קריאת כיוון

בחרנו להוסיף אל ציר היסודות את האדם כיסוד חמישי.
כאמור, ציר היסודות מאפשר התבוננות נוספת אל מעגל השנה במחצית הראשונה של שנה"ל. בחרנו לחבר בין היסוד 'אדם' ו'יום זכויות האדם' החל ב10 לדצמבר.
כמו ביחס לכל מועד אחר אנחנו מניחים שתהיה התייחסות אל היום החשוב הזה בכיתה, קבוצת המפגש תתייחס אל האדם כחלק מתהליך הבריאה בשני מובנים מרכזיים:
בריאת האדם בצלם.
האדם כחלק מכלל הבריאה – יחסו של האדם אל שאר הברואים ואל היסודות השונים שהבאנו כשולט או כשומר ומפתח, ממקום מכבד או ממקום הורס.

גם ב'אדם' כמו בכל יסוד אחר – אנחנו מבקשים להביא את השיר 'אדמה ושמים' אך בשבוע הזה נעסוק בשיר ונבחן את הקשר בין ארבעת היסודות והאדם. היצירה בארבעת היסודות (צבעי מים, פחם וכן הלאה) לא באה לידי ביטוי בשבוע זה.

מבנה השבוע מתחיל (מלבד השיר) בבריאת האדם בצלם וההשלכות של הבסיס הערכי העולה מכך, עבור דרך התייחסות אל גוף האדם וכלה באדם כחלק מכלל הבריאה וביכולתו לבחור כיצד לנהוג בה.

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר 'כי האדם עץ השדה' ו'אנשים טובים'. יצירת האדם מחלקי עצים.

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- לימוד: למדרש- 'בצלם אלהים', שיר- 'אתה פלא', יצירת כף יד עם תכונות.

מפגש 3- צדק חברתי: היכרות עם זכויות האדם

מפגש 4- קריאה: ילדים מסביב לעולם- סיאה מאפריקה

מפגש 5- אומנות: "קאנון היחסים" – פרופורציה של גוף האדם. הכרות עם אומן – לאונרדו דה וינצ'י

מפגש 6- תנועה- גוף האדם: לתרגילים (בעיקר למפרקים) להיכרות עם מקומות חדשים בגופנו.

מפגש 6- תנועה- גוף האדם: לתרגילים (בעיקר למפרקים) להיכרות עם מקומות חדשים בגופנו.

מפגש 7- אדם ואדמה: השיר אדמה ושמיים וקריאת נאום הצ'יף של סיאטל 

מפגש 8- דמיון מודרך: אדם ונמלה

מפגש ראשון

שיר השבוע

לשיר השבועי מוצעות שתי אפשרויות. בחרו אחת ודבקו בה.
ישנו ערך, כאמור, ביצירת ריטואל ואנחנו מבקשים לשמור על מבנה של פתיחת המפגש בשיר שבועי קבוע.  

כי האדם עץ השדה

כי האדם עץ השדה מבוסס על פסוק מספר ויקרא העוסק באיסור כריתת עץ אפילו לשם מצור על עיר. כדי לבסס את הערך שבשמירה על עצי פרי משווה התורה את העץ לאדם.
בשבוע בו נעסוק באדם כחלק מהבריאה נדמה לנו שחשוב שההשוואה הזו והחיבור של האדם אל הטבע והבריאה יחלל דרך השיר.
וכמובן אנחנו רואים בשירו של נתן זך חלק מהפסקול הישראלי.

מילים: נתן זך לחן: שלום חנוך

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות לגיוון:

יצירת דמויות מחלקי עצים.
עלים, ענפים, חלקי עץ נוספים (אם יש בסביבתם אקליפטוסים בתקופה זו הם 'משלים' את גזעם)

אנשים טובים

מילים ולחן: נעמי שמר

השיר אנשים טובים נכתב על ידי נעמי שמר במיוחד לאירוע הצדעה למתנדבים שיזם העיתון ידיעות אחרונות בשנת 1981. השיר התקבל בהתלהבות והפך לאחד משיריה הפופולריים מאז ועד היום.
גם בבחירת השיר הזה מצאנו שנכון להעביר לתלמידים את היכולת של האדם להשפיע טוב על זולתו וסביבתו דרך השיר השבועי.

🔉להאזנה לשיר עם המילים

הצעות לגיוון:

• ליווי בכלי נגינה
•  המצאת תנועות לשיר
• חשיבה מי הם האנשים הטובים סביבנו שדואגים להתנהלות התקינה של ביה"ס. אפשר להכין להם תשורות קטנות, או מכתבי תודה
• הכנת משקפיים ורודות / או מכשיר קסמים [בדומה למכשיר של נונה – מהספר נונה קוראת מחשבות] שמאפשר ראיית הטוב בכל אחד מהאנשים [הטובים] שבנינו.

