קריאת כיוון

קשה להמעיט בחשיבותה של המוזיקה לאדם ולתרבות האנושית – אינסוף סולמות, תווים, סגנונות, כלי נגינה ויצירות יצר האדם. בשבוע שנקדיש לנושא נעסוק במקצת מהנושאים  כאשר הבחירה מה להשמיט, הייתה הפעם קשה במיוחד.

• בשבוע זה נמשיך ונתמקד בפן מרכזי של התרבות האנושית – מוזיקה. המוזיקה היא ביטוי נרחב לרוח האדם ותרבותו והיא מהלכת פלאים על הנפש – מהי מוזיקה ואלו ביטויים מוזיקליים כוללת התרבות היהודית, הישראלית והכללית?

מהלך השבוע:

ובאריכות:

מפגש 1- מפגש שיר: נכיר את השיר זמר שכזה

את המפגשים הבאים במהלך השבוע נפתח בהאזנה לשיר השבוע.

מפגש 2- מפגש ניגון: היכרות עם הניגון החסידי

מפגש 3- מוזיקה מהעולם: היכרות עם מוזיקה אפריקאית, הסיפורים, המקצבים והריקודים.

מפגש 4- יוצרת ישראלית: היכרות עם נורית הירש ויצירתה.

מפגש 5- מפגש פיוט: נכיר את הפיוט, מקורותיו ולחנים שונים שלו.

מומלץ להיערך לשבועות אלה באופן אחר: לברר מבעוד מועד עם הילדים מי מהם מנגן על כלי כלשהו, או אולי אחד ההורים מנגן – האם ניתן יהיה להביא לכיה את הכלי ולהסביר עליו לילדים ולהדגים נגינה במהלך המפגש. יתכן ואת המורה מחבבת סוג מסוים של מוזיקה או אף מנגנת וזו הזדמנות לשתף את הילדים בפן הזה של חייך. כאמור- המגוון הוא גדול וניתן ואף מומלץ להוסיף מעולמות המוזיקה של הילדים, של הצוות ושל המשפחות אל מפגשי הבוקר הללו וליצור מנגינה ייחודית משלכם. 

לשמוע ולא רק לדבר – בשבוע זה חשוב במיוחד לדאוג לאמצעי האזנה – שכן, לדבר על מוזיקה ולא להאזין לה זהו סוג של "שחייה בהתכתבות"; גם אם ישנם אתגרים בהתאמת המרחב ובהבאת ציוד למפגש – חשוב הפעם במיוחד להיערך לכך.

מפגש ראשון

שיר השבוע

• השיר הוא משירי צוות הווי להקת הנח"ל והוא הולחן ע"י נורית הירש. נורית הירש עתידה לקבל את פרס ישראל ליצירה ביום העצמאות תשע"ו . אנו נקדיש ליצירתה לימוד ביום נפרד.
• בלימוד השיר נתמקד בשירה משותפת של הילדים; המטרה אינה להעמיק בתכני השיר ובדרכי הביטוי הספרותיות כמקובל בחינוך הלשוני, אלא ליהנות מחוויית השירה המשותפת, המחלחלת לנפש ויוצרת התרוממות רוח – גם ללא מילים מתווכות.

זמר שכזה

מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: נורית הירש

 🔉להאזנה לשיר

 🎶מילות השיר

הצעות הגשה לבחירה:

• לאחר לימוד השיר ביום א', ניתן להוסיף תנועות, כלי נגינה שהכינו הילדים, שירה בקבוצות, ריקוד או תנועה. אפשר לנסות לשיר לפי הקבוצות המופיעות בשיר: פקידות, ספנים, הילדים והגננת ועוד.

מפגש שני

הניגון החסידי

בשיעור זה נכיר ניגון חסידי אחד, נרקוד לצליליו ונספר מעט על מקורותיו ועל חשיבות הניגון בקרב החסידים, באמצעות סיפור חסידי קצר.

