בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל.
השבוע נבקר בעיראק – ובבבל העתיקה – נכיר את המצאת הכתב, את יבשת אסיה, נמצא הבדלים (או שלא) בין בתי הספר של פעם לבתי הספר היום, נשמע את סיפורה של קהילת יהודי בבל-עיראק ונפגוש את האמוראים ואת רב.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | ברוכים הבאים | אאוריקה! | על המפה | הידעת | משחק | נעים להכיר |
נושא | מרחבא! | המצאת הכתב | יבשת אסיה | בית הספר בעבר בהווה ובעתיד | אבי השש בש- משחקי לוח עתיקים | רב התלמוד ויהודי בבל-עיראק |
מפגש 1- מפגש שיר: נצא לטיול בעיראק – נכיר את עיראק בעברה – ממלכת בבל ההיסטורית והקשר שלה לגלות הראשונה של עם ישראל. נאזין למוזיקת עוד וקאנון.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה עיראקית.
מפגש 2- אאוריקה!: בטיול מסביב לעולם עם היומן נפגוש המצאה אנושית אחת שנולדה בארץ בה אנו מבקרים. הפעם נצא למסע בעקבות המצאת הכתב ונתנסה במיקרוגרפיה.
מפגש 3- על המפה: נכיר את יבשת אסיה, בה שוכנת עיראק.
מפגש 4- הידעת: נקרא על בית הספר הראשון ונשחק "מצא את ההבדלים" עם בית הספר המודרני.
מפגש 5- משחק: היכן ומתי הומצאו משחקי הלוח? מהו המשחק העתיק בעולם? נמציא כללים חדשים למשחק עתיק.
מפגש 6- נעים להכיר: נקרא את סיפורה של קהילת יהודי עיראק ונכיר את רב ואת התלמוד הבבלי – היצירה החשובה והגדולה של יהודי בבל.
על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על מוזיקה מעיראק, ספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי כמו האמוראים, מדרשים שנוצרו בבבל ומתארים את חיי היהודים בה ועוד.
איירה: ענבל בירון
זה המקום לציין שלעיראק המודרנית היסטוריה לא מוצלחת עם מדינת ישראל. עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל עוררה תנועת הציונות התנגדות עזה בקרב חלקים רחבים של האוכלוסייה הערבית בארץ ובארצות ערב השכנות לה. חלק מהם הביאו לידי ביטוי את ההתנגדות הזו בפעילות אלימה כנגד היהודים שחיו בשטחיהם. כך הוא הדבר במקרה של היהודים בעיראק, בפרעות הפרהוד (בשנת 1941). במלחמת העצמאות הצטרף צבא עיראק לצבאות ערב שהתקיפו את ישראל לאחר הכרזת הקמת המדינה – לצבאות מצרים, סוריה וירדן. ובראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת עיראק פתחה במלחמה נגד ישראל – "מלחמת המפרץ".
אתר:
בעיר הארכיאולוגית סאמרא שנמצאת במרכז עיראק ישנו מסגד (בית תפילה מוסלמי) גדול ועתיק שנבנה לפני כ-1200 שנה. למסגד זה יש צריח ייחודי ומרשים, המתנשא לגובה של 53 מטרים ונקרא "המינראט החלזוני". המינראט (הצריח) קיבל את שמו בשל צורתו המיוחדת הדומה לקונכיה של חילזון. מי שרוצה לעמוד בראש המינראט צריך לטפס במעלה גרם מדרגות ארוך וספירלי בן חמש קומות.
הידעת:
בבבל, אזור עיראק של ימינו, היו בתי ספר כבר לפני כ-4500 שנה! בתי ספר אלה הם מהקדומים ביותר בעולם. למדו בהם בעיקר בנים ממשפחות מיוחסות או עשירות. החומר הלימודי נכתב על גבי לוחות חרס, לכן בית הספר נקרא אדובה (eduba), שפירושו "בית הלוחות".
