קריאת כיוון

זכרון יעקב היא המושבה השלישית שקמה בארץ ישראל על ידי אנשי העלייה הראשונה, שהגיעו ארצה מרומניה בשנת 1882. המושבה שוכנת על "חוטם הכרמל" – בחלקו הדרומי של הר הכרמל.

בעידודו של הברון רוטשילד ניטעו כרמים במושבה לגידול ענבים, אך מכיוון שלא היה להם ביקוש רב החליטו אנשי המושבה להפיק מהם יין. כך קם יקב "כרמל", שהיום הוא היקב הגדול בישראל.

מחתרת ניל"י, שהוקמה בימי מלחמת העולם הראשונה ופעלה נגד השלטון הטורקי בישראל, נוהלה מזיכרון יעקב, ורבים ממנהיגיה היו בני המושבה. 

כיום זיכרון יעקב הוא ישוב עירוני גדול ומפותח, ובו נמצא אחד מבתי הספר המשלבים הוותיקים בישראל, "קשת זיכרון", שהשנה ימלאו 20 שנה להקמתו.

השבוע נצא לטיול בזיכרון יעקב, נכיר את הברון רוטשילד ואת תרומתו להתיישבות בארץ, נפגוש את המורה יעבץ שהחל את מסורת הנטיעות על ידי תלמידים ועוד..

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר "לו הייתי רוטשילד", נתפרע בדמיונות ונשלים את המשפט… כל אחד על פי חלומותיו.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש היסטוריה: אבי היישוב – מי היה רוטשילד, ומה היתה תרומתו האדירה להתפתחות והצלחת היישוב העברי.

מפגש 3- מפגש צומח – אגדה ויצירה: נקרא מדרש על ענבים ויין שהם חלק בלתי נפרד מהנוף והחקלאות הארצישראליים.

מפגש 4- מפגש קריאה : מחתרת ניל"י ושרה – נקרא את הסיפור על שרה אהרונסון ודרכה נתוודע למחתרת ניל"י ולסיפורה של משפחת אהרונסון.

מפגש 5- מפגש מסורת: בעקבות המורה ה'זכרוני' יעבץ, נכיר את גלגולו של ט"ו בשבט ממועד המכריע את גילם של העצים לצורך תרומות ומעשרות, דרך חג הגעגוע לפירותיה של אדמת ארץ ישראל, לחג הנטיעות וכיום חג איכות הסביבה.

מפגש 6- מפגש יצירה: בהמשך לנושא הנטיעות, נשמע על קק"ל ונכיר את ה'קופסה הכחולה' המיתולוגית, וניצור בהשראתה קופסת תרומה כיתתית.

מפגש ראשון

שיר השבוע

”לו הייתי רוטשילד״ נכתב עבור המחזמר "כנר על הגג", המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" של הסופר שלום עליכם. במחזמר, טוביה העני כ"כ פונה אל הקב"ה בתמיהה ובקשה – האם אי אפשר שמעט, רק מעט, מהעושר שיש בעולם הזה יפול גם בחלקו. האם אפשר להחליף את כל עומס צרותיו… בכסף? וחולם…. לו היה רוטשילד… מה היה עושה.

השיר, העוסק בחייו של עשיר ובאפשרויות העומדות בפניו, הוא הקדמה למפגש הבא בו נגלה מה אכן עשה מי שבאמת היה רוטשילד – אבי הישוב, הנדיב הידוע.

לו הייתי רוטשילד

מילים ולחן: ג'רי בוק, שלדון הרניק , תרגום: דן אלמגור

 להאזנה לשיר

 מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

נקריא לילדים את ההקדמה על זיכרון יעקב, ונזמין אותם להאזין לשיר, להפליג בדמיון… מה היו עושים לו היו רוטשילד… מה היו עושים כל היום… מה היו עושי אם היו אנשים עשירים…

זיכרון יעקב היא המושבה השלישית שקמה בארץ ישראל על ידי אנשי העלייה הראשונה, שהגיעו ארצה מרומניה בשנת 1882. המושבה שוכנת על "חוטם הכרמל" – בחלקו הדרומי של הר הכרמל. בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין". העולים מקימי המושבה היו חסרי ניסיון וידע בחקלאות, ועל כן התקשו לפרנס את עצמם. בצר להם חיפשו עזרה מבעלי ממון שונים שיעזרו להם לבנות את המושבה ולהתפרנס בה. הברון רוטשילד נעתר לפנייתם ומימן בניית בתי מגורים, בית כנסת, בית ספר ומרפאה. לבקשת הברון שונה שם המושבה והיא נקראה על שם אביו, יעקב. 

