קריאת כיוון

חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל. היא שוכנת על הר הכרמל ומורדותיו. ההר 'פורץ' אל תוך הים – ויוצר כך את 'מפרץ חיפה'. 

חיפה היא "עיר מעורבת" – הגדרה שניתנה לערים בישראל שבהם חיים זה לצד זה יהודים וערבים, בדומה לירושלים, לוד ובאר שבע. העיר חיפה מהווה דוגמה מוצלחת לדו-קיום בעיר מעורבת בזכות חיי התרבות המגוונים שבה, כמו מוזיאונים ותיאטראות ערביים ויהודיים, וכן בזכות השקט והשלום היחסי המתנהל בין תושביה. במהלך השבוע נתייחס למגוון האוכלוסיות בישראל, בדגש על החברה הערבית, שהיא המיעוט הגדול ביותר בישראל. נכיר מעט את המקומות שבהם יש חיים משותפים של יהודים וערבים, נגלה את הקשר בין העברית והערבית ונתייחס לכמה מילים בשפה הערבית. 

לחיפה מאפיינים ייחודיים נוספים. בלבה של חיפה שוכן מקדש באהי וסביבו הגן התלוי – גן הבנוי באופן סימטרי מושלם המתוחזק בהתמדה. גנים מעוצבים להפליא קל למצוא באירופה בחצרות של ארמונות רבים, אך בישראל המראה הזה נדיר. נכיר את סיפורם של הבאהיים ונעצב בסימטריה בהשראת הגן החיפאי.

בחיפה כלי תחבורה יוצאי דופן, והיא חלוצה בתחום התחבורה הציבורית בישראל: ה'כרמלית', היא הרכבת התחתית הראשונה והיחידה בישראל, יש בה גם רכבל ורכבלית. הרכבלית היא הרכבל הראשון בישראל שמשמש כתחב"צ. נכיר את כלי התחבורה ונמציא לחיפה את כלי התחבורה הבא שלה.

בנוסף, חיפה היא עיר נמל ועיר של תעשייה פטרוכימית, שלמרבה הצער, מסבה לחיפה ותושביה סבל וסכנות רבות בגלל זיהום האוויר הנגרם לחיפה וסביבותיה. נעסוק באורן ובאייל הכרמל, וגם נתייחס לפגעי האדם בטבע ומה בכוחנו לעשות בעניין.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "רחוב סומסום שארע סימסים" – שיר הפתיחה של הסדרה. לגדולים שאולי פחות יתחברו לשיר של רחוב סומסום, אפשר לבחור בשיר "אלבי מעאק" של נסרין קדרי.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: נכיר את הערים המעורבות ונכיר במעט את ערביי ישראל, בייחוד דרך המקומות המשותפים – כמו בתי ספר דו לשוניים ובעיקר דרך השפה הערבית. 

מפגש 3- מפגש חי – מדע ויצירה: נכיר את הבאהיים, את הגנים הבאהיים והגינון הסימטרי וניצור בהשראתו.

מפגש 4- מפגש טבע: ניצור מגדיר חי צומח ודומם שילווה את מפגשי הבוקר.

מפגש 5- מפגש סיפור: סיפורי ילדים שונים, בהתאם לגיל, על האורן. במפגש נעסוק, דרך הסיפורים, בקשר בין האדם לעץ והאדם לטבע.

מפגש 6- מפגש דומם: נכיר את כלי התחבורה הציבורית הייחודיים ופורצי הדרך, תרתי משמע, של חיפה, וניצור את כלי התחבורה הבא של ישראל.

מפגש ראשון

שיר השבוע

”רחוב סומסום שארע סימסים״ נכתב עבור תכנית הילדים "רחוב סומסום" בגרסתה העברית המחודשת (גרסה שלישית של הסדרה בישראל). היא שילבה שחקנים יהודים וערבים ומטרתה היתה לעודד דו קיום, ולהראות שהוא אפשרי. התכנית שילבה במקביל שיח בעברית ובערבית. 

לילדים גדולים יותר אפשר לבחור בשיר 'אלבי מעאק' של נסרין קדרי – זמרת ערבייה ישראלית שכתבה, הלחינה וביצעה את השיר. אפשר לקרוא אותו כשיר אהבה בין אנשים, אך אפשר לראות בו גם שיר אהבה לארץ, וביטוי למורכבות החיים על אדמתה. 

