קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת באיסור על ל'ט אבות מלאכה כחלק מהרעיון של מנוחה בשבת. מנוחה זו אינה מהעבודה של כל השבוע, אלא מצורת חשיבה מסויימת של יצירה ורצון לשנות.

• בקריאה יחפה נכיר את המושג ל'ט אבות מלאכה ומה הן כוללות.

• בריבוי קולות נדון בשאלה האם יש אמת הלכתית אחת דרך הדוגמה של התייחסויות שונות בהלכה לשימוש במטרייה (שהתפתחה מאוחר יחסית להלכה) בשבת. 

• ברלוונטיות נתבונן במה התלמידים עושים ולא עושים בשבת ומה מוביל אותם לכך.

• בהרחבה נכיר את הנודע ביהודה ואת החת"ם סופר.

טקסט מרכזי

"אין די בכך שפעולה תנבע מל"ט אבות המלאכה* כדי שתיאסר בשבת, לפחות לא מדאורייתא (- מהתורה).

כדי שתאסר היא חייבת גם להיות מוגדרת כ"מלאכת מחשבת", ביטוי שהוראתו הרווחת היא מלאכת אמן. […]

כדי שפעולה תיאסר מן התורה, היא חייבת להתקשר לאחד מל"ט אבות המלאכה שנמנו במשנה או לאחת התולדות שלהם.

נוסף על כך היא צריכה להיות "מלאכת מחשבת", והדבר מחייב את מילויים של ארבעה תנאים לפחות:

• היא צריכה להתבצע בכוונה (שמתכוונים לעשות אותה ספציפית).

• היא צריכה להתבצע בדרכה הרגילה (ולא בשינוי).

• כשקיימות שתי דרכים לביצוע מלאכה מסוימת, האחת טכנית או מקצוענית והשנייה פשוטה, "הדיוטית", רק הראשונה (המקצוענית) נחשבת למלאכת מחשבת.

• היא צריכה להיות מלאכה בונה (ולא מקלקלת).

מן הניתוח הקצר הזה עולה בבירור שהמטרה העיקרית של השבת אינה להפוך את השבת למנוחה שבועית.

נראה אפוא שאיסור מלאכה בשבת חותר להפסקה כללית של עבודת האדם, אבל של האדם כיצור חושב ובעל רצון חופשי, המונע כל הזמן בכוחן של תוכניות לשינוי חומרי ומוציא אותן אל הפועל באמצעיים הטכניים שמחשבתו מעמידה לרשותו.

התוכן העיקרי של האיסור השבתי הוא עצירת כל "מלאכה מחושבת" ולא מיסוד של יום מנוחה שבועי לעובד בפרך.

לכן אין תימה שהתלמוד בחר במלאכת הקמת המשכן כאב-טיפוס למלאכה האסורה בשבת;

אין דוגמא טובה יותר למלאכה מעודנת ומתוחכמת, היפוכה הגמור של הפעל כוח גס ופראי".

                              (על פי ז'ורז' הנסל, חקירות תלמודיות, עמ' 176-178)

*ל"ט אבות מלאכה – שלושים ותשע מלאכות שעל פי חכמים נעשו בעת הקמת המשכן והן מהוות את היסודות למלאכות האסורות בשבת.

קריאה יחפה

באילו מלאכות מדובר?

הסבירו את המושג: ל"ט אבות מלאכה.

העתיקו מהמשנה במסכת שבת פרק ז' משנה ב, את שמות ל"ט אבות מלאכה:

📝הביטו ברשימת המלאכות שבמשנה, ונסו לחלק אותה לקבוצות: (אם לדעתכם יש יותר קבוצות הוסיפו משבצות בהתאם)

למורה- הצעות חלוקה קיימות:

מלאכות האסורות בשבת

💬נשאל:

• הסבירו את המושג: "מלאכת מחשבת".
• על פי חכמים אילו סוג מלאכות הן המלאכות שהתורה אוסרת לעשות בשבת?
• על פי ההלכה שקבעו חכמים, האם התורה אוסרת מלאכה פיזית הדורשת מאמץ גדול מאוד (למשל להזיז חפצים כבדים מאוד)?
• מהם ארבעת הכללים שצריכים להתקיים בכדי שמלאכה כלשהי תחשב על פי חכמים כאחת מן המלאכות שאסור לעשות מן התורה בשבת?

