" שכתב עודד פלדמן.

כנרת

מילים: רחל, לחן: נעמי שמר

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נקריא לילדים את ההקדמה על הכנרת מתוך יומן מיתרים, ונזמין אותם לטיול בחצר כנרת ונופיה:

הכנרת היא אגם של מים מתוקים (כלומר מים טובים לשתיה) הגדול ביותר בישראל. היא גם האגם הנמוך ביותר בעולם של מים מתוקים. הכנרת נמצאת בצפון-מזרח ישראל. 

השם "כנרת" עתיק מאוד – הוא מופיע כבר במקור מצרי קדום לפני כ-3500 שנה וגם בתנ"ך. 

ועוד כמה עובדות מעניינות על הכנרת:

• בכנרת ובסביבתה חיים עשרות מינים של בעלי חיים! סוגים רבים של דגים, חלזונות, סרטנים, צפרדעים, קרפדות, צבים, נחשים, צדפות וחתולי ביצות. עופות מים רבים ומגוונים פוקדים את הכנרת וניזונים מהדגה העשירה של האגם.

• הכנרת היא אחד ממקורות המים החשובים ביותר של ישראל.
• מאז חתימת הסכם השלום בין מדינת ישראל לירדן בשנת 1994 מוזרמים חלק ממי הכנרת לממלכת ירדן, וזאת במסגרת חלוקה צודקת של מקורות המים באזור בין שתי המדינות.  

וכמובן, הכנרת היא אתר מבוקש לנופש ושחייה, כפי שאמרה גברת קרש (בסיפור מאת דתיה בן דור): "הבוקר נפלא וארצי נהדרת, כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת!".

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר אותם במפת ארץ ישראל הכיתתית.
• נכין יומן מסע לקראת הטיול הגדול בארץ ישראל – נכין תרמיל לטיול: נשאל מה נשים בתיק? מפה, זכוכית מגדלת, כובע, מים, מצלמה…. וזה יהיה הדף הראשון במחברת.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.
• נשוחח: אילו מראות רואים מהכנרת? מה הייתם רוצים אתם לעשות בטיול בכנרת? הייתם יושבים תחת הדקל? הולכים לטיול על הרי הגולן או לחרמון? 
• לצייר את המראה שרואה המשוררת ומתואר בשיר, ולאחר מכן להשוות ציורים – מי בחר לצייר מה ואיך, במה הציורים דומים ובמה הם שונים?
• לגדולים יותר: נחלק את הילדים לקבוצות וכל קבוצה תלמד על מקום אחד מתוך כל המקומות המוזכרים בשיר – החרמון, חופי הכנרת, הרי הגולן. אפשר להרחיב את הלימוד לכלל אצבע הגליל.

מפגש שני

קריאה – סיפורה של חצר כנרת

במפגש זה נקרא את הסיפור על חצר כנרת מימי הקמתה בתקופת העלייה השנייה. 

הצעת הגשה:

נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש תשרי.

איירה בכישרון רב: ענבל בירון

נשאל:

• מה אתם רואים בציור? 

• האם הציור נראה לכם מוכר?

• אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

• איזו תחושה יוצר אצלכם הציור?

• האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

• לדעתכם, מיהו האיש שבתמונה? מה הוא עושה? איך הוא מרגיש? 

• נקרא יחד את הסיפור על  חצר כנרת. להדפסת הסיפור: כאן

• לחילופין אפשר להאזין (אפשרות פחות מומלצת) להסכת על הכנרת.

• לסיכום: אפשר להזמין כל ילד/ה לבחור תקופה אחת של חצר כנרת, או קבוצת מתיישבים אחת ולצייר ציור. מן הציורים אפשר ליצור תערוכה של חצר כנרת.

• מכיוון שבתכנית שבוע זה אין העמקה ב-"חי, צומח ודומם" של הכנרת – אפשר לקרוא גם את המידע אודותם מהעמוד הפותח את חודש תשרי ביומן.

