בראשית יח' א-טז: התגלות ה' לאברהם והכנסת אורחים לשלושת האנשים
בראשית כיתה ב', יחידה 11
קריאת כיוון
יחידה זו תעסוק בחצי הראשון של פרק י"ח, שעיקרו התגלות נוספת של ה' לאברהם, הכנסת האורחים של אברהם לשלושת האנשים והבשורה שקיבל אברהם פעם נוספת על לידת בן הצפויה לו משרה.
עוד על היחידה
הפרק נפתח בהתגלות ה' אל אברהם, כאשר אברהם יושב בפתח אוהלו באמצע היום. מיד בפסוק הבא, כאשר אברהם נושא את עיניו, הוא רואה שלושה אנשים עומדים קרוב לפתח האוהל שלו. הוא רץ לקראתם, משתחווה ומציע לארחם. זהותם של האנשים הללו אינה ברורה. אברהם, אשר הצעתו לאורחיו צנועה יחסית "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם…" (פס' ד-ה), ממהר בעצמו יחד עם בני ביתו להתקין סעודה מפוארת, למעשה, לאורחיו. לאורך הפרק אברהם מנהל שיח עם הדמויות שאינן מקרב בני ביתו, פעם עם דמות אחת ופעם עם כמה דמויות בו-זמנית, ומתעוררת השאלה – עם מי הוא מדבר? האם עם ה'? האם עם האנשים המתארחים אצלו? ואולי גם וגם?
בזמן שהותם של אורחיו אברהם מתבשר פעם נוספת על הבן שעתיד להיוולד לו משרה אשתו. גם שרה שומעת את הבשורה וצוחקת בקרבה – הבשורה על הולדת בן בגיל כה מבוגר שלה ושל אברהם מעוררת בה צחוק. ה' שואל את אברהם למה צחקה שרה, ומבהיר בשאלה רטורית " הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר"?, כלומר האם ישנו דבר פלאי ונסתר שה' לא יוכל לעשותו? ה' חוזר ומדגיש את הולדת הבן לשרה הצפויה. שרה מכחישה שצחקה מתוך חשש.
לאחר מכן קמים האנשים והולכים להשקיף אל עבר סדום, ואברהם מלווה אותם בלכתם.
בקריאה יחפה השאלות המוצעות מחולקות לתתי-נושאים, וזאת על מנת להקל על הבנת הפרק: הדמויות שנגלות לאברהם, הכנסת האורחים של אברהם, והבשורה על הולדת הבן משרה. בחלק זה אנו מזמינים את התלמידים גם להציע פרשנות לגבי אי-הבהירות שעולה מן הפסוקים לגבי השאלה 'עם מי מדבר אברהם?'. זאת לצד שפע של פרשנויות מסורתיות, המציעות גם הן הסברים שונים לשאלה זו.
בריבוי קולות נעמוד על זהותם של האנשים שהתארחו אצל אברהם – מיהם? האם הם אנשים בשר ודם? האם הם מלאכים בשליחותו של ה'? כמו כן נעסוק בצחוק של שרה וביחס של התורה ושל התלמידים אל צחוק זה.
ברלוונטיות נעסוק באימרה האמוראית "גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני השכינה", אשר נלמדה מסיפור הכנסת האורחים של אברהם בפרקנו. נברר את משמעותה של האימרה וכן את מקומה של הכנסת האורחים בחיי התלמידים כיום.
בהרחבה אנו מזמינים את התלמידים להצצה אל מנהג הכנסת האורחים המצויה בתרבות לא רחוקה מאיתנו – התרבות הבדואית. הצצה זו תאפשר להבחין במשותף, בדומה ובשונה במנהג זה אצל אברהם, אצלנו כיום ואצל הבדואים.
ביצירה אנו מזמינים את התלמידים להמחיש באמצעות ציורים את הסעודה שהציע אברהם לאורחיו לעומת הסעודה שהגיש להם למעשה. מתוך כך יילמדו דברי המשנה "אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות".
