יוצאים לדרך
לפני שנצא לטייל בכל אחד מהאתרים שביומן מיתרים, נתיידד עם היומן ועם מפת ארץ ישראל.
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | אמנות | ערכי חברתי | מדע | על עצמי |
נושא | קום והתהלך בארץ | מעשה בכסא | על נהרות בבל | על כנפי נשרים | תצפית | תבנית נוף מולדתי |
מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "קום והתהלך בארץ" שכתב יורם טהרלב ונעסוק באהבה לארץ ישראל והאפשרות להכיר אותה דרך ההליכה בה.
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: מעשה בכסא – יוצאים לטייל באתרים אהובים בארץ במשחק ובהתנסות והיכרות עם המפה.
מפגש 3- מפגש היסטוריה ואמנות: נכיר אמנות ושירה המתארת את הכיסופים לארץ ישראל בשנות הגלות, וניצור "מזרח".
מפגש 4- מפגש ערכי – חברתי: על כנפי נשרים – מהיכן הגענו לארץ ישראל – אנחנו או הורינו/ סבינו וסבתותינו? מפגש של קיבוץ גלויות ויצירת מטוסי נייר.
מפגש 5- מפגש מדעי: נכיר את עמודי התצפית ביומן ונצא (במידה והתאריך מתאים) לתצפית על הסביבה הקרובה לנו.
מפגש 6- מפגש אישי – עצמי: אנחנו וגופנו כמפה של מי שאנחנו והמאפיינים שלנו.
”קום והתהלך בארץ״ נכתב עבור להקת פיקוד צפון. שמו של השיר וכן הפזמון שלו לקוחים מספר בראשית בשינוי קל, שכן בתורה כתוב "קום התהלך בארץ" ללא וו החיבור. השיר מתאר את האהבה לארץ ומייחס לארץ תכונות אנושיות – בישניות, ענווה, ולפי דברי טהרלב המחבר, נועד לעודד את יושבי הארץ להכיר אותה דרך הרגליים.
לעוד מידע על השיר – קראו
מה אנו מזהים בה? היכן אנחנו נמצאים? על המפה מופיעות נקודות ולצידן איורים קטנים – במהלך השנה נטייל בין הנקודות הללו (ובכל ביקור אפשר לסמן את הדרך שעשינו מאתר לאתר, ולהוסיף את שם האתר לצד הנקודה הנעוצה בו).
כדאי להתייחס גם לזה: במפה מסומנים גבולות הארץ כפי שהם קבועים כיום בחוק של מדינת ישראל. עיקר עיסוקנו במפה כמו גם בתכנית זו הוא בהיכרות עם הארץ עצמה: על החי, הצומח והדומם שבה, ולא במדינת ישראל. יחד עם זאת, לאורך אלפי שנות ההיסטוריה היהודית נשתנו גבולות הארץ ואנו מתייחסים אליהם במפה כפי שהם קבועים היום. מטעם זה שטחי יהודה ושומרון מסומנים כשבצידם קווקוו, שכן מדינת ישראל אמנם שולטת בשטחים אלו ואף יש אזרחים רבים מאזרחיה המתגוררים שם, אך המדינה עצמה לא החילה את החוק על שטחים אלו ולא הגדירה אותם כשטחי המדינה (בשונה ממזרח ירושלים ורמת הגולן).
נאזין לשיר יחד ואח"כ אפשר לשוחח בעקבותיו וליצור – נזמין את הילדים ליצור בפלסטלינה משהו מתוך נופי הארץ המתוארים בשיר. נסב את תשומת לבם לכך שישנם נופים טבעיים ונופים שהם פרי מלאכת האדם – כבישים ובניינים.
לאחר היצירה אפשר לערוך תצוגה קטנה ולשתף בהעדפות אישיות והאהבות האישיות של הילדים את ארץ ישראל.
“אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ ישראל, מאשר להלך לאורכה ולרוחבה, לחצות את עמקיה, להעפיל על פסגות הריה ולסייר בשביליה – גם באלו הנידחים ביותר. רק כאשר אתה יוצא לסייר ברגל במרחבי הארץ, מתבשם בנופיה ורואה במו עיניך את טבע הארץ, שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל, ואת היותך בן הארץ הזאת. (זאב וילנאי – גיאוגרף והיסטוריון מגדולי חוקרי א"י ועתיקותיה)
כל תלמיד/ה מקבל חוט שעליו הוא/היא מדביק/ה, שוזר/ת וכיוצא באלו ככל העולה על רוחו ובלבד שהסמלים, החפצים, הצבעים וכו' – מייצגים ומבטאים את זיקתו שלו לארץ.
נתלה מסביב למפת ארץ ישראל התלויה בכיתה את התוצרים – נמתח את החוטים שהילדים יצרו.
במפגש זה נקרא את הסיפור מעשה בכסא (מתאים לכיתות א-ב בלבד), המתאר משחק בכסאות בגן ילדים, בו הכסאות הופכים בכל פעם לכלי תחבורה אחר שבעזרתו נוסעים הילדים למקומות שונים בארץ.
נקרא את הסיפור מעשה בכסא.
נצא למשחק כיסאות כיתתי – אפשר כולם יחד ואפשר בקבוצות.
אפשר לתת בכל פעם לילד או ילדה אחרים להוביל את הטיול למקום אחר – ולבקש מהם להסביר את הבחירה שלהם.
את כל המקומות בהם "מבקרים" אפשר לאתר יחד במפה (למי שיש לוח שנה של מיתרים, ניתן לסמן את המקומות במדבקות בעמוד הפותח של לוח השנה. לחילופין אפשר להשתמש בטוש מחיק על מפה מנויילנת מלוח לאום כיתתי).
אפשר להזמין את הילדים לצייר או להביא תמונות של האתרים שבחרו בהם ולצרפם אל המפה הכיתתית (בעזרת חיצים והדבקת התמונות מסביב למפה, כמובן).
נזמין את ילדי הכיתה, בהתאם לגיל, להעמיק בבית את הידע שלהם על המקום שבחרו, ובהמשך להציג את המידע בפני הכיתה בכל דרך שהיא – בחידות/ במשחק/ בהמחזה / בתערוכת ציורים ועוד ועוד.
אם לתלמידים יש את יומן מיתרים ניתן זמן לסמן במפה ביומן האישי:
כדאי לפתוח מפת ארץ ישראל מפורטת עם שמות ישובים ואתרים על מסך בכיתה, בכדי לאפשר לילדים חיפוש עצמאי והיכרות עם המפה.
היום אנו גרים במדינת ישראל בארץ ישראל, אך עד לפני קצת פחות מ-80 שנה המציאות הזאת היתה בגדר חלום. חלום שיהודים חלמו והתפללו להגשמתו במשך אלפיים שנה.
לפני שנצא לטיול בארץ, נחזור רגע לימים שעם ישראל לא חי בארצו. נופיה של הארץ היו זיכרון רחוק שאליו כמהו לחזור דורות של יהודים.
היום אנו גרים במדינת ישראל בארץ ישראל, אך עד לפני קצת פחות מ-80 שנה המציאות הזאת היתה בגדר חלום. חלום שיהודים חלמו והתפללו להגשמתו במשך אלפיים שנה. לפני כ-140 שנה החלו העליות לארץ ישראל ובעקבותיהן הוקמה מדינת ישראל.
במהלך שנים אלו עלו לארץ מיליוני יהודים מכל קצוות תבל. את המפגש היום נקדיש לקיבוץ הגלויות ולעלייה לארץ.
ביומן מיתרים מצפים לכם 4 דפי תצפית – אחד לכל עונה. אנחנו מזמינים אתכם לצאת בימי ההיפוך והשוויון (הימים שבהם מתחלפת עונה באופן רשמי) ולהביט על השמיים, האדמה, הצמחייה והחי שבסביבתכם הקרובה. התיעוד ישמר ביומן ובעונה הבאה תוכלו לערוך השוואה בין דפי התצפית שכבר מילאתם, ולראות איך והאם השתנה הטבע במהלך השנה.
כל ילד וילדה ימלאו את דף התצפית, בחזרה לכיתה אפשר להשוות בין התוצרים וכן במהלך השנה להשוות בין הדפים של העונות השונות.
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,
(שאול טשרניחובסקי)