קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת באיסורים בשבת שאסורים מחמת 'עובדין דחול'- מה הגדרות ועמדות הפוסקים ביחס לעבודות שונות ומה יחסם של התלמידים כלפי עבודות בימינו

• בקריאה יחפה ננסה להבין את ההגיון מאחורי דברי הרמב"ם באיסורים מסוימים. 

• בריבוי קולות התלמידים ינסו להגדיר בעצמם מה נכלל בגדר 'עובדין דחול'.

• ברלוונטיות ניקח את הדוגמה של נורות LED שאינן עוברות על איסור הדלקת אש, ונבחן מקרה זה בהקשר של עובדין דחול.

• בהרחבה נלמד על הבן איש חי.

טקסט מרכזי

"ואין אנו אומרים במקרה זה: שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול,

שכן, אם כן – לא יאכל כדרך שהוא אוכל בחול?! ולא יסב כדרך שהוא מיסב בחול?!

זה דבר ברור הוא למבין שאין אתה מוצא לעולם דברים שאסרו חכמים משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה".

(מעובד על פי תשובות הרמב"ם, סימן מ"ו)

קריאה יחפה

ההגיון מאחורי הדברים….

 💬נשוחח

• חשבו מה ההיגיון ההלכתי העומד מאחורי איסור עשיית מעשים שונים בשבת משום "עובדין שחול" (דימיון למעשה שעושים ביום חול).
• מה ניתן היה לחשוב שנכלל בגדר איסורים אלו (היעזרו בשאלות התמיהה בדבריו של הרמב"ם).
• מה עמדתו של הרמב"ם ביחס להבנה זו?
• על בסיס מה הוא מבסס את עמדתו?
• כיצד אם כן הוא מגדיר מה הם הדברים שנכנסים בגדר "עובדין דחול" – ויהיו אסורים בשבת?

ריבוי קולות

הגדרה מחודשת

📝 נסו להגדיר – מה נכלל בעיניכם בגדר "עובדין דחול" – ואסור יהיה לעשותו בשבת, ומה לא נכלל בתוך הגדרה זו.

ההגדרה של "עובדין דחול", גם אם מדובר בדברים שצריכים להיות קרובים לאיסורי מלאכה כפי שכתב הרמב"ם, היא גמישה וכמובן תלויה בעיני המתבונן. ועל כן, אין זה פלא שבנושאים שונים התעוררה המחלוקת האם מעשה כזה או אחר נכנס בגדר איסור הנובע מ"עובדין דחול" או לא.

כך למשל, לפני כמאתיים שנה הומצאו האופניים, ובדומה להמצאות אחרות שעוררו שאלות הלכתיות, גם המצאת האופניים עוררה שאלה הלכתית: האם מותר לרכוב  על אופניים בשבתות ובימים טובים?

• האם לשיטתכם רכיבה על אופניים נכנסת לקטגוריה של "עובדין דחול" או לא?

פוסקים רבים שנדרשו לשאלה זו, הגיעו למסקנה שהאיסור המרכזי שעומד ביסודה של רכיבה על אופניים בשבתות וימים טובים  הוא איסור עובדין דחול, כלומר – כמעשה חולי, שיש לאסור אותו כדי ליצור הבחנה בין שבתות וימי החול: "שלא יהיו מעשיך של שבת כמעשיך של חול". 

קראו את העמדות השונות וחשבו איזה מהעמדות קרובה לעמדתכם?

וכך סיכם את הדברים הרב אליעזר מלמד בספר ההלכה שלו:

"מוסכם על הפוסקים האחרונים שאסור לרכוב על אופניים בשבת. יש אומרים שטעם האיסור מחשש שמא יצא מחוץ לתחום, ויש אומרים, שמא תארע תקלה באופניים ויבוא לתקנם. והטעם העיקרי – משום 'עובדין דחול', שעיקר יעודם של האופניים כדי להגיע בעזרתם לעבודה או לצורכי ספורט".

(פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד, שבת, פרק כב- צביון השבת, ח – התעמלו ואופניים)

אך היו פוסקים שסברו אחרת.

הרב יוסף חיים בן אליהו אל-חכם (המהרי"ח), הידוע בפי העם בשם "הבן איש חי" (בעקבות ספר שכתב בשם זה), אשר חי בבגדד במהלך המאה התשע עשרה (הוא נפטר לפני כ- 110 שנה),  כתב בתשובה לשאלה דומה שנשאל את התשובה הבאה:

"…הנה כי כן נראה דיש להתיר לרכוב בגאר"י (אופניים) זה הנזכר בשאלה, שהולך על ידי האדם עצמו היושב בו, בין בשבת בין ביום טוב בתוך העיר שיש בה עירוב שאין בזה זלזול משום עובדין דחול…"

(שו"ת רב פעלים, חלק א, אורח חיים, סימן כה)

בדומה לכך, גם הרב שמעון גרינפלד מהרבנים הבולטים והחשובים בהונגריה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כתב שאינו רואה סיבה להכניס את הנסיעה באופן לתוך גדרי איסור "עובדין דחול":

"שאין האיסור ברור כי על פי הסברא לא ידעתי מאי עובדא דחול שייך בזה וגם אין לנו לחדש גזרות ואיסורים מדעתנו".

