קריאת כיוון

האנשים שביקרו אצל אברהם ממשיכים בדרכם לסדום. אברהם מלווה אותם וה' מספר לו על גורל אנשי סדום. אברהם מנהל משא ומתן עם אלוהים על גורלם.

יחידה זו הינה המשך ישיר ליחידה הקודמת, והפסוק הראשון שבחרנו לפתוח איתו את היחידה הוא הפסוק האחרון של היחידה הקודמת: "וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם." (פס' טז). זאת משום שפסוק זה מהווה חוליה מקשרת בין שני חלקי הפרק.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה נשאף להבין מה אומר ה' (בלבו) על אברהם ומה הוא מספר לאברהם על סדום, וכן מה נאמר בחילופי הדברים בין אברהם לה' ביחס לגורלה של סדום.
• בריבוי קולות מוצע לתלמידים לחשוב מדוע חשוב לה' לשתף את אברהם בתכניתו ביחס לסדום. כמו כן התלמידים ייחשפו לריבוי קולות בקרב חז"ל המציעים פרשנויות שונות לאופן שבו ניגש אברהם לדבר עם ה'. את ריבוי הקולות שעולה ממדרש חז"ל אנו מציעים להמחיש בתרגיל בדרמה, אשר יחדד את ההבדלים בין הפרשנויות השונות ויעניק גיוון מתודי לשיעור.
• ברלוונטיות אנו מזמינים את התלמידים להבחין בדמותו של אברהם כמודל חינוכי עבורנו – כאיש של חסד, הרגיש לצרכיהם של אחרים ופועל לטובת הזולת (כפי שעולה מכל הפרק), ובעקבות כך לציין באופן יצירתי ולשבח גם את מעשי העזרה לזולת שעושים תלמידי הכיתה.
• בהרחבה נכיר ונתרגל את הא השאלה 

טקסט מרכזי

טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
יז וַי-הֹ-וָ-ה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.
יח וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
יט כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-ה-וָ-ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ-ה-וָ-ה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
כ וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.
כא אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה.
כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה.
כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.
כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
כו וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.
כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.
כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.
כט וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.
ל וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.
לא וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.
לב וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.
לג וַיֵּלֶךְ יְ-ה-וָ-ה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

קריאה יחפה

לעשות צדק

ה' אומר בפסוק י"ט כי הוא יודע שאברהם וכל צאצאיו ילכו בדרך ה' 

 💬מהי "דרך ה' " לפי הפסוק?

"לעשות צדקה ומשפט"

💬נשוחח יחד:

• חשבו למה הכוונה שאברהם וצאצאיו יעשו צדקה.

• חשבו למה הכוונה שאברהם וצאצאיו יעשו משפט.

עוד מידע למורה

ריבוי קולות

"וַיהֹוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. "(פס' י"ז)

בפסוק י"ז אומר ה' שהוא לא רוצה להסתיר מאברהם את מה שהוא עומד לעשות (לסדום).

💬מדוע לדעתכם ה' לא רוצה להסתיר מאברהם את גורל סדום?.

"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע." (פס' כ"ג)

חז"ל מציגים בבראשית רבה (מדרשים על ספר בראשית) ריבוי קולות – שלושה פירושים שונים לאופן שבו ניגש אברהם לדבר עם ה' בפרק זה:

רבי יודה אמר: הגשה למלחמה [למעין קרב עם ה', התנצחות, התווכחות].

רבי נחמיה אמר: הגשה לפיוס [לנסות לפייס את ה' מכעסו על אנשי סדום, להרגיעו מכעסו].

ורבנין אומרים: הגשה לתפילה [להתפלל למען אנשי סדום].

                                                                  (מתוך בראשית רבה פרשה מט, כג)

📝משימה בזוגות משחק תפקידים:

חלקו ביניכם תפקידים להצגה קטנה – אחד יהיה בתפקיד אברהם ויקריא את דברי אברהם בפסוקים כ"ג-כ"ה, והשני יהיה בתפקיד ה' ויקריא את דברי ה' בפסוק כ"ו.

ערכו את ההצגה בשלושה אופנים:

1. פעם ראשונה כשאברהם אומר את דבריו כאילו הוא ניגש למלחמה (לוויכוח עם ה').

2. פעם שניה כשהוא אומר את דבריו כאילו הוא ניגש לפייס את ה'.

3. פעם שלישית כאילו הוא מתפלל לה'. חשבו על נימת הדיבור וגם על התנועות (שפת הגוף) המתאימות לכל הצגה.

💬 במה באו לידי ביטוי ההבדלים בין הצגה להצגה?

למורה

💬עם איזה פירוש אתם הכי מזדהים? הסבירו מדוע

רש"י כתב בהמשך לדברים הללו: "ולכל אלה ניגש אברהם: לדבר קשות ולפיוס ולתפילה" (רש"י לפסוק כ"ג).

