קריאת כיוון

בתוכנית זו נצא לטיול מסביב לעולם עם יומן מיתרים ונבקר בכל רחבי תבל. השבוע נחזור לאסיה, אל הודו.

נכיר את הודו, את גנדי, נתרגל מדיטציה ויוגה, נכיר את המספר אפס לעומק, ולסיום נערוך טקס מלידה לכבוד ט"ו בשבט.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש ברוכים הבאים: נצא לטיול בהודו, נאזין למוזיקה הודית ונתרגל יוגה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה למוזיקה הודית.

מפגש 2- קריאה: נכיר את דמותו של מהטמה גהנדי דרך סיפור.

מפגש 3-אאוריקה: המצאת האפס ושעשועי אפס.

מפגש 4-תנועה: נתנסה במדיטציה.

מפגש 5- טבע: נכיר את הפילים בהודו וניצור פיל (לגדולים מוצעת פעילות משחק חוץ).

מפגש 6- נעים להכיר: נכיר את קהילת יהודי הודו ונערוך את טקס ה'מלידה' הנהוג בט"ו בשבט אצל יהודי הודו.

על כל אלו תוכלו להרחיב ולהוסיף משלכם – מפגשים על כלי נגינה, ספרות, על המצאות נוספות, מפגשי תנועה וספורט, אישים, מאכלים וכיוצא בזה, וכן להרחיב את ההתייחסות להיבט היהודי – כמו מנהגים מיוחדים.

מפגש ראשון

ברוכים הבאים להודו!

הצעת הגשה:

נספר שבשבוע הקרוב נחזור אל אסיה –  אל היבשת בה שוכנת הודו. 

נאזין למוזיקה הודית

להאזנה

נפתח את היומן בתחילת חודש שבט, נתבונן באיור של הודו ונשאל:

(להגדלה – לחצו על התמונה)

איירה: ענבל בירון

• מה רואים באיור? מה יש על המפה?
• אילו דברים, מקומות וחפצים אתם מזהים במפה? מה לדעתכם הקשר שלהם למדינה?
• איך אומרים שלום בהינדית? 

בהודו לא רק אומרים שלום אלא גם מחווים שלום – נכיר את המחווה הנלווית לאמירת 'נמסטה' ואת מקורה.

נספר:

נַמַסטֶה היא ברכה מקובלת בתרבות ההינדית. במילה זו נעשה שימוש הן כברכת שלום והן כברכת פרידה. בדרך כלל, המילה נאמרת תוך קידה קלה והצמדת כפות הידיים יחד כך שהאצבעות פונות כלפי מעלה והאגודלים קרובים אל החזה.

מקור המילה 'נמסטה' מסנסקריט (שפה הודית עתיקה), ופירושה "אני קד לקדושה שבך".

על פי תורת היוגה, המחווה נמסטה מייצגת את האמונה שיש ניצוץ אלוהי בתוך כל אחד מאיתנו שנמצא בצ'אקרת הלב. המחווה היא לאות הכרה של אדם אחד באדם שאותו פגש. 

• נקדיש 10 דקות ליוגה – הנה סרטון שאיתו תוכלו לתרגל כמה דקות יוגה בכיתה.

• נקרא את המידע מתעודת הזהות וכן את ה'הידעת' ואת המידע על האתר, ונציג לילדים את דגל הודו.

הידעת: 

המילה "שמפו" הגיעה אלינו מהודו. מקורה במילה "צ'אמפה" בשפה שנקראת סַנְסְקְרִיט (שפה הודית קדומה) ומשמעותה 'לעסות'. בהודו נוהגים לעסות דרך השיער אל עור הקרקפת שמן המופק מפרחים כתומים וריחניים של צמח בשם 'מגנוליה צ'אמפאקה'. 

אתר: 

טאג' מהאל הוא מבנה קבורה גדול ומפואר, שבנה מלך של האימפריה המוגולית כדי להנציח את אשתו האהובה לאחר מותה. היא מתה בצעירותה, והאגדה מספרת שהיא הספיקה לבקש מבעלה לפני מותה שינציח את אהבתם הגדולה. היא נקברה בטאג' מהאל וכשנפטר המלך שנים רבות אחר כך הוא נקבר לצדה. משמעות השם טאג' מהאל היא "כתר הארמון".