מפגש שני

לימוד-  בצל אלהים

בהקשר לציר היסודות חשוב לנו להדגיש במקורות את תפיסת העולם המייחסת את בריאת העולם לטובת האדם – 'בשבילי נברא העולם', ונתייחס אל תפיסה זו בהמשך השבוע כמו גם בשבועות נוספים בציר היסודות.    

בהצעה של היום הזה יש מבנה של לימוד. צריך לוודא שהמפגש לא הופך להיות מפגש 'לימוד' ולזכור שהוא אינו עיקר השיעור אלא מוביל להמשך היצירה. כדאי להשאיר זמן לשיחה אחרי היצירה ובעצם לנתק את הדיון מהטקסט

• נשאל את התלמידים האם הם זוכרים מהו סיפור בריאת האדם התנכ"י.
• נזכיר ונתעכב בסיפור רק על המילים 'בצלם אלוהים' וננסה לברר כיצד הם מבינים את משמעות המילה 'בצלם'.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ…
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
ספר בראשית, פרק א' פסוקים כ"ו – כ"ז

• נשאל מה מלמדת אותנו החזרה וההדגשה בפסוק של בריאת האדם – זכר ונקבה – בצלם אלוהים?

שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד,               

כולן דומין זה לזה,

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טובע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון,    

ואין אחד מהם דומה לחברו. 

לפיכך לכל אחד ואחד לומר, בשבילי נברא העולם.

(משנה, מסכת סנהדרין פרק ד', משנה ה')

• אפשר להביא את המדרש וללמוד אותו, מוצעת בעמוד הבא הצעה לקריאה המרחיבה את המדרש ומתובלת בשיר 'אתה פלא' שכתב פאבלו קאזאלס .
  

  אדם אחד היה טובע מטבעות.
  היו לו תבניות של מטבעות שונים ועל פי ההזמנה היה מייצר מטבעות שונות, ממתכות שונות, בגדלים שונים ובעלי איורים שונים. אם הייתה תקלה או פגם בתבנית – כל המטבעות שייצר יוצאו פגומות ולכן הוא שמר על התבניות שלו מכל משמר.
  יום אחד הוזמן אל כיתת בנו כאורח לספר על המקצוע המיוחד שלו.
  הילדים יצרו תבניות של כפות הידיים שלהם וכל יד הייתה שונה מרעותה.

  רוחבן, אורכן, צבען של  כפות הידיים היה שונה מאד על אף היותם בני אותו הגיל.
  אבל גם היכולות שלהן היו שונות מאד…
  האיש שם לב שהיו ידיים שעבדו במהירות והיו שעבדו לאט, היו ידיים מדויקות והיו מרושלות..
  היו ידיים שנהנו מהעבודה וניכר שקיימת בהן חדוות היצירה והיו ידיים שפעלו כמי שעול גדול מונח על כתפיהן והן בקושי הצליחו לנוע.

  התבונן האיש בעבודת הילדים וביצירותיהם ואמר:
  דעו לכם ילדים נפלאים – כל אחד מכם הוא פלא. כל אחד מכם שונה מרעהו, בכל העולם אין עוד ילד אחד בדיוק כמותכם, כל אחד מכם יחיד ומיוחד ואין אף אחד בעולם שידמה לו.
  אך יש משהו שמאחד אתכם כמו את כל בני האדם בעולם, כולנו נבראנו בצלם אלוהים.
  כולנו כאדם וחוה נבראנו בצלמו כדמותו של האל ולכן כל אחד מכם צריך לדעת לנהוג באחר כבמי שצלם אלוהים בו ובאותו הזמן לדעת שבשבילו נברא העולם.

הצעת הגשה:

יצירה – בשלב זה נדמה את האמור במדרש.

• אפשרות אחת היא לבקש מהילדים לצייר את כף ידם ולצבוע אותה באופן שלדעתם מאפיין אותם ואת המיוחד בהם.
• אפשרות שניה היא לחלק לכל הילדים מסגרת פנים אחידה ולבקש מהם לצייר ולצבוע אותה כרצונם, סוג של קלסתרון.

💬בתום היצירה כדאי לשוחח על נושאים שעלו מתוך הלימוד:

● האם אנחנו באמת כל כך שונים זה מזה?
● מהן היתרונות והחסרונות בשוני ומגוון חברתי.
● מה המשמעות של ייחודיות ומה המחיר?
● האם הייחוד שלנו הוא מבחירה/ מכורח/ מלידה, גם וגם?

חומרים דרושים:

• דפים
• צבעים
• מסגרת פנים

מפגש שלישי

זכויות אדם

כולנו נולדים חופשיים ולכולנו הזכות לצדק, לביטחון ולשוויון. הצהרת זכויות האדם שנוסחה בעשרה בדצמבר 1948 [באו"ם] נועדה להגן על הזכויות החשובות האלה ועל עוד רבות אחרות שכל בני האדם זכאים להן.