📝 התאימו בין התנאי שתיאר ז'ורז' הנסל בדבריו בנוגע להגדרת המלאכות האסורות בשבת מהתורה, לבין המקורות הבאים, שכל אחד מהם מדגים תנאי אחר:

ז'ורז' הנסל טוען בדבריו:

"התוכן העיקרי של האיסור השבתי הוא עצירת כל "מלאכה מחושבת" ולא מיסוד של יום מנוחה שבועי לעובד בפרך".

📝 משימה:

מצאו דוגמה מהלכות שבת שמחזקת את עמדתו של ז'ורז' הנסל. (כלומר דוגמה לאיסור מלאכה שאסור בשבת דווקא משום שיש בו מלאכת מחשבת, ולמרות שהוא אינו דורש מאמץ פיזי או לדבר שמותר לעשות בשבת על פי ההלכה, למרות שהוא דורש מאמץ פיזי מרבי).

ריבוי קולות

תשובות הלכתיות להתקדמות והתפתחות

*בסוף הדף ישנה הצעה לעבודת חקר

בתורה נאמר: "לא תעשה כל מלאכה". (שמות כ', ט)

וחכמים שביקשו להגדיר מהי: "מלאכה" הנכללת באיסור זה, קבעו שהמקור לאיסורי המלאכה הן קודם כל המלאכות שנעשו בעת הקמת המשכן.

בכלל זה מופיע בין ל"ט אבות המלאכה שמונים חכמים, מלאכת בונה:

אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר; הַדָּשׁ וְהַזּוֹרֶה;

הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה;

הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר,

הַמְלַבְּנוֹ, וְהַמְנַפְּצוֹ, וְהַצּוֹבְעוֹ, וְהַטּוֹוֶה, וְהַמֵּסֵךְ,

וְהָעוֹשֶֹה שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין,

וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין;

הַקּוֹשֵׁר, וְהַמַּתִּיר,

וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת,

הַקּוֹרֵע עַל מְנָת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְפִירוֹת;

הַצָּד צְבִי,

הַשּׁוֹחֲטוֹ, וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ,

וְהַמּוֹחֲקוֹ, וְהַמְחַתְּכוֹ;

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת,

וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת;

הַבּוֹנֶה, וְהַסּוֹתֵר;

הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר;

הַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ;

הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת

הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת".

(משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ב)

מלאכה זו מתייחסת לכמה היבטים, כאשר אחד מהם הוא בניית אוהל (כאשר לדעת חלק מהפוסקים זהו ממש אב המלאכה ואף יותר מכך בשל הדמיון לבניית אוהל המשכן, ולדעת אחרים זוהי תולדה של אב המלאכה בונה, ולא אב המלאכה עצמו):

"העושה אוהל קבוע חייב משום בונה".

(משנה תורה לרמב"ם, פרק כ"ב, הלכה כז)

המצאת המטרייה

במאות השנים האחרונות, הומצאו המצאות רבות, אשר לא אחת הובילו לשאלות הלכתיות חדשות בשלל תחומים.

המטרייה היא אחת מן ההמצאות האלו. אמנם בסין היה מבנה דומה למטרייה כבר לפני כשלושת אלפים שנה, אך באותם הימים היא לא שמש להגנה מפני הגשם, אלא בעיקר לסימון המעמד החברתי של אדם כזה או אחר. לפני כמעט שלוש מאות שנה הומצאה המטרייה באירופה כאמצעי הגנה מפני הגשם, ובמשך למעלה ממאה שנה היא נעשתה יותר ויותר מקובלת ונפוצה, עד שנעשתה לאחת מן ההמצאות הנפוצות ביותר, שאנחנו בני המאה ה-21 כלל לא חושבים עליה כהמצאה.

שימוש במטרייה בשבת ובעיקר השאלה אודות פתיחת המטרייה בשבת עוררה שאלה הלכתית: האם מותר הדבר או שמא אסור?

פוסקים רבים טענו שהדבר אסור, כיוון שהדבר דומה לבניית אוהל. כך למשל כתב הרב יחזקאל לנדא, המכונה: "הנודע ביהודה" על שם ספר השו"ת (שאלות ותשובות) שלו:

 דרך כלל חפשנו על כל צדדי הפעראסאל (מטרייה) ולא מצאנו צד היתר  (כלומר, אסור להשתמש בה בשבת).