בהמחשה מוצעות שלוש פעילויות שונות לבחירה: חביצת חמאה, הכנת פיתות ביחס לחישוב המידה המקראית "סאה", וכן בניית אוהל והמחזת הפסוקים ע"י התלמידים.
טקסט מרכזי
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-ה-וָ-ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.
ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.
ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.
ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.
ז וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.
ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.
ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.
י וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
יב וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.
יג וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי.
יד הֲיִפָּלֵא מֵיְ-ה-וָ-ה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן.
טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ.
טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
קריאה יחפה
את השאלות המוצעות להלן ניתן לחלק לארבעה תתי-נושאים:
הדמויות שנגלו לאברהם:
בפסוק א' נגלה ה' אל אברהם.
💬 נשאל:
היכן יושב אברהם כאשר ה' נגלה אליו?
מהו הזמן ביום – בוקר, צהריים או ערב? מאילו מילים ניתן להבין זאת?
לפי פסוק ב', את מי רואה אברהם ואילו שני דברים הוא עושה בעקבות זאת?
קראו שוב פסוקים ג'-ה, ט-י, יג-יד:
📝משימה:
מצאו וסמנו את המילים שבהן פונה אברהם לסובבים אותו, או שהם פונים אליו.
סמנו בצבע כחול את המקרים שבהן מנוסחת הפנייה לאברהם או של אברהם בלשון יחיד.
סמנו בצבע אדום את המקרים שבהן מנוסחת הפנייה לאברהם או של אברהם בלשון רבים.
💬מדוע אברהם משוחח לפעמים עם דמות אחת ולפעמים עם כמה דמויות בפסוקים אלו?
💬לדעתכם, אל מי מדבר אברהם בפסוק ג' ומה הוא מבקש בפסוק זה?
הרחבה למורה
השיח שמתנהל בפסוקים אלו בין אברהם לבין דמויות אחרות יוצר ערבוב תמוה בין גוף יחיד (שיח מול דמות אחת) לגוף רבים (שיח מול כמה דמויות).
לחוסר אחידות זה נדרשו הפרשנים המסורתיים, ואנו מציעים להסב גם את תשומת לבם של התלמידים אליו ושינסו את כוחם בפרשנות עצמית לעניין.
קיימות מגוון פרשנויות המסבירות את חוסר האחידות הנ"ל, למשל:
פרשנות כללית:
ניתן לפרש כי אברהם מארח את האנשים ובמקביל נמשכת התגלות ה' אליו. כך שאברהם מנהל לסירוגין וכמעט במקביל שיח מול ה' ושיח מול האנשים המתארחים אצלו.
פרשנויות לפס' ג':
– "ויאמר [אברהם] אדני אם נא מצאתי חן בעיניך…"- שלושת האנשים שראה אברהם קודם לכן הם מלאכים בשליחות ה', וכשאברהם פונה בפס' זה בגוף יחיד משמע שהוא מדבר אל הגדול שבהם (כך לפי רש"י, פס' ג').
– אברהם פונה בפסוק זה אל ה' ומבקש ממנו להמתין עם דבר ההתגלות אליו עד שירוץ ויכניס את האורחים (כך לפי רש"י, פס' ג', "דבר אחר…").
פרשנות לפס' י':
– "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות". לאורך כל הפרשה מוזכרים מעשי המלאכים בלשון רבים "ויאכלו", "ויאמרו אליו", ואילו הבשורה על הולדת הבן נאמרת בלשון יחיד "ויאמר שוב אשוב אליך…", זאת מכיוון שלכל אחד משלושת המלאכים (האנשים) יש שליחות משלו ואת הבשורה מבשר מלאך אחד שזו שליחותו. והכוונה בדברי המלאך בפס' י' היא שלא הוא עצמו ישוב אל אברהם, אלא הדברים נאמרים בשליחותו של ה' (כך לפי רש"י, פס' ב' וכן פס' י').