💬 נסו להסביר כיצד יתכן שאברהם דיבר אל ה' בפרק זה בכל שלושת האופנים גם יחד (דיבור קשה ומתווכח, דיבור מפייס ותפילה).

עוד מידע למורה

רלוונטיות

עזרה ורגישות לזולת

אברהם מוכיח בפרק זה את רגישותו הגדולה לזולת ואת נכונותו לפעול כדי לעזור לזולת. ניתן לראות את דאגתו לאחרים הן בהכנסת האורחים הנדיבה שלו לעוברי אורח בתחילת הפרק (כפי שנלמד ביחידה הקודמת), והן בדבריו הבלתי מתפשרים לה' למען הצלת אנשי סדום (אם יש בתוכה ולו עשרה צדיקים).

עזרה לזולת ועשיית חסד הם מעמודי היסוד החשובים ביותר בעם ישראל לאורך הדורות ועד לימינו.

כעת כדאי לעבור ליצירה בה כל ילד/ה יצרו  מדליה אישית.

💬ערכו סבב קצר בכיתה שבו כל תלמיד/ה יספר/תספר על מעשה העזרה לזולת שכתב/ה על המדליה, ושאר התלמידים ימחאו כפיים. (ציוד דרוש ליצירת המדליות: בריסטולים, צבעים, דבק, מספריים וחוט).

עוד מידע למורה

הרחבה

שפת התורה, ה"א השאלה וסימן שאלה

 רצוי להקרין לתלמידים את התמונות הבאות  (פסוקים על קלף של ספר תורה, סימן "סוף פסוק", סימן "אתנחתא" וכן פסוקים מתוך החומש) לשם ההסבר וההדגמה:

סימני פיסוק בתורה

בספר תורה שכתוב על גבי קלף לא מסומנים סימני פיסוק שבהם אנו משתמשים כיום, כגון נקודה בסוף משפט, פסיק, נקודותיים, סימן שאלה וסימן קריאה.

לדוגמה:

כיצד ניתן לדעת אם כן מתי נגמר משפט (פסוק) ומתי מתחיל משפט חדש?

ומתי לעשות הפסקה קטנה בין חלקי המשפט כמו בפסיק?

ראשית, ידיעה והבנה של השפה העברית, אשר לא השתנתה רבות כל-כך מאז ימי המקרא ועד ימינו, היא שמאפשרת לנו לרוב להבין את הפיסוק הדרוש בפסוקים.

שנית, גם טעמי המקרא שכתובים בחומש משמשים כסוג של פיסוק,

כשהבולטים בהם הם "סוף פסוק" = שמשמש כנקודה בסיום משפט (פסוק) ונראה כך:   , ו"אתנחתא" – המשמש לרוב כפסיק בין חלקי המשפט (הפסוק) ונראה כך : 

לדוגמה: 

האם תוכלו למצוא את סימני "סוף פסוק" ן"אתנחתא" בפסוקים הכתובים בחומש?

ומה לגבי סימן שאלה?

בספר התורה ובחומש לא  מסומנים סימני שאלה, אך יש לנו דרך לדעת מתי כתובה שאלה וזאת באמצעות ה"א השאלה.

ה"א השאלה באה בתחילת משפט שאלה, והיא משמשת לציון שאלה או תמיהה.

בשפת התורה מקובל מאוד להשתמש ב-ה"א השאלה.

לדוגמה: "השומר אחי אנוכי"– ומשמעות השאלה היא 'האם אני הוא שומרו של אחי'? (דברי קין אל ה' לאחר שרצח את הבל, בראשית ד, ט).

בפסוקים רבים בפרק הנלמד ביחידה זו מופיעה ה"א השאלה.

למורה

משימה:

משימה ראשונה:

• חשבו על שאלה ששאלתם או שתרצו לשאול מישהו שאתם מכירים (חבר/ה, מורה, הורה וכדומה), וכתבו את השאלה.

• כתבו את אותה שאלה תוך שימוש במילת השאלה "האם".

• עכשיו כתבו את אותה שאלה תוך שימוש ב-ה"א השאלה.

משימה שנייה:

• מצאו היכן מופיעה ה"א השאלה והקיפו אותה בעיגול בכל אחד מהפסוקים הבאים – פסוק י"ז, כ"א, כ"ג, כ"ד, כ"ה, כ"ח.

• כתבו על גבי הפסוקים הללו בסוף כל שאלה את "סימן השאלה" שבו אנו משתמשים בימינו.

נסכם:

• לדעתכם, האם יש שאלה אחת או שתיים בפסוקים שהן השאלות החשובות ביותר? אם כן, סמנו בסופן סימן שאלה גדול מהרגיל.

• הסבירו מדוע שאלות אלה (שציינתם בשאלה ג') הן החשובות ביותר לדעתכם.