קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת במושג קידוש ובהלכות הקידוש בשבת.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה נכיר הלכות שונות הקשורות לקידוש ונראה מה החשיבות שלהן.
• בריבוי קולות נשוחח על המושג קידוש ומה בעצם מקדשים בקידוש בשבת.
• ברלוונטיות נצפנה בסרטון של 'שישי ישראלי'.
• בהרחבה נכיר את הרמב"ם.

טקסט מרכזי

הלכה א:

מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת לקדשו.

כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש.

וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו: בכניסתו בקידוש היום

וביציאתו בהבדלה.

הלכה ב:

וזהו נוסח קידוש היום:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת קדשו באהבה ורצון הנחילנו זכרון למעשה בראשית תחלה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש השבת.

הלכה ד:

עיקר הקידוש בלילה…

הלכה ה:

אסור לאדם לאכול או לשתות יין משקדש היום עד שיקדש… ולשתות מים מותר.

הלכה ו:

מדברי סופרים* לקדש על היין…

ומברך על היין תחילה ואחר כך מקדש.

ואינו נוטל את ידיו עד שיקדש.

הלכה ז:

[…]ומנהג פשוט בכל ישראל לקרות בתחילה פרשת ויכלו

ואחר כך מברך על היין

ואחר כך מקדש ושותה מלוא לוגמיו ומשקה לכל בני חבורה

ואח"כ נוטל ידיו ומברך המוציא ואוכל.

הלכה ח:

אין קידוש אלא במקום סעודה.

כיצד? לא יקדש בבית זה ויאכל בבית אחר. אבל אם קידש בזוית זו אוכל בזוית שניה.

ולמה מקדשין בבית הכנסת מפני האורחין שאוכלין ושותין שם.

הלכה ט:

היה מתאוה לפת יותר מן היין או שלא היה לו יין הרי זה נוטל ידיו תחלה ומברך המוציא ומקדש ואחר כך בוצע ואוכל…

הלכה י:

מי שנתכוין לקדש על היין בלילי שבת ושכח ונטל ידיו קודם שיקדש הרי זה מקדש על הפת ואינו מקדש על היין אחר שנטל ידיו לסעודה.

 (משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט)

*דברי סופרים – זוהי הלכה שקבעו חכמים, בשונה ממצווה הנלמדת ישירות מן התורה (בין אם היא כתובה בתורה ממש, ובין אם חכמים מסיקים מתוך פסוקי התורה שזו ההלכה).

קריאה יחפה

הלכות הקידוש

כהשלמה לדיונים ההלכתיים הנערכים ביחידה זו ניתן להשלים את הלמידה באמצעות היחידה "קידוש" בתכנית "פרקי שבת" שכתבנו במיתרים.

הלכה א –

הרמב"ם פותח בתיאור המצווה של הקידוש כפי שהיא צריכה להיות על פי התורה (וללא תוספות נוספות שקבעו חכמים).

אמנם בתורה לא כתוב במפורש שיש לעשות קידוש מעין זה, אבל חכמים הסיקו מן התורה שיש לערוך קידוש, וכך פוסק גם הרמב"ם.

על פי התורה (כפי שהרמב"ם מציג אותה בהלכה זו):

• האם יש חובה לקדש את השבת בכך שאומרים מילים מסוימות בתחילת השבת?
• האם מילים אלו צריכות להיות דווקא המילים שאנחנו משתמשים בהם בקידוש?
• האם מילים אלו צריכות בהכרח להיאמר לצד שתיית יין (או מיץ ענבים)?

הלכה ב –

האם הנוסח שמביא הרמב"ם זהה לנוסח הקידוש שאתם מכירים?
(השוו בין הנוסח שמופיע בדברי הרמב"ם לבין הנוסח שבסידור התפילה או בברכון של שבת)

הלכה ג –

על פי הרמב"ם, איזה קידוש חשוב יותר: הקידוש של ערב שבת או של יום (בוקר/צהרי) השבת?

פתחו את סידור התפילה או הברכון של שבת והשוו בין הנוסח של הקידוש בערב לבין הנוסח של הקידוש של הבוקר.

• באיזה משני הקידושים יש ברכה על יום השבת (שהיא למעשה הקידוש)?
• מה הדבר מלמד אתכם?

הלכה ה –

על פי הרמב"ם, מה מותר ומה אסור לשתות / לאכול לפני הקידוש?

הלכה ו –

• על פי הרמב"ם, מה המקור לכך שיש לעשות את הקידוש דווקא כחלק מברכה על יין?

במשנה קיימת מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל: בית שמאי אומרים שקודם מברכים על היום ("…מקדש השבת") ואחר כך מברכים על היין ("…בורא פרי הגפן"), ואילו בית הלל אומרים ההפך: קודם מברכים על היין ("…בורא פרי הגפן") ואחר כך מברכים על השבת ("…מקדש השבת").

• כמו איזה מהדעות פוסק הרמב"ם?

• על פי הרמב"ם, האם מותר ליטול ידיים לפני שעושים קידוש, ואז מיד לברך על החלות?

הלכה ז –

• על פי הרמב"ם, מה רבים נוהגים להוסיף לפני הקידוש (של הערב)?
• האם כך נוהגים גם כיום?

הלכה ח –

• היכן צריך לערוך את הקידוש על פי הרמב"ם?
• האם מותר לערוך את הקידוש בבית אחד, וללכת משם אל בית אחר שבו תערך הסעודה, מבלי לאכול סעודה לצד הקידוש?
• האם מותר לעבור ממקום אחד לשני בתוך הבית במעבר מהקידוש אל הסעודה?
• על פי הרמב"ם, מדוע נוהגים לערוך קידוש בבית הכנסת (בארץ אין קהילות רבות שנוהגות לעשות זאת, אך בחוץ לארץ מקובל מאוד שמקדשין על היין אחר התפילה בבית הכנסת בערב שבת כמו גם בבוקר השבת)?

הלכה ט –

• אם אדם אוהב לאכול חלות יותר מאשר הוא אוהב לשתות יין – על מה מבין השניים עליו לערוך את הקידוש?
• אם אין לאדם יין לקידוש, על מה עליו לערוך את הקידוש?

שאלת אתגר:

האם עמדתו זו של הרמב"ם תואמת את עמדתו בנוגע לסדר הברכות באופן כללי?

למורה-

הלכה י –

• אם אדם שכח ובטעות נטל ידיים לפני שעשה קידוש – מה עליו לעשות על פי הרמב"ם?
• כיצד מכונה הקידוש של הבוקר? נסו לחשוב, לאור ההשוואות שערכת בין הקידוש של הערב והקידוש של הבוקר, והמקום שמייחד הרמב"ם לכל אחד מהם – מדוע מכונה כך דווקא הקידוש של הבוקר?

למורה-

ריבוי קולות

מהו קידוש

 💬נשוחח:

• מהו קידוש? מהו שורש המילה?
• מה מקדשים בקידוש? מה תפקידו של הקידוש?
• מדוע לדעתכם יש צורך לערוך "קידוש"? (אם בכלל יש צורך שכזה)
• האם הקידוש הוא זה שמקדש את השבת?
• איך אנחנו גורמים למשהו להיות קדוש?
• והאם השבת – או כל דבר אחר שנכנה אותו קדוש – אינו קדוש גם מבלי שנערוך "קידוש" כשזה?
• האם יש אירועים משמעותיים נוספים שמקדשים אותם? האם עורכים בהם קידוש?

בניגוד לדברי הרמב"ם קיים מנהג (בעיקר בקרב קהילות אשכנז) ליטול ידיים קודם הקידוש, ולאחר מכן לעשות קידוש, לשתות את היין, ולבסוף לברך על החלות ולאכול מהן.

לנוהגים כך יש מקורות הלכתיים, והייתה כנראה תקופה שבה מרבית יהודי אשכנז וגם קהילות שונות מיוצאי ספרד נהגו כן.

אך כיום לא רבים נוהגים כן.

למורה-

• האם אתם מכירים משפחות הנוהגות כך?
• חפשו במרשתת מידע אודות מנהג זה, ושורשיו ההלכתיים. (תוכלו לכתוב ב"גוגל": נטילת ידיים לפני הקידוש)
• מה אנו יכולים ללמוד מכאן על היחס שבין מה שנכתב בספר הלכה כזה או אחר (לדוגמה במקרה זה במשנה תורה לרמב"ם) לבין ההלכה במובנה הרחב?

רלוונטיות

שישי ישראלי

לפניכם סרטון שהפיקה עמותת "שישי ישראלי":

 💬נשוחח:

• סרטון זה קומם רבים. חשבו מדוע?
• מה דעתכם על סרטון זה?

📝משימה:

צרו סרטון (או הצגה קצרה) שיציג באופן אחר את מגוון הדרכים הקיימות בחברה הישראלית לציין את יום השבת ובכלל זה ערב שבת בבית.

הרחבה

הרמב"ם

  רבי משה בין מימון, אחד מגדולי ישראל. נאמר עליו: 'ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה!'. נולד בשנת 1135 בספרד. לאחר חדירת האל-מֻוַוחִידוּן, קבוצה מוסלמית רדיקלית, נאלץ לברוח עם משפחתו מספרד, לבסוף התיישב במצרים וחי שם עד יום מותו, בשנת 1204.

הרמב"ם חיבר את ספר ההלכה המקיף ביותר, 'משנה תורה לרמב"ם', ואת אחד מספרי המחשבה הייחודיים והרדיקליים, 'מורה נבוכים', ובו שילב פילוסופיה יוונית, דברי תורה וחכמים. נוסף על כך היה רב קהילה ומנהיג של תפוצות רחבות מעם ישראל, ורופא בחצרו של המלך צלאח א-דין (והיה רופאו של המשנה למלך ואף של בנו של המלך).