רחוב סומסום – שארע סימסים – שיר הפתיחה

מילים: נוגה אלגום, לחן: שלמה גרוניך

 להאזנה ולמילות לשיר

אלבי מעאק / נסרין קדרי

 להאזנה למילות לשיר

הצעות הגשה לבחירה:

נתחיל בהסבר לילדים שבישראל חיים אזרחים ותושבים מלאומים ועמים שונים, המשתייכים לדתות ואמונות שונות. נזמין את הילדים לנסוע לחיפה, ולפגוש שם את ערביי ישראל, להכיר אותם ואת שפתם.

אפשר לקרוא את המידע מהיומן על חיפה (החלק הראשון, ללא החלק על "סוד הגן התלוי" אליו נגיע בהמשך השבוע).

הצעות נוספות לבחירה:

• כדאי בכל חבל ארץ ואתר וגם כאן – לאתר אותם במפת ארץ ישראל הכיתתית ולסמן אותם במדבקות או בכל דרך אחרת.
• יצירת תנועות גוף המתאימות למוסיקה ולמילים – אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תמציא תנועות או תמחיז בית אחר.
• נשוחח: אילו מילים בשיר אנחנו מכירים או לא? מה המילים האלו אומרות? 
• אפשר לספר לילדים על הסדרה רחוב סומסום ועל גלגוליה השונים ולספר על הגרסה הערבית-עברית הישראלית.
• לגדולים יותר: נאזין לשיר של נסרין קדרי, זמרת ערבייה ישראלית. היא נולדה בלוד וגדלה בעיר חיפה. נאזין לשיר ונשתף במחשבות: למי היא כותבת את השיר ועל מה, מה היא מרגישה, האם זהו שיר שמח או עצוב, איך הם הרגישו בהאזנה לו ואיך הם מרגישים כשהם קוראים את מילותיו? האם יש הבדל בין מה שמביעות המילים לעומת המנגינה? 

מתוך היומן:

חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל. היא שוכנת על הר הכרמל ומורדותיו. ההר 'פורץ' אל תוך הים – ויוצר כך את 'מפרץ חיפה'. 

במשך שנים היה 'נמל חיפה' הנמל הגדול במדינה. לצידו קם אזור תעשייה ובו הרבה מפעלים "פטרוכימיים" – אלו מזהמים את האוויר בחיפה ושכנותיה. במשך שנים נאבקים פעילי סביבה לצמצום הזיהום במפרץ חיפה, למאבק זה צפויה דרך ארוכה עד שהאוויר בחיפה ישוב להיות נקי.

לפני כשמונים שנה חיו בחיפה בעיקר ערבים. אט אט אוכלוסיית העיר השתנתה, וכיום חיים בה רוב מוחלט של יהודים לצד ערבים, על כן היא נקראת "עיר מעורבת"- כינוי לערים בהן מתגוררים יהודים וערבים, בדומה לירושלים, לוד ובאר שבע. העיר חיפה מהווה דוגמה מוצלחת לדו-קיום בעיר מעורבת בזכות חיי התרבות המגוונים שבה כמו מוזיאונים ותיאטראות ערביים ויהודיים, וכן בזכות השקט והשלום היחסי המתנהל בין תושביה.

מפגש שני

קריאה – ערבית ועברית בנות דודות 

חֵיפָה או חָיְפָה?! שאלה טובה! חֵיפָה בעברית וחָיְפָה בערבית.

כדי להכיר זה את זה, צריך להצליח לתקשר… ולכן, לפני הכל, כדאי להכיר כמה מילים בערבית! ותתפלאו לגלות שזה לא כ"כ קשה. כי לא מעט מילים בערבית – דומות ואפילו זהות לעברית!

השכנות של ערבים ויהודים היא עתיקת יומין, השפות העברית והערבית הן בעצם בנות דודות, ושתיהן נוצרו משפה משותפת (הסבתא של שתיהן). המגורים והחיים זה לצד זה, מביאים אותנו להשתמש במילים משפות של השכנים שלנו, וביניהן גם ערבית. מילים יומיומיות שאנו משתמשים בהן בכל שיחת חולין הן מילים ערביות – סבבה, אהלן, אחלה – כולן מילים בערבית!

הצעת הגשה:

1. הסבר על ערים מעורבות.

2. היכרות עם החינוך הדו לשוני (ערבי יהודי).

3. היכרות עם השפה הערבית – דרך שירים עם מילים בשתי השפות או דרך "ערברית" – פונט המשלב מילים בערבית ובעברית.

