קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל.

השבוע נבקר באתיופיה – נכיר אתרים, את יבשת אפריקה ואת צבעיה, נקרא על המצאת הקפה ונרשום בעזרת קפה, נרקוד ריקודים אתיופיים וניצור מסכות, נשמע את סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה ועל פרדה אקלום.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול באתיופיה – נכיר את אתיופיה ואת המגוון האתני שבה, מעט מאתריה וצבעיה וקצת מוזיקה וריקוד מאתיופיה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה אתיופית.

מפגש 2- אאוריקה!: בטיול מסביב לעולם עם היומן נפגוש המצאה אנושית אחת שנולדה בארץ בה אנו מבקרים. הפעם נצא למסע בעקבות המצאת הקפה, נכיר את טקס הקפה המסורתי באתיופיה ונתנסה ברישום בעזרת קפה.

מפגש 3- על המפה: נכיר את יבשת אפריקה, את צבעי דגלי אפריקה ומדוע הם דומים כל כך זה לזה, וניצור מסכות אפריקאיות.

מפגש 4- קריאה: נקרא אחד מספרי הסדרה "ילדי העולם" המתאר את חייה של ילדה אתיופית. 

מפגש 5- משחק: נלמד מהו משחק הבוגולוג והאם יש סיכוי למשחקי לוח / קופסה / כדור בעידן המסכים?

מפגש 6- נעים להכיר: נקרא את סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה ונכיר את פרדה אקלום ופועלו.

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על מוזיקה אתיופית, ספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי, כמו מנהגים מיוחדים ליהודי אתיופיה, האורית – התורה במסורת האתיופית, ומערכי שיעור נוספים לקראת הסגד בתוכנית מעגל השנה לחג הסגד של מיתרים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לאתיופיה

הצעת הגשה:

נשמיע לילדים מוזיקה אתיופית ונספר להם שבשבוע הקרוב נצא לביקור הראשון שלנו ביבשת אפריקה – באתיופיה.

להאזנה למוזיקה אתיופית

נפתח את היומן בתחילת חודש חשוון, נתבונן באיור של אתיופיה ונשאל:

(להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• איך אומרים שלום באמהרית? האם המילה הזו מוכרת לכם? איזו מילה היא מזכירה?
• מי שמע על האיש המופיע בתמונה? מה אתם יודעים עליו?

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את אתיופיה על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאוייר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

• נקרא את המידע על אתיופיה – את תעודת הזהות, הידעת וגם את המידע על האתר. (את המצאת הכתב נשמור ליום אחר). נציג לילדים את דגל אתיופיה.

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל. אפשר לגוון את הפעילות והפעם ליצור דרכון – ולאחר קריאת המידע מהיומן לחשוב מה היא החותמת המתאימה לאתיופי,- ולהוסיף חותמת בדרכון שתסמל את הביקור באתיופיה.

אתר: 

מפל הנילוס הכחול הוא מפל מים רחב, גדול ומרשים, בגובה של 45-37 מטר, והוא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באתיופיה. רעש המים הנופלים במפל מחריש אזניים ורסס המים מתפשט למרחק רב. תושבי המקום מכנים את הרסס הלבן בשם "טיס איסאטי" – מים מעשנים, כיוון שמרחוק הרסס העולה מהמפל נראה כמו עשן. 

הידעת: 

באתיופיה קיימות כ-80 קבוצות אתניות (מעין עדות) שונות ומדברים בה כ-80 שפות. כל הקבוצות האתניות האלה יוצרות פסיפס של מנהגים ומסורות שמרכיבות יחד את התרבות של אתיופיה.

שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – מי מכיר את האינג'רה? מי טעם? נסו להזמין מראש לכיתה אינ'גרה לטעימה (אולי יש הורה בכיתה שיתנדב להכין או לרכוש ממסעדה אתיופית).

• לסיום אפשר להשמיע לילדים מוזיקה אתיופית יהודית.

• וכמובן להתנסות בריקוד האתיופי – הציגו סרטון (הקישור מכוון לאמצע הסרטון במכוון) עם הריקוד המסורתי והתאמנו בריקוד!

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על אתיופיה על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות באמהרית: צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

אאוריקה! המצאת הקפה

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים את סיפור המצאת הקפה:

מתי והיכן הומצא הקפה?

