קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל.  השבוע נבקר בצרפת.

השבוע נבקר בצרפת, נלמד על המצאת החיסון, נקרא ספרות צרפתית קלאסית, נתנסה באימפרסיוניזם בהשראת קלוד מונה, נלמד על המהפכה הצרפתית ועוד.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בצרפת, נאזין לשאנסונים ולזמר היהודי צרפתי אנריקו מסיאס.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה צרפתית.

מפגש 2- קריאה: הסופר הנודע ז'ול וורן כתב כמה ספרי הרפתקאות שהם ניצני ספרות המדע הבדיוני. נקרא יחד את "מסביב לעולם בשמונים יום".

מפגש 3-אאוריקה!: נלמד על המצאת החיסון ונערוך ניסוי.

מפגש 4-אמנות: נתנסה באמנות האימפרסיוניסטית בהשראת הצייר הצרפתי קלוד מונה.

מפגש 5- היסטוריה: נשמע על המהפכה הצרפתית, על האמירה הבלתי נשכחת, וניצור עוגות מפלסטלינה בהשראת הפטיסרי הצרפתי.

מפגש 6- נעים להכיר: נכיר את קהילת יהודי צרפת ובראשם רש"י. נצפה בסרטון אודותיו.

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה, ספרות, על המצאות נוספות, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי כמו מנהגים מיוחדים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים לצרפת!

הצעת הגשה:

נספר שבשבוע הקרוב נמשיך את ביקורנו באירופה ונבקר בצרפת. 

נאזין לשאנסונים וכן לשיר של אנריקו מסיאס, זמר אלג'יראי-צרפתי יהודי ששר בצרפתית ובעברית בעל שם עולמי. הוא שר שאנסונים לצד פיוטים בסגנון אנדלוסי.

להאזנה לאוסף שאנסונים

להאזנה ל'דונה' בביצוע אנריקו מסיאס

להאזנה ל'עושה שלום במרומיו' בביצוע אנריקו מסיאס

נפתח את היומן בתחילת חודש סיוון, נתבונן באיור של צרפת ונשאל: (להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• אילו דברים מקומות וחפצים אתם מזהים במפה? מה לדעתכם הקשר שלהם למדינה?
• איך אומרים שלום בצרפתית?
• מי הדמות בתמונה? מניין אתם מכירים אותו?  

• נקרא את המידע מתעודת הזהות וכן את 'הידעת' ואת המידע על האתר.

• נציג את דגל צרפת – הטריקולור, שעליו נרחיב ביום שבו נעסוק במהפכה הצרפתית.

הידעת:

משחק הטניס הומצא לשם השעשוע על ידי נזירים בצרפת לפני מאות שנים. בתחילה הם חבטו בכדור עץ ביד חשופה, אחר-כך חבטו בעזרת כפפת עור, ובהמשך התקינו לכפפה ידית לצורך שיפור החבטה, וכדור העץ הוחלף בכדור מעט קפיצי יותר עשוי עור. מקור שמו של המשחק הוא מהמילה "Tenez" בצרפתית עתיקה, שמשמעותה "קח" או "קבל", אותה היה קורא המגיש אל יריבו במכת הפתיחה.

אתר: 

מגדל אַיְפֶל הוא סמלה המובהק של צרפת ושל בירתה פריז, ואחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם. הוא נקרא על שם המהנדס שבנה אותו לפני כ-130 שנה – גוּסְטָב אַיְפֶל. המגדל עשוי ברזל ומתנשא לגובה של 330 מטר. כשנבנה הוא היה המבנה הגבוה ביותר בעולם, והוא החזיק בתואר זה במשך 40 שנה.

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על צרפת לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את צרפת על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף לצבוע וכו'.

• שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – האם טעמתם פעם קרואסון צרפתי? האם אתם מכירים מאכלים צרפתיים אחרים?