פרשנות לפס' י"ג:
– "ויאמר ה' אל אברהם…" – מפרש הרשב"ם 'המלאך הגדול שבהם'.
וכן לדברי דעת מקרא: 'הכוונה ככל הנראה ל'איש" מן השלושה שנשלח לבשר לשרה על דבר לידת הבן. וכינהו הכתוב בשם שולחו, על דרך "כי שמי בקרבו" (שמות כג כא)' .
לסיכום ההערה למורה- כפי שניתן לראות יכולות להיות קריאות רבות ושונות לפסוקים אלו ולהבנת הסוגייה מול מי מנהל אברהם את השיח שלו בפסוקים הללו. התלמידים עשויים להעלות הצעות פרשניות שדומות לפרשנויות המסורתיות, לצד פרשנויות מקוריות שלהם.
הכנסת האורחים של אברהם:
בפסוקים ד'-ה' מציע אברהם הצעה נדיבה לאנשים שראה.
📝משימת כתיבה:
כתבו במילים שלכם מה הוא מציע להם.
האם האנשים מקבלים את הצעתו?
מאילו מילים ניתן להבין זאת?
בפסוקים ו'-ח' מזדרז אברהם להכין סעודה לאורחיו.
📝כתבו את כל המילים שמראות כי אברהם עצמו ובני ביתו מזדרזים להכין את הסעודה.
💬נשוחח:
לדעתכם, מדוע חשוב לאברהם להכין את הסעודה בזריזות?
אילו מאכלים הכינו והגישו אברהם ובני ביתו לאורחים?
האם הסעודה שהוגשה לאורחים היתה זהה להצעתו של אברהם (בפסוק ה') או שונה ממנה?
הבשורה על הולדת בן משרה:
בפסוק י' מקבל אברהם בשורה
💬 נשאל:
מהי?
לדעתכם, מי מבשר את הבשורה?
מי עוד שומעת את הבשורה?
הסבירו לפי פסוקים י"א-י"ב מדוע צחקה שרה.
📝כתבו במילותיכם לפי פסוקים י"ג-י"ד מה אומר ה' לאברהם לאחר צחוקה של שרה.
סיום הכנסת האורחים:
💬מה עושה אברהם בפסוק ט"ז כאשר האורחים שלו קמים והולכים?
ריבוי קולות
מי הם האורחים?
דרך אחת להבין את הפסוקים היא שהאנשים שהיו אורחיו של אברהם בישרו לו שעתיד להיוולד לו בן משרה (כפי שהתחייב לפניו ה' בפרק הקודם): "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ " (פס' י').
💬 נשאל:
לדעתכם, כיצד הם יודעים לבשר לאברהם משהו שצפוי להתרחש בעתיד?
מיהם האנשים האלה, לדעתכם?
מדוע המשלחת כללה שלושה שליחים דווקא?
לפי רש"י, האנשים שהגיעו לאברהם היו מלאכים = שליחים של ה'.
לכל מלאך היתה שליחות משלו: מלאך אחד בא כדי לבשר על כך שיוולד בן לשרה, מלאך שני להפוך ולהשמיד את סדום (על כך יסופר בהמשך בפרק י"ט), והמלאך השלישי בא לרפא את אברהם לאחר ברית המילה. (רש"י לפס' ב').
💬 נשוחח:
מה אתם חושבים על הפירוש של רש"י? האם אתם מקבלים אותו? נמקו את תשובתכם.
חשבו על פרשנות אחרת לפסוק י': "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"
מי עוד עשוי היה לומר את המילים האלה לאברהם?
האם גם לפי פירוש זה האנשים שהיו אורחיו של אברהם הם בהכרח "מלאכים"? הסבירו את תשובתכם.