• לכיתות ה-ו אפשר גם לצפות בפרק מתוך הסדרה "תריץ אחורה" על הקמת הקיבוץ. **אזהרת ציניות!

הרחבה למורה

מפגש שלישי

 מדע וניסויים

נספר את סיפורו של מפלס הכנרת.

המוביל הארצי, סכר דגניה, הקו האדום, הקו השחור, 'ישראל מתייבשת' והמעבר להתפלת מים.

מאז ומעולם החיים בארץ ישראל היו תלויים בשמיים – בא"י אין מספיק מקורות מים קבועים, ועיקר המים בה הם מי הגשמים. כבר בתורה נאמר עליה שהיא איננה כארץ מצרים, שבה תמיד יש מים (בזכות נהר הנילוס הזורם לאורכה): "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. יא וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים יא י-יא).

גם במשנה ישנה מסכת שלמה העוסקת במצבי בצורת, ואנו מכירים סיפורים שונים על בצורת ועל מי שהיו בכוחם להשפיע עליה… כמו רבי חנינא בן דוסא וחוני המעגל.

הצעת הגשה:

נסביר מה הוביל למה בשימוש במי הכנרת – מהקמת המוביל הארצי ועד המעבר להתפלה.

הפירוט כאן נועד למורה, בכיתה כדאי לספר את סיפור מפלס הכנרת על פי השלבים שכאן, אך בקצרה. להמחשה – להיעזר בסרטונים ובתמונות של כל שלב. לסיכום – לערוך ניסוי מתוך האפשרויות שבהמשך.

• שלב ראשון – המוביל הארצי: נסביר שהכנרת היוותה את מקור המים הארצי המרכזי במשך עשרות שנים במדינה. כדי להוביל את מי הכנרת אל אזורי המרכז והדרום נבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת 'המוביל הארצי' – תעלת מים רחבה וגדולה מהכנרת ועד דרום הארץ. בתחילה שימשו המים לחקלאות ובהמשך גם לשתייה.

• שלב שני – ירידת מפלס הכנרת – בניית המוביל הארצי היתה פתרון לזמן מוגבל, ויצרה בעיה חדשה – הכנרת התרוקנה. המים שנשאבו ממנה היו רבים מהמים שהגיעו אליה מגשמים ומנחלי הצפון הזורמים אליה. כדי למנוע את  'בריחת' מי הכנרת ולשמור על מפלס הכנרת נסגר סכר דגניה באופן קבוע. הסכר, שהוקם כשלושים שנה לפני הקמת המוביל הארצי, נועד לחסום את מעבר מי הכנרת אל נהר הירדן ומשם אל ים המלח (בעקבות סגירת הסכר הואצה התייבשות ים המלח והוא מצטמק והולך משנה לשנה, בתוספת גורמים נוספים המביאים לייבושו מלבד הסכר). סגירת הסכר נועדה להפחית את ירידת גובה מפלס מי הכנרת. מאז סגירתו הסכר נפתח רק פעמים בודדות – בשנים רוויות מאוד בגשמים שאפשרו פתיחה של הסכר, כשהכנרת עלתה על גדותיה. 

• שלב שלישי – ישראל מתייבשת – הניסיון לחסוך במים – נספר שסגירת הסכר גם היא לא הספיקה. מדינת ישראל גדלה, והאוכלוסייה הכפילה את עצמה, שאיבת מי הכנרת הורידה את מפלס המים עד כדי כך שהחי והצומח בכנרת ובחופיה נפגעו קשות. גם איכות המים נפגעה. המעקב אחר גובה מפלס הכנרת הפך לחלק מהשגרה בישראל. בימות החורף בכל פעם שיורדים גשמים, מציינים בחדשות את כמויות הגשם שירדו באזורים שונים בארץ, וכן עד כמה עלה מפלס המים. בשנים שחונות, בהן יורדים מעט גשמים, מעדכנים על מצב מפלס הכנרת והמרחק מה'קו האדום' וכשהמצב מחמיר על המרחק מה'קו השחור'. בחלק מחופי הכנרת ניצבים מדדים המציגים את מפלס מי הכנרת. הקווים הללו מציינים עומק של מפלס הכנרת, כשהמפלס מגיע אליהם המשמעות היא שהכנרת מתרוקנת עד כדי פגיעה בה, ואסור לשאוב ממנה מים. 
• רשות המים היא רשות של מדינת ישראל האחראית על משק המים. רשות המים מודדת את מפלס מי הכנרת בכל יום ויום.
• מדינת ישראל פעלה בכל מיני דרכים כדי לעודד צריכה חסכונית של מים. כמו סרטונים לעידוד צריכה חסכנית, התקנה בחינם של "חסכמים" בברזים בבתים, העלאת מחירי המים ועוד. 

