הספר "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" הוא בעצם הזמנה למסע. מסע ליציאה לדרך חדשה, מסע שמזמן הרפתקאות, הזדמנויות, אתגרים ופתרונות. הספר אינו מתעלם מהקשיים שבמסע ובדרך ומטעין את ההולך בידיעה שבכוחו לצלוח גם אותם. עקרו של הסיפור הוא בזריעת האומץ ליציאה. בשל כך בחרנו לפתוח את התוכנית דווקא עם ספר זה.
כניסה לעולם בית הספר (- או חזרה אליו לילדי כיתה ב') כמוהו כיציאה למסע אל הלא- נודע. ספר זה זורע את האומץ ליציאה לדרך, לפסיעה הראשונה וטומן בחובו הבטחה- אם יוצאים, אם הופכים לשותפים למסע, מגיעים למקומות נפלאים.
מכיוון שהספר קצר ואין צורך לדון בחיבורים שבין הפעילויות לספר, נמליץ להקריא את הסיפור מידי יום.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר השבוע | יצירה | סיפור השבוע | פעילות | יצירה | טבע |
נושא | ושוב נצאה אל הדרך/ יוצא לאור | יציאה למסע | אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים | מבוכים ואתגרים | מסע פרטי ומסע משותף | נדידת ציפורים |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "ושוב נצאה אל הדרך" או השיר "כנפי רוח".
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש יצירה: נצא למסע לקראת השנה החדשה שבפתח.
מפגש 3- מפגש יצירה: נשוחח על התחלות חדשות, 'יציאה' ומקומות נפלאים חוויות מחופשה, היום הראשון ללימודים וניצור כדור פורח איתו נצא לשנה החדשה.
מפגש 4- מפגש סיפור: נקרא את הסיפור "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" של ד"ר סוס.
מפגש 5- מפגש קריאה: נצא למסע פרטי ומסע משותף
מפגש 6- מפגש טבע: נכיר את תופעת נדידת הציפורים ונצפה בה
שיר השבוע שלנו הוא "ושוב נצאה אל הדרך" שכתבה שמרית אור והלחינה נורית הירש.
אפשרות נוספת לבחירה היא השיר "כנפי רוח" שהלחינה אביגיל עמר למילותיו של הרב קוק.
השיר והלחן מדביקים באופטימיות סוחפת ליצירה משותפת לדרך. בשיר, כמו גם בספר השבוע, אין התעלמות מהקשיים הצפויים לאורכה של הדרך אך יש בטחון רב בהצלחת ההולכים בה. השיר, בניגוד לספר, לא מתייחס לחווית ההלך היחיד אלא מדגיש את כוחה של הקבוצה וזו אחת הסיבות לבחירת שיר זה לפתיחת התוכנית. היציאה למסע, לשערי בית הספר, לכיתה החדשה, היא חוויה של היחיד אך גם הקבוצה, הכיתה, היא כוח משמעותי בהצלחת המסע, השנה.
מילים: שמרית אור לחן: נורית הירש
אפשרות נוספת לשיר השבוע
השיר "כנפי רוח" – מילותיו של הרב קוק שהלחינה אביגיל עמר.
השיר קורא לאדם לקום ולעלות בכוחותיו שלו מעלה מעלה. הכוח ליציאה ולעליה מצוי בתוך האדם ונותן לו את האומץ לפרוש כנפיים ולעלות..
עוד לפני שנקרא את הסיפור, נעסוק במפגש הראשון בכותרת הספר.
התלמידים הגיעו זה עתה מחופשת הקיץ כך שאפשר להסב את השיחה סביב יציאה למקום בו היו בקיץ (- אך כמובן שכל יציאה רלוונטית..)
עוד לפני שנקרא את הסיפור, נעסוק במפגש הראשון בכותרת הספר.
התלמידים הגיעו זה עתה מחופשת הקיץ כך שאפשר להסב את השיחה סביב יציאה למקום בו היו בקיץ (- אך כמובן שכל יציאה רלוונטית..)