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה – ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בצרפתית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

קריאה: מסביב לעולם בשמונים יום

"מסביב לעולם בשמונים יום" הוא רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול וורן. הספר הוא אחד מרבי המכר של וורן. הרומן, שיצא לאור בשנת 1872, לאחר שפורסם בהמשכים באחד מעיתוניו של פייר־ז'ול הצל, מתאר את מסעם מסביב לעולם של הג'נטלמן הבריטי פֿילְיַאס פֿוֹג ומשרתו, זַ'אן פַּספַּרטוּ. הוא מסביר לפוג כי אימץ שם זה בשל מנהגו להחליף בתדירות רבה מקצועות – מלוליין קרקס לכבאי ועוד. חלק מקסמו של הרומן נובע מתיאורו של וורן את הבדלי המזג בין פספרטו, המייצג את תכונותיו של בן פריז הצרפתי הפועל בהתאם לרגשותיו וניחן בתושייה הטבעית, ובין פוג, הג'נטלמן האנגלי, קר המזג ובעל התבונה.

הרומן פורס בפני הקורא את העולם, כפי שראה אותו בן המערב בסוף המאה ה־19, את חידושי הטכנולוגיה של אותם הימים ואת ראיית העולם המערבית בכל הנוגע לתרבויות שונות באירופה ומחוצה לה. הספר מתאר כיצד הסוחרים והמתיישבים מאירופה מנסים להנחיל את תרבות המערב לעמים "חסרי התרבות", שאת מנהגיהם השונים מנסה ז'ול וורן לחשוף בפני הקורא. הוא פורש, בסגנון המיוחד לו, את המידע הגאוגרפי וההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. בספר מופיעים גם היבטים מדעיים, אך פחות מאשר בספרים אחרים שכתב וורן, כגון "מסע לבטן האדמה" או "אי התעלומות". (מתוך: ויקיפדיה)

נתחיל את הקריאה במפגש ונמשיך בזמן המוקדש בכיתה לקריאה.

הצעת הגשה:

• נספר לילדים על ז'ול וורן, ושהתוכנית שאותה למדנו השנה עם היומן שמגיעה החודש אל קיצה נקראת עם שם ספרו. 

• נקרא עם הילדים את המסע מסביב לעולם של פוג ופספרטו. 
• כדאי להמשיך ולקרוא בספר עם הכיתה בזמן המתאים לכך.

מפגש שלישי

אאוריקה: המצאת החיסון

נקרא מהיומן על המצאת החיסון ונערוך ניסוי (את תוצאותיו לא נראה במפגש היום).

הצעת הגשה:

נקרא עם הילדים מתוך יומן מיתרים:

איך ומתי הומצא החיסון?

המצאת החיסונים היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתחום הרפואה! בעבר נפטרו אנשים רבים בעולם ממחלות מדבקות קשות (למשל 'אבעבועות שחורות'). המדען הצרפתי לואי פסטר המציא את החיסון המודרני הראשון לפני כ-150 שנה, והמצאתו הובילה לירידה עצומה בתחלואה ובתמותה (מקרי מוות) של בני האדם בעולם ממחלות אלו. 

להמצאתו קדמו כמה גילויים חשובים שגילו מדענים לפניו, אולם פסטר היה זה שהבין את סוד החיסון. הוא הבין שאם מדביקים בכוונת תחילה בעל-חיים או אדם בחיידקים חלשים, הוא יחלה רק במחלה קלה ולא ימות. לאחר שבעל-החיים או האדם יתאושש, הוא יוכל לעמוד בעתיד בפני כל התקפה של חיידקים מאותו סוג, אפילו אם הם אלימים במיוחד. כלומר, פסטר הבין שכדי לחסן נגד החיידקים שגורמים למחלות ומוות צריך להשתמש באותם חיידקים עצמם בגירסתם המוחלשת. 

פסטר הצליח להפיק את החיידקים המוחלשים בתנאי מעבדה ולפתח חיסונים מצילי חיים ל'כלבת' ול'גחלת'. המצאתו סללה את הדרך לפיתוח חיסונים נוספים, והפכה את פסטר לגיבור לאומי בצרפת ולמדען מפורסם בעולם כולו.

חיסונים נועדו להגן על גופנו ממחלות כשכבר הגיעו אל גופנו. היגיינה יכולה להועיל לנו למנוע מהחיידקים לחדור אל גופנו. לכן חשוב להקפיד על רחיצת ידיים בסבון ומים.

נערוך ניסוי שממחיש את חשיבות רחיצת הידיים בסבון ולא רק במים.

• ניקח 4 פרוסות לחם נקיות לגמרי ו-4 שקיות 'זיפלוק'. על כל שקית נכתוב מראש איזו פרוסה נכנסת אליה (ללא מגע, מים בלבד, מים וסבון)

• פרוסה אחת נאטום בשקית ללא מגע יד כלל.