הצחוק של שרה
"וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ." (פס' ט"ו)
שרה צחקה כאשר היא שמעה את הבשורה לאברהם שעתיד להיוולד לה בן, אך בהמשך מסופר שהיא הכחישה את הדבר ואמרה "לא צחקתי".
התורה מספרת לנו שהיא אמרה כך "כי יראה" – מכיוון שהיא חששה.
💬ממי היא חששה, לדעתכם?
💬מה אתם חושבים על התנהגותה של שרה?
למורה
רלוונטיות
"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה"
בגמרא מסופר שרב יהודה סיפר שהוא שמע מרב כלל חשוב לחיים, שנלמד מהסיפור על אברהם: "גדולה הכנסת אורחין מהקבלת [=קבלת] פני השכינה [=שכינה היא כינוי לה' המתגלה בעולם]".
ממה רב למד זאת?
להסבר המלא
חז"ל ראו במעשה זה של אברהם דוגמה ראויה לחשיבות הרבה של הכנסת אורחים בחיים, גדולה אף יותר מקבלת פני השכינה.
(מבוסס על הגמרא במסכת שבת דף קכ"ז ע"א)
📝משימה:
קראו את הדוגמאות הבאות, אשר מציגות מקרים מעט דומים למקרה של אברהם בפרק (כאשר ה' נגלה אליו ובאותו זמן הוא ראה אנשים ליד אוהלו). בחרו דוגמה אחת שתרצו להתייחס אליה:
| דֻּגְמָה א': יֶלֶד מִכִּתַּתְכֶם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּבְאֶמְצַע הַבְּרָכָה מַגִּיעִים פִּתְאוֹם סַבָּא וְסַבְתָּא שֶׁלּוֹ לְבִקּוּר. מָה תַּצִּיעוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת – הַאִם תַּצִּיעוּ לוֹ לְהַפְסִיק אֶת הַבְּרָכָה בִּכְדֵי לְקַבֵּל אֶת הָאוֹרְחִים, וְשֶׁיְּסַיֵּם לְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ? אוֹ שֶׁקֹּדֶם יְסַיֵּם לְבָרֵךְ וְרַק אַחַר כָּךְ יִגַּשׁ לְאָרֵחַ אֶת סָבָא וְסַבְתָּא שֶׁלּוֹ? הִסְבִּירוּ אֶת דַּעְתְּכֶם. |
| דֻּגְמָה ב': בְּמִשְׁפָּחָה כָּלְשֶׁהִי מִתְכַּנְּסִים לַאֲרוּחַת עֶרֶב שַׁבָּת, וְכֻלָּם עוֹמְדִים וּמַקְשִׁיבִים לַקִּדּוּשׁ. לְפֶתַע נִשְׁמַעַת נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. לְדַעְתְּכֶם, הַאִם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה צְרִיכִים לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַקִּדּוּשׁ וְלִרְאוֹת מִי בָּא, אוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ בַּקִּדּוּשׁ וְרַק אַחַר כָּךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת? הַסְבִּירוּ אֶת דַּעְתְּכֶם. |
| דֻּגְמָה ג': בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי צַהַ"ל נִשְׁמַעַת בְּרַחֲבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל צְפִירָה, וּמְקֻבָּל לַעֲמֹד בַּשֶּׁקֶט, מִבְּלִי לָזוּז וּמִבְּלִי לְדַבֵּר בִּזְמַן הַצְּפִירָה, עַל מְנַת לְכַבֵּד אֶת זֵכֶר הַחַיָּלִים שֶׁנָּפְלוּ. דַּמְיְנוּ שֶׁאַבָּא אוֹ אִמָּא שֶׁלָּכֶם נִמְצָאִים בַּבַּיִת בִּשְׁעַת הַצְּפִירָה, עוֹמְדִים בִּדְמָמָה, וּלְפֶתַע נִשְׁמַעַת נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לְדַעְתְּכֶם? הַאִם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת בִּזְמַן הַצְּפִירָה, אוֹ לְחַכּוֹת שֶׁהַצְּפִירָה תִּסְתַּיֵּם וְרַק אַחַר כָּךְ לָגֶשֶׁת לַדֶּלֶת? הַסְבִּירוּ אֶת דַּעְתְּכֶם. |
💬נשוחח:
כיצד מתנהג אברהם כשהאורחים מגיעים (פס' ב) וכאשר הם עוזבים (פס' טז)?