למורה-

רבים מהחלוצים שעלו ארצה מקורם בעיירות חסידיות, והמנגינות שליוו את ילדותם ונעוריהם השפיעו על יצירתם בתחום הזמר העברי ורבים שילבו את הניגון החסידי בשיריהם, בהתכנסויות ובאירועים חגיגיים. השיר "ארצה עלינו" מאת שמואל נבון לדוגמה, נוצר על סמך מנגינה חסידית.

מידע נוסף:

• תנועת החסידות – הספרייה וירטואלית של מט"ח.
• מילה, פיוט וניגון בחברה החסידית / יעקב מזור – אתר הזמנה לפיוט.
• ‏מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי / יעקב מזור – קתדרה 115, ניסן תשע"ה 2005.

הצעת הגשה:

• נשב במעגל ונאזין למספר צלילים מתוך ניגון חסידי שמח.
• ניגון מומלץ של הלב והמעיין – ניגון שמחה – ביוטיוב.
• ניגון נוסף – יונתן רזאל – ניגון פוגש תזמורת – ביוטיוב.
• נבקש מהילדים להתנועע בחדר לצלילי המוזיקה.
• נחזור למעגל ונבקש מהילדים לתאר את המוזיקה – האם היא שמחה, עצובה, אטית, מהירה, מרגיעה, מעצבנת, נעימה, לא נעימה וכד'.
• נשאל את הילדים האם ישנם כלי נגינה שהם מזהים במנגינה וננסה למנות אותם יחד.
• נספר לילדים בכמה מילים על תנועת החסידות ועל המקום החשוב שיש בה לניגונים: ניגוני שמחה לחגים, שבתות, אירועים משמחים [חתונה, לידת ילד ועוד], וכן מנגינות נוגות ומלאות געגועים, שמבטאות את הרצון של החסיד להתקרב לאלוהים ואת הגעגועים שלו.
• נספר שהחסידים החשיבו מאוד את הניגון וסיפרו עליו ועל כוחו הפלאי סיפורים.
• במהלך השיחה מומלץ להשמיע ברקע מוזיקה חסידית – כדוגמת Slow Chabad niggun.
• נתמקד בפירוש של רבי נחמן מברסלב על הקשר המתחדש בין יוסף שבמצרים לבין אביו הזקן יעקב, שבכנען, עוד בטרם שבו ונפגשו:
• נזכיר בקצרה את סיפור יוסף ואחיו – יוסף שעלה לגדולה לאחר שאחיו זרקו אותו לבור ומכרו אותו לסוחרים, ישב בכלא המצרי ולבסוף עלה לגדולה ונהיה שליט מרכזי במצרים שהתמנה ע"י פרעה בכבודו ובעצמו.
• האחים חוזרים לכנען ומספרים לאביהם הזקן, ליעקב, שבבואם למצרים הסתבכו העניינים ושליט מצרים שפגש אותם פקד עליהם להביא אתם את אחיהם הקטן, בנימין. עליהם לחזור למצרים. האחים המבוהלים ויעקב המודאג לגורל בנו הקטן אינם יודעים ששליט מצרים הוא למעשה יוסף, בן משפחתם, והם מחפשים דרך לרכך את ליבו. בלית ברירה יעקב מסכים לכך שהאחים ייקחו את בנו הצעיר בנימין: הוא גם מצייד אותם בצידה ובמתנות לשליט , בתקווה להקל את המצב ולהיטיב את עתידו הבלתי ידוע של בנימין- "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים." [בראשית, מג, יא].
• מהי אותה זימרת הארץ? – מפרש התנ"ך רש"י מסביר שהכוונה לזמר, מנגינה. החסידים, שכאמור החשיבו מאודאת הכוח של הניגון על נפש האדם, הרחיבו את הפירוש. רבי נחמן מברסלב, שהיה רב חסידי ידוע, הסביר שיעקב שלח ליוסף ניגון של ארץ ישראל: הוא רצה להשפיע עליו לטובה, והאמין שלמנגינה יש כוח להשפיע על לבו של יוסף; הוא שמע מבניו על יוסף והתנהגותו והבין שמנגינה יכולה להשפיע עליו לטובה.
• זוכרים את סוף הסיפור? – יוסף אכן פוגש את אחיו הקטן בנימין ומתרגש מאוד, מציג את עצמו בפני האחים, חוזר ופוגש את אביו יעקב והמשפחה שבה להתאחד. ומה דעתכם האם המנגינה אכן השפיעה על יוסף…?
• האם מנגינות שאנחנו זוכרים מהעבר משפיעות עלינו לטובה…?