1. ערים מעורבות –

נסביר:

בישראל ברוב הישובים ישנו רוב מוחלט של יהודים או רוב מוחלט של ערבים/ דרוזים/ צ'רקסים.

לדוגמה, הערים רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה והרצליה הן ערים יהודיות וגרים רוב של יהודים, כך גם במושבים ובקיבוצים. לעומת זאת ישנן ערים ערביות, שבהן מתגוררים בעיקר ערבים (נוצרים או מוסלמים) – כמו כפר קאסם, נצרת וסאחנין. ישנם ישובים בהם גרים רוב של דרוזים כמו חורפיש, ירכא ודאליית אל כרמל. מעט הצ'רקסים שחיים בישראל גרים ברובם בשני ישובים -כפר כמא וריחאניה.

אבל יש בישראל גם ערים מעורבות – ישובים בהם מתגוררות אוכלוסיות שונות זו לצד זו, בשכונות שונות. חיפה היא עיר מעורבת, בה חיים יהודים וערבים יחד. 

בישראל, נכון לשנת 2021, 21 אחוז מהאזרחים הם ערבים.

לחמישית מאזרחי ישראל ישנה דת שונה משלנו, שפה שונה משלנו ותרבות שונה משלנו.

2. החינוך הדו לשוני

כדי להכיר ולו במעט את הערבים בישראל, נתחיל מלהכיר את בתי הספר הדו-לשונים – בתי ספר שבהם מתחנכים יחדיו יהודים וערבים. בתי ספר אלה קיימים בערים המעורבות, לדוג' בירושלים וביפו.

כך נכיר אנשים שונים, שפה שונה ותרבות אחרת:

• מהו בית ספר דו-לשוני? נצפה בסרטון. כדאי לעצור ולתת מקום לשאלות ולהבעת דעה.  
• אפשר לצפות גם בסרטון הזה שמסביר יותר לעומק על הדו- לשוני והוא לא "שיווקי" כמו הקודם.

חשוב לשים לב: מדקה 2:42 הכתבה עוסקת בהצתת בית הספר שהתרחשה לפני מספר שנים. למי שלא רוצה לעסוק בנושא הרגיש הזה, ומעדיף להסתפק בהיכרות עם רעיון בית הספר הדו לשוני – שימו לב לעצור את הצפייה בזמן.

ילדים עונים על שאלות על החינוך הדו-לשוני בסגנון "סליחה על השאלה" (כל סרטון 30 שניות).

• סליחה על השאלה-1
• סליחה על השאלה-2

3. השפה הערבית – היכרות, שיר, משחק ויצירה

כמו שאומרים בעצמם הילדים בסרטונים – כדי להכיר זה את זה צריך קודם כל להצליח לתקשר, להכיר את השפה.

הרבה מילים שאנחנו משתמשים בהן ביומיום הן מילים בערבית כמו אהלן, אחלה סבבה. יש הרבה מילים בעברית ובערבית שהן דומות מאוד, כמעט זהות.

איך זה קרה?

1. צפו בסרטון ותגלו. 

והכי נחמד – לתרגל מילים בעזרת לימוד שירים בערבית ובעברית: כדאי לבחור שיר אחד ולהשמיע לילדים. אח"כ לכתוב ולתרגל. אפשר להכין משחק זיכרון עם המילים, מילון עברי -ערבי כיתתי ועוד כיד הדמיון.

• לומדים ערבית 1
• לומדים ערבית 2

אפשרות אחרת – מתאימה גם לגדולים, שכדאי להכיר ולהתנסות בה:

"ערברית"-  פונט מיוחד שמשלב את הכתיב העברי והערבי של אותה מילה בשתי השפות במקביל.

• אפשר להתנסות בכתיבה – להדפיס מילים ולתת לילדים לבחור מילה אחת ואותה להעתיק, או למלא אותיות חלולות ולקשט את הכיתה / להדביק במבחרת יומן הטיול.

לסיכום: אפשר להזמין כל ילד/ה לבחור מילה אחת לכתוב אותה בעברית ובערבית ולצייר אותה, אפשר גם לצרף לה הסבר – וליצור "מילון עברי- ערבי".

מפגש שלישי

הבהאיים והגנים

נספר את סיפורם של הבהאיים מתוך יומן מיתרים, נכיר את הגנים התלויים וגנים מעוצבים נוספים מסביב לעולם ולבסוף ניצור בהשראתם.