בעידודו של רוטשילד ניטעו כרמים במושבה לגידול ענבים, אך מכיוון שלא היה להם ביקוש רב החליטו אנשי המושבה להפיק מהם יין. כך קם יקב "כרמל", שהיום הוא היקב הגדול בישראל.

מחתרת ניל"י, שהוקמה בימי מלחמת העולם הראשונה ופעלה נגד השלטון הטורקי בישראל, נוהלה מזיכרון יעקב, ורבים ממנהיגיה היו בני המושבה. 

כיום זיכרון יעקב הוא ישוב עירוני גדול ומפותח, ובו נמצא אחד מבתי הספר המשלבים הוותיקים בישראל, "קשת זיכרון", שהשנה ימלאו 20 שנה להקמתו.

אז מה הייתם עושים אם הייתם רוטשילד?

הצעות נוספות לבחירה:

• אפשר להזמין ילדים להציג בהצגות קצרות.
• אפשר לצייר או לכתוב במחברת יומן המסע של המפגש.
• אפשר סבב שיתופים ועוד כיד הדמיון.

מפגש שני

'אבי היישוב' – הברון אדמונד דה רוטשילד

במפגש זה נכיר את דמותו ותרומתו של רוטשילד להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

למידע למורה: קראו כאן

הצעת הגשה:

• נצפה בסרטון על רוטשילד. לצעירים: סרטון על המושבות ראשונות ולבוגרים יותר ב'חדשות מהעבר'.

בעבר, בכל יום עצמאות הונפק מטבע "יום העצמאות". גם רוטשילד זכה למטבע בסדרת מטבעות זו.

מתוך אתר החברה הישראלית למטבעות:

מטבע רוטשילד
מטבע יום העצמאות תשמ"ב, ל"ד למדינה, 1982

"הנדיב הידוע" ו "אבי הישוב" הם הכינויים להם זכה הברון אברהם בנימין (אדמונד) רוטשילד בתולדות הישוב. מעורבותו בבניין הארץ החלה בשנת 1882. מאז המשיך לתרום מהונו לביסוס ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ("יכולתי לבחור איכרים זולים יותר, אבל תחת זאת בחרתי באיכרים יהודים"). הוא הכניס תחת פיקוחו את מפעל ההתיישבות, ביסס מושבות שנטו להתמוטט והקים מושבות חדשות. ב- 1924 הקים את חברת פיק"א, שבהנהגת בנו, ג'יימס רוטשילד, המשיכה לטפל בהתיישבות החקלאית ובמפעלים הכלכליים שביסס ובסיוע להקמת התיישבות חדשה.

• נכיר את 'מטבע רוטשילד' ונזמין את הילדים ליצור מטבעות לאנשים ונשים שתורמים היום להצלחת המדינה – מה יטביעו על המטבע? איזה סמל? איור? כיתוב? מהי התרומה למדינה שבזכותה בחרו בדמות? 
• הרחבה נוספת לגדולים יותר:
• נצפה בסרטון קצר עם דילמה ודיון בעקבותיו: מה דעתכם על דעות החלוצים? מה היתרונות והחסרונות שבכל עמדה? מה הייתם עושים במקומם?
• הרחבה נוספת למעוניינים – משחק לוח מונופול מושבות ראשונות – עם קלפי מצבים וכסף רוטשילד.

מפגש שלישי

יין בארץ ישראל

נקרא מדרש על ענבים ויין שהם חלק בלתי נפרד מהנוף והחקלאות הארצישראליים.

בעידודו של רוטשילד ניטעו כרמים במושבה לגידול ענבים, שהם אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, אך מכיוון שלא היה להם ביקוש רב החליטו אנשי המושבה להפיק מהם יין. כך קם יקב "כרמל", שהיום הוא היקב הגדול בישראל. ישראל הפכה ברבות השנים למעצמת יין, אפשר למצוא כרמים ויקבים מרמת הגולן בצפון ועד הנגב בדרום, בשפלה ובהר. 

גם בחפירות ארכיאולגיות באזורים שונים בארץ מתגלות גתות יין עתיקות בכל חלקי הארץ (כך למשל בתל שילה, עליו נלמד בחודש הבא, כך בירושלים, בחבל לכיש ובכל מקום בו חיו בארץ ישראל בעבר).