(על פי לקוטי תניא לרבי נחמן מברסלב, סג)

מפגש שלישי

מוזיקה אפריקאית

במפגש בוקר זה נציע טעימה זעירה מהעושר התרבותי של המוזיקה האפריקאית בתקווה שהצוותים החינוכיים "ירימו את הכפפה" וימשיכו בהפגשת הילדים עם העושר העצום והיופי המגוון של התרבות האפריקאית לסוגיה.

לנסות ולתאר את מגוון המוזיקה שנוצרה ועודנה נוצרת ביבשת אפריקה היא משימה לשנה לפחות, ולא למפגש בוקר אחד; מגוון התרבויות, האמונות והדתות שכוללת בתוכה יבשת אפריקה הוא עצום – החל ממוזיקת תפילה מוסלמית וכלה במוזיקה שבטית לסוגיה. 

יתר על כן – המוזיקה שהביאו איתם העבדים מאפריקה אל העולם החדש [יבשת אמריקה בעיקר] השפיעה אופן דרמטי על התפתחות המוזיקה במערבית – ג'אז, בלוז וההתפתחויות שלהם נוצרו בהשפעה של המוזיקה ממערב אפריקה, אותה הביאו איתם העבדים.

להעשרה –

• הבלוג קולות מאפריקה
• הבלוג "Awesome tapes from Africa", 
• סגנונות במוזיקה אפריקאית עכשווית – A glossary of African music styles – באתר net [באנגלית]

הצעת הגשה:

• נשב במעגל ונבקש מהילדים להתרכז בהאזנה. נעצום עיניים. נתרווח, ננשום נשימות רגועות ועמוקות. 
• נאזין למוזיקה ונעודד את הילדים להתנועע למקצב המוזיקה.
• שיר מומלץ – "אהבה אחת" של להקת הגוספל של סווטו, דרום אפריקה – Soweto Gospel Choir – Avulekile Amasango/One Love ביוטיוב.
• נציג בפני הילדים מפה של העולם או כדור ארץ, ובקש מהם לסמן מהיכן בעולם מגיעה המוזיקה. [ר' נספח]
• גם אם הילדים מציינים את "אפריקה" נשווה את גודלה של יבשת אפריקה לפסיק הקטן הקרוי "ישראל" ונבקש לנסות ולדייק – היכן באפריקה.
• נציג בפני הילדים את דרום אפריקה ואת בירתה יוהנסבורג – בתוכה מתקיימת עיר בשולי עיר – הלא היא הסווטו : מקבץ גדול של לעיירות פחונים ועוני שבהם גרה אוכלוסייה אפריקנית. נספר עוד כי בדרום אפריקה הייתה נהוגה הפרדה גזעית בין לבנים, שהיו השליטים, לבין השחורים, שהופלו לרעה ושימשו כעובדים נחותים. אחת התוצאות של ההפרדה הזו, שכבר אינה מותרת בחוק, היא הקמתו של הסווטו.
• אחת הדרכים להתמודד עם רוע מצבם ולמרוד בו הייתה באמצעות המוזיקה – בווטו קמו להקות מוזיקה ששרו שירי מחאה כנגד המצב. אחת הידועות שבהן היא-זו השרה שירי דת בסגנון אפריקאי [אך גם שירים נוספים] – להקת הגוספל של סווטו.
• נצפה בסרטון המקשר בין המקצבים האפריקאים המוכרים לבין חיי הכפר והעבודה בכפר אפריקאי.
• • מומלץ לתת בידי הילדים מקלות ולבקש מהם לתופף בקצב המקצבים שבסרטון.
  • אפשרות נוספת – תיפוף באמצעות הידיים.
  • הסרטון – FOLI ביוטיוב, עד דקה 2:32.
  • מנגינות מומלצות נוספות:
  • מוזיקה בליווי תופים – בורונדי – African Burundi Drum Music ביוטיוב.
  • מוזיקה נובית-מצרית – Egypt Nubian Music ביוטיוב.
  • מוזיקה עכשווית – סגנון ה- Zoblazoמחוף השנהב עם כוכב מקומי – Meiway ביוטיוב.
  • עיבוד אפריקאי לשיר ידוע – להקת הגוספל של הסווטו שרה The Lion Sleeps Tonight:

   Soweto Gospel Choir – The Lion Sleeps Tonigh ביוטיוב.