• אם בחרתם ליצור אלבום – זה הזמן לפתוח דף חדש באלבום ולצייר את הדגל.  אפשר להוסיף דף בדרכון – ולאחר קריאת המידע על הודו לחשוב מה היא החותמת המתאימה למדינה, וליצור חותמת בדרכון שתסמל את הביקור השבועי.

• נפתח את מפת העולם שנמצאת בתחילת היומן (ואפשר להיעזר במפה שכאן בצד שמאל) ונמצא את הודו על הגלובוס. היעזרו בנעץ המאויר. נסמן אותה ביומנים – אפשר להדביק מדבקה, להקיף, לצבוע וכו'.

• שימו לב למאכל המופיע בתעודת הזהות – האם טעמתם פעם סמוסה? האם הוא מזכיר לכם מאכל שאתם מכירים? 

אלבום כיתתי – טיול שנתי מסביב לעולם 

אם בחרתם ליצור אלבום כיתתי לטיול השנתי מסביב לעולם הזמינו את הילדים לחפש בבית מידע על פי תחומי העניין שלהם – ספורט, מוזיקה, המצאות נוספות, ספרות, אמנות, עיצוב אופנה, ולהביא לכיתה קטעי מידע ותמונות. את כל המידע אגדו באלבום גדול שאפשר יהיה לעיין בו בהפסקות ובזמן חופשי המתאים לכך. 

צרו גם שיחון – עמוד ובו מילים בסיסיות בהינדית – צרו בכיתה רשימת מילים מעניינות וילדים מתנדבים יבחרו מילה אחת אותה יחפשו במילון / שיחון בבית (ברשת תמצאו שיחונים מסוגים שונים), את ממצאיהם רכזו גם כן באלבום. 

הערה כללית: כדאי למנות תורני אלבום שיהיו אחראים לאסוף את התמונות ופירושי המילים שהביאו כלל ילדי הכיתה ולסדרם באלבום הכיתתי.

מפגש שני

קריאה: מהטמה גנדי

מהאטמה גנדי היה מנהיג פוליטי ורוחני בהודו לפני כשמונים שנה. בימים ההם הבריטים שלטו בהודו, וגנדי פעל להפוך אותה למדינה עצמאית, שלא נשלטת בידי מדינה אחרת. אבל המאבק של גנדי לא היה עוד מאבק רגיל, דרכו היתה שונה בתכלית. גנדי הוביל את ההתנגדות לשלטון הבריטי במאבק ללא אלימות. במקום עוד קרבות עקובים מדם, הוא פעל בדרך של שיח, הסברים ושכנוע… והוא הצליח! הודו השיגה את עצמאותה! גנדי נחשב לסמל ההתנגדות הלא-אלימה. גנדי פעל גם עבור אנשים מחוץ למדינתו והוביל מאבקים כלל עולמיים באותה הדרך של הקשבה ושיח – להקלת העוני, לשחרור נשים, לאחווה בין דתות, ולמען זכויות האדם באפריקה. גנדי חי חיים פשוטים, הוא טווה את בגדיו במו ידיו וניזון מאוכל צמחוני ופשוט.

הצעת הגשה:

• נקרא עם הילדים את אחד מספרי הילדים המספרים על דמותו המיוחדת של מהטמה גנדי:

• לילדים הצעירים: קטנים גדולים – מהטמה גנדהי / איסבל סנצ'ס וגארה

• לילדים הבוגרים: גנדי – סיפור חייו של מהטמה (מוהנדס) גנדי / תמר ורטה זהבי

מפגש שלישי

אאוריקה! המצאת האפס

נקרא על המצאת האפס ונשתעשע עם המספר אפס

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים על המצאת האפס:

מתי ואיך הומצא האפס?

השימוש בספרות 9,8,7,6,5,4,3,2,1,0 נראה לנו מובן מאליו. אנו כותבים ספרות אלו בתרגילי חשבון ולעתים גם בתוך משפטים. אך פעם, בעבר הרחוק מאוד, הספרות האלה לא היו קיימות. עם התפתחות התרבות האנושית הומצאו על ידי בני אדם גם הספרות – כלומר סימנים כתובים שמייצגים מספרים (בדיוק כמו שבני אדם המציאו את הכתב). 