(שו"ת מהרש"ג, חלק ב', סימן יג)

רלוונטיות

הדלקת אור (אחר)

הדלקת אור בשבת נאסרה בעבר בשל חוט הלהט שבער בגוף הנורה החשמלית, והדלקתו הייתה דומה מבחינה הלכתית להבערת אש האסורה בשבת.

בימינו, הומצאו מנורות שונות, כמו מנורות ה  LEDשאין בהם חוט להט, וממילא שאלת ההדלקה והכיבוי שלהן בשבת מתעוררת מחדש.

הרב ד"ר דרור פיקסלר במאמרו: "הדלקת נורות LED בשבת" מסביר באריכות את המהפכה של בנורות אלו, ולאחר מכך דן בשאלה האם הן אסורות בשבת.

הוא טוען שאין הן נכנסות בגדר שום איסור מלאכה בשבת ואף לא בגדר איסור שבות. אך יחד עם זאת הוא סבור שיש לאסור את ההדלקה והכיבוי שלהן מטעם "עובדין דחול":

"הרי שיש עניין לאסור גם דברים שיתכן כי מעיקר הדין הם מותרים, משום חשש לפריצת גדרות השבת וחשיבות שמירת צביון השבת. כך גם ביחס להדלקת נורות LED בשבת; למרות שאין איסור ברור, הרי יתכן כי שמירת צביון השבת מחייבת להימנע מהפעלת מערכות שיש בהם הדלקת נורות LED, וזהו בדיוק העיקרון של "עובדין דחול".

 💬נשוחח:

• מה דעתכם? האם אתם מסכימים עם הרב ד"ר דרור פיקסלר?
• האם לשיטתכם גם הדלקת נורות מעין אלו נכנסת להגדרה של "עובדין דחול"?
• אילו מילים מלבד "עובדין דחול" עולות בראשכם ביחס לתשובתכם זו (אמת, מסורת, אווירת שבת, וכדומה)
• כיום, כשהשימוש בנורות מסוג זה נעשה נפוץ יותר ויותר, מרבית פוסקי ההלכה מחזיקים בעמדה דומה לזו של הרב ד"ר דרור פיקסלר. האם לדעתכם כך יהיה עוד מאה שנים? מדוע?
• האם בהכרח הקפדה שלא להדליק ולכבות נורות שומרת על צביון השבת?

📝 אתגר:

השוו בין התהליך שנוצר במשך הדורות סביב האיסור להוציא מרשות לרשות (ראו ביחידה על הוצאה מרשות לרשות) לבין התהליך שקורה סביב חשמל בכלל, ונורות ה LED בפרט.

 💬נשוחח:

• באיזה מהמקרים הציבור מקפיד יותר מפוסקי ההלכה?
• באיזה מהמקרים הציבור מקל יותר מפוסקי ההלכה?
• באיזה מהמקרים פוסקי ההלכה מחמירים בשם "צביון השבת"?
• באילו מהמקרים פוסקי ההלכה לא נותנים משקל רב ל"צביון השבת"?
• כיצד אתם מסבירים את ההבדלים התהומיים האלו בין המרכיבים השונים של השבת?
• מלבד "עובדין דחול" משתמש הרב ד"ר דרור פיקסלר בביטוי: "צביון השבת". מה היו אומרים חכמים לו היו רואים את "צביון השבת" שלנו, מבחינת העירוב וההוצאה מרשות לרשות?
• האם ניתן לדבר על "צביון שבת" מסוים? מה המקור שממנו שואבים את השרטוט של "צביון השבת" שאנו רואים לעיני רוחנו?
• מה אנחנו יכולים ללמוד מכאן על היחס שבין המקורות כמקורות סמכות לבין החירות של הציבור או של פוסקי ההלכה לעצב את ההלכה ואת המציאות ההלכתית?

הרחבה

הבן איש חי

הרב יוסף חיים מבגדאד (1835-1909) היה מקובל, פוסק ומבכירי המנהיגים של הקהילה היהודית בעיראק בתקופתו.

הוא מכונה "הבן איש חי" על שם ספר ההלכה המרכזי שלו. בספר זה הוא משלב בין פסיקת הלכה הממשיכה את השולחן ערוך, לבין החמרות שונות הנובעות מן המסורת של המקובלים.

בספר השו"ת שלו "רב פעלים" הוא מחלק בין "חכם" ל"רבי". לשיטתו חכם הוא תלמיד חכם שיודע לפסוק הלכה מתוך הספרים. אך רב הוא רק אותו חכם שיודע לפסוק מתוך הספרים אך מעבר לאמור בהם, תוך שהוא מפעיל את שיקול הדעת שלו ואת האמצעיים הלמדניים שלו בכדי לחדש בהלכה. (שו"ת רב פעלים, חלק יורה דעה, בפתח הספר)