• שלב רביעי – החלופות – התפלת מים: סגירת הסכר ועידוד החיסכון במים – כל אלו לא הועילו. הכנרת לא יכולה להשקות מדינה של כמה מיליוני אזרחים, ולכן לא היה מנוס ממציאת חלופות למי שתיה. ברחבי הארץ הוקמו מפעלי התפלת מים. התפלת מים מתבצעת על ידי הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, כדי לקבל מים ראויים לשתייה או לחקלאות. כיום מי הכנרת המשמשים לשתייה הם רק 10 עד 12 אחוז מכל משק המים בישראל. 

צפו בסרטונים והתמונת להמחשה: 

• המים בישראל- בריינפופ
• בניית המוביל הארצי: כאן
• קמפיין ישראל מתייבשת.
• מדידת מפלס הכנרת באתר רשות המים
•  המדיד בחוף עין גב
• "מדיד מפלס הכנרת" בטיילת יגאל אלון בטבריה.

ניסויים לבחירה:

•  איך שואבים מים ממאגר אחד למאגר אחר: ניסוי שאיבת מים בעזרת קשית. ההוראות בסרטון – אין צורך לצפות בסרטון בכיתה, אפשר פשוט להדגים. אם בוחרים לבצע ניסוי אחר בכיתה, אפשר לצפות בסרטון זה בנוסף. 

• ניסוי בניית סכר: המשימה היא לבנות סכר בתוך הקופסא (רצוי מאורכת, כמו תבנית 'אינגליש קייק', כך שכאשר נמלא את התבנית במים בצד אחד, המים לא יעברו לצד השני. כדאי לחלק את הכיתה לקבוצות, להניח בפניהם את כל החומרים וכמובן בקבוק מים. כדאי להציע לתכנן, לחשוב ולבדוק אילו חומרים יכולים להתאים למשימה, ורק לאחר מכן להתחיל ולבנות את הסכר. לאחר השלמת הבנייה הילדים ישפכו מים לצד אחד ויבדקו אם הצליחו לבנות סכר מים. 

• התפלת מים:  "הורדת גשם בצנצנת"– איך מטהרים מים – ההוראות בסרטון. 

חומרים דרושים:

• לניסוי שאיבת מים בקשית: שני כלים ומספר קשיות פלסטיק.
• לניסוי בניית הסכר: מים, קופסת פלסטיק רב פעמית, פלסטלינה, כלים חד פעמיים מפלסטיק, קוביות לגו, אבנים קטנות, חול (לא כל החומרים הכרחיים, המטרה היא ניסוי וטעייה עד להגעה לחומר הנכון).
• לניסוי "התפלת מים": תרכיז מיץ, מים חמים, קרח, קערית, כפית, צנצנת זכוכית.

מפגש רביעי

נשים מעוררות השראה – משוררות כנרת

הצעת הגשה:

• אפשר לספר על שתיהן באופן כללי (למשל לקרוא את ההקדמה שלעיל) ולהתמקד בדמות אחת.

רחל

• רחל: נקרא את הספר "רחל" מסדרת ספרי הילדים "הישראליות". אם לא עשיתם זאת ביום א', אפשר עכשיו – להאזין לשיר "כנרת" ("שם הרי גולן") ולצייר בית מהשיר.