חומרים דרושים:

• מפת העולם
• כלי הקשה

מפגש רביעי

היכרות עם נורית הירש ויצירתה

הצעת הגשה:

• נשיר עם הילדים כמה קטעים משירים שונים של נורית הירש – במידה והילדים אינם מכירים את השירים נבקש מהם להאזין להם.
• נספר מראש כי יש מכנה משותף לשירים האלה ונשאל את הילדים האם הם יכולים לשער מהו המשותף.
• אין צורך להשמיע את השיר כולו אלא מספר צלילים מכל שיר, בהתאם לנכונות של הילדים להאזין ולהצטרף בשירה.

השירים של נורית הירש

• זמר שכזה – שיר השבוע
• עושה שלום במרומיו – יגאל בשן ביוטיוב
• מקהלה עליזה – חוה אלברשטיין ביוטיוב
• בלדה לשוטר אזולאי – אושיק לוי ביוטיוב
• משפחת כלי הקשה ביוטיוב.

המשך פעילות

• נספר כי השירים כולם הולחנו על-ידי מלחינה אחת, ששמה נורית הירש. נורית הירש נולדה בתל אביב והמורה למוזיקה בבית הספר קרא יום אחד להוריה והמליץ שהיא תלמד לנגן. להוריה לא היה פסנתר בבית ולא היה להם כסף לקניית פסנתר. בכל זאת היא התחילה ללמוד פסנתר בגיל שבע, והתאמנה אצל השכנים, שהביאו איתם פסנתר מגרמניה. היא החלה להמציא מנגינות כבר בכיתות ב'-ג-'ד', עוד לפני שידעה לקרוא תווים. נורית מעידה על עצמה שהייתה ילדה משקיענית ו- "חרשנית" – ילדה שניגנה בין שבע לשמונה שעות ביום; היא לא שאפה להיות מוזיקאית מפורסמת, אלא פשוט לנגן היטב כי כך היא – חרוצה ומשקיענית. היא רצתה להלחין שירים ואין לה הסבר איך באמת מחברים מנגינה למילים. כבר כשהייתה חיילת בלהקה צבאית היא הייתה משמיעה את השירים שהלחינה לחברים בלהקה ולאנשים שונים שעבדו אתה.
• נורית מספרת שלאחר שמחברים מנגינה יוצרים לה עיבוד ומתאימים אותה לכלי נגינה שונים ולתזמורת ולכליה השונים. לאחר מכן עולה השאלה – מי הזמר שמתאים לשיר את השיר החדש? – פעמים רבות היא חושבת ומתייעצת על כך עם המשורר מחבר המילים ואז פונים לזמר/ת ומציעים את השיר.
• לא תמיד קל להלחין שירים, מספרת נורית: לפעמים היא לא מצליחה לחבר מנגינה במשך שלושה ואפילו ארבעה חודשים. בעבר זה היה מבהיל ומלחיץ- היא חששה שהיא כבר לא תוכל להלחין יותר. עם השנים היא למדה שיש דברים שמלהיבים אותה ומעוררים אצלה את הצור ליצור ויש תקופות שקטות יותר, בהן אין מה שיעורר את היכולת להלחין.
• השיר שהכי הפתיע אותה הוא הלחן שהלחינה למילות התפילה – "עושה שלום במרומיו". השיר הפך לחלק מהתפילה בבתי הכנסת בכל העולם ורבים חושבים שהוא מנגינה עתיקה, אך למעשה המנגינה חדשה למדי – נורית הירש הלחינה אותו! נורית הירש מעידה שזהו השיר שהיא הכי קשורה אליו.
• נורית מדגישה שהיא כותבת רק מנגינות – אין לה את הכישרון לכתוב מילים והיא קשורה לשירים מסוימים במיוחד דווקא בגלל המילים. אחד השירים האהובים עליה הוא "ברבאבא" וכשהיא מספרת לילדים שהיא כותבת לחנים זהו שיר שכולם מכירים…
• נסיים בשירה וריקד לצלילי "ברבאבא".

