קריאת כיוון

ביחידה זו נכיר את מקור הקריאה בתורה ונראה את הדרכים השונות לקריאה בתורה, התלמידים יוכלו לחפש את פרשת השבוע שלהם.

• בקריאה יחפה נלמד מהמקרא ומהמדרש על המקורות של קריאה בתורה.

• בריבוי קולות נכיר את טעמי המקרא השונים ונחשוב מדוע יש נוסחים שונים לקריאה בתורה.

• ברלוונטיות נברר את עמדתנו לגבי הרעיון של קריאה בתורה בצורת לימוד משותף. 

• בהרחבה נכיר את יוסף בן מתתיהו.

טקסט מרכזי

"וצוה (השם) לשמוע את קריאת התורה… וצוה… לנוח ביום שביעי מכל מלאכה ולהתאסף יחדיו ולשמוע את דברי התורה ללמד אותה באר היטב".

(יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני (בתרגומו של שמחוני)

קריאה יחפה

חובת הקריאה בתורה

• האם ידוע לכם על פסוק בתורה שממנו אפשר ללמוד בפשטות שיש לקרוא בתורה בשבת?
• מהיכן למד זאת יוסף בן מתתיהו?
• קראו את הדרשה הבאה של חכמים:

"וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" (שמות ט"ו, כב) –

דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים".

כיוון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו,

עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת

ומפסיקים באחד בשבת

וקוראין בשני

ומפסיקים לשישי ורביעי

וקורבין בחמישי

ומפסיקין ערב שבת

כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה".

*נלאו – התעייפו, התייגעו

*ילינו – ישנו, שלא יעברו

 💬נשאל:

• מאיזה פסוק הם לומדים שיש חובה לקרוא בתורה בשבת?
  מה מטרתה של הקריאה בתורה בבית הכנסת בשבת על פי יוסף בן מתתיהו ועל פי המדרש?
• מדוע לדעתכם קבעו לקרוא בתורה דווקא בימים אלו?
  
  

*למורה: הסיבה ששבת נבחרה היא פשוטה – זהו יום המנוחה וכל העם יכול להתכנס ולבוא לשמוע את הקריאה בתורה, ועל כן ביום זה קוראים את הפרשה בשלמותה.

בשני וחמישי קוראים חלק מהפרשה, וימים אלו נקבעו כיוון שלאו היו ימי השוק, והיה סיכוי רב יותר שבני הכפרים שבכפריהם אין ספרי תורה יוכלו לשמוע את התורה, כיוון שממילא הם באים בימים אלו אל הערים הגדולות למכור בשווקים את מרכולתם ולקנות את מצרכיהם.

ריבוי קולות

📝 היכנסו לאתר חלד 123, ומצאו את פרשת השבוע שלכם.

• כתבו את שם הפרשה באתר youtube והאזינו לקריאת התורה בטעמים בנוסחים שונים: ספרדי ירושלמי, מרוקאי, אשכנזי, תימני וכדומה.
• האם אחד או יותר הניגונים מוכר לכם? מהיכן?
• איזה מהניגונים מצא חן בעיניכם?

רלוונטיות

קריאה בתורה- מסורת או חידוש?

כיום יש קהילות יהודיות המבקשות לחדש את המסורת של הקריאה בתורה, ובמקום לקרוא את התורה באופן המסורתי – כך שבעל הקורא (או בקהילות מסוימות בעלת הקריאה) קוראים את פסוקי המקרא בטעמים (ובחלק מהקהילות מתרגמים לארמית), מבקשים באותם קהילות להפוך את הקריאה בתורה ללימוד משותף, ולקרוא את הפרשה יחד תוך שכל המשתתפים משוחחים ומדברים ביניהם על ענייני הקריאה בתורה (וקריאה משותפת זו נעשית במקום הקריאה המסורתית).

 💬נשוחח:

• מה דעתכם על רעיון זה?
• איזה מהאופנים של קריאה בתורה קרוב לדעתכם יותר לתכלית הקריאה בתורה? מדוע?
• חשבו על היתרונות והחסרונות של החלפת הקריאה המסורתית בלימוד משותף שכזה?
• האם הייתם מאמצים לעצמכם את אחת מהדרכים האלו? מדוע?

הרחבה

יוסף בן מתתיהו

חי במאה הראשונה לספירה. סופר והיסטוריון, וכן מצביא יהודי שנפל בשבי הרומאי בקרב ביודפת, דבר שהוביל אותו אל חיקם של הרומאים. הקיסר הרומי טיטוס אהב אותו והעניק לו אזרחות רומית ונחלה ברומא, דבר שהוביל גם לשינוי שמו על שמו של הקיסר טיטוס, כמקובל באותם הימים (כאשר אדם זכה למעמד בזכות פטרון כזה או אחר, ניתן לו כינוי על שם אותו פטרון) ועל כן נקרא: טיטוס פלאוויוס יספוס.

תרומתו ההיסטורית חשובה ביותר, שכן הוא ההיסטוריון המרכזי שממנו ניתן לדלות מידע מקיף על חיי היהודים ומצב העניינים בארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות של ימי בית המקדש השני.

החוקרים לאורך השנים מצאו חיזוקים רבים לתיאורים ההיסטורים שכתב, לצד מקרים שבהם הוא לא דייק – אם מקוצר ידיעתו, ואם מסיבות שונות, כמו למשל בכדי להחמיא לשליטים הרומאים שפרסו עליו את חסותם.