"התחלות"
"כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך…" ]שיר נבואי קוסמי עליז[
מהלך השבוע:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
אפיק | שיר | קריאה | אדריכלות | דמיון מודרך | אגדה | אסיף |
נושא | "שיר נבואי קוסמי עליז" | האדם מתחיל להשתמש באש – פרומתאוס | על תכנון בניינים | פרפרים בבטן | רבי עקיבא אבנים שחקו מים | איסוף חווית הלמידה |
מפגש 1- מפגש שיר:
לומדים לשיר את השיר השבועי – שיר נבואי קוסמי עליז
•שירה משותפת
•התמקדות בחוויית השירה המשותפת, ולא בהסברים לגבי השיר.
•גיוון: כלים, תנועות, ריקוד
את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.
מפגש 2- מפגש קריאה: האדם מתחיל להשתמש באש – פרומתאוס ובריאת האדם
מפגש 3- מפגש אדריכלות: מתחילים לבנות – על תכנון בניינים ובנייתם
מפגש 4- מפגש דמיון מודרך: "פרפרים בבטן?" התחלות, התרגשות ומה עושים עם זה
מפגש 5- מפגש אגדה: רבי עקיבא מתחיל ללמוד בבית הספר
מפגש 6- מפגש אסיף: התמקדות בתוכן ובתהליך השבועי
מילים: יוני רכטר ועלי מוהר לחן: יוני רכטר
רקע: ביום זה נביא סיפור מכונן מסיפורי המיתולוגיה היוונית – הסיפור על ההכנות לבריאת האדם , וכן על ההתחלה של השימוש באש – אחד המרכיבים היסודיים שאפשרו לאדם לשרוד ולפתח תרבות, לחמם את גופו, לבשל מזון, להבריח חיות טרף, לעשות שימוש במתכות ליצירת כלים ועוד.
האש היא מרכיב כל כך ברור בחיינו, עד שקשה לתאר את גילוי האש –לפתע גילו בני האדם כי ניתן ליצור ניצוצות וכי יש להם שימושים רבים.
המיתולוגיה היוונית: לעמים רבים סיפורים קדומים שעברו מדור לדור, סיפורים מכוננים הנוגעים
לבריאת האדם והעולם, לשאלות קיום ורגש, משפחה וקושי, אהבה ויצירה.
סיפורי המיתולוגיה היוונית מתארים את האלים היוונים ואת בני האדם, את הקשרים הסבוכים ביניהם
ואת הדמויות שהם חצי אלים וחצי בני אדם. הראשון שהעלה את הסיפורים על הכתב היה הומרוס ]מאות 10-9 לפנה"ס[.
במפגש הסיפור נתמקד בחוויית שמיעת סיפור במשותף, בתיאור ייחודי ושונה מזה של התרבות היהודית את בריאת האדם ואת התפתחותו –אין גירוש מגן עדן לעיבוד האדמה , אין מגדל בבל. זהו תיאור שונה מתרבות שהשפיעה על העולם המערבי ועדיין משפיעה.
בסיפור נדגיש את גילוי האש: הרגע בו מתגלה היסוד החשוב הזה לבני האדם ]היוונים האמינו כי האש היא מיסודות הטבע, ומכל מקום היא מרכיב חשוב לאדם [ לקיומם של בני האדם ולהתפתחותם: התכת מתכות, ניפוח זכוכית, בישול, חימום ועוד .
מדוע האלים זועמים על גניבת האש – האם משום שהם חשים כי חלק מהיתרון שלהם על בני האדם נעלם? האם בשל עצם ההעזה של בן אנוש לגנוב מהם? על כך שבני האדם יתחילו את חייהם בעולם באופן קל מזה שהם ציפו לו? שאלות מעניינות…
כל בית שבו אנחנו גרים דורש התחלות רבות – התחלה של רעיון, תכנון, התחלה של ביצוע –
התחלת עבודה אדריכלית, הנדסאית ועוד – מה יהיה הגודל? איך יראה הבנין מבפנים ומבחוץ?
מאלו חומרים הוא יהיה מורכב? ועוד ועוד…
המפגש של היום יעלה את הנושא על קצה המזלג – מתחילים לבנות בנין. אך בטרם הבניה ישנו
תכנון – ועליו נתעכב הפעם.
הנה מתחילים:
נספר כי בניין מתחיל בראש. כן שם הוא מתחיל – צריך רעיון כדי לבנות בניין – הרי לא כל הבניינים דומים אלה לאלה: למעשה, הם שונים מאוד זה מזה.