שלושים סעיפי ההצהרה נוסחו בספר במיוחד עבור הילדים, והם מלוים בשלושים איורים של מיטב המאיירים בעולם. "חשוב במיוחד שילדים ובני נוער יכירו את ההכרזה הזאת. למבוגרים יש יותר עבר, ואילו לצעירים יש יותר עתיד, והעתיד שייך לכם, ילדים. ויש לי סוד לגלות לכם: יותר משמבוגרים משפיעים על ילדים, ילדים משפיעים על מבוגרים, ובעיקר על הוריהם. לא מספרים לכם את הסוד הזה, לבל תנצלו את כוח ההשפעה שלכם יתר על המידה. ואני אומר לכם – אדרבא, נצלו אותו. ילדים בכל העולם… מחכים לעזרתכם." – יוסי שריד, מתוך ההקדמה לספר "כולנו נולדים חופשיים".
על ההצהרה, זכויות האדם, סרטונים ועוד באתר נוער למען זכויות אדם.

בספר כאמור 30 איורים – חלקם לא פשוטים (חשבו מראש על הבחירות שלכם). כדאי לבחור כמה זכויות אדם שדרכן יתעוררו הילדים לתהות על העדר זכויות אדם ועל חשיבות השמירה עליהן. גם את דבריו של יוסי שריד בדבר יכולת ההשפעה של ילדים כדי לקרוא.
חשוב לזכור – הספר לא מובא כדי לעורר דיון במפגש אלא כדי לעורר את הילדים לחשיבה. לכן אנחנו מציעים להתחיל בהסבר קצר על ההצרה בדבר זכויות האדם, ובסופו לשאול שתי שאלות שילוו את ההתבוננות בספר.

• האם אתם נהנים מהזכויות הללו?
• האם תוכלו לדמיין עולם שבו הזכות הזו נשללת מכם?
  
  

הצעת הגשה:

• לאחר העיון בספר אנחנו ממליצים לבקש מהתלמידים לאייר בעצמם את אחת מזכויות האדם, או להמציא זכות שחסרה לדעתם.
• משום שאיור (בעיקר אל מול האיורים בספר) יכול להיות קשה, וגם לשם הגיוון. אפשר להראות כרזות (או להדפיס ולפזר) מתוך אתר האגודה לזכויות האזרח
  ולהציע לילדים לצייר כרזה עם הפרשנות שלהם, כדאי להביא בריסטולים בגודל שהדפסתם (תמונה או גלויה).

חומרים דרושים:

• כרזות
• דפים
• טושים

מפגש רביעי

ילדים מסביב לעולם

בשנות ה-60 יצאו ברחבי העולם תרגומים רבים לסדרת ספרים שתיארה בצילומים ובכתב ילדים ברחבי העולם. המפורסמות שבהן הן אלה קרי הילדה מלפלנד ונוריקו-סאן הילדה מיפן. חנה ריבקין – בריק צילמה את הילדים, את רוב ספרי הסדרה כתבה אסטריד לינדגרן ובמרבית המקרים הם תורגמו לעברית על ידי לאה גולדברג חברתה הקרובה של חנה.

• ..

מפגש חמישי

קאנון היחסים" – פרופורציה של גוף האדם
הכרות עם אומן – לאונרדו דה וינצ'י

את לאונרדו דה וינצ'י המדען, הזכרנו כבר בשבוע שעסק באחים רייט, דיברנו על מעוף שמאפשר לממציא לראות למרחוק ועל החירות לדמיין דבר מה שנחשב בגדר הבלתי אפשרי. הפעם אנחנו מבקשים לדבר על לאונרדו דה וינצ'י האומן. כיוון שלא הרחבנו שם על הדמות אז, אנחנו מציעים לעשות זאת כעת, לאונרדו דה וינצ'י מתוך אתר אאוריקה.

לאונרדו דה וינצ'י היה אולי גדול האמנים בכל הזמנים. אדם שעסק במגוון תחומים ובכולם הצטיין והבריק. לא היה בתולדות האנושות אדם שכה הפליא לחקור, ליצור, לגלות ולתכנן כמו לאונרדו דה וינצ'י. 
בחייו עסק והתבלט דה וינצ'י כצייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, ממציא, אדריכל ומוזיקאי. רבים רואים בדה וינצ'י את איש הרנסנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.
כמו כן דה וינצ'י ידוע כאחד הציירים הדגולים בתולדות האמנות. הוא יצר עשרות יצירות חשובות, כשהבולטת בהן היא "המונה ליזה" – שנחשב, הציור החשוב והמפורסם ביותר בעולם (ונמצא במוזיאון הלובר בפאריס). 
'האדם הוויטרובי' הוא אחד הרישומים המפורסמים ביותר של האמן. הרישום, שנקרא גם "קאנון היחסים", צויר בשנת 1490 ומתאר דרך הפרופורציות והסימטריה של הגוף האנושי את השלמות וההרמוניה שראו מדעני ואמני התקופה. בראש אותם המגלים עמד לאונרדו עצמו. מהות תקופת הרנסנס הייתה הגילוי מחדש של חוקים אמנותיים, אסתטיים ומדעיים, שהיו ידועים בתרבויות העבר הרומיות, היווניות ואלה שלפניהן. 
חלק מהפלאים שהתגלו שוב ברנסנס היו קשורים ביחסים המתמטיים המדויקים שבטבע. לאונרדו רשם את "קאנון היחסים" לאחר שעיין בפרופורציות גוף האדם שצוינו בספרו של האדריכל הרומאי ויטרוביוס "על אודות האדריכלות". 
(מתוך אתר אאוריקה). להרחבה – למורה בלבד!