קראו לילדים את כותרת הספר "אם יוצאים- מגיעים למקומות נפלאים".
שאלו את הילדים לאיזה מקומות נפלאים יצאו לאחרונה? ננסה להחזיר את הילדים לזמן שלפני היציאה, מה הרגישו? האם חיכו ליציאה? האם הכינו משהו מיוחד לקראת היציאה? האם ישנו היטב בלילה שלפני היציאה? ואיך הרגישו בבוקר היציאה? האם היה משהו מיוחד בבית? האם הורגשה תכונה בבית לקראת היציאה?
ו.. אתמול? ערב הכניסה (- או במקרה של ילדי כיתה ב'- החזרה..) לבית הספר? האם התרגשו? האם הכינו משהו מיוחד? האם יש קשר בין יציאה למסע לכניסה (- או חזרה..) לבית הספר? מה משותף? מה שונה?
כניסה (- חזרה..) לבית הספר כמוהו יציאה למסע מרגש שאין כמותו. מסע של גילויים וחברים, מסע של למידה וחברות, מסע של הצלחות וגם התמודדות עם חוסר הצלחה.
שאלו את הילדים מה הם מאחלים לעצמם לקראת המסע המופלא בשנת הלימודים הקרבה
בכיתה ב'- כתבו את התשובות על הלוח
כעת נכין עם הילדים כדור פורח-
כל ילד יקבל דף ועליו דוגמת עיגול וסלסלה. את העיגול יקשטו הילדים ועל הסלסלה כל ילד יכתוב את האיחול שלו למסע השנתי (- לילדי כיתה א'- לאחר הסבר המשימה ואיסוף המילים, בזמן שהילדים עובדים עברו בינהם ושאלו כל אחד איזו מילה ירצה לכתוב, וכתבו בשמו..) את העיגול והסלסלה נחבר בעזרת סרט צבעוני
(מתוך האתר "אמנות יצירה ואפרוחים" )
אפשרות נוספת ליצירת כדור פורח ניתן למצוא כאן.
זכרו להשאיר את הסלסלה ללא מילוי שהילדים יוכלו לכתוב את המילים שלהם.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! (באנגלית: !Oh, the Places You'll Go, תרגום מילולי: הו, המקומות שתלך אליהם!) הספר כולו הוא פניה לקורא היוצא למסע, ובעצם גיבור הסיפור הוא הקורא עצמו. במהלך הסיפור מתוארים מסעותיו של הגיבור/ קורא, דילמות איתם הוא מתמודד במהלך המסע ותחושות המלוות אותו לאורך המסע. כמובן שהספר הינו מטאפורה למסע הגדול של החיים ולמסעות קצרים יותר אליהם אנו יוצאים במהלך חיינו.
את הספר כתב ואייר ד"ר סוס שהוא שם העט של הסופר תאודור סוס גַייזֶל. ד"ר סוס כתב לא פחות מ117 ספרים, כולם חרוזים ומאויירים על ידיו. בגלל סגנונו הייחודי והחריזה האופיינית לו תרגום הספרים לעברית הכריח לעיתים את המתרגמים שלא לתרגם את הספרים בצורה מילולית אלא לשמור גם בעברית על החריזה, הסגנון ורוח הספרים גם במחיר שינוי המילים עצמן.
עוד על חייו של ד"ר סוס ניתן לקרוא כאן וכאן.
כאן תוכלו למצוא פרק של "שרגא ביש גדא" העוסק בדוקטור סוס.
על מלאכת התרגום (המופלאה!) של לאה נאור, שתרגמה רבים מספריו ניתן לקרוא כאן.
כעת, הגיע הזמן להיכנס לתוך הסיפור… אנו מזמינים אתכם,, המקריאים לקרוא את הסיפור בנחת, עם שהיות ונשימות ולתת לילדים להיכנס לתוך הסיפור ושיחושו שהם חלק מן המסע ממש.
המורה יתחיל בקריאת העמוד הראשון של הסיפור
"בהצלחה!
הגיע היום
אתה יוצא למקומות נפלאים!
אז שלום"
לפני קריאת הסיפור המורה תחלק לילדים דפים ותבקש מהם לצייר לאורך הקריאה את התחושות העולות בהם.
הסבירו לילדים כי הציור מוגבל בזמן ולכן עליהם בעיקר לשים לב לצבעים בהם ישתמשו ובעוצמה בה ישתמשו בעת הציור. הזכירו לילדים כי אנו לאורך הסיפור נצא למקומות מופלאים ולכן כדאי לשמור מקום לכל חלקי המסע. בזמן מתן ההנחיה יש להדגיש כי הציור הוא פרטי, אף אחד לא יסתכל בו לא במהלך הציור ולא לאחריו.
כעת- אפשר להמשיך ולקרוא את הספר כולו.
הקריאה בספר מזמינה קריאה במקצב, הענו להזמנה!
מדי כמה עמודים עצרו לשתי דקות והזמינו את הילדים להוסיף חלק ל"יומן המסע" שלהם.
בתום הקריאה הזמינו את הילדים להתבונן על ציור המסע שלהם
אפשרות נוספת היא קריאת הסיפור תוך כדי סיור שקט בבית הספר, וכך תוך כדי סיור- סיפור להפוך בעיקר את הצעירים שבחבורה למעט יותר בני בית…
חזרו לסיפור.. וקראו מ"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! תמריא לגבהים בנופים רחוקים…. " ועד "שיבחר מה לבחור".
החלק הזה בסיפור המסע עוסק בכשלון ובבחירה בפתרון. תחושה זו מלווה את כולנו לעיתים, ברגע של משבר.
אנו רוצים לנסות ולהזמין את הילדים לחשוב על אחת מהאפשרויות לפתרון בעיה. לעיתים, על מנת לפתור בעיה יש צורך לעצור, לנשום (עצה טובה באופן כללי.. ) ולהתבונן על התמונה במבט על ולנסות למצוא את הפתרון הטוב ביותר, לחזור אל הדרך..
במרחבי שדות התירס בארה"ב חקלאים רבים בוחרים לזרוע את התירס בצורת מבוך ולהפוך את השדות למגרש שעשועים אליו מוזמן הקהל הרחב לבוא וללכת ברחבי המבוך.
דוגמא למבוך תירס ניתן למצוא כאן
נחלק לתלמידים מבוך, וניתן להם מספר דקות להתמודד עם המשימה.
אפשרות נוספת היא להקרין על רצפת הכיתה מבוך והילדים יצטרכו לצלוח את המבוך בעזרת מקל או עט לייזר.
כדאי לבחור מבוך תואם את הגיל אך מעט מאתגר..
בכיתות בהן דיון או העלאת שאלות למחשבה אפשרי ומזין אפשר לנסות ולחשוב איזה מבוך פשוט יותר לפתור- כזה שהולכים בתוכו או כזה ש"רואים" את התמונה כולה במבט על? איזה מאתגר יותר? אילו המלצות לפתרון יוכלו לתת להולכים במבוך?
האם מפה או תמונת על יכולה לעזור גם להולכים במבוך על האדמה? האם יש להולכים עם מי להתייעץ על מנת להגיע לפתרון?
האם לפעמים אנחנו מרגישים כמו מי שהולך במבוך? מה יכול לעזור לנו לבחור בדרך ה"נכונה"? (- אפשר וכדאי לתת דוגמאות לבעיות "פשוטות" בהן רגע של עצירה ו"חישוב מסלול מחדש" יכולים לסייע בבחירת הדרך)
הפניה בסיפור והעיסוק שלנו בספר היא במסע הפרטי אך במסע שלנו, במפגשי הבוקר, בבית הספר ובחיים- המסע הוא משותף.. במפגש זה נשלב בין המסע האישי, הפרטי למסעם של החברים בקבוצה.