נעמי שמר

מי היתה נעמי שמר: 

אפשר כהקדמה לצפות בסרטון אודותיה, או לחילופין לקרוא עליה מתוך הספר "אגדות אמיתיות".

לאחר מכן נספר לילדים על השירים שכתבה נעמי שמר, ונתמקד באחד מהם – מומלץ לבחור אחת מהאפשרויות הבאות:

• לו יהי – הכנת ברכות לשנה החדשה עם ציטוט מתוך שירי נעמי שמר המתאימים לחודש תשרי (לוי יהי, שנה טובה, שנים עשר ירחים וכו'). דוגמאות להשראה.
• אנשים טובים באמצע הדרך – מה הופך אדם לאיש טוב? האם אלו תכונות? מעשים? מחשבות? ניתן לכל ילד להכין דמות של איש/ה טוב/ה – דמיוני/ת או אמיתי/ת ולכתוב את המעשה הטוב שלו/שלה. על קיר בכיתה אפשר ליצור "דרך" ארוכה- מאלבד / קרטון גלי או כל דבר אחר, ועל הדרך להדביק את האנשים הטובים שהילדים יצרו. תמונה להמחשה
• על כל אלה – בימי חודש תשרי, האפופים באווירת בקשה ותפילה, נאזין לשיר ונכתוב בית נוסף משלנו – על מה אנחנו מבקשים לשמור.
• שנים עשר ירחים – נשיר יחד את השיר. כל זוג ילדים או יותר יציירו דף של חודש אחד בשנה (למשל תשרי – דקל, תמרים ועוד דברים שמתאימים לחודש לפי ידיעותיהם, חשון – גשם, מטריות וכו' וכן הלאה). את 12 הציורים אפשר לניילן לקיר מעגל השנה הכיתתי (במקום הערכה הקנוייה מחנויות האביזרים לגן ולבתי הספר).

חומרים דרושים:

• חומרי יצירה בהתאם לפעילות הנבחרת.

מפגש חמישי

יצירה – לומדים לשרטט מפה

לא תמיד קל לשרטט את מפת ארץ ישראל, לפעמים היא יוצאת שמנמנה, לפעמים צרה מדי,  לפעמים ים המלח קטן והכנרת ענקית. איך אפשר לשרטט את מפת א"י באופן פרופורציונלי, ודי בקלות, בעשרה שלבים בעזרת "הכנרת"?

הצעת הגשה:

• פתחו את יומן מיתרים בסוף היומן, לאחר כל חודשי השנה. שם תמצאו מדריך מאוייר לשרטוט מפת ארץ ישראל. כדאי להתנסות קודם באופן עצמאי לפני ההתנסות בכיתה עם התלמידים.
• אפשר להיעזר גם בסרטון המתאר את כל השלבים.
• כדאי להתנסות על דפי A3, ולבחור בכלי עזר קטן – חרוז מאורך, מחק קטן, חתיכת צבע קטנה וכיו"ב.

לחצו על התמונה לפתיחה באיכות גבוהה:

מפגש שישי

אגדה על הכנרת –  אדריינוס והזקן

כמה וכמה מאגדות חז"ל מתרחשות בכנרת או בטבריה. ולא בכדי, בימי בית שני היתה טבריה עיר יהודית ובה התגוררו חכמים חשובים. נספר את האגדה על אדריינוס והזקן, ולאחריה נזמין את הילדים למחשבה ויצירה בעקבות הסיפור.

אפשר גם, בהתאם לזמן, לסכם את השבוע שלנו בכנרת.

הצעת הגשה:

• אדריינוס והזקן– נקרא את האגדה בעיבוד מאתר האגדה לילדים . נזמין את הילדים לצייר ולאחר מכן לשתף – מה תרצו להיות כשתהיו גדולים? ציירו את עצמכם בעוד מאה שנה. מה יהיה בסל שלכם?

• נפרדים מהגליל – אפשר להזמין את הילדים והילדות לבחור אתרים נוספים בגליל העליון, אצבע הגליל ורמת הגולן ולספר עליהם לכיתה במפגשי הבוקר הבאים.