טעמתם פעם קפה חם או אייס קפה קר ומתוק? הקפה, שממנו מכינים בכל העולם משקה, מקורו באתיופיה. קפה הוא למעשה שיח גבוה בעל פירות אדומים שדומים לדובדבנים. בתוך כל "דובדבן" כזה יש שני זרעים קשים – אלה הם פולי הקפה ומהם מכינים את משקה הקפה. לא ידוע בוודאות מי המציא את משקה הקפה ומתי בדיוק, אך ידוע שסיפורו של הקפה מתחיל באתיופיה. אחת האגדות מספרת שלפני מאות שנים רועה עזים אתיופי הבחין שהעזים שלו התמלאו מרץ רב לאחר שאכלו מהפירות האדומים של צמח הקפה. הוא אכל בעצמו מהפירות וחש שגם הוא מתמלא באנרגיה שלא הכיר. מכאן התגלגל השימוש בפולי הקפה המעוררים לאנשי דת באתיופיה ולסוחרים, שהעבירו אותם לתימן ומשם לכל העולם. תחילה לעסו את פולי הקפה, ורק בהמשך החלו לטחון ולבשל אותם במים וכך הומצא משקה הקפה. 

עד היום יש למשקה הקפה חשיבות רבה באתיופיה. בתרבות האתיופית יש טקס קפה שנקרא "בונה", ולשתיית הקפה בצוותא יש תפקיד חברתי חשוב. טקס הבונה נערך באופן יומיומי: מזמינים בני משפחה ושכנים, קולים, טוחנים ומבשלים את הקפה, והאורחים מברכים את בעלי הבית. בזמן שתיית הקפה מדברים על דברים רבים, למשל על העבודות בשדה ועל גידול הפרות והעזים, מי מהקהילה צריך עזרה, איזה בעיות יש בכפר, מה המצב בעיר, וגם עוזרים ליישב סכסוכים בין שכנים. 

נשאל:

• מדוע לדעתכם צריך את הקפה בטקס הבונה – למה לא פשוט לשבת ולדבר או לפתור סכסוכים ללא הקפה? מה התרומה שלו להצלחת המפגשים החברתיים? האם לדעתכם יש דבר שיכול להחליף את הקפה בטקסים אלו?
• מה המשקה האהוב עליכם? 
• קפה הוא משקה של מבוגרים. אילו עוד דברים רק מבוגרים עושים? מדוע? 
• האם הייתם רוצים לעשות דברים שרק גדולים עושים ואתם עדיין לא?

יצירה:

קפה הוא משקה של מבוגרים ולכן לא נערוך במפגש טעימות וגם לא הפסקת קפה, אבל ילדים יכולים להשתמש בקפה בדרכים אחרות!

מכיוון שאנחנו עוד לא יכולים לשתות קפה, נעשה איתו דברים אחרים –

• ציור בקפה – היעזרו בהנחיות שבסרטון

חומרים דרושים:

• קפה נמס
• מים חמימים 
• כוסות נייר / כלים לצבע
• מכחולים

מפגש שלישי

על המפה – יבשת אפריקה

נזכיר שאתיופיה נמצאת ביבשת אפריקה, ונפתח את מפת יבשת אפריקה (נמצאת בעמוד 31 ביומן).

הצעת הגשה:

נפתח את מפת יבשת אפריקה:

(לחצו על התמונה להגדלה)

נשאל:

• מה אתם רואים במפה? 
• נעבור על האיורים וננסה לזהות אותם יחד, נכתוב את שם המדינה במקום המתאים.
• אילו מדינות שאתם מכירים נמצאות באפריקה? מצאו אותן על המפה, כתבו את שמן וציירו איור שמתאים להן.
• באילו עוד מדינות באפריקה הייתם רוצים לבקר?
• האם מישהו ממשפחתכם עלה לארץ מאפריקה? מהיכן?

• הילדים הצעירים מוזמנים לצבוע את המפה.