הצעת הגשה:

חלק מהפרופורציות שהעלה האדריכל ולאונרדו יישם בציורו מובאות בעמוד הבא.

אנחנו מציעים שתי אפשרויות לפעילות לאחר עיון ברישום והסבר קצת עליו ועל האומן.

• האחת היא לתת לכל תלמיד דף ועליו עיגול מושלם ולבקש מהם לצייר אדם על פי ההנחיות המצורפות.
• האפשרות השנייה היא להביא סרטי מדידה (אפשר להכין מחוטים עבים, באורך חצי מטר ובאורך מטר ולהשתמש בהם), להתחלק לזוגות ובהם כל ילד ימדוד את 'הפרופורציות' של חברו, לפי הכללים של לאונרדו, האם הילדים עומדים בקריטריונים של 'קאנון היחסים'? האם הקריטריונים נכונים?

חשוב שהילדים יבינו שאין קריטריונים / פרופורציות נכונות!
חשוב שהפעילות בזוגות תישאר בזוגות – שלא תיווצר אווירה של לעג למי שאינו 'בפרופורציה' ושהחוויה תהיה בעיקרה משעשעת.
רשימת הפרופורציות ארוכה, אפשר לבחור כמה, או להציע לילדים לבחור (בזוגות)

• כף יד היא כרוחב ארבע אצבעות.
• כף רגל היא באורך של שלוש כפות ידיים.
• אמההיא באורך של שש כפות ידיים.
• גובה אדם הוא כארבע אמות.
• צעד כפול הוא כארבע אמות.
• אורך אדם עם זרועות מושטות שווה לגובהו של האדם.
• המרחק בין קו השערות ובין תחתית הסנטר יכנס 10 פעמים (1/10) בגובה האדם.
• המרחק בין פסגת הראש ובין תחתית הסנטר יכנס 8 פעמים (1/8) בגובה האדם.
• רוחב הכתפיים המקסימלי הוא 1/4 מגובהו של אדם.
• המרחק בין המרפק וקצה היד הוא 1/5 מגובהו של אדם.
• המרחק בין המרפק ובית השחי הוא 1/8 מגובהו של אדם.
• אורך כף היד הוא 1/10 מגובהו של אדם.
• המרחק בין תחתית הסנטר ובין האף הוא 1/3 מאורך הפרצוף.
• המרחק בין קו השערות ובין הגבות הוא 1/3 מאורך הפרצוף.
• אורך האוזן הוא 1/3 מאורך הפרצוף.

חומרים דרושים:

• דף עם עיגול
• סרט מדידה

מפגש שישי

תנועה

גוף האדם מסוגל לבצע תנועות מגוונת החל מתנועות שאנחנו מבצעים מידי יום בענייני דיומא וכלה בתנועות מורכבות מאד, כפי שניתן לראות בענפי הספורט השונים, במופעי במה החל ממחול דרך תאטרון מייצגי רחוב, קרקסים ועוד ועוד. וכמובן שהגוף גם מוגבל ביכולת התנועה שלו. במפגש זה ננסה להאיר את התנועה של הגוף מבלי לשוחח עליה אל דרך חווית ההתנסות.
אנחנו מציעים לעשות את התרגילים ללא מוסיקת רקע מלבד תקתוק המטרונום, כך קל יותר להתמקד בתנועה עצמה. והמטרונום נותן קצב אחיד לפעולה כמו הלמות לב. לשמיעת מטרונום לחצו כאן.

בתרגילים ישנה הרבה עבודת מפרקים – בשונה מריקוד חופשי וזורם אנחנו מבקשים להתנסות הפעם בתנועת שבד"כ אנחנו לא ערים אליהן. (זה יראה מעט כמו קבוצת מריונטות) 

נתחיל בתרגילי נשימה והרפיה קצרים.