לסיום אפשר להשמיע לילדים מוזיקה עיראקית יהודית
אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על עיראק על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך.
צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בערבית-עיראקית, צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום.
הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.
מתי והיכן הומצא הכתב?
בימינו רוב האנשים בעולם יודעים לקרוא ולכתוב, אך בעבר רק מעט אנשים יחסית היו יודעי קרוא וכתוב, ובעבר הרחוק מאוד מאוד מאוד אף אחד לא ידע לכתוב או לקרוא כלל! זאת מכיוון שהכתב עדיין לא הומצא.
הכתב המוקדם ביותר התחיל להיווצר כנראה לפני כ-7000 שנה באזור שנקרא מסופוטמיה (היכן שנמצאות כיום הארצות איראן, עיראק, תורכיה, סוריה וצפון ארץ ישראל). אך כתב זה היה עדיין ראשוני ומצומצם ולא ניתן היה לכתוב באמצעותו הכל. לאט לאט, במשך אלפי שנים, הלך והתפתח הכתב. התרבות השוּמֵרית (שהתקיימה באזור דרום עיראק של ימינו) פיתחה לפני כ-5000 שנה כתב ציורים שעל בסיסו נולד בשוּמֵר 500 שנים אחר-כך כתב היתדות. כתב היתדות וכתב ההירוגליפים המצרי נחשבים ל"כתבים המלאים" הראשונים בעולם, כלומר כתבים שבאמצעות הסימנים שלהם יכלו בני אותה תקופה לכתוב את כל המילים המדוברות בשפתם.
כתב היתדות נקרא כך משום שהסימנים שלו דומים ליתדות: קווים ישרים ומשולשים בקצותיהם. את סימני כתב היתדות חרטו על לוח חימר רטוב בעזרת קנה מחודד. לאחר סיום הכתיבה יובש הלוח בשמש או בתנור, וכך נשמר והונצח מה שנכתב בו. לוחות עתיקים כאלה שהתגלו ופוענחו מספרים לנו על חייהם ותרבותם של עמים ואנשים שחיו בעולם זמן רב לפנינו, לפני אלפי שנים…
נזכיר שעיראק נמצאת ביבשת אסיה, ונפתח את מפת יבשת אסיה (נמצאת בעמוד הבא של אסיה ביומן).
נפתח את מפת יבשת אסיה (לחצו על התמונה להגדלה):
בקשו מהילדים להביא לכיתה ספרי דגלים, אטלסים וספרי מידע על ארצות (יש היום מגוון מאוד גדול וסביר להניח שלהרבה ילדים יש בבית ספרים שונים).
גרסה לצעירים: מחפשים מילים השייכות לאסיה לפי הא-ב. נכתוב על הלוח את כל אותיות הא-ב, והילדים יציעו מילים ששייכות לאסיה (בעזרת ספרי המידע ובעזרת מפת יבשת אסיה ביומן) ונמיין אותן לפי האות הפותחת שלהן.
גרסה לבוגרים: משחקים 'ארץ עיר' באסיה בלבד בקבוצות – כל קבוצה תבחר אות אחת ותמלא טבלה בעזרת ספרי העזר שהביאו מהבית. המידע צריך להתאים לאסיה. למשל ארץ בא' לא תוכל להיות ארצות הברית, ארגנטינה או אוקראינה. אלא רק ארץ שנמצאת באסיה – כמו איראן או אזרבייג'ן.
לחלופין אפשר ליצור טבלה על הלוח וכל קבוצה תחפש יחד בספרי המידע ותשלח נציג למלא בלוח מידע שמצאו עד שהלוח יושלם.
בבבל, אזור עיראק של ימינו, היו בתי ספר כבר לפני כ-4500 שנה! בתי ספר אלה הם מהקדומים ביותר בעולם. למדו בהם בעיקר בנים ממשפחות מיוחסות או עשירות. החומר הלימודי נכתב על גבי לוחות חרס, לכן בית הספר נקרא אדובה (eduba), שפירושו "בית הלוחות".