הצעת הגשה:

נתחיל משבעת המינים, בהם על פי התורה נשתבחה ארץ ישראל, הפרי הראשון הנזכר בהם הוא הגפן (לאחר הדגנים). הענבים הגדולים והמפוארים של ארץ ישראל הפכו גם לסמל משרד התיירות, עם צמד המרגלים וענבי הענק.

היום ארץ ישראל משתבחת בכרמים ויקבים מהצפון לדרום, בהרים ובשפלה.

על תעשיית היין בישראל: על גתות ומפעלי יין מהעבר: נצפה בכתבה 

על תהליך הפקת יין: אפשר לצפות כאן

 לצעירים – נספר את המשל על השועל בכרם. ונכין תאטרון בובות אצבע להמחשת הסיפור. – בובות אצבע, ענבים וגדר אפשר להדפיס בנספח מטה.

 לבוגרים – נקרא יחד את המדרש חכמה מפוארה בכלי מכוער ונמחיז את האגדה – יש  להביא כלים מתאימים מראש + יין (הכי זול שתמצאו יספיק).

חומרים דרושים:

• לצעירים – נספח להדפסה "השועל והכרם".
• לבוגרים – כוס חרס (ספל מחדר מורות), גביע מכסף, בקבוק יין קטן.

מפגש רביעי

שרה אהרונסון ומחתרת ניל"י

הצעת הגשה:

• נקרא את ערך "דומם" מתוך יומן מיתרים:  

 בית משפחת אהרנסון שימש כמוקד פעילותה של מחתרת ניל"י. כיום הוא משמש כמוזיאון המחתרת שפעלה בטרם קום המדינה.

• נפתח במדרש תמונה. ננחה את הילדים לפתוח את יומן השנה שלהם בעמוד הראשון של חודש שבט.

איירה בכשרון רב: ענבל בירון

נשאל:

מה אתם רואים בציור? 

האם הציור נראה לכם מוכר?

אילו דברים אתם מזהים בו? ואילו לא?

איזו תחושה יוצרת אצלכם הציור?

האם הייתם רוצים לבקר במקום הזה? האם הייתם בו פעם?

• נסביר בקצרה על המחתרות וניל"י:

בטרם קום המדינה, ובטרם הוקם צה"ל נדרשו המתיישבים בארץ, אנשי העליות הראשונות, להגן על עצמם לא פעם מפורעים, וכן מהשלטון, שלא אפשר תמיד עלייה של יהודים נוספים, וכן לא אפשר הקמת יישובים, בתים נוספים, והקשה על ההתיישבות בארץ להתפתח. כך קמו המחתרות.

ניל"י היא אחת מתוך המחתרות היהודיות שפעלו בארץ טרם קום המדינה.

השם ניל"י הוא ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, ביטוי הלקוח מתוך פסוק בספר שמואל.

ניל"י היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון מנה כמה עשרות חברים פעילים. הוא התמקד במתן שירותי מודיעין לצבא הבריטי, שלחם באימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל, מתוך מחשבה שהבריטים יעזרו לקדם את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בנוסף לפעילות הריגול, עסקו אנשי ניל"י גם בהברחת כספים לכלכלת היישוב. לאחר כשנתיים של פעילות, חשפו העות'מאנים את המחתרת והענישו את אנשיה בכליאה ואף הוצאה להורג.

• נקריא לילדים את הספר "שרה אהרונסון" בסדרת "הישראליות".

מפגש חמישי

איך חוגגים את ט"ו בשבט?

הקדמה

ט"ו בשבט הוא מועד המשנה את אופיו ורוחו במהלך הדורות שוב ושוב.

במפגש זה נעסוק בגלגוליו של החג.

ממועד שעיקר ענייניו הוא קביעת זמנים וגדרים ברורים לענייני הלכות תרומות ומעשרות, הפך החג ברבות השנים, הגלות והכמיהה לאדמת ארץ ישראל לחג בו נזכרים בטעמי פירותיה, ועם השיבה ארצה הפך לחג הנטיעות והעמקת השורשים באדמות הארץ. משמלאו הארץ עצים (והתברר שט"ו בשבט, הנחגג בשיא החורף הוא מועד בלתי מוצלח לנטיעה) נעלמו הנטיעות והחג הפך לחג הלל לטבע וחג להגברת המודעות לאיכות הסביבה ואהבת הארץ.