•  עמדו בעמודת מוצא, שאפו מלוא הריאות ושחררו את האוויר בנשיפה ארוכה ככל הניתן. חזרו על תרגיל זה מספר פעמים.
• כעת  תוך כדי שאיפה הרימו את ידכם משני ציידי הגוף עד למעל ראשכם הורידו אותן באותו המסלול בזמן הנשיפה. – חזרו על תרגיל זה מספר פעמים.
• תרגיל נשימה אחרון בזמן השאיפה הרימו ידיים מלפנים עד למעל הראש ובזמן השאיפה הוריד ונסו להגיע עד כפות רגליכם. חזרו על הפעולה.
• הנידו את פלג הגוף העליון מצד לצד בתנועה סיבובית.
• הוסיפו גם את הידיים, שחררו אותן.
• שחררו את רגל ימין, רגל שמאל.
• מוכנים… 
  על כל תנועה כדאי לחזור פעם או פעמיים לפי האווירה בכיתה – ולכן לא כתבנו זאת בכל פעם.

תרגיל 1

• עמדו ברגלים צמודות וידיים לציידי הגוף, עצמו עיניים (כאן כדאי להתחיל להשמיע את תקתוק המטרונום).
• הרימו את יד ימין מן המרפק, המרפק נשאר צמוד לגוף והורידו. כעת יד שמאל.
• חזרו על הפעולה ביד ימן כעת כאשר המרפק בתשעים מעלות מהגוף הרימו את היד ממפרק הכתף עד שתגיעו לתשעים מעלות ושמרו על המרפק בתשעים מעלות. עשו את אותה פעולה ביד שמאל.
• כעת הניעו את הידיים בתנועה זו, לסירוגין.
• נסו להמשיך את תנועת מפרק הכתף עד ל180 מעלות (בלתי אפשרי כמובן). כך כאשר יד אחת בקדמת הגוף ב90 מעלות מהכתף היד השנייה נעה את מאחור הגוף גבוהה ככל שמתאפשר.
• חזרו לעמידת המוצא.

תרגיל 2

• הרימו את רגל ימין בתשעים מעלות קדימה והורידו, כעת את רגל שמאל. ועכשיו לסירוגין (מדמה הליכה).
• ביד ימין הזיזו רק את מפרק כף היד בתנועה סיבובית, נסו לחקות תנועה של פתיחת צנצנת או סיבוב כפתור גדול. אל תפסיקו..
• במקביל הושיטו את רגל שמאל קדימה וסובבו את מפרק כף הרגל.
  האם  סובבתם לאותו כיוון?
  נסו לשנות את כיווני הסיבוב, ולהחליף בין צד ימין ושמאל של הגוף, באיזה צד קל לכם יותר?
  נסו לסובב את היד עם כיוון השעון ואת הרגל נגד.
• חזרו לעמידת המוצא.
• שחררו ידיים, שחררו רגליים.
• נשמו עמוק.

תרגיל 3

• כופפו את הגוף קדימה מהמותן 90 מעלות. נסו להישאר בעמידת המוצא מבלי להזיז את הרגלים ולהזיז את הגוף המכופף מהמותן ימינה ושמאלה רחוק ככל שתוכלו.
• נסו להזיז את הגוף אחורה.
• חזרו לעמוד. נסו לחזור כמה פעמים על הרצף הבא
• עמידה זקופה כשהידיים לצידי הגוף.
• כיפוף מהמותן לזווית 90 מעלות
• הורדת פלג הגוף העליון למטה ככל שניתן (הכי קרוב לרגליים)
• בדרכם חזרה עצרו שוב בתחנת הביניים בגובה המותן.

האם ניתן לעשות זאת מבלי להשתמש באיזון של הידיים? 

 תרגיל 4

• נסו ל'התיישב' מעמידת מוצא מבלי להזיז את כפות הרגלים (ומבלי 'ליפול' על הישבן) והכי נמוך שאתם יכולים. נסו לקום מבלי להזיז את כפות הרגליים.
• כעת נסו לעשות זאת ללא שימוש בידיים.

תרגיל 5

• קבעו לעצמכם רצף של שש תנועות הצוואר למשל: ימינה מרכז, שמאלה, מרכז, מעלה, מרכז, מטה, מרכז. כעת חזרו על התנועות על פי קצב המטרונום.

תרגילי סיום

•  חברו סדרות של תנועות חדשות עם חלקי גוף, או שילוב בין חלקי גוף שונים.
• אחד הילדים ילמד את הסדרה וכולם ינסו חזור עליה.
• לפי קצת המטרונום נועו בחדר. נסו ליצור תנועות מדויקות וברורות.
• תחמו קטע קטן על הרצפה. (מספר בלטות וכד) נסו לנוע לקצב המטרונום מבלי לצאת מהקווים.

מפגש שביעי

אדמ-ה, נאום הצ'יף של סיאטל

השיר אדמה ושמיים, הוא שיר שמלווה אותנו לאורך כל שבועות היסודות.
בשבוע הזה נבקש לחוש ממנו את היחס של האדם והיסודות בטבע. ונשאל האם האדם הוא כאחד היסודות, האם העולם נברא בשביל האדם, אם כן כיצד אפשר להבין קביעה זו?
נשיר יחד את השיר השבועי ואת השיר אדמה ושמים (אפשר לשיר את אדמה ושמים גם אחרי קטע הקריאה. נבקש מהילדים להקשיב רוב קשב למילים ולחשוב על משמעותן.