צבעי אפריקה

נכיר את ה"צבעים הכלל אפריקאיים":

שני שילובים של שלושה צבעים מתייחסים למושג הצבעים הכלל-אפריקאיים: השילוב הראשון, אשר שימש גם בדגל אתיופיה, הוא השילוב ירוק, זהב ואדום והשילוב השני הוא אדום, שחור וירוק (אשר אומץ על ידי "Universal Negro Improvement Association and African Communities League"). שני השילובים מופיעים בדגלים ובסמלים שונים המייצגים אפריקניזם, זהות אפריקאית, או שחורים כגזע. (ישנם מספר דגלים בעולם שגם בהם מופיעים שילובי צבעים אלו, כגון דגל ליטא, אך זאת מסיבות אחרות וללא קשר למשמעות הצבעים הללו באפריקה).

הצבעים הכלל-אפריקאיים הם: שחור, אדום, זהב וירוק. השחור הוא צבע עורם של תושבי אפריקה, האדום מסמל צבע דמם המכובד של השחורים אשר נשפך בכיבוש אפריקה, הזהב מייצג את הזהב אשר נלקח מהעמים האפריקאיים והירוק מייצג את הצמחייה של אתיופיה, הארץ המובטחת.

מקורו של שילוב הצבעים ירוק, זהב ואדום הוא באתיופיה. מלבד תקופה קצרה של שלטון איטלקי פשיסטי, אתיופיה נותרה עצמאית ומחוץ לשליטה אירופאית במרוצת התקופה הקולוניאלית, ועל כן הפכה כמודל לחיקוי ולהערצה בעיניי מדינות אפריקאיות חדשות, ואימוץ צבעי אתיופיה היה כתוצאה מהערצה זו. המדינה הראשונה אשר אימצה את הצבעים אדום, זהב וירוק עם קבלת עצמאותה הייתה גאנה בשנת 1957.

למידע נוסף: קראו בוויקיפדיה

• ניצור מסכות בהשפעת האמנות האפריקאית – ייצוגים מופשטים ולא קונקרטים, שלא חושפים את הזהות והדמות שמאחוריהן. אפשר לעשות זאת בצבעים האפריקאים.

נסביר על אמנות אפריקאית:

אמנות אפריקאית היא מונח המתייחס בדרך כלל לאמנות שמקורה באזורים שמדרום לסהרה ביבשת אפריקה, ולא כולל את אזור צפון אפריקה שכן ספג תרבויות ומסורות שונות לאורך שנים רבות.

באומנות האפריקאית ניכרת רתיעה ופחד ליצור יצירות שמייצגות באופן מדויק דמויות ספציפיות. ייצוג כזה מעיד, על-פי האמונה האפריקאית, על זימון כוונות זדוניות ועוררות של כעס וזעם. האומנות האפריקאית משתמשת לרוב במינימום ההכרחי על-מנת לזהות אדם מסוים, ונמנעת משימוש בפרטים שעלולים לפגוע באדם הפרטי. לדוגמה – עיניים יהיו אליפסה פשוטה, ללא דיוק בתווי העין, ובפרטים כמו ריסים, צבעי הקשתית אישון וכיו"ב.

באמנות האפריקאית ניכרת ההעדפה ליצירות תלת-ממדיות על פני יצירות דו-ממדיות. 

אחד מהמאפיינים העיקריים של תרבות העמים האפריקאים הוא השימוש במסכות בטקסים ובחגיגות. 

• נחלק לילדים קרטון או צלחת נייר כבסיס למסכה וכן קרטונים ובריסטולים במגוון צבעים, עוביים וטקסטורות (ניירות דקים ועבים, קרטון גלי, אריזות מזון מקרטון כמו של דגני בוקר).

• הילדים יצרו צורות גאומטריות של חלקי הפנים ויצרו מסכות צבעוניות.

• נציג לילדים מסכות אפריקאיות להשראה ליצירה.

• אין צורך ליצור פתחים לעיניים, כך שלא צריך סכיני חיתוך. את הצורות של הפה, האף והעיניים מדביקים על המסכה עצמה. את הצורות אפשר לצבוע בטושים או גואש.

טריוויה

בכל יבשת מחכה לכם חידון טריוויה – המתאים לכיתות הגבוהות יותר.

מה אפשר לעשות איתו?

• להתחלק לקבוצות ולתת לכל קבוצה לפצח חידה אחת.
• לספר לילדים מראש שביום זה תערכו חידון כיתתי על עמוד זה ביומן והילדים יחפשו תשובות ויתאמנו מראש.
• לצעירים אפשר להציע לבחור שאלה אחת אותה יחקרו בבית ויחזרו עם תשובה למחרת.
• לערוך חידון לשתי קבוצות או חידון קהוט על השאלות האלו ושאלות נוספות כאתגר.