משחקי לוח ומשחקי קופסה קיימים היום בכל בית – יש משחקים לילדים ומשחקים למבוגרים. לפי ממצאים ארכיאולוגיים משחקי לוח היו קיימים גם לפני 5000 שנה. משחק הלוח הראשון עם חיילים וקוביות, המכונה "המשחק המלכותי של אור", נמצא בחפירות באזור שהוא היום חלק מעיראק. כל החוקרים מסכימים שזהו משחק לוח בו יש להגיע מנקודה לנקודה באמצעות חיילים וקובייה (בעלת 4 פאות בלבד), אך חוקי המשחק לא ידועים לנו. משחק הלוח מעיראק הוא כנראה הבסיס שעליו התפתח משחק השש-בש המוכר לנו היום.
היום נכיר את משחק הלוח העתיק ונמציא לו חוקים משלנו.
משחק השש-בש הוא ממשחקי הלוח העתיקים בעולם. הוא נולד באזור הסהר הפורה ועד היום הוא משחקי לוח מקובל ואהוב באזורים רבים בעולם.
החוקרים משערים שהשש-בש התפתח מהמשחק המלכותי שהתגלה בעיר העתיקה אוּר שבעיראק של היום. משחקי לוח עתיקים ודומים לשש-בש מוצגים גם בציורי הפירמידות במצרים.
המשחק המלכותי של אוּר הוא משחק לוח שהתגלה בחפירות הקברים המלכותיים של אוּר שבשומר. לוח המשחק מתוארך לשנת 2600 לפנה"ס, כלומר לפני כמעט 5000 שנה. הלוח מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.
לוח משחק זה הוא הקדום ביותר אחרי משחק ה'סנת' שהתגלה במצרים העתיקה.
ללוח המשחק צורה מלבנית, שעליה משבצות. הלוח מורכב משני מלבנים (באחד 3 על 4 משבצות, ובשני 3 על 2 משבצות) המחוברים ביניהם במלבן של 1 על 2 משבצות. הלוח עצמו היה עשוי עץ וצופה במשבצות ודפנות צבעוניות העשויות צדפה, אבן גיר אדומה ולפיס לזולי. העץ עצמו הרקיב במהלך השנים, אולם הציפויים נותרו במקומם ואיפשרו שחזור של צורת הלוח. על גבי לוח המשחק הופיעו צורות של רוזטה (פרח) או של חמש נקודות.
המשחק המלכותי של אור שוחק עם שתי מערכות כלים – האחת לבנה והאחת שחורה. כל מערכת כלים כללה שבע אבני משחק וארבע קוביות משחק שצורתן ארבעון (היינו קוביות בנות ארבע פאות). כללי המשחק המקורי אינם ידועים, אולם משערים כי לא השתנו במהלך השנים, וכי לוח כללים מבבל שנכתב בשנת 177 לפנה"ס מתאר את חוקי המשחק.
אין מחלוקת כי מדובר במשחק "מרוץ" במסגרתו כל שחקן צריך להעביר את הסמנים שלו דרך מסלול מסוים, בהתאם לתוצאות הקוביה, והראשון שמעביר את כל הסמנים מנצח.
עדות למשחק הוא גרפיטי של לוח משחק חרוט על גבי אחד מהלמסו (שומרי השער) בארמונו של המלך סרגון השני.
נקרא את סיפורה של קהילת יהודי עיראק מתוך יומן מיתרים ולאחר מכן נקרא על רב.