נעלה בדעתנו כמה בניינים מוכרים בישוב – האם הם דומים? האם הם שונים?
נספר – איך מתחיל בניין:
האדם הראשון המתכנן את הבניין הוא אדריכל – מקצועו הוא לתכנן בניינים ]יש גם אדריכלי נוף המתכננים גינות, למשל. אבל אנחנו נתמקד באדריכל בנין[. האדריכל מקבל בקשה – תכנן לנו בית ספר. או בית פרטי. תכנן בית קפה או מתנ"ס. תכנן לנו
בית כנסת או בנין מגורים.
עכשיו עליו להתחיל בתהליך הבניה – תהליך שמתחיל בראש שלו. ועוד מעט תצטרף גם היד:
הוא שואל את עצמו מה השימוש של הבניין ואיך, לדעתו, כדאי שיראה הבניין.
למשל: אם הוא מתכנן בית ספר הוא יכול להחליט על בנין אחד גדול בו ירוכזו כל הכיתות. בנין מרכזי לרוב התלמידים ומסביבו בניינים קטנים יותר שימשו חדר ספורט, חדרי אומנות, חדר מוזיקה, חדר לשעות פרטניות ועוד. הוא יכול גם להחליט שבניין המרכזי יהיה מחובר במסדרונות לבניינים נוספים – ללא יציאה לחצר. הוא יכול להחליט על חצר במרכז הבניין, חצר בכניסה, מספר חצרות שיעטפו את הבניין מכל צדדיו, או מחלק מהכיוונים. הוא יכול להחליט שיהיו לבניין כמה קומות או קומה אחת – קומת מרתף או צורה עגולה.
אולי זה יהיה בניין בצורת חצי קשת?
אולי הוא יהיה מלבני ואולי בצורת גל? גג רעפים? גג עם זכוכית שיכניס לבניין אור שמש?
בשלב הבא מחליט האדריכל על רעיון אחד מרכזי. ]כדאי לתת לילדים להציע רעיון לבניית בית ספר שמצא חן בעיניהם[.
אז הוא לוקח נייר ועיפרון – ממש כמו תלמיד/ה בבית ספר – ומצייר ציור ראשוני – קווים כלליים המתארים את הרעיון שלו.
הנה כאן למשל – דוגמה להתחלת תכנון של מגדל דירות. אפשר לראות שהקומה התחתונה רחבה, אפשר להבחין בקומות שמעליה ]כמה קומות?[, יש מעין צורה עגולה לכל קומה,
התייחסות לשמש – אולי אתם מבחינים בעוד משהו?
עם הרעיון ההתחלתי מגיע אדריכל הבניין למי שהזמין ממנו את התכנון: מועצה מקומית, משפחה, אדם פרטי, קהילה.
הוא מציג את הרעיון שלו ומכאן יוצר שיפורים, תיקונים, שינויים. אם תעקבו אחר סדרת התמונות שכאן, תוכלו לראות תכנון מפורט הרבה יותר של הבניין, פירוט של כל קומה, תיאור מפורט של
השינוי שעובר הבניין בהתייחס לשמש ]זה בניין משוכלל מאוד[. וכל זה התחיל מרעיון אחד בראש שעבר לדף נייר פשוט…
אם יוותר זמן – מומלץ לצפות בחלקים מהסרטון המתאר בנייה של ממש ]מומלץ לדלג על חלק מהסרטון הארוך [ – משלב היסודות ועד שהבית מוכן למגורים – רק לזכור שזה התחיל הרבה
קודם…
שלב ראשון – הרפיה: הרפיית הגוף, נשימות עמוקות ורגועות.
שימו לב כיצד אתם יושבים על הכיסא: איך הגב נוגע במשענת הכיסא. הרגישו את הנעליים נוגעות
ברצפה במלואן, שימו לב לרגליים שבתוכן, שימו ידיים על הרגליים.
הקשיבו לנשימה שלכם: שאפו את האוויר לאט, ותנו לאוויר לצאת, לאט. שאפו את האוויר מהאף,
כאילו אתם מריחים פרח, ונשפו אותו לאט, מהפה.
הרגישו את כל הגוף – מלמעלה למטה. הרגישו את המצח רפוי, את העיניים, הפה , הצוואר ]וכך הלאה לאורך הגוף כולו[
שלב שני – "פרפרים בבטן?" התחלות, התרגשות ומה עושים עם זה
"נשב בנוחות , ננשום עמוק, נביט אל הדלת שמולנו – נסתכל על צבעיה, על הצורה שלה. נחשוב על כך שעוד רגע אנחנו מתחילים משהו חדש. עוד רגע נקום, נפסע לכיוון הדלת, נאחוז בידית ונצא
להתחלה חדשה. נרגיש דגדוג בבטן – כמו "פרפרים בבטן", פרפרים מדגדגים של התרגשות. נרגיש את ההתרגשות עולה מהבטן לכיוון הגרון. אנחנו רוצים כבר להתחיל מחדש. חיכינו לרגע הזה.