הערה: המידע מבוסס על ראיון עם נורית הירש – הפרויקט של הפיס – תיעוד יוצרים במוסיקה הישראלית, ביוטיוב.

מפגש חמישי

הפיוט לכה דודי

בשבוע זה נכיר פיוט ידוע ומוכר שהוא חלק מקבלת שבת המסורתית – "לכה דודי". פיוט זה נפוץ ברוב קהילות ישראל וזכה ללחנים ולעיבודים רבים. הוא הפך לחלק מהתרבות הישראלית וזכה לביצועים וללחנים בני זמננו.

בשבוע מוזיקה א' סקרנו את נושא הפיוט והבאנו פיוט ללימוד משותף. מומלץ לעיין בשבוע זה להכרת עולם הפיוט היהודי.

הפיוט "לכה דודי" מהווה את מרכזה של קבלת השבת – הוא נכתב ע"י המקובל ר' שלמה אלקבץ מצפת במאה ה-16. מקובלי צפת נהגו לצאת לטבע ולקבל את השבת בשירה כשהם לבושים בבגדי לבן. מכאן נפוץ המנהג בעולם היהודי וקבלת שבת הפכה לסממן מרכזי של תפילות השבת.

הפיוט כתוב במתכונת של שיר אהבה בין הדוד לרעיה – הדוד הוא אלוהים ורעייתו היא עם ישראל. הפיוט מתמקד בייחודה של השבת ובציפייה לגאולה. הפייטן הנציח את שמו באותיות הראשונות של כל בית ויצר אקרוסטיכון המורכב מהמילים "שלמה הלוי".

להעשרה –

• על הפיוט ולחניו באתר הזמנה לפיוט
• הפיוט "לכה דודי" עיון ודרכי הוראה / ד"ר אסתר מליחי – באתר דעת

הצעת הגשה:

• נחלק לילדים מקלות או כלי קצב כלשהו (גם קשקשנים יתאימו לעניין).
• נציין שאנו הולכים ומתקרבים לשבת, יום שיש לו מוזיקה מיוחדת – עתיקה, חדשה ומשולבת – מילים עתיקות ומנגינות חדשות.
• נשמיע את הדקות הראשונות של הפיוט לכה דודי בביצוע איציק אשל – לכה דודי.
• נעודד את הילדים לתופף ולהקיש למקצב הפיוט. מומלץ להצטרף גם שירה.
• נקרין או נחלק את מילות הפיוט לילדים.
• נשאל האם הם מכירים את הפיוט ואם כן, היכן הם שמעו אותו ואיזו מנגינה הם מכירים?
• מומלץ שלא להתעכב על כל מילות הפיוט אלא על הפזמון והשורות הראשונות.
• נספר כי הפיוט הוא חלק מקבלת השבת בבתי הכנסת והוא הפך לאחת היצירות המזוהות ביותר עם השבת.
• בשל כך חוברו לו לחנים רבים ואנו נשמע כמה מהם.
• מומלץ להתנועע ולתופף למשמע המנגינה.
• רצוי להשמיע כדקה מכל ביצוע – או להמשיך בהתאם לתגובת הילדים.
• לפני ההאזנה נבקש מהילדים להאזין היטב ולקבוע בסופה של הפעילות איזה מהביצועים מצא חן בעיניהם ביותר.
• ביצועים מומלצים:
• לכה דודי –  אריה וגיל גת. לחן: אריה גת
• לכה דודי_י – מורין נהדר, רונה קינן ויעל דקלבאום. לחן: מורין נהדר
• לכה דודי – בית תפילה ישראלי. לחן: יוני רכטר לשיר "ערב עירוני"
• לכה דודי – שגיב כהן – נוסח יהדות תימן