ועד כאן דברנו מאיסור תיקונו (פתיחת המטרייה) בשבת אבל אם העמידו (פתח את המטרייה) מערב בשבת-  אם רשאי בשבת לישא אותו ולהאהיל בו על ראשו להגן מפני החמה או מפני הגשם?

…ודאי שמצד מראית העין שיחשדוהו שתיקנו היום ראוי לאסור.

[…] אבל אם אסור מצד הדין אף בלא חשדא (מראית עין) יש לדון:

שכיון שכבר הוא מאתמול ובכל מקום שהוא עומד אוהל הוא אם כן מה לי שהוא עומד במקומו או שנושאו על ראשו? (ולכן, אולי אם פותחים את המטרייה לפני השבת, יהיה מותר לשאת אותה בשבת)

 אלא שיש סברא גם כן לאיסור שזה מאהיל עתה על ראשו מיחשב עשיית אוהל (כלומר, אפילו אם פותחים את המטרייה מערב שבת הדבר יהיה אסור לדעת אותה סברא שעצם נשיאת המטרייה מעל לראש נחשבת כבניית אוהל, ולא רק פתיחת המטרייה)".

(שו"ת הנודע ביהודה, מהדורא תנינא, אורח חיים, סימן ל)

לעומת זאת, החת"ם סופר, מחשובי הפוסקים בהונגריה ובעדות אשכנז בכלל, ומי שמסמל במידה רבה את היווצרותה של האורתודוקסיה, טוען שהדבר לא אסור, ואמנם היה ראוי להימנע מלעשותו, אך לא ניתן לומר שהוא אסור לגמרי ועל כן גם אין "להרעיש העולם" במאבק עם הציבור על הנושא:

"ואחרי העיון הדק היטב אמר אני:
בוודאי לישא פאראסאל (מטרייה) בשבת לאו משנת חסידים היא (אין זו דרכם של חסידים)

ושומר נפשו ירחק ממנו,

אבל מכל מקום לפי עניות דעתי… אפילו אסורא דרבנן (אפילו איסור מדברי חכמים) ליכא (אין כאן במקרה הזה)…

ואין להרעיש העולם בשביל זה".

(שו"ת חת"ם סופר, אורח חיים, סימן ע"ב)

 💬נשוחח:

• מה עמדתכם בסוגיה זו? מהיכן אתם שואבים את עמדתכם?
• האם מקורות אלו מחזקים את העמדה לפיה יש "אמת הלכתית" אחת, או את העמדה לפיה יש "ריבוי קולות" גם בהלכה?
• מלאכות השבת שאסרו חכמים נקבעו לפני כאלפיים שנה. מאז החיים השתנו במובנים רבים ונכנסו המצאות רבות לחיינו, כמו לדוגמה ההמצאה של המטרייה.

כיצד לדעתכם נכון מבחינה הלכתית להתייחס לשינויים אלו:

• צריך ללמוד את העקרונות מתוך המקורות, ואז לנסות ליישם אותם מחדש ביחס למציאות החיים בימינו.
• צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולראות האם על פי ההלכה אפשר להתיר אותו או לאסור אותו.
• אין טעם בכלל לנסות ללמוד משהו מההלכות שנכתבו על מציאות כל כך שונה, ומוטב לנסות לעצב את הדברים מחדש.
• אחר:

• מי לדעתכם יכול או רשאי להכריע בשאלה עקרונית זו, ובשאלות הנקודתיות שנוצרו מהמפגש שבין ההלכה לבין ההמצאות והשינויים של העולם המודרני?
• מה אנו יכולים ללמוד מסוגיה זו על הריבוי הדעות הקיים או לא קיים בהלכה?
• האם לדעתכם זהו מצב רצוי ונכון (ריבוי הדעות / חוסר ריבוי הדעות בהלכה) או שמוטב שהוא היה משתנה? מדוע?
• האם יש איסורים / היתרים נוספים בשבת שהיה מעניין אתכם ללמוד בצורה מעמיקה בכדי לבחון את הדעות השונות והנימוקים הקיימים לגביהם? אילו?