חלמנו עליו. רצינו כל כך שהוא יגיע. נרגיש רוח קלה ונחייך לעצמנו. הנה זה מתקרב. אנחנו ממש ממש בהתחלה. נחשוב על הדבר שעומד להתחיל – האם זו התחלת שנה? התחלה של חוג שרצינו? אולי מתחילים טיול או מתחילים משהו אחר? כל אחת ואחד מאתנו יחשוב על ההתחלה שמתאימה לו. על מה שרצה כל כך שיתחיל כבר. נרגיש איך ההתרגשות מתפשטת בגוף. זה נעים? זה מטריד? מה אני מרגיש/ה?
נרפה וננשום עמוק. נרגיש כיצד הנשימות העמוקות מרגיעות אותנו וממלאות אותנו בשלווה. נניח את הידיים בכבדות, נשמוט את הכתפיים, נרחף בנוחות, נחוש את הרגיעה עוברת בגוף – בידיים,
בצוואר, בפה, במצח, ברגליים, עד קצות האצבעות.
עכשיו, אחרי שנשמנו עמוק ונרגענו נחשוב כמה טוב יהיה להתחיל – אנחנו לא ממש יודעים מה מחכה לנו, אבל אנחנו מגיעים קצת מתרגשים וקצת רגועים, שמחים וקצת שואלים על מה יהיה.
ובכל זאת – זו התחלה חדשה. נביט מהחלון – ציפור עפה גבוה בשמיים, וזה מראה נעים. נדמיין שאנחנו הולכים בשמיים , מסביבנו כוכבים והם יפים וזוהרים. ואנחנו ממשיכים ישר בדרך. נרגיש
קלים כמו עננים, נעלה ונרחף גבוהה בשמיים הכחולים, נמשיך בדרך , ישר , בלי פחד, בלי כעס – מחכה לנו התחלה נהדרת.
סיפור חייו של רבי עקיבא ידוע ומוכר: הוא החל את דרכו כתלמיד בגיל ארבעים, לאחר שהיה רועה צאן וראה כיצד האבן נשחקת במים. כך החליט שגם הוא יכול להשתנות וללמוד. רבי עקיבא מוצא את עצמו בכיתה א' , יושב ולומד עם הילדים הקטנים את האלף-בית.
ננסה לתאר לעצמנו את תחושת התחלת הלימוד של האיש המבוגר, שמצטופף על הכיסא
הקטן לצד בנו הקטן וקורא בקול "אלף", "בית": איזו התחלה זו ואלו רגשות מלווים אותה.
פעילות:
נשאל את הילדים באיזה גיל החלו ללמוד בבית הספר?
האם היה בכיתה תלמיד בן ארבעים ]אדם מבוגר[?
נספר את סיפורו של רבי עקיבא:
לבחירה – המדרש ]מעובד[
סיפור על רבי עקיבא – לילדים באתר ספר האגדה לילדים.
לתשומת לב – הסיפור ארוך מאוד ועוסק בעיקר בשינוי ופחות בהתחלת הלימוד בבית הספר.
יש לקצר אותו ולהרחיב דווקא היכן שהוא מקצר.
המדרש:
מָה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא?
אָמְרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם.
פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד,
אָמַר: מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ?
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" (איוב יד, יט) – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר בְּכָל יוֹם.
אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאֶבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה.
הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְּלוּחַ הוּא וּבְנוֹ.
אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ.
כָּתַב לו אָלֶף בֵּית – וּלְמָדָהּ.
אָלֶף תָּיו – וּלְמָדָהּ,
תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ.
הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אבות דרבי נתן א ו
נבקש מהילדים לדמיין את המצב בו יושב האדם הגדול שאינו יודע קרוא וכתוב לצד בנו והם לומדים יחד ממש מהתחלה. נבקש מהילדים לדמיין שהם נמצאים עכשיו בבית הספר, לצד רבי עקיבא ובנו:
ניתן לסכם את השבוע בשיח אישי וקבוצתי, ואפשר לבחור באחת מפעילויות ההרחבה.
משחקי שפה – ביטויים של התחלות: