קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בסעודת השבת ומנהגיה השונים.

• בקריאה יחפה נעסוק בהלכות הקשורות לחלה בשבת.

• בריבוי קולות נכיר את מנהגי סעודת שבת השונים של משפחות התלמידים.

• ברלוונטיות נמשיך את העיסוק במנהגים השונים בדגש על הלחם בסעודת השבת.

• בהרחבה נכיר את רבנו יעקב בן אשר

טקסט מרכזי

ובוצע על ב' (שני) ככרות (לחם)

דכתיב (שכתוב): "לקטו לחם משנה" (שמות, ט"ז, כב)

ואמר רב אשי: ראינו את רב כהנא שלקח שתי חלות ובצע אחת. (מסכת ברכות, דף ל"ט ע"ב).

ומצווה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה,

מפני שנראה כמחבב את סעודת השבת, שחפץ לאכול בה הרבה…

ואם המסובים שנים או רבים, טועם הבוצע (מי שבצע את החלה) תחילה

ואחר כך יטעמו הם (יתר הסועדים)…

וסעודה זו של שחרית אי אפשר לעשותה בלא פת,

אפילו למן דאמר (למי שאמר) סעודה שלישית יכול לעשותה בלא פת,

אלו כיוון שהם עיקר סעודת שבת אי אפשר להם בלא פת".

(ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רע"ד)

קריאה יחפה

כיכר הלחם בשבת

 💬נשאל:

• על פי רבי יעקב בן אשר בספרו: "ארבעה טורים", כמה ככרות לחם צריכים להיות בסעודת השבת?
• מה המקור מן התורה שממנו לומד רבי יעקב בן אשר הלכה זו? (פתחו את המקור עצמו ועיינו בסיפור המלא)
• כמה מתוכם צריך לבצוע בסעודה? האם זהו המנהג גם בימינו?
• מיהו החכם מהתלמוד שממנהגו לומד רבי יעקב בן אשר הלכה זו? (שימו לב לציין את שמו של החכם שנהג כן, ולא את שמו של החכם שהזכיר שכך נהג אותו חכם)
• מדוע על פי רבי יעקב בן אשר נכון וראוי לבצוע חתיכות גדולות מן החלה?
• מי טועם ראשון מן הלחם על פי מקור זה? מה דעתכם על קביעה זו?
• על פי רבי יעקב בן אשר האם חייבים לאכול לחם בסעודת השבת?
• באיזה משלוש סעודות השבת לא חייבים? מדוע?

ריבוי קולות

מנהגי סעודת שבת שונים

 💬נשוחח:

• האם אתם נוהגים לערוך סעודת שבת משפחתית?

אם לא – שתפו בהיבטים אחרים המייחדים את השבת שלכם.

אם כן –

• תארו: כיצד היא נראית? היכן היא נערכת? מי המשתתפים?
• מה גורם לסעודת השבת להיות חגיגית בעיניכם?
• מה המאכל האהוב עליכם ביותר בסעודות השבת?
• מי בוצע / חותך את החלה במשפחתכם?

רלוונטיות

מנהגי סעודת שבת שונים

למשפחות שונות מנהגים שונים בסעודת השבת. החל מדרך בציעת / חיתוך הלחם.

צפו במערכון מתוך הסדרה: "קצרים":

 💬נשוחח:

• כיצד נוהגים אצלכם, לבצוע את החלה או לחתוך אותה?
• האם יש מנהגים ייחודים לבני המשפחה שלכם הקשורים בסעודת השבת? שתפו את חבריכם לכיתה במנהגים, פיוטים, שירים שנהוגים במשפחותיכם סביב סעודת השבת.

הרחבה

רבנו יעקב בן אשר

  נולד בשנת 1269 בגרמניה. אביו היה הרא"ש – רבנו אשר, תלמיד חכם ופוסק אשכנזי. רבנו יעקב בן אשר בבגרותו לספרד, ושם ישב עד סוף ימיו (על פי מסורות שונות באחרית ימיו היגר לאיזור יוון ויש הגורסים שאף עלה לארץ ישראל).

בעקבות הרמב"ם כתב רבנו יעקב בן אשר את ספר ההלכה שלו, 'ארבעה טורים', על פי נושאים ולא על פי סדר הדפים של התלמוד. אלא שבניגוד לרמב"ם, הוא כלל אך ורק את הנושאים שהיו רלוונטיים לאדם שומר מצוות בתקופתו (ולא כלל ענייני קרבנות, למשל).

המקורות ההלכתיים שלו היו גם ספרדים וגם אשכנזים, שכן הוא גדל באשכנז (גרמניה) אך את מרבית חייו הבוגרים העביר בספרד, ובנוסף לזה הוא מרבה להביא את דבריו אביו. יחד עם זאת הוא לא חשש להביע את עמדתו, ולפסוק לעיתים בניגוד לדעותיהם של קודמיו ובכלל זה אביו.

הספר נקרא 'ארבעה טורים' כיוון שרבנו יעקב בן אשר חילק את הדינים ההלכתיים לארבעה נושאים מרכזיים:

• אורח חיים – עוסק בהלכות הקשורות לסדר יומו של האדם, החל בתפילה, הנחת תפילין וכדומה, וכלה בשבתות, חגים, ימי תענית ועוד.
• יורה דעה – עוסק בהלכות הקשורות בכשרות, ובכלל זה טרפה, בשר וחלב, הלכות שחיטה וכדומה.
• אבן העזר – עוסק בהלכות הקשורות בנישואין וגירושין, ובכלל זה ביחסים שבין נשים וגברים.
• חושן משפט – עוסק בהלכות הקשורות לדינים משפטיים, ובעיקר בדיני ממונות ונזיקין.