למורה-

📝 הצעה לעבודת חקר:

• חשבו על המצאות נוספות שהומצאו במאות השנים האחרונות ועשויות היו לעורר דיונים הלכתיים מסוג זה.
• בחרו המצאה אחת שמסקרן אתכם במיוחד לדעת מה היו העמדות השונות בהלכה לגביה לאורך השנים, וכתבו מהי ההמצאה ומה השערת המחקר שלכם בנוגע לעמדות ההלכתיות שיכתבו בנושא.
• חפשו את העמדות השונות שאכן נאמרו בנושא לאורך השנים.

רלוונטיות

מה עושים ולא עושים בבית שלי?

📝משימה:

• ערכו רשימה של דברים שאתם אינכם עושים בשבת, וזאת בשונה מימי החול (החל מלשים שעון מעורר בבוקר, ועד להכנת שיעורי בית וכדומה).
• נסו לחלק את הרשימה לקבוצות ותנו כותרת לכל קבוצה שתגדיר את הסיבה להימנעות שלכם מאותם המעשים.

*למשל: לא שמים שעון מעורר, לא הולכים לבית הספר, לא מכינים שיעורי בית – הנושא: חופש מבית הספר.

ג. כמה קבוצות קבלתם? מהם הנושאים של הקבוצות השונות? השוו את הקבוצות שיצרתם עם הקבוצות שיצרו חבריכם לכיתה.

ד. קראו שוב את דבריו של ז'ורז' הנסל שעמם פתחנו, ולאחר מכן קראו את דבריו של הסופר יוסף חיים ברנר שלפניכם:

ה. איזה מהעמדות משקפות בצורה טובה יותר את השבת שלכם מן הזווית של ההימנעות מעשיית מעשים כאלו ואחרים?

"שביתת יום אחד בשבוע מעבודה – זהו חוק סוציאלי נחוץ מאוד לקיום החברה. 'למען ינוח'…
החברה לתועלתה מחוקקת חוק שביום אחד בשבוע תיסגרנה החנויות, ייסגרו בתי החרושת, תשבות העבודה בשדה, למען ינפשו כל אנשי העבודה מהעבודה הקשה, ההכרחית, העיקרית, ועל זה אין לעבור, והעובר ייענש".

(יוסף חיים ברנר, מראשי העלייה השנייה)

📝  קראו את לשון החוק של מדינת ישראל בנוגע ליום השבת:

פרק שלישי: מנוחה שבועית

שעות המנוחה השבועית

7. (א)  לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

          (ב)  המנוחה השבועית תכלול –

(1)   לגבי יהודי – את יום השבת;

(2)   לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

 💬נשוחח:

• איזה מהעמדות משתקפת מלשון החוק – העמדה של יוסף חיים ברנר או העמדה של ז'ורז' הנסל?
• מה בין החוק במדינת ישראל הנוגע לשמירת השבת ליום השבת כפי שאתם הגדרת אותו לעצמכם?
•  מה דעתכם על חוק זה? האם לדעתכם צריך להיות חוק שכזה במדינה בכלל? האם לדעתכם צריך שהחוק יגדיר שהמנוחה השבועית עבור יהודי היא דווקא בשבת? האם לדעתכם החוק משקף את הרעיון הגדול של השבת כפי שאתם מבינים אותו? מדוע?

הרחבה

"הנודע ביהודה" 

 הרב יחזקאל לנדא (1713-1793) היה מגדולי הרבנים במאה ה-18. כיהן במשך שנים רבות כרבה של העיר פראג. הוא נקרא "הנודע ביהודה" על שם ספר השו"ת (שאלות ותשובות) שלו.

הרב לנדא התנגד לרוחות החדשות שנשבו בעולם היהודי בתקופתו: הן לרוחות החסידות (ובכלל זה גם לקבלה, שחלקים מתוכה ראה ככפירה), והן לרוחות ההשכלה, ובכלל זה התנגד לדרכו של משה מנדלסון, ולרעיונותיהם של חבר מרעיו.

החת"ם סופר 

הרב משה סופר (1762-1839) מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, שעמדותיו השמרניות הובילו במידה רבה להיווצרות האורתודוקסיה, שנזהרת מאוד מלערוך שינויים ולחדש חידושים בהלכה, ומוכרת הסיסמה שנקשרה בשמו: "חדש – אסור מן התורה".

יחד עם זאת שראינו ביחידה זו (ואין זה המקרה היחיד) החת"ם סופר לא נמנע לגמרי מן החידוש, ויש נושאים שונים שבהם הוא חידש או התיר, ולא אסר או נמנע מלחדש בשל העמדה השמרנית בה החזיק.