עיראק של ימינו נקראה בעבר הרחוק בבל. נְבוּכַדְנֶצַּר מלך בבל כבש והחריב לפני כ-2600 שנה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלה רבים מיהודי ארץ ישראל לבבל. זו היתה ראשיתה של קהילת יהודי בבל. לאחר שהאימפריה הפרסית כבשה את בבל, מיעוט מיהודי הקהילה עלו לישראל ואילו הרוב בחרו להמשיך לחיות בבבל. הקהילה חיה בנוחות כלכלית ונהנתה מחופש דתי ופוליטי. היא הלכה וגדלה והתבססה כמרכז יהודי חשוב לצד יהודי ארץ ישראל בתקופת בית המקדש השני.
אחרי שנחרב בית המקדש השני על ידי הרומאים יצרו חכמי ארץ ישראל את היצירה החשובה – המשנה. אך בהדרגה הלך ושקע המרכז היהודי בארץ ישראל ובמקומו הייתה בבל למרכז היהודי הגדול והחשוב. בבבל חיו במשך מאות השנים הבאות ה'אמוראים' – רבנים וחכמים שלמדו ולימדו תורה, פירשו את המשנה, דנו והתווכחו ויצרו את היצירה ההלכתית הגדולה – התלמוד הבבלי (הגמרא). אחריהם חיו 'סבוראים' ו'גאונים' שהמשיכו בפיתוח היצירה התורנית, והקהילה היהודית בבבל המשיכה לשגשג עוד מאות שנים, הפעם תחת שלטון מוסלמי. אולם אז היא החלה לשקוע ורבים מיהודיה נדדו לחלקים אחרים של העולם.
רק כעבור מאות שנים, במאה ה-19, התחילה קהילת יהודי בבל-עיראק להתאושש. היא גדלה, נהנתה מפריחה כלכלית, אימצה את המודרניזציה, ובראשית המאה ה-20 (לפני כ-100 שנה) יהודיה קיבלו רשמית שוויון זכויות וחופש דת. זמן קצר אחר-כך החלה פעילות ציונית בקהילה ובמקביל חל שינוי לרעה ביחס השלטונות והחברה הסובבת כלפי היהודים – יהודים פוטרו ממקומות העבודה, הוגבלו במוסדות החינוך וחלקם נפגעו קשות מפרעות אלימות שפגעו בנפש וברכוש. בעקבות הפרעות התחילו יהודים לברוח מעיראק לארץ ישראל, וכעבור כמה שנים העלתה מדינת ישראל הצעירה את רוב יהודי עיראק, כ-120,000 איש, במבצע שנקרא "מבצע עזרא ונחמיה".
רב – זהו כינויו של רבי אבא בר איבו. הוא נחשב לאחד מאחרוני התנאים (חכמי המשנה) ולראשוני אמוראי בבל (חכמי התלמוד הבבלי – הגמרא), וזכה לכינוי 'רב' בשל גדולתו בתורה והשפעתו הרבה על עולם התורה בתקופתו.
רב נולד בבבל לפני כ-1800 שנה. בצעירותו עלה לארץ ישראל ולמד תורה אצל גדולי התנאים בני זמנו ואף בישיבתו של רבי יהודה הנשיא. תוך זמן קצר הוא נודע כאחד התלמידים המבריקים בישיבה, וגם מונה לאחד מחברי הסנהדרין (בית הדין העליון למשפט ולפסיקת הלכה של העם היהודי בתקופת חז"ל). בהמשך חזר רב לבבל וחי תחילה בעיר נְהַרְדָּעָא. כשנפטר ראש ישיבת נְהַרְדָּעָא הציעו לרב להתמנות לראש הישיבה, אך הוא סרב והציע לכבד בתפקיד זה את ידידו שמואל, שהיה דיין בעיר. רב עבר לעיר סוּרָא והקים שם את ישיבת סוּרָא, אשר משכה אליה תלמידים מכל עיירות בבל ולמדו בה 1200 תלמידים! היא היתה מרכז תורה גדול, משגשג וחשוב במשך כ-800 שנה.
נשאל את הילדים מה דעתם על הסיפור והאם גם הם לומדים טוב יותר מטעויות.
שתי הצעות שונות לפעילות: