קריאת כיוון

יוצאים לדרך 

לפני שנצא לטייל בכל אחד מהאתרים שביומן מיתרים, נתיידד עם היומן ועם מפת ארץ ישראל.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "קום והתהלך בארץ" שכתב יורם טהרלב ונעסוק באהבה לארץ ישראל והאפשרות להכיר אותה דרך ההליכה בה.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש קריאה: מעשה בכסא – יוצאים לטייל באתרים אהובים בארץ במשחק ובהתנסות והיכרות עם המפה.

מפגש 3- מפגש היסטוריה ואמנות: נכיר אמנות ושירה המתארת את הכיסופים לארץ ישראל בשנות הגלות, וניצור "מזרח".

מפגש 4- מפגש ערכי – חברתי: על כנפי נשרים – מהיכן הגענו לארץ ישראל – אנחנו או הורינו/ סבינו וסבתותינו? מפגש של קיבוץ גלויות ויצירת מטוסי נייר.

מפגש 5- מפגש מדעי: נכיר את עמודי התצפית ביומן ונצא (במידה והתאריך מתאים) לתצפית על הסביבה הקרובה לנו.

מפגש 6- מפגש אישי – עצמי: אנחנו וגופנו כמפה של מי שאנחנו והמאפיינים שלנו.

מפגש ראשון

שיר השבוע

”קום והתהלך בארץ״ נכתב עבור להקת פיקוד צפון. שמו של השיר וכן הפזמון שלו לקוחים מספר בראשית בשינוי קל, שכן בתורה כתוב "קום התהלך בארץ" ללא וו החיבור. השיר מתאר את האהבה לארץ ומייחס לארץ תכונות אנושיות – בישניות, ענווה, ולפי דברי טהרלב המחבר, נועד לעודד את יושבי הארץ להכיר אותה דרך הרגליים.

לעוד מידע על השיר – קראו

קום והתהלך בארץ

מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר קלינגר

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נפתח עם הילדים את יומן מיתרים בעמודים הראשונים – ונחפש את העמוד בו מופיעה מפת ארץ ישראל וכן מילים ספורות מהשיר.

נתבונן יחד במפה.

נשאל:

מה אנו מזהים בה? היכן אנחנו נמצאים? על המפה מופיעות נקודות ולצידן איורים קטנים – במהלך השנה נטייל בין הנקודות הללו (ובכל ביקור אפשר לסמן את הדרך שעשינו מאתר לאתר, ולהוסיף את שם האתר לצד הנקודה הנעוצה בו).

כדאי להתייחס גם לזה: במפה מסומנים גבולות הארץ כפי שהם קבועים כיום בחוק של מדינת ישראל. עיקר עיסוקנו במפה כמו גם בתכנית זו הוא בהיכרות עם הארץ עצמה: על החי, הצומח והדומם שבה, ולא במדינת ישראל. יחד עם זאת, לאורך אלפי שנות ההיסטוריה היהודית נשתנו גבולות הארץ ואנו מתייחסים אליהם במפה כפי שהם קבועים היום. מטעם זה שטחי יהודה ושומרון מסומנים כשבצידם קווקוו, שכן מדינת ישראל אמנם שולטת בשטחים אלו ואף יש אזרחים רבים מאזרחיה המתגוררים שם, אך המדינה עצמה לא החילה את החוק על שטחים אלו ולא הגדירה אותם כשטחי המדינה (בשונה ממזרח ירושלים ורמת הגולן).

נאזין לשיר יחד ואח"כ אפשר לשוחח בעקבותיו וליצור – נזמין את הילדים ליצור בפלסטלינה משהו מתוך נופי הארץ המתוארים בשיר. נסב את תשומת לבם לכך שישנם נופים טבעיים ונופים שהם פרי מלאכת האדם – כבישים ובניינים.

לאחר היצירה אפשר לערוך תצוגה קטנה ולשתף בהעדפות אישיות והאהבות האישיות של הילדים את ארץ ישראל.