הערה למורה:
הנאום המובא פה, הוא עיבוד לזיכרון של נאום חשוב וכנראה מרשים מאד שנשא הצ'יף של סיאטל ויועד אל נשיא ארה"ב פרינקלין פירס. הנאום נישא בשנת 1854 אל מול נציגי הממשל האמריקאי שבאו בדרישה "לרכוש" את אדמת הדוואמיש, והציעו בתמורה לאפשר לאינדיאנים לחיות בשמורה כדרכם.
תוכן הנאום המקורי אבד ועבר תרגומים רבים (בין שפת המקור של שבט דוואמיש והלאה לאנגלית מדוברת) אין לנו דרך לדעת האם הנאום המפורסם עונה בכלל לרוח הדברים של הנאום המקורי. יחד עם זאת לתחושתנו יש בדברים ערך רב. אפשר להשמיע בסוף הנאום את השיר קולות הרוח מתוך הסרט פוקהונטס כאן.
כדאי להושיב את התלמידים במעגל, להציג את עצמכם בתור צ'יף אינדיאני (מי ששורה עליה הרוח, להוסיף אביזרים מתאימים). ולספר להם:

שלום לכם גורים צעירים, אני צ'יף סיאטל, אני כבר לא צעיר וראיתי הרבה דברים בחיי. כשהייתי ילד העולם נראה אחרת לגמרי, חיינו בשבט בהרמוניה עם הטבע, צדנו על מנת להתקיים וטיפלנו בחיות, היום לנו גידולים ומעולם לא כרתנו עץ.. ואז הגיע האדם הלבן, וכבש פיסת ארץ אחת אחרי השנייה עד שהגיע גם אל השבט שלי ופגע בחיינו לבלי היכר.
כעת קיבלנו פניה מהשלטונות של ארה"ב, הם רוצים לבנות עיר על אדמות השבט, מחר יגיעו לכאן נציגי הממשלה. אנחנו לא יכולים לעשות דבר נגד ההחלטה הזו. אבל ביקשו ממני לנאום מחר, להציג את עמדת האינדיאנים, בני שבט הדוואמיש. ואת זאת אעשה.
האם תשסכימו שאקרא בפניכם את הנאום שהכנתי לקראת מחר?   
הצ'יף הגדול מוושינגטון שולח את בקשתו לקנות את אדמתנו. הצ'יף הגדול גם שולח מילות ידידות ורצון טוב. נאה מצדו, שכן ידוע לנו עד כמה מעט הוא זקוק לידידותנו. אך אנו נשקול לקבל את הצעתו, כי יודעים אנו שאם נסרב עלול לבוא האדם הלבן עם רובים וייקח את אדמתנו. על מילותיו של צ'יף סיאטל ניתן לסמוך כמו שאחינו יכולים לסמוך על שובן של העונות. מילותיי הן ככוכבים אשר לעד לא ישקעו.
איך תוכלו לקנות או למכור את השמים? את חמימות האדמה? הרעיון זר לנו. אכן איננו בעליו של רעננות האוויר או נצנוץ המים. איך תוכלו לקנותם מעמנו?
כל חלק מאדמה זו קדוש לבני עמי. כל מחט אורן בוהקת, כל חוף חולי, כל הערפילים בעובי היער, כל קרחת יער, כל זמזום חרק קדוש בזיכרונם של בני עמי.
אנו יודעים כי האדם הלבן אינו מבין את דרכינו. כל חלקת אדמה זהה עבורו לאחרת, שכן הוא זר הבא בלילה ולוקח מן האדמה את שהוא צריך. הארץ אינה אחותו, אלא אויבתו, וכאשר כבשה, הוא נע הלאה. הוא עוזב את קברות אבותיו ונשימת ילדיו נשכחת. מראה עריכם מכאיב לעיני האדם האדום. אך ייתכן כי האדם האדום הוא פרא ולכן אינו מבין.
אין מקום שקט בערי האדם הלבן. אין מקום להאזין לעלי האביב או משק כנפי חרק. אך אני פרא ולכן איני מבין – הטרטור רק נראה כי הוא מכאיב לאזן. מהו טעם החיים אם אין אדם יכול לשמוע את המיית התור או את וויכוחי הצפרדעים סביב האגם בליל? האדם האדום מעדיף את הצליל הרך של הרוח שהצטללה מגשם בצהרי יום, או שבושמה במחטי אורן: האוויר יקר לאדם האדום, שכן הכל חולקים את אותה נשימה – החיות, העצים ובני האדם. נראה כי האדם הלבן אינו מבחין באוויר אותו הוא נושם, כגוסס ימים רבים – הוא אדיש לצחנה.
אם אחליט לקבל את הצעתך, אציב תנאי. האדם הלבן חייב להתייחס לחיות הארץ הזו כאחיו. אני פרא ואיני מבין דרך אחרת. חזיתי באלפי בופאלו נרקבים במישור, נטושים על ידי האדם הלבן שירה בם מרכבת חולפת. אני פרא ואיני מבין מדוע סוס הברזל המעשן חשוב יותר מהבופאלו שאנו הורגים רק כדי להישאר בחיים. מהו האדם ללא החיה? אם כל החיות היו נעלמות, האדם היה מת מבדידות גדולה של הנפש, כי את שקורה לחיה הוא שקורה לאדם.
כל הדברים קשורים זה בזה. מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ.
בנינו חזו באבותיהם מושפלים בתבוסה. לוחמנו בושו. ואחרי תבוסתם הם מוציאים את ימיהם לבטלה ומרעילים את גופם במזונות מתוקים ובטיפה המרה. אין זה משנה היכן נעביר את שארית ימנו – שכן הם מועטים. כמה שעות נוספות, כמה חורפים נוספים ואף לא אחד מילדי השבטים הגדולים שפעם חיו על ארץ זו, או שהתכנסו בחבורות קטנות ביער יישאר כדי לבכות את קברות האנשים שפעם היו חסונים ומלאי תקווה כמוכם.
דבר אחד אנו יודעי שייתכן ויום יבוא והאדם הלבן ייגלה גם כן, אלוהנו הוא אותו האל. אתם עלולים לחשוב כי הוא בבעלותכם כפי שאת רוצים להיות בעלי האדמה, אך אינכם יכולים. הוא גופו של האדם, וחמלתו שווה לאדם הלבן ולאדום. ארץ זו יקרה לו, ולפגוע בה משמע לבזות את יוצרה. גם האדם הלבן יחלוף מן העולם – אולי מהר משבטים אחרים. המשך לזהם את מיטתך, ויום אחד תחנק בפסולתך שלך. כאשר נשחט הבופאלו עד תום, אולפו כל סוסי הבר, כל פינות הסתר של היער כבדו מריח המון אדם, ונוף הגבעות הבשלות כוסה בחוטים מדברים, איפה הסבך? איננו. היכן הוא הנשר? איננו. ומה פירוש להניח לציד והליקוט? סוף החיים ותחילת ההישרדות.
אולי היינו מבינים אילו היינו יודעים מה הם חלומותיו של האדם הלבן, מהן תקוותיו אותן הוא לוחש באזני ילדיו בלילות חורף ארוכים, אילו חזונות הוא חורט בדמיונם למען יקוו למחר. אך אנו פראים. חלומות האדם הלבן נסתרים מאיתנו. ומכיוון שכך, נלך בדרכנו. אם נסכים, יהיה זה כדי להבטיח את השמורה אותה הצעתם.
שם אולי נחיה את חיינו הקצרים כרצוננו. כאשר אחרון אדומי העור יעלם מן האדמה, וזכרונו יהי לצל ענן החולף מעל למישור, חופים ויערות אלו עוד יחזיקו את רוחם של בני עמי, שכן הם אהבו את האדמה כשם שתינוק אוהב את פעימת הלב של אמו. אם נמכור את אדמתנו, אהבו אותה כשם שאנו אהבנו אותה. דאגו לה כשם שאנו דאגנו. החזיקוה בזכרונכם כשם שהיא כשקיבלתם אותה מעמנו. ועם כל כוחכם, אונכם, וליבכם – שימרו אותה לילדכם, ואהבו אותה כשם שהאל אוהב את כולנו. דבר אחד אנו יודעים. אלוהינו הוא אחד. אדמה זו יקרה לו. אפילו האדם הלבן אינו יכול להימלט מן הגורל המשותף לכל.

מפגש שמיני

דמיון מודרך

כתבה: סיגלית אור

הרפיה.
שכבו על המזרן, עצמו עיניים, הרפו את הגוף. לאט לאט כל מה שיושב על הלב מתמוסס.
המועקות עוברות דרך הידיים והרגליים אתם מרגישים את הידיים הופכות כבדות יותר, דמיינו כיצד כל תחושה לא נעימה נעה בתוך גופכם לכיוון קצות האצבעות, הנה הן נתלות ומסרבות לעזוב אתכם כמו טיפות הן נושרות מן האצבע החוצה מהגוף.

כעת נשמו נשימה עמוקה.
תנו לגוף להתרפות לגמרי, הניעו את הראש בעדינות מצד לצד ושחררו את המחשבות האחרונות ממנו.
נשמו נשימה עמוקה.