האם גם אתם נוהגים כך באורחים חשובים המגיעים לביתכם או בכל אורח?
📝כתבו רשימה של דברים שאתם נוהגים לעשות כשבאים אליכם אורחים, או שתרצו לעשות בעתיד כשיבואו אליכם אורחים, על מנת לתת להם הרגשה טובה ונעימה בביתכם.
📝משימה בזוגות:
הצעה א' לפעילות: ספרו זה לזה את הדברים שכתבתם.
אוהציגו זה לזה בפנטומימה את הדברים שכתבתם, וכל אחד יצטרך לנחש למה מתכוון חברו.
האם תרצו לאמץ מנהג כלשהו של הכנסת אורחים שעליו סיפר/ה בן/בת הזוג שלכם? אם כן, איזה?
📝הוסיפו אותו לרשימה שלכם.
הרחבה
הכנסת אורחים אצל הבדואים
הצעת הוראה למורה:
נקרא בקול את הטקסט הבא, ולאחר מכן נראה לתלמידים את התמונה. על סמך הטקסט והתמונה יוכלו התלמידים להתייחס לשאלות בהמשך:
הבדואים הם שבטים של ערבים המאמינים בדת האסלאם, אשר נהגו לחיות חיי נוודים במדבר. הם נהגו להתגורר באוהלים ולגדל גמלים וצאן ולעתים גם סוסים. הגמלים והצאן סיפקו לבדואים חלב, חמאה וגבינה, בשר, צמר כבשים או שיער גמלים להכנת אריגים (לצורך הכנת בגדים, בדים לאוהלים, שטיחים ועוד), ואף השתמשו בעורן של החיות לצרכים שונים. הם נדדו ממקום למקום (באזור מוגבל) לפי עונות השנה, וזאת כדי לנצל באופן הטוב ביותר את שטחי המרעה ומקורות המים בתנאים הקשים של המדבר.
בעבר היו משתמשים בבעלי חיים לצורך תחבורה, ולכן המסעות ממקום למקום היו לעתים ממושכים. מכיוון שבמדבר אין מסעדות או מלונות לאורך מסלולי הנסיעה, אירוח וקבלת אורחים עוברי דרך הפך למוסכמה כללית וחיונית בחיי הבדואים. לנודדים בתנאים הקשים של המדבר חשוב היה לדעת כי בעת הצורך, כאשר יזדקקו למנוחה, למזון ולמשקה, יתקבלו בברכה בכל אוהל.
הבדואי המארח משתדל עד היום לספק את כל צורכי אורחיו (אוכל, שתיה ולינה). מקובל לשחוט כבש ולבשלו לסעודה לכבוד האורח ביום הראשון, וכן לשתות קפה מר. הכנסת האורחים נחשבת לכבוד עבור המארח, ונדיבותו תפורסם ברבים. וכך יזכה אף הוא להכנסת אורחים יפה, כאשר יזדקק לה . כיום רוב הבדואים כבר אינם נודדים ואינם חיים באוהל, אלא בבתי קבע. עם זאת, מנהג הכנסת האורחים הוא עדיין בעל חשיבות רבה בחברה הבדואית.
💬על סמך המידע שקראתם על חיי הבדואים, ענו:
במה דומים חיי הבדואים לחייו של אברהם כפי שמסופר בתורה?
במה דומה הכנסת האורחים אצל הבדואים להכנסת האורחים הנהוגה בביתכם, ובמה היא שונה ממנה?
כאן מומלץ לעבור ליצירה