נקרא את הטקסט של וילנאי המופיע באותו עמוד, והנה הוא גם כאן לפניכם: 

“אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ ישראל, מאשר להלך לאורכה ולרוחבה, לחצות את עמקיה, להעפיל על פסגות הריה ולסייר בשביליה – גם באלו הנידחים ביותר. רק כאשר אתה יוצא לסייר ברגל במרחבי הארץ, מתבשם בנופיה ורואה במו עיניך את טבע הארץ, שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל, ואת היותך בן הארץ הזאת. (זאב וילנאי – גיאוגרף והיסטוריון מגדולי חוקרי א"י ועתיקותיה)

• כאן כדאי להזמין את התלמידים לשיח על השיר ועל הטקסט, ולאפשר ולהציע מקום לדעות שונות מדעתו של וילנאי.
• באילו עוד דרכים אפשר להתחבר לארץ? האם אנחנו בכלל רוצים בכך? איך אנחנו לומדים להכיר טוב יותר את ארצנו ואת מקום מגורנו? מה החשיבות של זה? כל השאלות – בהתאם לגיל ולכיתה.

פעילות יצירה: ניצור חוטים שמבטאים מבחינת התלמידים את הקשר שלהם לארץ ישראל.

• כל תלמיד/ה מקבל חוט שעליו הוא/היא מדביק/ה, שוזר/ת וכיוצא באלו ככל העולה על רוחו ובלבד שהסמלים, החפצים, הצבעים וכו' – מייצגים ומבטאים את זיקתו שלו לארץ.

• נתלה מסביב למפת ארץ ישראל התלויה בכיתה את התוצרים – נמתח את החוטים שהילדים יצרו.

חומרים דרושים:

• פלסטלינה
• חוטים וחומרי יצירה

מפגש שני

קריאה – מעשה בכסא/ נתי בית

במפגש זה נקרא את הסיפור מעשה בכסא (מתאים לכיתות א-ב בלבד), המתאר משחק בכסאות בגן ילדים, בו הכסאות הופכים בכל פעם לכלי תחבורה אחר שבעזרתו נוסעים הילדים למקומות שונים בארץ.

הצעת הגשה:

נקרא את הסיפור מעשה בכסא.

נצא למשחק כיסאות כיתתי – אפשר כולם יחד ואפשר בקבוצות.

אפשר לתת בכל פעם לילד או ילדה אחרים להוביל את הטיול למקום אחר – ולבקש מהם להסביר את הבחירה שלהם.

את כל המקומות בהם "מבקרים" אפשר לאתר יחד במפה (למי שיש לוח שנה של מיתרים, ניתן לסמן את המקומות במדבקות בעמוד הפותח של לוח השנה. לחילופין אפשר להשתמש בטוש מחיק על מפה מנויילנת מלוח לאום כיתתי).

אפשר להזמין את הילדים לצייר או להביא תמונות של האתרים שבחרו בהם ולצרפם אל המפה הכיתתית (בעזרת חיצים והדבקת התמונות מסביב למפה, כמובן).

נזמין את ילדי הכיתה, בהתאם לגיל, להעמיק בבית את הידע שלהם על המקום שבחרו, ובהמשך להציג את המידע בפני הכיתה בכל דרך שהיא – בחידות/ במשחק/ בהמחזה / בתערוכת ציורים ועוד ועוד.

לגדולים יותר, במקום הסיפור,  כדאי לתת זמן להיכרות מעמיקה עם מפת ארץ ישראל –

מה עוד אפשר לסמן במפה?

אם לתלמידים יש את יומן מיתרים ניתן זמן לסמן במפה ביומן האישי:

• את הישוב שבו אנו גרים (ואם בית הספר נמצא בישוב אחר – גם אותו).
• את המקומות בהם גרים סבא וסבתא.
• מקום שאנחנו אוהבים לבקר בו.
• חוף ים מועדף.
• ערים חשובות ומרכזיות.
• אתרים מעניינים שטיילנו בהם עם הכיתה .
• ומה שעוד תחפצו והם יחפצו לסמן.

כדאי לפתוח מפת ארץ ישראל מפורטת עם שמות ישובים ואתרים על מסך בכיתה, בכדי לאפשר לילדים חיפוש עצמאי והיכרות עם המפה.