לידיעתכם – בעמודים האחרונים ביומן נמצא עמוד פתרונות..

חומרים דרושים:

• צלחות נייר
• קרטונים בשלל צבעים טקסטורות ועוביים
• בריסטולים צבעוניים
• מספריים

מפגש רביעי

ילדי העולם: גנט הילדה מאתיופיה

הצעת הגשה:

• נקרא את הספר 'גנט הילדה מאתיופיה'. כדאי לסרוק את התמונות שבו ולהקרין אותן בכיתה, הן חלק בלתי נפרד מהסיפור.

מתוך גב הספר: סִפורה של ילדה שחַיָה עם משפחתה בכפר באתיופיה. היא אוהבת לשחק עם חברתה הטובה דסטה וללכת איתה להביא מים בכדים מן הפלג. יום אחד הכיש נחש את אחיה התינוק, וגנט רצה דרך היער להזעיק את רופא הכפר. האם היא תצליח להציל את חייו של אחיה?

מפגש חמישי

משחקים – מהמנכלה העתיק אל הבוגולוג משחק כדור שהפך למשחק מחשב

משחקי לוח ומשחקי קופסה קיימים היום בכל בית – יש משחקים לילדים ומשחקים למבוגרים. לפי ממצאים ארכיאולוגיים משחקי לוח היו קייימים גם לפני 5000 שנה. משחק המנכלה הוא אחד ממשחקי הלוח העתיקים, שמקורו באתיופיה. בזכות פשטותו – כלי משחק פשוטים וכללים פשוטים – הוא התפשט בעזרת סוחרים ונוודים אל מחוץ לאפריקה. נכיר את המנכלה העתיק ואת הבוגולוג – משחק כדור מאתיופיה שעבר "התאמה" למאה ה-21.

הצעת הגשה:

בהתאם לגיל ולכיתה בחרו ממה להתחיל או בחרו משחק אחד בלבד:

• אפשרות ראשונה – ליצור משחק מנכלה – בעזרת פקקי פלסטיק של צנצנות קפה נמס / קעריות קטנות / תבניות מאפינס וכיוצא בזה נכין את הגומות. 24 חיילים – אבני חצץ / חרוזים צבעוניים / כפתורים / אגוזים או פיסטוקים בקליפתם. הכירו לילדים את כללי המשחק ושחקו להנאתכם.
• הכירו את משחק הבוגולוג – את משחק הבסיס עם הכדור בלבד ושחקו.
• לילדים הגדולים יותר הציגו גם את הגרסה המתקדמת שלו-כאן– המצאה ישראלית המשלבת שימוש בטלפון החכם. לאחר התנסות במשחק ערכו עם הילדים דיון על השינוי במשחק – האם זהו שדרוג? האם לדעתם הטלפון תורם למשחק? ואפשר גם להרחיב את הדיון לשאלה כללית יותר על משחקי מחשב לעומת משחקי חצר ולוח.

חומרים דרושים:

• מנכלה: גומות – מפקקי פלסטיק של קפה נמס / קעריות / תבניות מאפינס. חיילים – חרוזים / כפתורים / אגוזים בקליפתם.
• לבוגולוג – כדור עם  גומי  (לחבר גומי תפירה לכדור) ועמוד יציב / עץ .

מפגש שישי

נעים להכיר: פרדה אקלום ויהודי אתיופיה

הצעת הגשה:

נקרא את סיפורה של קהילת יהודי אתיופיה מתוך יומן מיתרים ולאחר מכן נקרא על פרדה אקלום.

קהילת יהודי אתיופיה:

בבקתות עם גגות קש שנבנו בכפרים חיו במשך מאות ואלפי שנים "ביתא ישראל", הלוא הם יהודי אתיופיה.

ישנה מסורת המספרת שיהודי אתיופיה הם צאצאי שבט דן, שהגיעו לאתיופיה עוד בימי בית המקדש הראשון, לפני יותר מ-2500 שנה. לפי מסורת אחרת הם צאצאים של יהודים שהגיעו ממצרים ומתימן לפני כ-1700 שנה.