דמיינו שאתם מתפצלים לשניים – הגוף שלכם נשאר כמו שהוא, והדמיון, כמו גמדון בגודל של נמלה, מתחיל לטייל עליו.
התרכזו בכפות הרגליים – הגמדון נעמד על קצה הבוהן הגדולה של רגל שמאל, ומקפץ בקלילות בין קצות הבהונות, בהתחלה לפי הסדר, ואחר כך מעיז יותר ויותר ומדלג על פני כמה בהונות. נסו להזיז את בהונות רגליכם בעדינות וכך להעלות ולהוריד אותו.
כשנמאס לגמדון, הוא מתחיל גם להתגנב לרווחים שבין הבהונות, עולה ברווח אחד ויורד בשני, מְרָווחֵ בין הבהונות…

עתה הוא גולש במורד כף הרגל, עולה במעלה השוק, מטפס ונעמד על פיקת הברך. עבורו היא כמו גבעה, והוא  משקיף על הסביבה. מפיקת הברך הוא ממשיך במעלה הירך, מגיע לבטן וקופץ עליה כמו על טרמפולינה. נסו לכווץ ולהרפות את שרירי הבטן כדי להגביר את תנועת הטרמפולינה.

הגמדון מגלה את הטבור, קופץ אל תוכו ומטפס החוצה, רץ סביבו ושוב קופץ פנימה, מטפס ויוצא, מחליק הצידה אל הרצפה ונכנס אל מתחת לגופכם.
הוא נדחק ברווח שבין הגב התחתון למזרון, זוחל ומגיע לצד השני של הגוף שם הוא מציץ וחוזר חזרה עד לחוליות הגב. הוא מרים ידיים ונוגע בחוליה ואז הולך על המיזרון במעלה גופכם, נוגע בכל פעם בעוד חוליה ועוד אחת. נסו להרים את חוליות הגב מעט כדי לתת לגמדון לעבור. עכשיו הוא כבר מתחת לחוליות הגב העליון… ועכשיו תחת העורף.
בעזרת שערות הראש הוא מתחיל לטפס, מושך את גופו כלפי מעלה ועובר משערה לשערה, כמו בתוך יער. הגמדון קצת חושש ללכת לאיבוד בתוך יער השערות, והוא אכן משוטט שם זמן מה, עולה ויורד, ולבסוף מגיח מבין השערות ויוצא על המצח. הוא מתמתח ונהנה מן הנוף, ואז מסתכל על הפרצוף שלכם.

הגמדון יורד מן המצח לכיוון עין ימין, מפלס דרכו בין שערות הגבה הימנית, ומתיישב על עפעף ימין. בעוד עיניכם עצומות, הזיזו את גלגל עין ימין ימינה ושמאלה, וכך תסיעו אותו מצד לצד. הגמדון נאחז בריסים כדי לא ליפול, אך נהנה מאד מן התזוזות. עכשיו הוא עובר לעין שמאל ומתיישב על העפעף השמאלי. נסו עכשיו, עדיין בעיניים עצומות, להזיז את גלגל העין מעלה ומטה.

עכשיו הוא ממשיך לכיוון האוזן השמאלית. הוא מושך בעדינות בתנוך האוזן, מתהלך באפרכסת ומציץ לתוך תעלת האוזן. מה יש שם בפנים? הגמדון צועק אל תוך האוזן – האם אתם שומעים אותו?

ומן האוזן, לכיוון האף. הגמדון מציץ אל תוך הנחיריים, אל האפילה, בין השערות הזעירות שבתוך הנחיריים. בעומדו בפתח הנחיריים הוא מרגיש את הרוח של הנשימות שלכם. פעם היא נושבת כלפי הנחיריים (כשאתם שואפים אוויר), ופעם היא נושבת החוצה (כשאתם נושפים). הגמדון נהנה מן הרוח הנושבת, פעם מאחור ופעם מקדימה, בוחשת בשערותיו. כדי לגוון לגמדון את התחושה, נסו לנשום נשימות מהירות… ואיטיות…

הגמדון נעמד לרגע על השקע שבין השפה העליונה ובין האף. פיתחו את הפה כדי לתת לו להיכנס! הוא לובש מעיל ומכנסי סערה, ונועל מגפיים – כדי לא להירטב מהרוק שבפה. הגמדון עובר וסופר כמה שיניים יש לכם בפה (האם אתם יודעים כמה?). הוא מרים את הלשון כדי להיכנס ולראות מה יש תחתיה, ואתם יכולים לעזור לו אם תרצו, וגם להראות לו כיצד הלשון יכולה לעלות ולרדת, לצאת ולהיכנס אל הפה.

הוא נעמד על השפה התחתונה שלכם. בזהירות, סיגרו ופיתחו את הפה, נסו העוויות שונות עם השפתיים, וכך תזיזו את הגמדון לכל הכיוונים.

הסיור הסתיים. בעדינות, נישפו אוויר והעיפו את הגמדון למעלה, אל השמיים. נישפו עוד ועוד ועיזרו לו לעלות ולהתרחק. הוא מסתכל על גופכם מלמעלה, מתרחק ונעלם.