אחד הדברים המעניינים לגבי זה הוא שתחילה הומצאו ספרות מ-1 עד 9, ובשביל המספר עשר המציאו סימון אחר נפרד. הסיפרה 0 בכלל לא הייתה קיימת. ומדוע באמת להמציא סיפרה שמשמעותה "כלום"? אם למשל היו לי שתי פרות ומכרתי את שתיהן, אז כעת פשוט אין לי כלום (בתחום הפרות…). אנשים לא הרגישו שזה נחוץ לסמן את ה"כלום" הזה כסיפרה. אבל אם למשל היו לי שלושים ושישה דגים ומכרתי שישה, אז נותרו לי שלושים דגים. איך אכתוב "שלושים" בלי הסיפרה 0? ואיך אפשר לכתוב למשל "אלף ושמונה" בלי הסיפרה 0? המממ…

המצאת הסיפרה 0 היתה אחת ההמצאות הגאוניות ביותר בתחום המתמטיקה (החשבון)! היא מיוחסת למתמטיקאי בשם בְּרַהַמָגוּפְּטָה, שחי בהודו העתיקה לפני כ-1400 שנה. הוא החליט שגם ה"כלום" יקבל סימן – סיפרה משלו, וכך נולדה הסיפרה 0! בזכות המצאתו יכלו לכתוב בקלות למשל 30 דגים או 1008 תושבי העיר, וכמובן עוד המון מספרים, וגם לחשב חישובים מסובכים במתמטיקה. המצאתו היצירתית של בְּרַהַמָגוּפְּטָה הביאה לשיטה העשרונית, היא השיטה המקובלת עד היום בחשבון. 

פעילות:

נחלק לילדים את דף הפעילות להשלמה באופן חופשי

המלצת קריאה: מעשה באפס / יוסי גודארד :

פעם אחת היה אפס. ממש 0. ישב 0 באפס מעשה עד שזה התחיל לשעמם אותו. הולך ה – 0 לחפש חברים, אבל כל המספרים מתנשאים עליו, כי כל אחד מהם מרגיש עצמו גדול וחשוב ממנו. רק כשמתברר למספרים שחברות עם ה – 0 תגדיל ותחזק אותם הם מתחילים להתחנן ולהתחנף ולחזר אחרי אחריו עד הסוף הטוב. (מתוך אתר ההוצאה לאור)

בסיפור "מעשה באפס" הסופר מלביש על הספרות היבשות סיפור מלא חן ושובבות, נטול טון דידקטי או רצון ללמד את הילד את רצף המספרים. סיפור המכיל אזכורים וציטוטים מתוך שפת הילדים והמבוגרים, ומחייה בגישתו ההומוריסטית את העולם ההגיוני והיבש של המספרים – עד הסוף המאלף.

מפגש רביעי להשלים

תנועה: בודהה ומדיטציה

הצעת הגשה:

נבקש מהילדים להניח ראש על השולחן ולהאזין בשקט להסכת על בודהה ולהתנסות במדיטציה

להאזנה

מפגש חמישי

טבע וסביבה: פיל הודי ובעלי חיים בסכנת הכחדה

הפיל הוא בהמת המשא העיקרית בהודו. בדומה לעוד כמה מינים של בעלי חיים, הפיל נמצא בסכנת הכחדה. נכיר את הפיל בהודו, ניצור פיל בתלת ממד ונחשוב יחד מה אנו יכולים לעשות עבור בעלי חיים בסכנת הכחדה.

הצעת הגשה:

נספר על הפיל ההודי:

מה עושים הפילים בהודו?

הפיל הוא בהמת המשא העיקרית של הודו. כמו הגמל במזרח התיכון והלמה בדרום אמריקה, הפיל ההודי מסיע משאות ואנשים ממקום למקום.

עוד מימי קדם התגלו פילים מאולפים כחיות יעילות ביותר. אצל ההודים הם משמשים כבהמות משא ומנופים לעת מצוא וכאמצעי תחבורה עממי באזורים הכפריים.

הפיל ההודי יכול לחיות עד 75 שנה. חוץ מבני אדם, הוא היונק שחי הכי הרבה שנים.

(מתוך אתר אאוריקה)

נשאל:

• אילו עוד בעלי חיים נפוצים בהודו? 
• אילו בעלי חיים אוהבים התלמידים?
• האם בעלי החיים חשובים לחיים על פני כדור הארץ? מדוע?

נשחק משחק חיות ים-יבשה:

ים יבשה חיות – כשאומרים שם של חיית מים צריך להיות בים, כשאומרים שם של חיה שגרה ביבשה צריך להיות ביבשה, וכשאומרים שם של דו-חיים צריך להיות רגל פה ורגל שם.