• נשלח ילד אחד לשטוף ידיים עם מים וסבון ואחד עם מים בלבד.

• ניתן לכל אחד מהילדים לגעת בפרוסה אחת בלבד ונכניס אותה לשקית המתאימה.

• נבחר ילד אחרון  שלא רחץ ידיים כלל לגעת בפרוסה הרביעית. 

• את השקיות האטומות והמסומנות נשמור במקום מוצל כמו ארון הכיתה ונבדוק מדי שבוע את מצב הפרוסות.

• לכתבה על הניסוי ותמונות של התוצאה הסופית

• לסרטון המחשה

מפגש רביעי להשלים

אמנות: אימפרסיוניזם וקלוד מונה

הצעת הגשה:

• נסביר מה החידוש של זרם האימפרסיוניזם: אפשר להסביר בעזרת הפתיחה של מפגש זה או לצפות בהסבר שכאן או נקרא את הכתבה של אאוריקה בנושא.

• נציג לילדים יצירות של קלוד מונה:  כאן

• נתנסה גם אנחנו: באימפרסיוניזם – התרשמות מהטבע: נצא לטבע עם צבעים ובלוק ציור. כדאי לבחור בחצר אחורית של בית הספר שיש בה מספיק מה לראות – עשביה, קוצים, נוף.
• ננחה את הילדים להתמקד באובייקט אחד – עץ, שיח או כל דבר אחר שהוא קבוע במקומו, ולצייר אותו.
• בהמשך כדאי להמשיך וליצור סדרה – ציור נוסף או שניים – בהשראת הסדרות של מונה, ולצאת לצייר בשעה אחרת ביום – סוף היום, בוקר, יום מעונן יחסית ויום שמשי. ולבסוף לבחון את היצירות והשונות ביניהן.  

מפגש חמישי

המהפכה הצרפתית

המהפכה הצרפתית הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל, ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. נצפה בסרטוני הסבר, ונחזור אל מחוזות רגועים יותר – האמנות הצרפתית.

הצעת הגשה:

נצפה בסרטון הסבר על המהפכה הצרפתית:

כאן  (או כאן) על השלטון בצרפת, יום הבסטיליה, והתגובה הבלתי נשכחת למהפכה, המיוחסת למארי אנטואנט.

נסביר על דגל הטריקולור הצרפתי: שלושת צבעי הדגל מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. הכחול מתייחס לחירות, הלבן לשוויון והאדום לאחווה. הדגל הופיע לראשונה במהלך המהפכה הצרפתית, ואומץ באופן רשמי על ידי האספה הלאומית בתקופת הרפובליקה הצרפתית הראשונה. עיצובו מיוחס למרקיז דה לה פאייט – דמות בולטת במהפכה. 

אם אין לחם נכין עוגות:

• האם באמת מארי אנטואנט אמרה זאת? ומה משמעות מטבע הלשון? צפו בסרטון כאן (מדקה 4 ו-9 שניות)

אמרה או לא אמרה, נסיים באווירה נעימה יותר ובלי גליוטינות.

פריז היא בירת אמנות, וזאת תודות ל"אסכולת פריז" – קבוצת אמנים שהגיעו מרחבי אירופה ופעלו בפריז. אסכולת פריז כללה אמנים ידועים וחשובים ובהם:  פיקאסו, מודיליאני, סאלבדור דאלי, מונדריאן, שאגאל, מטיס ועוד רבים מצליחים וידועים.

אסכולת פריז תרמה לדימוי של העיר כעיר תרבותית וכמעיין נובע של אמנות שהשפיעה גם על הקולניריה הצרפתית. כך, לדוגמה, הפטיסרי הצרפתי ידוע בדיוק הטעמים שלו ובאיכות חומר הגלם שלו, ולא פחות מכך גם בדיוק העיצוב שבו והפיכת כל עוגה ומאפה ליצירת מופת מוקפדת.

הנה כמה דוגמאות: מקרונים,טארטלטים ועוד.

• לסיום, נחלק לילדים פלסטלינה וניצור "עוגות" "טארטים" מקרונים ועוד – מעוצבים, סימטריים ומוקפדים.