לכל תלמיד חלקו גיליון A3
-כל תלמיד/ה בתורו/ה יצייר את תחילת המסע, פרט מתוך המסע ( להבהיר לילדים שיש להם שלוש דקות…ולאחר חצי דקה להבהיר שאנחנו לקראת סיום התור..). בתום הזמן כל תלמיד מעביר את הדף שלו לתלמיד שלצידו ועליו להמשיך את המסע וכך במשך 4-5 סבבים.
כעת כל דף חוזר לבעליו המקוריים וניתנות 3 דקות להוספת פריטים וחלקי מסע.
האם כך דמיין את המסע? האם הופתע למצוא פריטים מסויימים במסע שלו? מה היתרונות ומה החסרונות של מסע משותף?
שימו לב!
ישנן כיתות או ילדים שפעילות זו עלולה להיות "נפיצה" עבורם ועלולים לסיים את התרגיל או להרגיש במהלכו שהיצירה הפרטית שלהם "הושחתה". לכן אנו מזמינים להכין את הילדים לכך שאנו יוצרים יצירה משותפת, שתחילתה אצלנו אך המשכה תלוי בחברינו.
אם אתם חוששים מתגובת התלמידים הצעירים, ניתן להחליף את פעילות הציור ביציאה לחצר.
בחצר נזמין אתת הילדים לעבור מצד אחד של החצר לצידו השני. לאחר מכן נתחלק לזוגות, כל זוג יאחז ידיים ועליו ללכת כך, ללא הפסקה, לאורך החצר.
בהמשך נבקש מכל זוג לחבור לזוג נוסף וללכת אוחזי ידייים , (- ננסה "לאתגר" את הילדים במשימות בהם ללבד/ ביחד יש יתרון- לדוגמה- לעבור מצד לצד בקפיצות, לזחול מתחת למכשול, לעבור מתחת ל"גשר" שיעשו חברים מהקבוצה וכ"ו).
נשאל את הילדים מה המשימה שהיתה להם הקשה ביותר? האם יוכלו לחשוב על חסרונות למסע הבודד/ המשותף? ומהם היתרונות של המסע המשותף? משותף?
כמו תופעות רבות, גם היציאה למסע ולדרך משותפת לאדם ולבעלי החיים. במפגש זה נעסוק במסען של הציפורים הנודדות.
נדידת עופות היא תופעת טבע המתרחשת בעיקר בעונות המעבר, כאשר עופות רבים נודדים, עם התקרב החורף, מאתרי הקינון שלהם לאזורים חמים יותר, ושבים, עם התקרב הקיץ, לאתרי הקינון שלהם.
העופות נודדים בין אירופה ואפריקה, בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית ואף בין הקטבים. העופות הנודדים מאירופה עוברים ברובם דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה אחד או יותר.
עוד על נדידת הציפורים ניתן לקרוא כאן, כאן וכאן.
נשאל את הילדים למה יוצאים למסעות?
מי עוד, מלבד האדם, יוצא למסעות מופלאים?
האם הסיבות של מסעות החיות זהות לסיבות של בני האדם?
האם האתגרים במסעות זהים?
האם אתם מכירים בעלי חיים נודדים? (- מלבד העופות יכולים לעלות גם שמות בעלי חיים אפריקאים…- נסביר כי אכן יש מינים שונים של חיות נודדות, אך אנחנו במפגש זה נתרכז לרגע בציפורים דווקא.)
נזמין את הילדים להצטרף ללהקת ציפורים נודדות ונקרין להם את הסרטון הזה הממחיש היטב את האמירה שאם יוצאים- מגיעים למקומות נפלאים! אפשר להקרין גם ו/או את הסרטון הזה.
נסב את תשומת ליבם של הילדים לאתגרים שבדרך (- מזג האויר, רעב, עייפות) ולפתרונות שמוצאות הציפורים. נתייחס לטבע שלעיתים משתף פעולה עם הציפורים (- על ידי משבי רוח) ולעיתים מקשה מאוד, נהנה מהנופים שבדרך ונשמח בנחיתה..