נקרא או נציג כתבות על סכנת הכחדה של הפילים.

• נשאל אילו עוד בעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה, ומה הם הגורמים לכך?
• נכיר את תופעת בעלי החיים בסכנת הכחדה. היעזרו באחת מהפעיליות שכאן: חידון ומשימה

לסיום ניצור פיל בתלת ממד: לדף להדפסה. כל ילד ינסח כלל אחד שיכול לעזור למנוע את הכחדת המינים – הימנעות מהבאת כלי פלסטיק לים, הימנעות מהפרחת בלוני הליום, איסוף אשפה בטבע ועוד. 

נבקש מהילדים כבר במפגש הזה להביא למפגש של יום ו': קוסקוס (שקית להכנה מהירה), 5 סוגים שונים של פירות ו/או ירקות – 5 יחידות מכל פרי / ירק (סה"כ 25 פירות ו/או ירקות).

מפגש שישי

נעים להכיר: קהילת יהודי הודו, רבקה ראובן ו'מלידה' בט"ו בשבט

נקרא את סיפורה של יהדות הודו ואת המידע על רבקה ראובן, ונערוך טקס מלידה.

שימו לב – מפגש זה מצריך היערכות מראש עם: קוסקוס (סולת בלולה בשמן), פירות וירקות מחמישה סוגים שונים.

הצעת הגשה:

נקרא מתוך יומן מיתרים:

קהילת יהודי הודו

נוסע יהודי מפורסם, בנימין מִטּוּדֵלָה שמו, חי בספרד לפני כ-850 שנה ויצא למסע ארוך ברחבי העולם. הוא עבר את כל הדרך מספרד להודו (ובחזרה), וביומן המסע שלו כתב על הארצות שבהן ביקר, על הקהילות היהודיות שפגש, וגם על ישובים יהודיים רחוקים ובלתי מוכרים – בהודו. 

מסורות בעל-פה של יהודי הודו מספרות שיהודים הגיעו להודו מאות שנים לפני לכן, לאחר חורבן בית המקדש השני או אף לאחר חורבן בית המקדש הראשון.

סיפור תולדות יהודי הודו מתאר חיים שלווים וסובלנות דתית שממנה נהנו בדרך כלל. במשך מאות שנים הגיעו יהודים להודו מארצות רבות – מספרד, פורטוגל, הולנד, גרמניה, סוריה, תימן, איראן ועיראק. הם היו מחולקים ל-3 קבוצות עיקריות: עדת "בני ישראל" – עדה עתיקה והגדולה ביותר מבין העדות היהודיות בהודו, עדת יהודי קוצ'ין – עדה בעלת שורשים קדומים בהודו, ויהודים בגדאדים – עדה אשר ראשוניה הגיעו להודו מעיראק ומארצות ערב נוספות לפני כ-200 שנה בלבד.

ט"ו בשבט היה ועודנו יום חג מיוחד עבור יהודי הודו, ובו הם מקיימים את טקס ה"מַלִידָה" שמבטא הודיה ותקווה להמשך של טוב, שפע ופריון. לפי המסורת של עדת "בני ישראל", ביום זה ניצלו מייסדי ומייסדות הקהילה לפני למעלה מאלפיים שנה. מסופר שהם הגיעו מארץ ישראל בספינה, והספינה טבעה מול חופי הודו. רק שבע נשים ושבעה גברים ניצלו והגיעו לחוף, ובפניהם התגלה אליהו הנביא. הוא הבטיח לשמור עליהם, להחזיר אותם ביום מן הימים לארץ ישראל, וציווה עליהם לחיות בשלום עם תושבי המקום.

הבטחתו האגדית של אליהו הנביא התממשה בלבוש מודרני, כאשר כ-5000 מיהודי הודו עלו לארץ לאחר שהוקמה מדינת ישראל. חלק אחר של יהודי הודו עבר לארצות אחרות דוברות אנגלית, וכיום חיים בהודו כ-3000 יהודים בלבד. 

