קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בתפילת ערבית ובשאלה מדוע בשבת לא מבקשים בקשות בתפילה.

• בקריאה יחפה התלמידים יבחנו כמה בקשות יש בתפילה ערבית של שבת לעומת תפילת עמידה של יום חול
• בריבוי קולות חשוב על הסיבות שבשת לא מבקשים בקשות.
• ברלוונטיות נשתף באוירת השבת בבתים השונים בכיתה.
• בהרחבה נכיר את שבולי הלקט.

טקסט מרכזי

"בשבת אנו מתפללים "*שבע" ולא "שמונה עשרה".

מה טעם?

אמר רב הונא: מפני שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת,

לפי ששבת יום מנוחה הוא וצריך להתענג בו,

כדכתיב ( – כמו שכתוב): "וקראת לשבת עונג" (ישעיה נ"ח, י"ג),

ובתפילת שמונה עשרה יש דברים, שאם אדם צריך להם היה מיצר עליהם,

כגון: גואל וסולח, ורופא ומברך השנים, וכן כולם.

ואם היה מתפלל אדם בשבת י"ח ברכות מתוך שהוא מזכיר אלה הדברים הוא מיצר".

(שבלי הלקט צ"ו)

*שבע – בתפילת עמידה של שבת יש שבע ברכות, ולא שמונה-עשרה כמו בתפילת החול.

קריאה יחפה

בקשות ומנוחה מהן

• בדקו כמה ברכות יש בתפילה עמידה של ימות החול?

*למורה: אחרי שהתלמידים יספרו שיש 19 ברכות תעלה וודאי השאלה מדוע קוראים לתפילה זו תפילת שמונה-עשרה ולא תפילת תשע-עשרה.

מקובל לומר שברכת המינים: "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה…" נוספה בשלב מאוחר יותר, וכך הפכה תפילת שמונה עשרה למעשה לתפילה המורכבת מ – 19 ברכות.

על פי פרופסור יהודה ליבס (ראו מאמרו המרתק: " מצמיח קרן ישוע":  אפשר שההתפתחות הייתה למעשה מעט יותר מורכבת: מלכתחילה היו 18 ברכות שכללו את הברכות: "את צמח" ו"בונה ירושלים", אך עדיין לא הייתה קיימת הברכה: "למינים ולמלשינים".

בדור יבנה איחדו את ברכת "את צמח" ואת "בונה ירושלים" לכדי ברכה אחת (ראו שם עמודים 22-23 את הסיבה שהוא מוצא לדבר) ומנגד הוסיפו ברכה נוספת: "למינים ולמלשינים" שכוונה כנגד היהודים הנוצריים.

וכעבור שנים, בבבל, בה הפולמוס היהודי-נוצרי לא היה בעל תוקף ומשמעות, נפרדו שוב הברכות "בונה ירושלים" ו"את צמח" וכך נוצרו בנוסח שלפנינו 19 ברכות.

 💬נשוחח:

• בדקו כמה ברכות יש בתפילה עמידה של שבתות?
• האם יש תפילות שבהן יש מספר אחר של ברכות – השונה מתפילות יום החול ותפילות השבת?

*למורה: תפילות החגים כולם הם בדומה לשבת – תפילות המורכבות משבע ברכות, כך גם תפילות המוספים בשבתות ובמועדים.

התפילה היחידה שיש בה מספר ברכות שונה, שהוא אינו 7 או 18 (19) – זוהי תפילת מוסף של ראש השנה בה יש 9 ברכות, כאשר מלבד השלוש הראשונות והשלוש האחרונות יש שלוש ברכות אמצעיות שהן עתיקות מאוד ומוזכרות בשמן כבר במשנה: מלכויות, זיכרונות ושופרות.

 💬נשוחח:

• אילו ברכות זהות בשבתות, חגים וימי חול, ואילו ברכות משתנות?
• מה הטעם (הסיבה) לפי בעל "שיבולי הלקט" שיש בשבת רק 7 ברכות?

ריבוי קולות

הסיבה של שבולי הלקט היא אינה הסיבה היחידה שנתנה לדבר במרוצת הדורות.

• חשבו על סיבות נוספות שיכולות להיות לכך שבשבת אין את כל ברכות הבקשות בתפילת עמידה.

גם בסיפור החסידי הבא מוצגת תשובה לשאלה זו:

בנו של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין חלה באחת השבתות ונפל למשכב. אמו דאגה מאוד לשלומו ורצתה שאביו יתפלל עליו, אך ראתה שאינו עושה זאת.

"מדוע אינך מתפלל לרפואתו של הבן?" שאלה.

ענה לה רבי ישראל מרוז'ין: משל לאחד שיש לו שני בנים, אחד מהם מתגורר עמו בביתו, ואילו השני גר במקום אחר, מרוחק יותר, ואביו שולח לו את כל צרכיו. מה ההבדל בין שני הבנים? זה שנמצא בבית האב נוטל לעצמו כל מה שהוא רוצה, אבל השני מוכרח לבקש מאביו שישלח לו את כל צרכיו.

כך הוא עמנו: בשבת מתיחדים אנו עם הקדוש-ברוך-הוא, ואין לנו כל צורך בתפילה מיוחדת, שלא כמו בכל יתר ימי השבוע.

 💬נשוחח:

• איזה מהפירושים שראינו ביחידה, או שהציעו החברים לכיתה הוא הקרוב ביותר לליבכם?

רלוונטיות

ירדה השבת

הרעיון לפיו, בשונה מימות החול שבהם התפילה נועדה בכדי לבקש בקשות בשבת לא מבקשים בקשות יכול להוות גם השראה לשינוי באופי וצורת היחסים בני הבית בשבת. 

האזינו לשיר: "ירדה השבת" (מילים: יהושע רבינוב, לחן: דוד זהבי):

מילים כאן, האזנה כאן

שבת יכולה לאפשר יום של התנהלות והתנהגות מעט שונה בין בני הבית: בין אם באווירה שהיא משרה – אם היא משרה עליכם אווירה שכזו, בין אם בשל העצירה שהיא מאפשרת מהמירוץ הבלתי פוסק של החיים, ובין אם במשמעות שהיא נושאת, כיום שיש בו התנהגות אחרת של האדם כלפי אלוהים או הטבע, כלפי בני האדם הסובבים אותו ואפילו בעלי החיים הסובבים אותו.

 💬נשוחח:

• שתפו האם (וכיצד) משפיעה השבת על האווירה שבין בני הבית.
• בהשראת ההלכה לפיה לא מבקשים בקשות בתפילה בשבת, חשבו על כללים או מעשים שאפשר לקבוע ביחסים שבין בני הבית בשבת.

הרחבה

שבולי הלקט

ספר הלכה שחיבר רבי צדקיה בן אברהם הרופא במאה ה-13. הספר עוסק בעיקר בעניינים הלכתיים הקשורים באורח החיים, כלומר בסדר התפילות והברכות, ההנהגות של השבתות והמועדים וכדומה. הספר כולל הלכות, מנהגים, טעמים ודיונים, המבוססים על מקורות קדומים לצד דיונים בינו לבין רבותיו וחכמי דורו.

השילוב בין פסיקה, מקורות קדמוניים, ודיונים אקטואליים (באותם הימים) הפך אותו לספר חשוב מאוד, שרבי יוסף קארו הן בחיבורו "הבית יוסף" והן בספר ההלכה שלו: "השולחן ערוך" התבסס עליו במאות מהלכותיו