הצעת הגשה:

1. מדרש תמונה על העיר חיפה.
2. נקרא על הבהאיים ביומן.
3. נכיר גנים סימטריים מסביב לעולם.
4. ניצור מבנים סימטריים.

1. נפתח במדרש תמונה

ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש חשוון:

איירה בכישרון רב: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם יש דברים בציור שנראים לכם מוכרים?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצר אצלכם הציור?

היכן הייתם רוצים לבקר בחיפה? האם הייתם פעם באחד מהמקומות הללו?

מה תפס במיוחד את עיניכם?

2. מי הם הבהאיים

• נקרא מתוך יומן מיתרים את המידע הקצר על הבהאיים: 

סוד הגן התלוי

בחיפה נמצא מרכזה העולמי של הדת הבהאית. הדת הצעירה הזו נוסדה לפני פחות ממאתיים שנה. מייסדה נולד באיראן והוא מכונה 'הבאב'. הדת הבהאית היא דת אוניברסלית. כלומר, היא דוגלת בשוויון בין בני אדם מתרבויות ועמים שונים, שוויון בין נשים וגברים, ומאמינה שהכל יכולים להשתייך לדת אחת מרכזית, ללא שיוך ללאום או דת נפרדת. כמו כן היא דוגלת בביטול הפערים בין עניים לעשירים, בהימנעות מוחלטת מאפליה, ובחינוך והשכלה לכל. בגיל 24 הכריז הבאב על עצמו כנביא באיראן, ומאותו רגע הוא נרדף במולדתו, עד שנתפס והוצא להורג. 

למרות חייו הקצרים וסופו הטראגי, הוא הצליח להשפיע, ולדתו קמו מיליוני מאמינים במדינות רבות בעולם. 

'מקדש הבאב' נמצא במרכז הר הכרמל בחיפה, והוא המקדש החשוב ביותר לבהאיים. 

מסביב למקדש הוקמו "גנים תלויים"- גנים מיוחדים המעוצבים בסימטריה מושלמת על מורדות הכרמל. את המקדש והגנים מטפחים ומשמרים מתנדבים בהאיים המגיעים ממקומות שונים בעולם לשם כך.    

נשאל:

• האם שמעתם על הבהאיים? מה דעתכם על הבאב?
• מה הפך אותו לאדם בעל השפעה גדולה על כ"כ הרבה אנשים מסביב לעולם?
• האם ביקרתם פעם בגנים הבהאיים? האם ביקרתם פעם בגנים מעוצבים אחרים?

3. גנים בהאיים מסביב לעולם

הגן הבהאיי בחיפה הוא אתר ייחודי בישראל, אך לעומת זאת אתרים כאלו – של גנים מעוצבים בסימטריה – נפוצים במקומות שונים בעולם.

• צפו במצגת תמונות של גנים כאלו.

גנים רבים כאלו נמצאים בחצרותיהם של ארמונות מלוכה, מקדשים או מבני ציבור חשובים.

נשאל:

• מה דעתכם על הגנים האלו?
• האם הייתם רוצים שהגינה בשכונה שלכם או בחצר הבית תהיה מעוצבת כך? מדוע?
• למה לדעתכם גנים כאלו נמצאים דווקא בחצרות ארמונות ומקדשים?

(אפשר להציג לילדים גם לקט של גנים לא מסודרים, שבהם הצמחייה צומחת פרא ללא גיזום ועיצוב).

• איזו תחושה נוצרת כשרואים דבר סימטרי? 
• באיזו הגינה הייתם מעדיפים לשבת, לנוח או לשחק? בגינת בר או גינה שצומחת פרא או בגינה מעוצבת וסימטרית? מדוע?

4. יצירה:

יצירה בקבוצות, זוגות או יחידים: ניצור סימטריה בהשראת הגנים הבהאיים ואחיהם מסביב לעולם.

• אפשר לאסוף בחצר אבנים, ענפים ועלים וליצור יצירה סימטרית או מנדלה.
• אפשר ליצור בכיתה יצירה מחפצים אישיים – קלמרים, עפרונות, צבעים מספריים ומחקים ועוד… 

מפגש רביעי

מגדיר לטיול בחיק  הטבע

הצעת הגשה:

נתבונן שוב בתמונה של העיר חיפה – איזה בעל קרניים נמצא בה? לאילו בעלי חיים נוספים הוא דומה? אילו עוד בעלי קרניים הילדים מכירים?