רבקה ראובן

רבקה ראובן נולדה לפני כ-130 שנה (בשנת 1889) למשפחה משכילה ומובילה בעדת "בני ישראל" בהודו. בילדותה למדה בפנימיה לבנות שבה לימדו באנגלית ובשפות הודיות, ובחופשות לימד אותה אביה עברית. היא היתה תלמידה מוכשרת, והמשיכה ללמוד בתיכון ובאוניברסיטה בהודו. אחר-כך נסעה לאנגליה ולמדה שם חינוך, עברית ומדעי היהדות. כשחזרה להודו עבדה כמורה ובהמשך התמנתה למנהלת בית הספר התיכון של קהילת "בני ישראל" במומבאי, שבו למדו כ-600 תלמידים. במשך 28 שנים היא ניהלה את בית הספר והיתה לאחת ממנהיגות הקהילה. כמנהיגה וכאשת חינוך מוערכת היא גם כיהנה בתפקידים ציבוריים ובוועדות של ממשלת הודו שעסקו בענייני חינוך.

בגיל 58 ביקרה רבקה בארץ ישראל בשליחות מטעם האגודה הציונית במומבאי. היא התרגשה לראות את הקמת היישוב היהודי בארץ על ידי נשים וגברים, ואת העברית ששבה לתחייה ומדוברת בפי ילדים. דעותיה הציוניות השתלבו עם אהבתה לארץ מולדתה הודו, ובחינוך תלמידיה היא פעלה להעמיק את זהותם היהודית במקביל לחיזוק הקשר שלהם לחברה ההודית. 

אפשר לתת לילדים לבחור משימה אחת מהבאות:

• לו הייתם פוגשים את האישיות שעליה קראתם-,מה הייתם רוצים לשאול אותה? כתבו 3 שאלות.
• כתבו מילה אחת שמבטאת את הדמות, וצבעו את המילה בצבעים מתאימים בעיניכם.
• כתבו לדמות מכתב וספרו לה מידע על מדינת ישראל של ימינו שעשוי להפתיע אותה / לעניין אותה.
• בחרו אישיות שלדעתכם כדאי לדמות שעליה קראתם לפגוש, והסבירו מדוע בחרתם בה דווקא. (היא לא צריכה להיות מאותה התקופה.)

טקס מלידה לכבוד ט"ו בשבט

נסביר שבקהילות שונות בעם ישראל נוצרו חגים שונים וכן מנהגים שונים לחגים המוכרים לנו.

היום נערוך את טקס המלידה של יהודי הודו אותו נהוג לקיים גם בט"ו בשבט:

הכינו מראש את הסולת – כפי שמכינים קוסקוס בהכנה מהירה – הצטיידו מראש בשמן ובמים רותחים.

נספר:

מלידה היא טקס אותו נוהגים לקיים חברי קהילת "בני ישראל". במרכז הטקס מאכל הנקרא גם הוא "מלידה" המורכב מסולת, פירות העץ והאדמה ומיני בשמים. במהלך הטקס פונים משתתפי הטקס לאלוהים ולאליהו הנביא בבקשה לברכה ושפע.

נערוך את הטקס – (להלן פירוט מלא שלו, אפשר לערוך אותו באופן מצומצם יותר וסמלי)

לפני הטקס, מכינים את המלידה. במקור הוכנה המלידה מסולת בלולה בשמן כזכר לקורבן המנחה. קוסקוס בהכנה מהירה הוא למעשה… מלידה:

• את המלידה עורמים על מגש שטוח ועגול הנקרא 'טאלה'.
• על המלידה מניחים חמישה סוגי פירות שונים. מכל סוג פירות מניחים חמישה פריטים. חלק מהפירות הם פירות עליהם מברכים "בורא פרי העץ", חלק הם פירות עליהם מברכים "בורא פרי האדמה" ולפחות פרי אחד הוא פרי חדש, עליו מברכים את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
• מעל הפירות מניחים עשבים ריחניים (גבעולי הדס או פרחי ורדים ריחניים), עליהם מברכים "בורא מיני בשמים".
• את הטאלה והמלידה מכסים בבד לבן.
• . הטקס פותח במזמור לאליהו הנביא – "בסימן טוב ובמזל טוב, אליהו הנביא זכור לטוב".
•  בחלק השני של ברכת המלידה שרים את הברכות המתחילות ב"ויתן לך האלוהים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש".
• בסיום הטקס פורסים את הפירות, מניחים אותם לצד חופן מהמלידה ומחלקים לכל אחד מהמשתתפים.
• יש שנהגו לבצע את טקס המלידה בחיק הטבע.

*המלידה מכילה כמובן גלוטן – דעו שקיים גם קוסקוס בהכנה מהירה מחומוס, שהוא נטול גלוטן.