תהיה אשר תהיה ראשיתם, במשך מאות שנים חיו יהודי אתיופיה מנותקים משאר יהודי העולם. הם סברו שהם האחרונים שנותרו מבין שומרי תורת משה – הדת היהודית.

אמונתם הדתית התבססה על ה"אורית" – כך נקראה התורה בפיהם, והם חיו אורח חיים יהודי לפי התורה וההלכה שהיתה בידיהם.

יהודי אתיופיה דבקו ביהדותם גם בתקופות קשות, כששליטים נוצרים רדפו אותם וניסו לכפות עליהם את הדת הנוצרית.

שמחה, התרגשות והתרוממות רוח חוו יהודי אתיופיה מדי שנה, כשהתכנסו יחד מהכפרים הרבים לחגוג את חג הסיגד. בחג נהגו ללבוש לבן, לצום ולהתפלל, לחדש את הברית הנושנה בינם לבין האל ולבטא את כיסופיהם לארץ ישראל ולירושלים.

רק כשהחלו להגיע לאתיופיה יותר ויותר נוסעים וחוקרים מאירופה, הסתיים הניתוק של יהודי אתיופיה משאר יהודי העולם.

אט-אט חדרה לאתיופיה מודרניזציה, וארגונים יהודיים עולמיים הקימו בה בתי ספר יהודיים מודרנים יחד עם מנהיגים מקרב הקהילה.

להגיע לירושלים, לישראל – תקווה זו המשיכה לפעום בלבם של יהודי אתיופיה, ומשפחות התחילו לעזוב את בתיהן באתיופיה כדי לעלות לישראל. המסע לישראל היה כרוך לעתים בסכנות: רעב, צמא, תשישות, מחלות, שודדים ופורעים, וחלק מהיהודים מתו בדרך. עם זאת, במהלך 40 השנים האחרונות עלו רוב יהודי אתיופיה לישראל.

נעים להכיר: פרדה אקלום

פֵרֵדָה אַקְלוּם נולד בשנת 1949 (לפני כ-75 שנה) בכפר באתיופיה. כשבגר הפך למורה ולמנהל בית ספר, פעל להקמת בתי ספר יהודיים באתיופיה וגם היה ראש מועצת העיריה במקום מגוריו. הוא עסק בפעילות ציונית ופעל כחלק מצוות שסייע להעביר משפחות יהודיות מצפון אתיופיה לעיר הבירה, משם הן הוטסו לישראל. אך בעקבות משבר מדיני חמור בין אתיופיה למדינת ישראל היו חייו של פרדה ושל שאר פעילי העלייה באתיופיה בסכנה. פרדה נאלץ לברוח מאתיופיה למדינה סמוכה – לסודאן, ולהשאיר מאחור את משפחתו. 

בסודאן, כשהיה חסר כל, הוא מכר את טבעת הנישואים שלו ובכסף שקיבל תמורתה שלח מכתבים לשוויץ. אחד המכתבים היה לצלב האדום ובתוכו הוחבא מכתב נוסף שהיה מיועד לישראל, ובו הוא ביקש שמדינת ישראל תציל אותו. כעבור כמה שבועות הגיע לסודאן איש מוסד ישראלי ופגש את פרדה. המוסד הישראלי הבין יחד עם פרדה שלא ניתן להמשיך להעלות יהודים ישירות מאתיופיה לישראל, אך ניתן יהיה להעלות אותם דרך סודאן. פרדה הפך לסוכן מוסד ובסיועו עלו מאתיופיה לישראל דרך סודאן למעלה מ-2000 יהודים.

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את האישיות שעליה קראתם, מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• כתבו לדמות מכתב וספרו לה מידע על מדינת ישראל של ימינו שעשוי להפתיע אותה / לעניין אותה.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לדמות שעליה קראתם לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)

שיר: אמא ספרי לי

 סיפור כמיהתם של יהודי אתיופיה לישראל והמסע אל הארץ בתנאים קשים עולה בשירים ובסיפורים של העולים.

• הפעם נאזין לשיר "אמא ספרי לי" שכתבו יחד הסופר רן כהן אהרונוב (מחבר סדרת ילדי בית העץ) ואיילה אינגדשט והלחין יאיא כהן אהרונוב.