לעתים בעלי הקרניים דומים מאוד זה לזה, וצריך לשים לב לפרטים שונים בגופם בכדי להבדיל ביניהם.

• התמונה החמודה בקישור תמחיש את הרעיון. אפשר להסתיר את השמות שבה ולתת לילדים לנסות לשיים את בעלי הקרניים.

לא רק בעלי הקרניים יכולים להיות מבלבלים, כך גם בעלי חיים נוספים – חרקים, ציפורים וזוחלים, וגם צמחים – עצים שיחים ופרחים.

נשאל: 

• איך אפשר להבחין ביניהם? לדעת את שמותיהם ותכונותיהם?
• נשאל את הילדים אילו מגדירים הם מכירים? האם הם מטיילים עם מגדירים? 
• נציג לילדים מגדירים אינטרנטיים להמחשת הרעיון: מגדיר צמחים, מגדיר זחלים ופרפרים

ניצור:

• ניצור מגדיר טיולים ל'טיול השנתי' שלנו עם היומן בארץ ישראל – מגדיר חי, צומח ואפשר גם דומם. אפשר ליצור בדרך שלכם – דף לכל חודש, מגדיר לחי בלבד או לחי וצומח בלבד או להיעזר בנספח להדפסה. אפשר להכניס למגדיר את החי והצומח שפגשנו בגליל העליון ובכנרת, ובהמשך השנה להוציא אותו כשצריך.

חומרים דרושים:

• נספח להדפסה

מפגש חמישי

סיפור – האורן

הקדמה

סיפורי ילדים שונים על האורן עוסקים גם בקשר בין האדם לעץ והאדם לטבע.

במפגש הפעם מוצע סיפור שונה לכל קבוצת גיל ושיח בעקבותיו.

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  אורן –  80% מהעצים הניטעים ביערות בארץ הם אורנים, אך האורן אינו ארצישראלי במקורו! הוא יובא לכאן לראשונה כנראה על ידי הטמפלרים, גרמנים שחיו בישראל במאה ה- 19.

   

  לילדים הצעירים:

• אפשרות א – שיח ויצירה בעקבות האורן הבודד.
• אפשרות ב – תיאטרון בובות והמחזה.

אפשרות א – שיח ויצירה בעקבות האורן הבודד

האורן הבודד: נקרא את הסיפור – כדאי לא להראות תמונות וציורים של הסיפור במהלך ההקראה.

נשוחח:

• מה מרגיש העץ ולמה?
• האם העץ חייב להרגיש כך?
• האם מי שלבד בהכרח מרגיש בודד?
• איך אתם מרגישים כשאתם לבד?

עכשיו כדאי לקרוא גם את השיר "איך זה להיות עץ" של דתיה בן דור. גם כאן רצוי לא להראות ציורים – אלא להקריא מטקסט בלבד.

• איך מרגיש העץ בשיר הזה?
• האם גם העץ הזה נמצא לבד?

נצייר:

• נחלק לילדים 2 דפים. נקפל דף אחד לשניים.
• בדף הראשון נזמין את הילדים לצייר את האורן הבודד בצד אחד של הדף ובצד השני לצייר את העץ של דתיה בן דור.
• אפשר לעצור ולהשוות בין הציורים ולתת לילדים לשתף.
• כעת ניקח את הדף השני, וגם אותו נחלק לשניים.
• נצייר בצד אחד את עצמנו כשאנחנו לבד ואת התחושה שלנו.

להיות ביחד או לבד זאת עובדה, מציאות שלא תמיד יש לנו שליטה עליה.

נשוחח:

•  איך אני מרגיש/ה כשאני לבד?
•  האם יש לנו שליטה על איך נרגיש בתוך מציאות שבחרנו בה או שלא בחרנו בה?
• האם יש לנו אפשרות לבחור איך להרגיש או להחליט לשנות את ההרגשה שלנו?
• האם אנחנו יכולים לשנות את נקודת המבט?
• מה יעזור לנו לעשות זאת?

נצייר את עצמנו פעם שנייה, אחרי שחשבנו על עוד דרך להרגיש כשאני לבד – בצד השני של הדף.

• במה הציור שונה? איך אני מרגיש/ה אחרי שמצאתי עוד אפשרויות ועוד דרכים להתמודד עם אותה המציאות?