מנהג הנטיעות, שהפך לעיקרו של החג עם תחילת ההתיישבות המחודשת בארץ בימי העליות הראשונות ועד לשנים האחרונות, התמסד בזיכרון יעקב בזכות המורה הרב זאב יעבץ. 

להסבר למורה, מורחב ומעניין, על התפתחות החג: קראו כאן.

הצעת הגשה:

• נקרא מתוך יומן מיתרים:

  הידעת? נטיעת עצים על ידי תלמידים דווקא בטו' בשבט הוא מנהג ידוע ומקובל היום, אך לא תמיד זה היה כך! זהו מנהג די צעיר, והוא רק בן כ-120 שנה. 

  בשנת 1890 מורה מהמושבה זכרון יעקב, הרב זאב יעבץ שמו, יצא עם תלמידיו לטעת עצים באדמות ארץ ישראל. באותם הימים לא היה מקובל לטעת עצים בטו' בשבט, וישנו רק מקרה אחד, שש שנים קודם לכן, שבו מתואר טקס דומה בטו' בשבט. הוא בחר לעשות זאת דווקא בטו' בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, ובכך קבע את נטיעות התלמידים בטו' בשבט כמנהג של ממש, שהפך ברבות השנים למנהג רווח וקבוע בישראל. הרב יעבץ חשב שעל ידי נטיעה באווירה חגיגית בתאריך סמלי כל כך יחבב את הנטיעה ואת אדמת הארץ על לב הילדים. הוא ראה בנטיעות מהודרות וחגיגיות דרך להפוך את טו' בשבט ליום חג. 

  למרות שנטיעת עצים נדמית כמתאימה במיוחד לראש השנה לאילנות, אין זה כך. האדמה בעונה זו קרה וקשה והעצים אינם מצליחים להכות שורש באדמת החורף. מרבית הנטיעות בטו' בשבט לא עלו יפה, ועם השנים מעמדו של מנהג זה הלך ופחת.

נשאל – מה היה טיבו של ט"ו בשבט לפי שהיה לחג הנטיעות?

אפשרויות לבחירה:

•  יחידת לימוד מיתרים "גלגולו של חג" לט"ו בשבט.
• היבט נוסף של החג וגם תקציר מצויין של התפתחות החג- כאן (מתאים לגדולים בלבד).

מפגש שישי

'הקופסה הכחולה'

הקופסה הכחולה הוא כינויין של קופות איסוף תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל, אשר שימשו הן אמצעי מעשי לגיוס כספים והן כלי חינוכי להטמעת האידאולוגיה הציונית. הקופסה הכחולה הייתה ברבות השנים לסמל ולמותג של הקרן הקיימת לישראל ושל הציונות. (מתוך ויקיפדיה).

היום נכיר את קק"ל דרך הקופסה הכחולה, וניצור קופסה כחולה כיתתית לגיוס ברוח "פרוטה לפרוטה מצטרפת של "כספים/ מעשים/ חפצים וכיו"ב.

חשוב לציין שבמהלך השנים קק"ל שינתה את אופי פעילותה ושיש גם ביקורת על התנהלותה ועל הפרויקטים שאותם ביצעה.

הצעת הגשה:

• הסבר על היווסדה של קק"ל והקופסה הכחולה בסרטון הקצר.
• לאחר מכן נקריא את ההסבר שכאן לתלמידים – וכדאי להראות גם את התמונות.
• סרטונים על הקופסה הכחולה יש גם :בסרטון , במצגת שכאן. 

לאחר ההסבר על הקופסה הכחולה – מעין קופת צדקה ציונית, נחשוב יחד ככיתה על "קופסה כחולה" – קופת צדקה כיתתית. ניצור קופסאות כחולות מקופסאות קרטון ונקשט אותן ברוח הנושא הנבחר. 

• איזה נושא אנחנו רוצים לקדם (אולי תחום חברתי אולי פרויקט ישובי, ואולי תחום שצריך חיזוק בבית הספר?)

• מה צריך לאסוף לשם כך? (חפצים? כסף? רעיונות?)

• איך נפרסם את הקופסה? אפשר להמציא סלוגן, סמל ואיור מתאימים כדי "למתג אותה" וכדאי לחשוב גם – היכן נציב אותה? למי נציע למלא אותה?

• מעט מן הביקורת על קק"ל (ביקורת מקצועית ולא פוליטית, מתאימה לילדים) ניתן להראות לגדולים יותר: כאן

חומרים דרושים:

• קופסאות נעליים
• צבעי גואש