משחק אינרטאקטיבי להיכרות עם מפת ארץ ישראל, אתרים וחבלי ארץ: כאן

מפגש שלישי

על נהרות בבל

היום אנו גרים במדינת ישראל בארץ ישראל, אך עד לפני קצת פחות מ-80 שנה המציאות הזאת היתה בגדר חלום. חלום שיהודים חלמו והתפללו להגשמתו במשך אלפיים שנה.

לפני שנצא לטיול בארץ, נחזור רגע לימים שעם ישראל לא חי בארצו. נופיה של הארץ היו זיכרון רחוק שאליו כמהו לחזור דורות של יהודים.

הצעת הגשה:

• הפעילות המוצעת היא חלק מתוכנית 'ע' לציון' של מיתרים.
• פעילות 'על נהרות בבל' – עמודים 7-11 בקישור.
• מומלץ להתחיל ממדרש התמונה, להמשיך אל השיר "לבי במזרח" ולסיים ביצירת "מזרח" אישי של כל ילד, שאותו כדאי להפוך לתערוכה זמנית על הקיר המזרחי בכיתה.

מפגש רביעי

על כנפי נשרים

היום אנו גרים במדינת ישראל בארץ ישראל, אך עד לפני קצת פחות מ-80 שנה המציאות הזאת היתה בגדר חלום. חלום שיהודים חלמו והתפללו להגשמתו במשך אלפיים שנה. לפני כ-140 שנה החלו העליות לארץ ישראל ובעקבותיהן הוקמה מדינת ישראל. 

במהלך שנים אלו עלו לארץ מיליוני יהודים מכל קצוות תבל. את המפגש היום נקדיש לקיבוץ הגלויות ולעלייה לארץ.

הצעת הגשה:

• הפעילות המוצעת היא חלק מתוכנית 'ע' לציון' של מיתרים.
• פעילות 'על כנפי נשרים' – עמודים 13-21 בקישור.
• למפגש בוקר שזמנו מוגבל מומלץ להתמקד בפעילות בעמוד 14.

מפגש חמישי

חתיכה של שמים מצאתי ברחוב

ביומן מיתרים מצפים לכם 4 דפי תצפית – אחד לכל עונה. אנחנו מזמינים אתכם לצאת בימי ההיפוך והשוויון (הימים שבהם מתחלפת עונה באופן רשמי) ולהביט על השמיים, האדמה, הצמחייה והחי שבסביבתכם הקרובה. התיעוד ישמר ביומן ובעונה הבאה תוכלו לערוך השוואה בין דפי התצפית שכבר מילאתם, ולראות איך והאם השתנה הטבע במהלך השנה.

הצעת הגשה:

מצטיידים בקלמר מאובזר היטב, כדאי לקחת גם כלי עזר לתצפית – כמו מגדלת, מיכל חקר חרקים (בתנאי שמחזירים אותם שלמים ובריאים), כובע, מים והכי חשוב – יומן מיתרים, ויוצאים לחצר בית הספר שבה אפשר למצוא אדמה, צמחי בר וקצת מרחב. 

כל ילד וילדה ימלאו את דף התצפית, בחזרה לכיתה אפשר להשוות בין התוצרים וכן במהלך השנה להשוות בין הדפים של העונות השונות.

חומרים דרושים:

• יומן מיתרים
• כלי כתיבה
• צבעים
• מגדלת ועזרים נוספים

מפגש שישי

תבנית נוף מולדת

הצעת הגשה:

• אפשר לבחור באחת משתי הדרכים הבאות להכנת מפה ברוח הרעיון שהאדם הוא 'קרקע ארץ קטנה', כדברי טשרניחובסקי. מביאים גיליונות נייר גדולים או יוצאים לחצר עם חבילת גירים צבעוניים. כל ילד יצייר את עצמו – בקווי מתאר בלבד. 
• כעת על הנייר ישנם קווי מתאר של מפה של עצמנו.  נעצום עיניים ונחשוב מה יש ב"קרקע הארץ" שלנו – ונצייר את התכונות שלנו, התחביבים, המחשבות, הפחדים, האהבות ועוד על המפה העצמית.
• כדאי להציע לילדים לפני שמתחילים לצייר לחשוב ולתכנן היכן ימקמו כל דבר וכיצד יתארו אותו… אין צורך לשתף כלל, אלא לתת לכל אחד להתעמק במשימה בשקט וביחידות.