אפשרות ב – תיאטרון בובות והמחזה:

אפשר להכין תיאטרון בובות ולהמחיז את הסיפור – מאתר קק"ל:

הבובות

תפקידי השחקנים

לילדים הבוגרים:

נקרא את הסיפור של לאה נאור – אורן והאורן שלו  העוסק בנזקי האדם לסביבה.

• נשוחח על כוחם של ילדים ושל יחידים ליצור שינוי – נשאל את הילדים האם זה אפשרי? האם קומץ אנשים או האם ילדים יכולים ליצור שינוי אמיתי? להביא להשפעה רחבה? במה ואיך?
• נספר לילדים את האגדה על כוכבי הים.
• נגבש יחד יוזמה בהתאם למסקנות הדיון, שדרכה הכיתה תנסה את כוחה ביצירת שינוי מיטיב ואמיתי.
• יוזמות שונות לדוגמה: פינות האכלה לחתולים, ספסלי נתינה, להגיע לבית ספר עם אופניים במקום ברכב.
• אפשר לבחור פרויקט כיתתי או להכין קיר של "איצטרובלים" בהשראת האורן או קיר של כוכבי ים ועליהם לציין את כל הרעיונות / דברים שהתלמידים עשו ושיתפו בהם.

אפשר להרחיב גם לכיוון אחר:

• אפשר לספר לילדים על חוק איסור כריתת עצים – נסביר שבישראל ישנם חוקים האוסרים על כריתת עצים ובייחוד עצים עתיקים. בכדי לעקור עץ נדרש אישור מיוחד. לקרוא כתבות שונות על החלטות שונות לעקור עצים מטעמים שונים ולקיים דיון או דיבייט בנושא.
• לשאול מה דעתם על כך-  מה היתרונות ומה החסרונות של חוק זה?

כתבה על החלטה לכרות עץ עתיק בירושלים– בחצר בית ספר מפאת סכנה שהעץ מהווה לתלמידים,

וכתבה ביקורתית יותר על כריתה לשם בנייה ללא חלופה ראויה לריאות ירוקות בשכונת מגורים.

מפגש שישי

כלי תחבורה פורצי דרך

חיפה היא עיר פורצת דרך בכל מה שקשור לכלי תחבורה. הכרמלית היא הרכבת התחתית הראשונה והיחידה בישראל, גם הרכבלית בחיפה היא הרכבל הראשון בארץ שמשמש ככלי תחבורה. יש בחיפה גם מטרונית שהיא אוטובוס חשמלי. ובקיצור, חיפה היא עיר פורצת דרך תרתי משמע, בתחום התחבורה.

ישראל לוקה בחסר בתחום התחבורה והתחבורה הציבורית. פקקי ענק גודשים את כבישי ישראל בכל יום, מחירי הדלק הם נושא שפותח מהדורות חדשות, זיהום האוויר בערים גבוה במיוחד 'הודות' לאוטובוסים ולכלי הרכב הגודשים את הרחובות.

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

רכבלית – בחיפה פועלים כלי תחבורה ציבורית ייחודיים, ביניהם ה'רכבלית', שהיא הרכבל היחיד בארץ שמשמש לתחבורה ציבורית.

• לקטנים – אפשר בטרם היצירה לקרוא את הספר "גלגלים" של מיריק שניר, על ילד ואבא שמוצאים גלגל אחד ובונים מריצה, וכשמוצאים שני גלגלים בונים קורקינט וכן הלאה.
• לגדולים ולקטנים – אפשר לצפות בסרטון הקצרצר הזה על תחבורה ציבורית בחיפה. 

מי ימציא את כלי התחבורה הבא של חיפה (או של ישראל, לבחירתכם)?! לפתרון בעיית הפקקים והזיהום האוויר מחירי הדלק וכו'.

ניצור כלי תחבורה שונים ומשונים ויצירתיים מחומרים ממוחזרים, מחומרי יצירה ומכל הבא ליד.

• מאיפה לאיפה הוא יסיע? נתבונן שוב בציור של חיפה – מה יש בה? (ים, נמל, הר גבוה, שכונות תחתיות ושכונות על הכרמל וכו').
• מה תהיה הייחודיות שלו?
• איזו בעיה הוא עתיד לפתור? (דלק, זיהום, צפיפות, פקקים וכו').

חומרים דרושים:

גלילי נייר טואלט, גלגלים ישנים (למשל גליל דבק משומש), כדורים, גולות, קרטונים, פקקי שעם והמון גומיות (חומות וקטנות), מקלות ארטיק וכו'…