• היה היה על המהפכה הצרפתית– צפו בפרק מראש כדי להחליט אם מתאים לכיתתכם (חזה חשוף, גליוטינות ודם)

מפגש שישי

נעים להכיר: קהילת יהודי צרפת, רש"י

נקרא את סיפורה של יהדות צרפת ואת המידע על רש"י, ונצפה בסרטון אודותיו.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים:

קהילת יהודי צרפת

לפני כ-2000 שנה החלו יהודים לגור בצרפת, אז ארץ זו נקראה "גאליה". הם קיימו קשרים הדוקים עם יהודי גרמניה הסמוכה, וכך התבססה יהדות אשכנז. 

שמה של יהדות צרפת יצא למרחקים והתפרסם בכל העולם היהודי לפני כ-1000 שנה, עת הוקמו בה ישיבות רבות וחיו בה חכמי צרפת ובהם רש"י וממשיכיו שכונו 'בעלי התוספות'. אך במקביל לפריחת לימוד התורה, מצב היהודים החל להתערער. אנטישמיות (שנאת יהודים) נוצרית הלכה וגברה ברחבי צרפת – לעתים יהודים נדרשו לענוד טלאי על בגדיהם (שסימן אותם כיהודים), לעתים הם הוגבלו בתחומי התעסוקה, לעתים גורשו מערי מגוריהם ולעתים אף שילמו בחייהם על כך שהיו יהודים. בעיר פריז התרחשה שריפת התלמוד הגדולה הראשונה (לפני כ-700 שנה), כשנוצרים שרפו כ-1200 ספרי תלמוד, הלכה ואגדה. 

המהפכה הצרפתית, שחרתה על דגלה "חירות, שוויון ואחווה" לפני כ-230 שנה, היתה אירוע חשוב ביותר שהוביל להקמת מדינות מודרניות-דמוקרטיות בעולם. בזכותה הוכרו יהודי צרפת כאזרחים שווי זכויות, והשתלבו בכל תחומי החיים בצרפת. עם זאת, האנטישמיות לא נעלמה והיו צרפתים שהמשיכו להפנות אותה כלפי יהודים. מצבם של יהודי צרפת היה טוב בראשית המאה ה-20, עד שצרפת נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בשואה הנוראה נספו כרבע מיהודי צרפת. בתקופה קשה זו היו צרפתים רבים שפעלו להצלת יהודים.

לאחר המלחמה היגרו לצרפת יהודים מרחבי אירופה ומצפון אפריקה, והקהילה היהודית גדלה והתבססה שוב. כיום יהדות צרפת היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. רבים מיהודי צרפת בחרו בעשורים האחרונים לעלות לישראל, ואולי גם לכם יצא לשמוע יהודים דוברי צרפתית בארץ – בונז'ור! אורוואר!  

נעים להכיר:

רש"י

רש"י – רבי שלמה יצחקי, היה מגדולי פרשני המקרא והתלמוד. הוא נולד בעיר טרואה בצרפת לפני כ-1000 שנה (בשנת 1040), ובבגרותו נסע לגרמניה ולמד שם תורה במשך 10 שנים בישיבות החשובות. כשחזר לעירו טרואה השתלב מיד בחיי היהודים בעיר. הוא שימש דיין ופוסק הלכות וייסד ישיבה, שהתפרסמה בצרפת ומחוצה לה ומשכה אליה תלמידי חכמים בולטים. לפרנסתו עסק רש"י ככל הנראה בגידול כרמים ליין. 

לרש"י היתה השפעה עצומה על עולם התורה – הוא כתב פירוש על כל התורה ועל רוב ספרי המקרא האחרים (נביאים וכתובים), על מסכת אבות ועל התלמוד. פירושיו הועתקו והופצו בכל העולם, ועד היום הם מסייעים לכל מי שלומד תורה וגמרא. רש"י היה קרוב לתלמידיו, עודד אותם ליצור ולחשוב באופן עצמאי וביקורתי. הוא גם היה עניו, שכן היה מוכן לקבל מסורות פרשניות מיהודים בכל העולם, לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו ביטויים כמו: "וטועה הייתי", ו"איני יודע מה פירושו". יחד עם זאת הוא היה אמיץ ובעל ביטחון ולא היסס להתפלמס אף עם רבותיו כשהיה משוכנע שהצדק עמו. הוא בלט בקרב חכמי תקופתו בדאגה לכבוד האישה, ובפירושיו חידש יותר מ-1300 מילים בעברית!

• הכירו את רש"י– סרטון על דמותו של רש"י